שורה 110: |
שורה 110: |
| ===תאונות דרכים=== | | ===תאונות דרכים=== |
| {{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}} | | {{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}} |
− | [[תאונות דרכים]] - התאונות גורמות לסבל עצום המתבטא בחיי אדם, פציעות וסבל גופני ונפשי לנפגעים ולבני משפחותים. לתאונות יש עלויות חברתיות וכלכליות שאינה משולמת על ידי הגורם האחראי לתאונה, ואינן מכוסות על המעורבים בתאונה באמצעות תשלומי פרמיות לביטוחים או תשלומים אחרים. | + | [[תאונות דרכים]] גורמות לסבל עצום המתבטא בחיי אדם, פציעות וסבל גופני ונפשי לנפגעים ולבני משפחותים. לתאונות יש עלויות חברתיות וכלכליות שאינה משולמת על ידי הגורם האחראי לתאונה, ואינן מכוסות על המעורבים בתאונה באמצעות תשלומי פרמיות לביטוחים או תשלומים אחרים. |
| | | |
| עלויות אלה כוללות את עלות הכאב, סבל, מוות, פגיעה ברכוש, עלות רפואית לטיפול בפציעות ולשיקום נכים, עלות רפואית לטיפולים נפשיים למעורבים, בני משפחה ועדי ראיה, ירידה בפריון, הפסדי תוצר, חסימת התנועה בכביש לאחר תאונה, עלות ההפעלה של צוותי החירום המגיעים למקום התאונה (משטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש) עלויות למערכת המשפט, עלויות תשתיות שנועדו למנוע את התאונות, עלויות אכיפה למניעת תאונות ועלויות חברתיות וכלכליות עקיפות (לדוגמה ליווי של הורים את ילדיהם בכביש מחשש לתאונות, הגבלת חופש תנועה של הולכי רגל בעיר ועוד). | | עלויות אלה כוללות את עלות הכאב, סבל, מוות, פגיעה ברכוש, עלות רפואית לטיפול בפציעות ולשיקום נכים, עלות רפואית לטיפולים נפשיים למעורבים, בני משפחה ועדי ראיה, ירידה בפריון, הפסדי תוצר, חסימת התנועה בכביש לאחר תאונה, עלות ההפעלה של צוותי החירום המגיעים למקום התאונה (משטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש) עלויות למערכת המשפט, עלויות תשתיות שנועדו למנוע את התאונות, עלויות אכיפה למניעת תאונות ועלויות חברתיות וכלכליות עקיפות (לדוגמה ליווי של הורים את ילדיהם בכביש מחשש לתאונות, הגבלת חופש תנועה של הולכי רגל בעיר ועוד). |
| | | |
− | על פי הוועדה למיסוי ירוק (ראו בהמשך) הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל נעמד ב-כ 0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010), על פי מחקרים אחרים, עומד הנזק על 12 ואף 16 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf] | + | על פי [[הוועדה למיסוי ירוק]] (ראו בהמשך) הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל נעמד ב-כ 0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010), על פי מחקרים אחרים, עומד הנזק על 12 ואף 16 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf] |
| + | |
| + | עבור הנוסעים, השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] בטוח בהרבה יחסית ל[[מכונית]]. כמות ההרוגים מבין הנוסעים נמוכה פי 20 יחסית לנוסעי מכוניות. גם אם מתחשבים בסיכון למשתמשי דרך אחרים (כמו [[הולכי רגל]]) השימוש בתחבורה ציבורית הוא בטוח יותר ביחס לק"מ נסועה יחסית לנסיעה במכונית פרטית באותם תנאים.<ref name="apta2010"/> |
| + | |
| + | אחוז המתים ב[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בארצות הברית ביחס לגודל האוכלוסיה, ירד רק ב-25% מאז 1960, והוא ירד באחוזים בודדים בלבד מאז 1990. השינוי בכמות התאונות משמעותי הרבה יותר כאשר בוחנים את הנתון יחסית לכמות הנסועה (הקילומטרז') - אז רואים ירידה לרמה של 33%. השינוי הנמוך בכמות המתים ביחס לאוכלוסיה התרחש למרות [[שינוי טכנולוגי|שכלולים רבים בטכנולוגיה]] (כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר וכו'). לדוגמה, השימוש בחגורות בטיחות גדל מ-0 בשנות ה-60 ל -75% בשנת 2000, וחגורות בטיחות מורידות את הסיכון למוות בתאונה בכ-45%. ההסבר הוא שהשיפורים בטכנולוגיה הובילו לירידה בסיכוי התמותה פר ק"מ נסיעה, אבל מצד שני תושבי ארצות הברית נוסעים יותר ברכב ואו נוסעים מהר יותר כך שהם נפגעים בצורה קשה יותר בתאונות.<ref name="apta2010"/> |
| + | |
| + | בארצות הברית יש את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסיה בהשוואה למדינות מערביות דומות - מעל 14 אנשים ל-100 אלף איש, לעומת כ-6 אנשים ל-100 אלף איש ב[[פינלנד]], [[גרמניה]] ו[[ישראל]], ופחות מ- 5 אנשים ל-100 אלף איש ב[[שוויץ]] , [[שבדיה]] ו[[הולנד]]. דבר זה נובע לפחות בחלקו מכך, שכמות ק"מ נסועה במכוניות קשורה סטטיסטית לכמות הרוגים גבוהה יותר בהשוואה בין מדינות מערביות<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> |
| + | |
| + | איזורים בעלי [[תכנון מוכוון תחבורה ציבורית]] מספקים יתרונות גדולים לתושבים שבהם שכן הם נוהגים פחות ק"מ בכל שנה, הם נוהגים במהירות נמוכה יותר, ויש להם אפשרויות תחבורה טובות יותר שמאפשרות להם להמנע מנהיגה במצבים מסוכנים כמו נהיגה בזמן שאתה עייף, חולה או במצב שיכרות. למרות שכמות התאונות הכוללת גבוה יותר באיזורים עירוניים (בארצות הברית) בגלל שיש יותר אינטרקציות בין רכבים, חומרת התאונות וכמות הנפגעים (מתים, פצועים) היא גבוה יותר באיזורים בעלי צפיפות נמוכה יותר בגלל מהירות גבוהה יותר ובגלל זמני תגובה איטית יותר של צוותי חירום ורפואה. במילים אחרות, תושבים של שכונות עירוניות הם בעלי תאונות רבות יותר אבל חמורות פחות ואילו תושבי הפרברים והכפרים הם בעלי תאונות מעטות אבל קטלניות.<ref name="apta2010"/> |
| + | |
| + | כתוצאה מכך אחוז האנשים שמתים מתאונות (של תחבורה ציבורית ושל מכוניות) באיזורים בעלי [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] הוא נמוך משמעותית ככל שכמות הנסיעות בתחבורה ציבורית גדל. בארצות הברית, באיזורים בעלי כמות נסיעות בתחבורה ציבורית שעולה על 400 מייל בשנה , התמותה מתאונות דרכים ל-100 אלף איש עומדת על פחות מ-10, ומגיע לפעמים ל-5 אנשים בשנה, בעוד שבישובים עם כמות נסיעות בתחבורה ציבורית נמוכה מ-200 מייל בשנה, יש ישובים רבים שבהם שיעור ההרוגים ל-100 אלף נע בין 15 ל-25 בני אדם בשנה. <ref name="apta2010"/> |
| | | |
| ===בעיות גב=== | | ===בעיות גב=== |