47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 21:
שורה 21: − + + + + − 10-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על זמן התגובה ועל נטייה ל[[תאונות דרכים]], למחלות כמו כסכיזופרניה לנטיה לקחת סיכון ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך זיהום במזון על ידי אכילת בשר לא מבושל, דבר שמסביר את השכיחות הגבוה שלו שלו בצרפת. כמו כן הטפיל עובר דרך מגע בהפרשות חתולים. עם זאתעיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך [[זיהום מים|מים לא מטוהרים]] (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. <ref>קתלין מקאוליף, [http://www.haaretz.co.il/1.1692677 איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח] אטלנטיק 27.04.2012</ref> [http://www.biomedcentral.com/1471-2334/9/72]+ + − [[חומרי הדברה]] נוספים לצמחים במהלך הגידול ושאריות שלהם עלולות להשאר במזון צמחי. חומרי הדברה עלולים גם [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] כאשר בעלי חיים מוזנים במזון עם רעלים. הם יכולים להגיע לבעלי חיים גם דרך [[זיהום מים|זיהום מקורות מים]] בחומרי הדברה. [[מזון מהחי]] כמו ביצים, בשר וחלב עלולים להכיל כמות גדולה של חומרי הדברה. שאריות תרופות וטרינריות הניתנות לבעלי חיים יכולים גם הם להגיע למזונות מהחי. + + − + + + + + + + + +
←מקורות וחשיפה של זיהום במזון
[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] במערכת ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית שיש באגם]]
[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] במערכת ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית שיש באגם]]
המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים. מיקוטוקסינים (mycotoxins) נובעים בעיקר מאכסון לא נאות של מזונות, או מתנעי עקה בשדה, והתפחות מיני פטריות עליהם, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להשאר גם לאחר העלמות הפטריה. הדבר משמעותי במיוחד במדינות טרופיות וסאב-טרופיות. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון - פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx]
המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים ומגוונים. חלקם נובע מזיהום ביולוגי כמו חיידקים וווירוסים שמדביקים בעלי חיים, או שנמצאים על ירקות שלא נשטפו במים נקיים. חלקם הם חומרים כימיים שנוספו או הצטברו במיני מזונות כמו חומרי הדברה בצמחים וזיהומים כימיים אחרים שהצטברו בקרב בעלי חיים בחקלאות או בקרב דגים בים או בחוות דגים.
===זיהום ביולוגי במזון===
;מיקוטוקסינים:
מיקוטוקסינים (mycotoxins) נובעים בעיקר מאכסון לא נאות של מזונות, או מתנעי עקה בשדה, והתפחות מיני פטריות עליהם, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להשאר גם לאחר העלמות הפטריה. הדבר משמעותי במיוחד במדינות טרופיות וסאב-טרופיות. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון - פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx]
;סלמונלה:
לפי משרד הבריאות, חיידק הסלמונלה הוא הגורם למחלת הסלמונלוזיס בבני-אדם ובעלי-חיים, כאשר הסימן הקליני העיקרי הוא דלקת בדרכי העיכול. רגישים לה במיוחד ילדים עד גיל 5, זקנים ואנשים שהמערכת החיסונית שלהם לקויה. [http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Salmonella.aspx] לפי משרד הבריאות, המקור העיקרי של מחלת הסלמונלוזיס הוא מזון מזוהם ובמיוחד מזון מן החי (מבעלי כנף, ביצים, חלב, וכו'). בבעלי כנף הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח על העור וגם בתוך הגוף של העוף. זיהום העופות (בעיקר תרנגולות) נגרם מסביבת הגידול וגם מאכילת מספוא מזוהם. הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח במערכת הרבייה של העוף וכך מועברת לביצים. סטטיסטית ביצה אחת מתוך 1000 ביצים תהיה נגועה בחיידק סלמונלה אנטריטידיס.[http://veg.anonymous.org.il/art446.html][http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Salmonella.aspx] לפי משרד הבריאות, בשנים האחרונות ישנו גידול במספר הסלמונולוזיס בבני אדם. בשנת 1993 מסה"כ התפרצויות של הרעלות מזון, %36.8 נגרמו מחיידק הסלמונלה לעומת %17.4 ב- 1987. העליה במקרי הסלמונלוזיס בשנים האחרונות הינה כתוצאה מהעליה בנוכחות S ,PT4.enteritidis סרוטיפ אלים הגורם למחלה קשה במיוחד בילדים.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Salmonella.aspx]
;קמפילובקטר:
קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר.ה חיידקים רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן. קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל- 1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות ע"י חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים. קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]
[[דיוקסינים]] וחומרים דומים כמו [[PCB]] מגיעים בעיקר מ[[זיהום תעשייתי]] עקב שריפת פסולת המכילה כלור ותהליכי התכה של מתכות, אשר [[זיהום אוויר|נפלטים לאוויר]], [[זיהום מים|מגיעים למים]] או נשארים כ[[זיהום קרקע]] ומשם מצטברים ברקמות ביולוגיות מעלה שרשרת המזון הן בצמחים ובעיקר במזון מהים ובמזון שמקורו מהחי כגון חלב, ביצים ובשר. מתכות כבדות עלולות לזהם את הגוף דרך [[זיהום אוויר]], אבל גם הן מצטברות בקרקע ויכולות להגיע דרך הצטברות ביולוגית. מתכות כבדות יכולות להגיע לבעלי חיים שבני אדם אוכלים דרך שאריות שלהם ב[[דשן כימי]] ובמי שתייה של בעלי החיים.
;טוקסופלזמה:
10-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על זמן התגובה ועל נטייה ל[[תאונות דרכים]], למחלות כמו כסכיזופרניה לנטיה לקחת סיכון ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך הפרשות של חתולים ומשם מגיע לקרקע, למזון, ומכרסמים כמו חולדות. הטפיל מגיע לבני אדם דרך זיהום במזון על ידי אכילת בשר לא מבושל, דבר שמסביר את השכיחות הגבוה שלו יחסית בצרפת. כמו כן הטפיל עובר דרך מגע בהפרשות חתולים. עם זאת עיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך [[זיהום מים|מים לא מטוהרים]] (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. <ref>קתלין מקאוליף, [http://www.haaretz.co.il/1.1692677 איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח] אטלנטיק 27.04.2012</ref> [http://www.biomedcentral.com/1471-2334/9/72]
===זיהום כימי במזון===
[[חומרי הדברה]] נוספים לצמחים במהלך הגידול ושאריות שלהם עלולות להשאר במזון צמחי. חומרי הדברה עלולים גם [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] כאשר בעלי חיים כמו פרות ועופות מוזנים במזון המכיל חומרי הדברה. חומרי ההדברה יכולים להגיע לבעלי חיים גם דרך [[זיהום מים|זיהום מקורות מים]] בחומרי הדברה. [[מזון מהחי]] כמו ביצים, בשר וחלב עלולים להכיל כמות גדולה של חומרי הדברה. שאריות תרופות וטרינריות הניתנות לבעלי חיים יכולים גם הם להגיע למזונות מהחי. השפעה מיוחדת יש ל[[אנטביוטיקה]] הניתנת לבעלי חיים שכן זו עלולה לפגוע באוכלוסיית החיידקים במעי האדם וכן לגרור [[עמידות לאנטיביוטיקה]].
[[דיוקסינים]] וחומרים דומים כמו [[PCB]] מגיעים בעיקר מ[[זיהום תעשייתי]] עקב שריפת פסולת המכילה כלור ותהליכי התכה של מתכות, אשר [[זיהום אוויר|נפלטים לאוויר]], [[זיהום מים|מגיעים למים]] או נשארים כ[[זיהום קרקע]] ומשם מצטברים ברקמות ביולוגיות מעלה שרשרת המזון הן בצמחים ובעיקר במזון מהים ובמזון שמקורו מהחי כגון חלב, ביצים ובשר.
[[מתכות כבדות]] עלולות לזהם את הגוף דרך [[זיהום אוויר]], אבל גם הן מצטברות בקרקע ובמקורות מים, ויכולות להגיע דרך הצטברות ביולוגית. מתכות כבדות יכולות להגיע לבעלי חיים שבני אדם אוכלים דרך שאריות שלהם ב[[דשן כימי]] ובמי שתייה של בעלי החיים.
[[פתאלטים]] הם חומרים בתעשיות הפלסטיק והחשיפה עליהם במזון היא בעקבות נוכחות שלהם באבק ובאריזות מזונות.
[[פתאלטים]] הם חומרים בתעשיות הפלסטיק והחשיפה עליהם במזון היא בעקבות נוכחות שלהם באבק ובאריזות מזונות.