שינויים

העלויות מוטלות מצד יבואני הרכב, יצרני הרכב, ותעשיות נוספות וציבור משתמשי הרכב - בעיקר אנשים בעשירונים העליונים ותושבי ה[[פרבור|פרברים]], על הציבור כולו וכן על דורות העתיד ועל בעלי חיים אחרים. אוכלוסיות אנושיות שנפגעות במיוחד מהשפעות הרכבים הן אוכלוסיות הערים, [[עוני|אוכלוסיות עניות]], זקנים וילדים, וכן נשים.

העלויות מוטלות מצד יבואני הרכב, יצרני הרכב, ותעשיות נוספות וציבור משתמשי הרכב - בעיקר אנשים בעשירונים העליונים ותושבי ה[[פרבור|פרברים]], על הציבור כולו וכן על דורות העתיד ועל בעלי חיים אחרים. אוכלוסיות אנושיות שנפגעות במיוחד מהשפעות הרכבים הן אוכלוסיות הערים, [[עוני|אוכלוסיות עניות]], זקנים וילדים, וכן נשים.

העלויות חיצוניות של מכוניות אינן כוללות את ההוצאות ישירות של משתמשי הרכב הפרטי על החזקת הרכב והשימוש בו. עלות ממוצעת של רכב ממוצע למשפחה עומדת על כ-18,000-30,000 ש"ח לשנה[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3463513,00.html] [http://www.themarker.com/cars/1.615012] <ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] הלשכה המרכזית לסטטיסטקה</ref> והיא כוללת את מחיר הדלק, בלאי, פחת, והוצאות ביטוח.<ref>[http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769] בשנת 2011 הוצאות התחבורה והתקשורת של משפחה ממוצעת בישראל, עמדו על 2997 ש"ח. משפחות שהסתמכו על רכב פרטי שילמו בממוצע מעל סכום זה, היות והממוצע כולל גם משפחות ללא רכבים</ref> על פי הערכה זו, היות ויש בישראל 2.1 מיליון רכבים פרטיים,[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3509215,00.html] העלות הישירה שלהם למשק היא 60-39 מיליארד ש"ח, או 9.6% מהתמ"ג במונחי 2010).

העלויות חיצוניות של מכוניות אינן כוללות את ההוצאות ישירות של משתמשי הרכב הפרטי על החזקת הרכב והשימוש בו. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב בן 1.6 ליטר הנוסע כ- 15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ -2.2 ש"ח לק"מ<ref name="rechev2013">[http://www.rechev.net/COST313.html החזר הוצאות רכב:כמה המעסיק צריך לשלם] רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע</ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3463513,00.html] והיא כוללת את מחיר הדלק, בלאי, פחת, הוצאות רישוי ביטוח ואובדן הכנסות מריבית. לפי נתוני הלמ"ס,  11.3 אחוז מכלל ההוצאות של משקי בית בישראל בשנת 2010 הוקדשו להוצאות על רכב, או 1,800 ש"ח לחודש בממוצע למשפחה, עבור 2.1 מיליון בתי אב <ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] הלשכה המרכזית לסטטיסטקה</ref> בישראל 2.1 מיליון רכבים פרטיים,[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3509215,00.html] הפערים בין הסכומים יכולים לנבוע מהערכה נמוכה מידי של הצרכנים את היקף הוצאות הרכב, מהחזקת רכבים זולים יותר ביחס למכונית 1.6 ליטר,  או מהשתתפות הממשלה ומעסיקים בהוצאות הנסיעה. כך או כך העלות הישירה של הרכב הפרטי למשק היא 69-38מיליארד ש"ח.

מחישוב זה עולה שסך העלויות (הישירות והעקיפות) של הרכב הפרטי בישראל, נכון לשנת 2010, עומדות על 85-100 מיליארד ש"ח, או 15% מהתמ"ג. סכום זה שווה לתקציב משרד הבטחון+ משרד החינוך+ משרד הבריאות לשנה זו.<ref>הנתונים מאתר[http://budget.yeda.us/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0 תקציב פתוח]</ref>

מחישוב זה עולה שסך העלויות (הישירות והעקיפות) של הרכב הפרטי בישראל, נכון לשנת 2010, עומדות על 85-114 מיליארד ש"ח, שהם 10% או 15% מהתמ"ג. סכום זה דומה לתקציב משרד הבטחון+ משרד החינוך+ משרד הבריאות לשנה זו.<ref>הנתונים מאתר[http://budget.yeda.us/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0 תקציב פתוח]</ref>

מנקודת מבטה של המדינה, קיימות הכנסות מענף הרכב (כלל הענף ולא רק רכב פרטי): מיסוי בלו על הדלק, מיסוי על רכבים חדשים וחלפים, ומגביית אגרות רישוי. הכנסות אלו הסתכמו בשנת 2007 ב-21 מיליארד ש"ח, שהיוו 11% מהכנסות המדינה ממיסים ותשלומי חובה.[http://www.energianews.com/article.php?id=1255]. הכנסות נוספות נובעות ממס ערך מוסף, אלא שהכנסות אלה היו עשויות להגבות גם מקניית מוצרים אחרים.  

מנקודת מבטה של המדינה, קיימות הכנסות מענף הרכב (כלל הענף ולא רק רכב פרטי): מיסוי בלו על הדלק, מיסוי על רכבים חדשים וחלפים, ומגביית אגרות רישוי. הכנסות אלו הסתכמו בשנת 2007 ב-21 מיליארד ש"ח, שהיוו 11% מהכנסות המדינה ממיסים ותשלומי חובה.[http://www.energianews.com/article.php?id=1255]. הכנסות נוספות נובעות ממס ערך מוסף, אלא שהכנסות אלה היו עשויות להגבות גם מקניית מוצרים אחרים. מדינת ישראל אינה אוספת נתונים ברורים לגבי ההוצאות של הממשלה על הרכב הפרטי - בינהן תשלום לנפגעי תאונות דרכים, תשלום ל[[נכות|נכים]] ולטיפולים אחרים עקב תחלואת לב, סוכרת, סרטן הנגרמים עקב תאונות דרכים, [[תת פעילות גופנית]] ו[[זיהום]], תת גביית מיסים עקב הכרה של המדינה בהוצאות רכב למעסיקים, ותשלום המדינה על הוצאות רכב של מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, וכן תת גביית מיסים אחרים עקב פגיעה בתוצר הכלכלי (עקב פגיעה בבריאות, פקקי תנועה, ייקור הדיור ועוד).  

==סוגי עלויות חיצוניות של מכוניות==

==עלויות חיצוניות סביבתיות של מכוניות==

===זיהום אוויר===

===זיהום אוויר===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום אוויר בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום אוויר בישראל]]}}

זיהום ים שגדל כתוצאה משימוש במכוניות הוא [[דליפת נפט]] מרוכזת, אם כתוצאה מהתבקעות מיכליות נפט, אם כ[[נשק אקולוגי]] ואם בגלל תקלה ב[[אסדות נפט]]. דליפות כמו [[אקסון ואלדז]] או [[דליפת הנפט במפרץ מקסיקו]] גורמות לנזק אקולוגי רחב היקף.

זיהום ים שגדל כתוצאה משימוש במכוניות הוא [[דליפת נפט]] מרוכזת, אם כתוצאה מהתבקעות מיכליות נפט, אם כ[[נשק אקולוגי]] ואם בגלל תקלה ב[[אסדות נפט]]. דליפות כמו [[אקסון ואלדז]] או [[דליפת הנפט במפרץ מקסיקו]] גורמות לנזק אקולוגי רחב היקף.

===עומסי תנועה ואובדן זמן===

===התחממות עולמית===

{{הפניה לערך מורחב|פקק תנועה}}

[[קובץ:Begin_Road_TA_Traffic_Jam.jpg||שמאל|thumb|300px|פקק תנועה בתל אביב. בנוסף לבזבוז זמן, עומסי התנועה גורמים גם להגברת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בגלל ריכוז גדול של פליטות של חומרים רעילים במקום יישוב]]

[[פקקי תנועה|גודש בכבישים]] גורם לעיכובים בזמן, והוא נגרם בשל צפיפות רכבים פרטיים בשעות הלחץ. הדבר מוביל לעיכוב של כלל משתמשי הרכב הפרטי וכן לעיכובים גם של משתמשי דרך אחרים כמו משתמשים ב[[תחבורה ציבורית]]. אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).  

 

 

 

 

מעבר לסכנה הבריאותית, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי רעש ול[[אזור ידידותי להולכי רגל|תחושה לא נעימה משהייה ברחוב]], כך שהולכי רגל נמנעים מלהגיע לרחובות סואנים, ודבר זה מובל להקטנת המסחר העירוני. [[מיתון תנועה]] ו[[מדרחוב]] הן דרכים לדוגמה כדי להקטין היבטים אלה, שמובילים לשיפור המסחר העירוני.

 

===איי חום עירוניים והגברת הוצאות אנרגיה בקיץ===

{{הפניה לערך מורחב|אי חום עירוני}}

[[תמונה:Atlanta_thermal.jpg|left|thumb|320px|תמונה תרמית של אטלנטה, ג'ורג'יה המדגימה [[אי חום עירוני]]. כחול מציין טמפרטרות נמוכות, אדום חם יותר ואזורים חמים מופיעים בצבע לבן. טמפרטורת האוויר ביום הגיעה לכ-26.7 מעלות צלזיוס, אבל חלק מהמשטחים הגיעו לכ-47.8 מעלות]]

 

מכוניות תורמות לאיי חום בכמה דרכים - באופן ישיר באמצעות המנועים של המכוניות, אך זו השפעה משנית. ההשפעה העיקרית היא דווקא באמצעות הכבישים שבשל צבעם השחור ממירים את קרינת השמש לקרינת חום, ואוגרים את החום כך שהוא נפלט גם בשעות הלילה. נוסף לכך תעשיות פולטות חום הקשורות למכונית או תעשיית המשתמשות ב[[מיזוג אוויר|מזגנים]] (שבעצמם מחממים את הסביבה החיצונית) גם הם תורמות לאיי החום - תעשיות מוסכים, מכירת מכוניות, מחזור מכוניות, תחנות דלק ואגפי בתי חולים לטיפול בנפגעים ממכוניות.

 

 

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|שנפלטו לאוויר באיזור חיפה]] בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי [[בתי זיקוק לנפט]] בחיפה, ו[[חוד אסף פלדה]]. ]]

 

עלויות נוספות של הרכב הפרטיה כוללות עלויות שקשורות למכוניות בזמן [[ניתוח מחזור חיים|הייצור והפיכתם לפסולת]] - עלויות של [[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] למכוניות, עלויות מחזור, עלויות אנרגיה בייצור ובפרוק, [[זיהום מים]] עקב התפרקות חומרים רעילים, פגיעה בעובדים הנחשפים לחומרים רעילים בזמן הייצור ומחזור, עלויות חיצוניות הנגרמות עקב הובלה של המכוניות ושל חלקי חילוף. במדינות ה-OECD, כ- 50 מיליון כלי רכב הופכים כל שנה לגרוטאות.

 

מפעלי התכת גרוטאות מתכת בישראל כמו [[חוד אסף פלדה]] (קריית הפלדה), תורמים תרומה נכבדת ל[[זיהום תעשייתי|זיהום אוויר תעשייתי]] של [[מתכות כבדות]] שהן [[חומר מסרטן|מסרטנות]], [[טטרוגן|טטרוגניות]] ומסוגלות להגיע למים, לקרקע ול[[זיהום במזון|מזון]]. בשנת 2012, מתוך 601 ק"ג [[עופרת]] שנפלטו בישראל בצורה של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] יותר מחצי מהכמות נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - [[יהודה פלדות]] באשדוד, ו[[חוד אסף פלדה]] בדרום עכו. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]. שני המפעלים פלטו מעל שליש מכמות ה[[קדמיום]] שנפלטה לאוויר ב-2012 (59 ק"ג מתוך 142 ק"ג לשנה) [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=56&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] ו-80 ק"ג [[כספית]] מתוך כמות של 327 ק"ג [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967]

 

בישראל, נוצרת בכל שנה פסולת צמיגים של 41 אלף טונות של צמיגים[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107274,00.html]. ללא טיפול, הגומי בצמיגים גורם לזיהום מים, לזיהום קרקע, ולזיהום אוויר. בשנת 2007 עבר בכנסת חוק מחזור צמיגים, שמחייב את היצרנים ואת יבואני הצמיגים לאסוף אותם ולהעביר אותם למחזור [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3356275,00.html]. עם זאת, נכון לשנת 2011, אין ביקוש משמעותי לגומי הממוחזר - כ 5,000 טונות נמכרות כמוצרים בשוק המקומי והיתר מיוצא לחו"ל.

 

[[קיטוע בתי גידול]] (Habitat fragmentation) של בעלי חיים וצמחים נגרם כאשר כבישים או תשתיות אחרות של בני אדם, גורמים לחלוקת שטח טבעי נתון לשני חלקים או יותר. למרות שהשטח הטבעי הכולל לא משתנה, בעלי החיים והצמחים נתקלים במכשול כאשר הם מנסים למצוא בני זוג, מזון, מים וכו'. רבים מהם נדרסים או מפחדים לחצות את המכשול. קיטוע בתי גידול  הוא אחד התורמים המרכזיים, ובמינים רבים הגורם המרכזי, ל[[הכחדת מינים]]. כדי להפחית בעיית קיטוע ניתן לבנות "מעברים אקולוגים": גשרים או מנהרות מעל או מתחת לכבישים ותשתיות אחרות כדי לאפשר מעבר בטוח של בעלי-חיים וצמחים.

 

 

לרוב ההשפעות הסביבתיות של המכונית - כגון זיהום אוויר וזיהום מים, יש גם השלכות בריאותיות. מלבד השלכות אלה יש למכוניות השפעות בריאותות נוספות - תאונות דרכים, [[תת פעילות גופנית]], דיכאון ועוד.

 

השימוש המוגבר במכונית, יחד עם מעבר למשרות משרדיות המבוצעות ליד מחשב, הן סיבות מרכזיות ל"[[אורך חיים יושבני]]" שגורם לירידה ב[[פעילות גופנית]] וגוררת פגיעה רצינית בבריאות האכולוסיה בחברה המערבית. משרד הבריאות האמריקאי והישראלי מכירים בכך כי אורח חיים יושבני מגבירים את תחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]], [[מחלת לב כלילית]], [[שבץ]] ומספר [[סרטן|מחלות סרטניות]] כמו [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]].[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] לפי מחקר משנת 2012 9% ממקרי המוות המוקדם בעולם נובעים מאורח חיים יושבני, והפגיעה שלו ב[[תוחלת החיים]] דומה לזו של עישון.<ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

על פי הערכת משרד התחבורה בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נעמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בת"א: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref>

[[תחבורה פעילה]] שכוללת רכיבה על אופניים והליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי להשמנה, והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק העישון מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים והליכה נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

[[הולכי רגל|הליכה רגלית]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את [[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך תשפר את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/>

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי תנועה בארצות הברית הגיעו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב 100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שסמתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

יחד עם הרגלי תזונה גרועים, אורך חיים יושבני, תורם לכ-400 מקרי מוות ברי-מניעה בארצות הברית, בשנה, שהם 14%, מסך מקרי המוות בשנה. <ref>Mokdad AH, Marks JS, Stroup DF, Gerberding JL (March 2004). "Actual causes of death in the United States, 2000". JAMA 291 (10): 1238–45. doi:10.1001/jama.291.10.1238. PMID 15010446</ref>

עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן הדבר מוביל להגדלת החשיפה לזיהום אוויר בקרב האוכלוסייה שכן באזורים עירוניים יש ריכוז גבוה של בני אדם. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]]. עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), מתח נפשי וגופני של הנהגים ועוד.

מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה ב[[פעילות גופנית]]. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות [[השמנת יתר|שמנים]] יותר ולסבול מ[[לחץ דם]] גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

===תאונות דרכים===

===תאונות דרכים===

על פי הוועדה למיסוי ירוק (ראו בהמשך) הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל נעמד ב-כ 0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010), על פי מחקרים אחרים, עומד הנזק על 12 ואף 16 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf]

על פי הוועדה למיסוי ירוק (ראו בהמשך) הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל נעמד ב-כ 0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010), על פי מחקרים אחרים, עומד הנזק על 12 ואף 16 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf]

===התחממות עולמית===

===בעיות גב===

{{הפניה לערך מורחב|התחממות עולמית}}

[[Image:Greenhouse_Gas_by_Sector.png|280px|left|thumb|פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.]]

 

מכוניות הן אחד התורמים הבולטים ל[[התחממות עולמית]]. רוב מכריע של המכוניות משתמש באנרגיה של [[דלק מחצבי]] ולכן פולט [[פחמן דו חמצני]], שהוא [[גז חממה]]. בחישוב עולמי, תחבורה תורמת כ 14% מסך ההתחממות העולמית. הוצאות הדלק לתחבורה מתחלקות בין שימוש למטוסים, לאוניות, למכוניות פרטיות ולשימושים נוספים (משאיות, אוטובוסים, רכבות, טרקטורים ועוד). עם זאת, ההשלכה של מכוניות על התחממות עולמית לא נובעת רק משימוש בדלק, אלא גם מהוצאות אנרגיה גבוהות בזמן ייצור המכוניות, ומהשלכות של זיקוק והפקת דלקים למכוניות.

 

===עומסי תנועה ואובדן זמן===

{{הפניה לערך מורחב|פקק תנועה}}

[[קובץ:Begin_Road_TA_Traffic_Jam.jpg||שמאל|thumb|300px|פקק תנועה בתל אביב. בנוסף לבזבוז זמן, עומסי התנועה גורמים גם להגברת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בגלל ריכוז גדול של פליטות של חומרים רעילים במקום יישוב]]

[[פקקי תנועה|גודש בכבישים]] גורם לעיכובים בזמן, והוא נגרם בשל צפיפות רכבים פרטיים בשעות הלחץ. הדבר מוביל לעיכוב של כלל משתמשי הרכב הפרטי וכן לעיכובים גם של משתמשי דרך אחרים כמו משתמשים ב[[תחבורה ציבורית]]. אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).

 

על פי הערכת משרד התחבורה בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נעמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בת"א: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref>

 

עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>

[[דו"ח שטרן]] מעריך את העלות הכלכלית של התחממות העולמית במחיר גבוה מאוד - דומה לזה של מלחמות העולם והשפל הגדול. הערכות שמרניות יותר מדברות על השפעה עתידית של לפחות 3% מה[[תמ"ג]] בשנה. הערכת העלות הכלכלית של התחממות עולמית תלויה מאד בשאלה איך תתפתח ההתחממות ואילו השלכות יהיו לה, וכן בשאלה של גודל מקדם ה[[היוון]] שבו מתחשבים במודל הכלכלי.

מחקר אמריקאי משנת 2011 מצא כי פקקי תנועה בארצות הברית הגיעו ל-34 שעות בשנה לכל נוסע, עליה של 20 שעות מעל הנתון שנמדד בשנת 1982. עלות הפקקים מוערכת ב 100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שסמתמכים על הספקה בזמן אמת.  [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]

בשימוש בהערכה שמרנית של 3% מהתמ"ג לכן ניתן לחשב את סך השפעת התחבורה כבעלת השפעה של לפחות 0.42% מהתמ"ג. הערכת [[הוועדה למיסוי ירוק]] לגבי רכבים בלבד עומדת על כ 0.18% מהתמ"ג.

עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן הדבר מוביל להגדלת החשיפה לזיהום אוויר בקרב האוכלוסייה שכן באזורים עירוניים יש ריכוז גבוה של בני אדם. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]]. עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), מתח נפשי וגופני של הנהגים ועוד.

===תרומה לפרבור===

===תרומה לפרבור===

למרות היבטים רבים אלה, רוב הספרות של הערכות השפעות חיצוניות של רכבים פרטיים לא מתייחסת לנזקים כלכליים שנגרמים עקב פרבור.

למרות היבטים רבים אלה, רוב הספרות של הערכות השפעות חיצוניות של רכבים פרטיים לא מתייחסת לנזקים כלכליים שנגרמים עקב פרבור.

===תשתיות לשימוש כלי הרכב===  

===תשתיות לשימוש כלי הרכב===  

עלויות הנגרמות עקב מוסכים לדוגמה - כוללות רעש, זיהום מים וקרקע, הורדת ערך דירות, שימושי קרקע ועוד.

עלויות הנגרמות עקב מוסכים לדוגמה - כוללות רעש, זיהום מים וקרקע, הורדת ערך דירות, שימושי קרקע ועוד.

===שימושי קרקע===

===תפיסת שימושי קרקע===

{{הפניה לערך מורחב|חנייה}}

{{הפניה לערך מורחב|חנייה}}

;צריכת קרקע ישירה:

;צריכת קרקע ישירה:

תחבורה ממונעת מונעת מאנשים לרכוב וללכת ברמה שהיו בוחרים לבצע ללא תחבורה זו. לפי החוקר הנורווגי Kjartan Sælensminde, מטעם המכון לכלכלת תחבורה (Institute of Transport Economics), "עלויות כניסה" אלה שמיוחסות לתחבורה ממונעת מוערכות בסדר גודל דומה לפחות לעלויות זיהום האוויר, והן לפחות פי 2 יחסית לנזקי הרעש. יש להתחשב לכן גם בעלויות כניסה כמו שמתחשבים בעלויות חיצוניות אחרות, כאשר הנושא הוא לקבוע את הרמה הנכונה של מיסוי מכוניות או לשקול סוגים שונים של הגבלות על שימוש במכוניות.<ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>

תחבורה ממונעת מונעת מאנשים לרכוב וללכת ברמה שהיו בוחרים לבצע ללא תחבורה זו. לפי החוקר הנורווגי Kjartan Sælensminde, מטעם המכון לכלכלת תחבורה (Institute of Transport Economics), "עלויות כניסה" אלה שמיוחסות לתחבורה ממונעת מוערכות בסדר גודל דומה לפחות לעלויות זיהום האוויר, והן לפחות פי 2 יחסית לנזקי הרעש. יש להתחשב לכן גם בעלויות כניסה כמו שמתחשבים בעלויות חיצוניות אחרות, כאשר הנושא הוא לקבוע את הרמה הנכונה של מיסוי מכוניות או לשקול סוגים שונים של הגבלות על שימוש במכוניות.<ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>

===גירושין===

===גירושין===

נסיעות ארוכות בכל יום לעבודה מעלות ב-40% את הסבירות לפרידות ולגירושים. סקר שנערך ב-2011 באוניברסיטת אומיה ב[[שבדיה]]. הסקר התבסס על 2 מיליון זוגות במדינה שגרים יחד ונערך בין 1995 ל-2005. ההסבר יכול להיות הגדלת העומס הכלכלי וכן הטלת עומס גידול הילדים רק על האמא. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

נסיעות ארוכות בכל יום לעבודה מעלות ב-40% את הסבירות לפרידות ולגירושים. סקר שנערך ב-2011 באוניברסיטת אומיה ב[[שבדיה]]. הסקר התבסס על 2 מיליון זוגות במדינה שגרים יחד ונערך בין 1995 ל-2005. ההסבר יכול להיות הגדלת העומס הכלכלי וכן הטלת עומס גידול הילדים רק על האמא. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html]

===פגיעה בעצים בעיר===

===פגיעה בעצים בעיר===

===חסימת גישה והדרה===

===חסימת גישה והדרה===

כבישים מהירים מהווים מכשול חוסם לשכונות של אוכלוסיות עניות אל מרכזי הערים ולשירותים שמרכזים אלה מספקים. דבר זה תורם ל להדרה [[מעגל עוני| ולהגברת העוני]]. דוגמה לכביש מהיר שמנתק שכונות מערים הם נתיבי איילון שבצידם המזרחי שוכנת שכונת התקווה או נחלת יצחק.

כבישים מהירים מהווים מכשול חוסם לשכונות של אוכלוסיות עניות אל מרכזי הערים ולשירותים שמרכזים אלה מספקים. דבר זה תורם ל להדרה [[מעגל עוני| ולהגברת העוני]]. דוגמה לכביש מהיר שמנתק שכונות מערים הם נתיבי איילון שבצידם המזרחי שוכנת שכונת התקווה או נחלת יצחק.

כבישים מהירים גורמים לשימוש נמוך יותר ב[[אופניים]] בגלל קיטוע חלקי עיר אלו מאלו. אחוז [[יוממות אופניים|יוממי האופניים ]] בשנת 2010 בתל אביב מזרחית לאיילון עמד על 5.8% וצפונית לירקון 1.9%. נתון זה נמוך משמעותית יחסית ליוממות האופניים במרכז תל אביב שעמדה על 15%, ומדרום תל אביב עם 9.9%. <ref>על פי סקר תחבורה ואופניים תל אביב יפו משנת 2010</ref>

כבישים מהירים גורמים לשימוש נמוך יותר ב[[אופניים]] בגלל קיטוע חלקי עיר אלו מאלו. אחוז [[יוממות אופניים|יוממי האופניים ]] בשנת 2010 בתל אביב מזרחית לאיילון עמד על 5.8% וצפונית לירקון 1.9%. נתון זה נמוך משמעותית יחסית ליוממות האופניים במרכז תל אביב שעמדה על 15%, ומדרום תל אביב עם 9.9%. <ref>על פי סקר תחבורה ואופניים תל אביב יפו משנת 2010</ref>

===מלכודות עוני של תחבורת רכב פרטי===

===מלכודות עוני של תחבורת רכב פרטי===

שוויון כלכלי הוא בעל היבטים של [[מוצר ציבורי]] (לדוגמה הגדלת שיווין כלכלי מגדילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה, מקטינה [[שחיתות]] ופשיעה) ולכן העלויות של הגדלת אי שוויון מושתות לא רק על העניים אלא על כלל החברה.

שוויון כלכלי הוא בעל היבטים של [[מוצר ציבורי]] (לדוגמה הגדלת שיווין כלכלי מגדילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה, מקטינה [[שחיתות]] ופשיעה) ולכן העלויות של הגדלת אי שוויון מושתות לא רק על העניים אלא על כלל החברה.

===עלויות הקשורות לעסקי המכוניות===

===עלויות הקשורות לעסקי המכוניות===