שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''המהפכה הירוקה''' הוא כינוי לתהליך של שינוי פני ה[[חקלאות]] תוך שימוש במיכון, תיעוש, [[דשן כימי|דשנים כימיים]], ו[[חומרי הדברה]]. תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים מחד ולהרס טיב הקרקע, ל[[סחף|סחף קרקע]] כמו גם לפגיעה בשונות הגנטית ולבעיות סביבתיות וחברתיות נוספות מאידך. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שוממנו על ידי [[קרן רוקפלר]] יחד עם [[קרן פורד]] וסוכניות גדולות אחרות.<ref>[http://wparks.myweb.uga.edu/ppt/green/ Defining the Green Revolution]</ref> | + | '''המהפכה הירוקה''' הוא כינוי לתהליך של שינוי פני ה[[חקלאות]] תוך שימוש במיכון,[[תעוש]], [[דשן כימי|דשנים כימיים]], ו[[חומרי הדברה]] מחקלאות מסורתית ל[[חקלאות תעשייתית]]. תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים וכתוצאה מכך ל[[גידול אוכלוסין]] כלל עולמי. מצד שני הדבר הפך את החקלאות לתלויה ב[[משאבים מתכלים]] (במיוחד [[גז טבעי]], [[שיא תפוקת הזרחן|זרחן]] ו[[אשלג]]), להרס טיב הקרקע, ל[[סחף|סחף קרקע]] כמו גם לפגיעה ב[[|מגוון הביולוגי|שונות הגנטית]] של הגידולים ול[[בעיות סביבתיות]] וחברתיות נוספות. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שוממנו על ידי [[קרן רוקפלר]] יחד עם [[קרן פורד]] וסוכניות גדולות אחרות.<ref>[http://wparks.myweb.uga.edu/ppt/green/ Defining the Green Revolution]</ref> |
| <ref>[http://www.gatesfoundation.org/GlobalDevelopment/Agriculture/RelatedInfo/AfricanFarmers.htm New Hope for African Farmers-The Gates Foundation]</ref> | | <ref>[http://www.gatesfoundation.org/GlobalDevelopment/Agriculture/RelatedInfo/AfricanFarmers.htm New Hope for African Farmers-The Gates Foundation]</ref> |
| | | |
| [[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה בארה"ב. היכולת למכן את החקלאות ולאחר מכן ליצור דשנים כימייים וחומרי הדברה הובילה ליצירת שדות [[מונוקלצ'ר]] (גידול יחיד) בגדול אלפי קמ"ר רבועים ובעלי תנובה משופרת. עם זאת שדות אלה מגבירים את הרגישות של מערכת המזון העולמית לשינויים בתנאי הסביבה כמו בצורת בארצות הברית.]] | | [[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה בארה"ב. היכולת למכן את החקלאות ולאחר מכן ליצור דשנים כימייים וחומרי הדברה הובילה ליצירת שדות [[מונוקלצ'ר]] (גידול יחיד) בגדול אלפי קמ"ר רבועים ובעלי תנובה משופרת. עם זאת שדות אלה מגבירים את הרגישות של מערכת המזון העולמית לשינויים בתנאי הסביבה כמו בצורת בארצות הברית.]] |
| | | |
− | חלק מהאגרונומים טוענים כי המהפכה הירוקה איפשרה לאנושות לספק מספיק מזון כדי לעמוד בגידול האוכלוסייה העולמי; עם זאת מחקרים מדעים וסוציולוגיים אחרים טוענים כי שיטות חקלאות פחות הרסניות יכלו להשיג תוצאות טובות יותר ברמה העולמית. בכל מקרה למהפכה הירוקה היו השפעות חברתיות וסביבתיות משמעותיות. היות וגופים עשירים כמו [[קרן גייטס]] ממשיכים לתמוך בתוכנית, סביר שקווי המדיניות של התוכנית ימשיכו להתקיים גם בשנים הבאות. | + | חלק מהאגרונומים טוענים כי המהפכה הירוקה איפשרה לאנושות לספק מספיק מזון כדי לעמוד בגידול [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה העולמי]]; עם זאת מחקרים מדעים וסוציולוגיים אחרים טוענים כי שיטות חקלאות פחות הרסניות יכלו להשיג תוצאות טובות יותר ברמה העולמית. בכל מקרה למהפכה הירוקה היו השפעות חברתיות וסביבתיות משמעותיות. היות וגופים עשירים כמו [[קרן גייטס]] ממשיכים לתמוך בתוכנית, סביר שקווי המדיניות של התוכנית ימשיכו להתקיים גם בשנים הבאות. |
| | | |
− | המונח "מהפכה ירוקה" נטבע על ידי הדירקטור לשעבר של USAID וויליאם גאוד (William Gaud) שהצביע על ההתפשטות של טכנולגיות חדשות ואמר "חידושים אלו ואחרים בתחום של החקלאות מכילים את היצירה של מהפכה חדשה. זו לא מהפכה אדומה אלימה כמו של הסובייטים, וזו לא מהפכה לבנה כמו זו של השאח של איראן. אני קורא לה המהפכה הירוקה". <ref name="agbio">Speech by William S. Gaud to the Society for International Development. 1968. [http://www.agbioworld.org/biotech-info/topics/borlaug/borlaug-green.html]</ref> | + | המונח "מהפכה ירוקה" נטבע על ידי הדירקטור וויליאם גאוד (William Gaud) שעבד עבור USAID שהצביע על ההתפשטות של [[שינוי טכנולוגי|טכנולגיות חדשות]] ואמר "חידושים אלו ואחרים בתחום של החקלאות מכילים את היצירה של מהפכה חדשה. זו לא [[המהפכה הקומוניסטית|מהפכה אדומה]] אלימה כמו של [[קומוניזם|הסובייטים]], וזו לא מהפכה לבנה כמו זו של השאח של איראן. אני קורא לה המהפכה הירוקה". <ref name="agbio">Speech by William S. Gaud to the Society for International Development. 1968. [http://www.agbioworld.org/biotech-info/topics/borlaug/borlaug-green.html]</ref> |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
| המהפכה הירוקה החלה במקסיקו, המשיכה משם להודו והתפשטה לאסיה, דרום אמריקה ואפריקה. | | המהפכה הירוקה החלה במקסיקו, המשיכה משם להודו והתפשטה לאסיה, דרום אמריקה ואפריקה. |
| | | |
| ===שורשים במקסיקו=== | | ===שורשים במקסיקו=== |
− | המהפכה הירוקה החלה בשנת 1943 עת נוסד "'''המשרד למחקרים מיוחדים'''" (the Office of Special Studies) שהיה יוזמה משותפת של קרן רוקפלר והמשרד הנשיאותי של נשיא מקסיקו דאז מנאול אבילה קמצ'קו Manuel Avila Camacho . בעוד שקודמו של קמצ'קו, Cárdenas קידם חקלאות קיום לחוואים באמצעות רפורמה אגררית, המטרה העיקרית של קמצ'קו עבור החקלאות המקסיקנית היתה לסייע לפיתוח התעשייה ול[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] של המדינה. סגן נשיא ארצות הברית הנרי וואלס (Henry Wallace) סייע לשכנע את קרן רוקלפר לעבוד עם הממשלה המקסיקנית על פיתוח החקלאות. וואלס עשה זאת משום שחשב שהקלת הרעב במקסיקו יסייע לאינטרסים הכלכליים של ארצות הברית. | + | המהפכה הירוקה החלה בשנת 1943 עת נוסד "'''המשרד למחקרים מיוחדים'''" (the Office of Special Studies) שהיה יוזמה משותפת של קרן רוקפלר והמשרד הנשיאותי של נשיא מקסיקו דאז, מנאול אבילה קמצ'קו (Manuel Avila Camacho). בעוד שקודמו של קמצ'קו, Cárdenas קידם [[חקלאות קיום]] לחוואים באמצעות [[רפורמה אגררית]], המטרה העיקרית של קמצ'קו עבור החקלאות המקסיקנית היתה לסייע לפיתוח התעשייה ול[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] של המדינה. סגן נשיא ארצות הברית הנרי וואלס (Henry Wallace) סייע לשכנע את קרן רוקלפר לעבוד עם הממשלה המקסיקנית על פיתוח החקלאות. וואלס עשה זאת משום שחשב שהקלת הרעב במקסיקו יסייע לאינטרסים הכלכליים של ארצות הברית. |
| | | |
− | הממשלה המקסיקנית הלאומית השקיעה סכומים נכבדים בפיתוח תשתיות החקלאות, וחקלאים רבים אימצו את הזרעים החדשים. מקסיקו הפכה להיות עצמאית בתחום גידול ה[[חיטה]] בשנת 1951 והחלה לייצא חיטה מאז שנה זו. בשנת 1901 האוכלוסיה המקסיקנית עמדה על 13.6 מיליון בני אדם, ואילו בשנת 2005 היא עמדה על 103.3 מיליון מקסיקנים. | + | הממשלה המקסיקנית הלאומית השקיעה סכומים נכבדים בפיתוח תשתיות החקלאות, וחקלאים רבים אימצו את הזרעים החדשים. מקסיקו הפכה להיות עצמאית בתחום גידול ה[[חיטה]] בשנת 1951 והחלה לייצא חיטה מאז שנה זו. בשנת 1901 האוכלוסיה המקסיקנית עמדה על 13.6 מיליון בני אדם, ואילו בשנת 2005 היא עמדה על 103.3 מיליון מקסיקנים. |
| | | |
| ===המהפכה בהודו=== | | ===המהפכה בהודו=== |
שורה 26: |
שורה 26: |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |
| ===עליה בתנובה=== | | ===עליה בתנובה=== |
− | תפוקת הדגנים במדינות העולם השלישי גדלה ביותר מפי 2 בין השנים 1961-1985. התנובה של [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]] עלתה באופן יציב בתקופה זו. העליה בתנובה מיוחסת בצורה שווה פחות או יותר להשקיה, שימוש ב[[דשן|דשנים]], ופיתוח זרעים חדשים, לפחות במקרה של האורז האסיאתי. <ref name=conway1> Conway, 1997 chpt. 4.</ref> | + | תפוקת הדגנים ב[[מדינות העולם השלישי]] גדלה ביותר מפי 2 בין השנים 1961-1985. התנובה של [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]] עלתה באופן יציב בתקופה זו. העליה בתנובה מיוחסת בצורה שווה פחות או יותר ל[[השקיה]], שימוש ב[[דשן|דשנים]], ו[[פיתוח זרעים חדשים]], לפחות במקרה של האורז האסיאתי. <ref name=conway1> Conway, 1997 chpt. 4.</ref> |
| | | |
− | ===בביטחון תזונתי=== | + | ===ביטחון תזונתי=== |
− | [[תמונה:Duengung.jpg|left|thumb|200px|טרקטור מפזר זבל לדישון שדות. הדשן הכימי הפך את החקלאות והמזון לדברים שתלויים ב[[דלק מחצבי]] כלומר ב[[משאב מתכלה]]]] | + | [[תמונה:Duengung.jpg|left|thumb|200px|טרקטור מפזר זבל לדישון שדות. הדשן הכימי הפך את החקלאות והמזון לדברים שתלויים ב[[דלק מחצבי]] [[שיא תפוקת הזרחן|זרחן]] ו[[אשלגן]] כלומר ב[[משאב מתכלה|משאבים מתכלים]]]] |
| | | |
| {{הפניה לערך מורחב|ביטחון תזונתי}} | | {{הפניה לערך מורחב|ביטחון תזונתי}} |
− | ההשפעות של המפכה הירוקה על כמות המזון שמגודלת בחקלאות הינה גדולה. מאז תחילתה גדלה [[אוכלוסיית העולם]] בכ-4 מיליארד בני אדם (נכון לשנת 2007) ורבים מאמנים שללא המהפכה היה רעב המוני ותת תזונה נרחבים. בהודו לדוגמה עלתה תנובת החיטה מ-10 מילוני טונות בשנה בשנות ה-60 ל-73 מילוני טונות בשנת 2006.<ref>[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/4994590.stm The end of India's green revolution?]</ref> האדם הממוצע בארצות העולם השלישי צורך כיום 25% יותר קלוריות ליום מאשר בזמנים לפני המהפכה הירוקה. בין 1950 ו-1984, בזמן שהמפכה הירוקה שינתה את החקלאות בכל רחבי העולם, עלתה תנובת הדגנים ב-250%. | + | ההשפעות של המפכה הירוקה על כמות המזון שמגודלת בחקלאות הינה עצומה. מאז תחילתה, גדלה [[אוכלוסיית העולם]] בכ-4 מיליארד בני אדם (נכון לשנת 2007) ורבים מאמינים שללא המהפכה היה [[רעב המוני]] ו[[תת תזונה נרחבים]]. בהודו לדוגמה עלתה תנובת החיטה מ-10 מילוני טונות בשנה בשנות ה-60 ל-73 מילוני טונות בשנת 2006.<ref>[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/4994590.stm The end of India's green revolution?]</ref> האדם הממוצע בארצות העולם השלישי צורך כיום 25% יותר קלוריות ליום מאשר בזמנים לפני המהפכה הירוקה. בין 1950 ו-1984, בזמן שהמפכה הירוקה שינתה את החקלאות בכל רחבי העולם, עלתה תנובת הדגנים ב-250%. |
| + | |
| + | רבים מאמינים כי הגידול ביבולים בעקבות המהפכה הירוקה איפשר את האכלתם של מיליארדי אנשים, ולמנוע [[רעב עולמי]] ומגיפות רעב. <ref> http://www.aworldconnected.org/article.php/311.html</ref> |
| | | |
− | רבים מאמינים כי הגידול ביבולים בעקבות המהפכה הירוקה איפשר את האכלתם של מיליארדי אנשים, ולמנוע מגיפות רעב. <ref> http://www.aworldconnected.org/article.php/311.html</ref>
| + | אם מתבססים על התקדימים ב[[מהפכה הנאוליתית]] רואים כי לאורך זמן, גידול בתפוקת המזון לא תמיד משפר את [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] וכמות הקלוריות לנפש. כמות המזון הגדלה מאפשרת גידול של האוכלוסיה, כך שזו מקטינה את המזון לנפש. במעבר מ[[ציידים לקטים]] לחקלאות, לדוגמה, גידול האוכלוסיה היה מעט גדול יותר מהגידול בתנובה. מצד שני, מערכת המזון החדשה היא פחות יציבה מקודמתה. |
| | | |
− | בעוד שהתפוקה החקלאית עלתה כתוצאה מהמהפכה הירוקה, עלתה גם התשומה האנרגטית לתוך התהליך (כלומר האנרגיה שיש להשקיע כדי לייצר את הגידולים), בשיעור חד יותר. <ref>[http://www.energybulletin.net/5045.html Why Our Food is So Dependent on Oil]</ref> כך שבמשך הזמן היחס של כמות האנרגיה המושקעת ביחדית יבול עלתה. הטכנולגיות של המהפכה הירוקה תלויות בשימוש מאסיבי בדשנים כימקליים, חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרי עישוב, שאת חלקם יש לייצר מ[[דלק מחצבי]], דבר שהפך את החקלאות לתלויה בתוצרי נפט ו[[משאבים מתכלים]].<ref>[http://www.timesdaily.com/article/20070914/NEWS/709140329/1011/RSS&source=RSS Fuel costs, drought influence price increase]</ref> תומכים של תאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] פוחדים כי עליה עתידית במחירי הנפט והגז תוביל לעליה חדה במחירי המזון או אפילו ל[[אסון מלתוסיאני]]. <ref>[http://www.csmonitor.com/2007/0724/p01s01-wogi.html Rising food prices curb aid to global poor]</ref> בשנים האחרונות יש לדוגמה עליה חדה במחיר ה[[חיטה]] בגלל מספר גורמים בינהם - התייקרות הדלקים המחצביים, פיתוח דלקים ביו דיזל ותחרות על שטחי קרקע וכן [[התחממות עולמית]]. | + | ===תלות של המזון במשאבים מתכלים=== |
| + | בעוד שהתפוקה החקלאית עלתה כתוצאה מהמהפכה הירוקה, עלתה גם ה[[אקסרגיה|תשומה האנרגטית]] לתוך התהליך (כלומר האנרגיה שיש להשקיע כדי לייצר את הגידולים), בשיעור חד יותר. <ref>[http://www.energybulletin.net/5045.html Why Our Food is So Dependent on Oil]</ref> כך שבמשך הזמן, היחס של כמות האנרגיה המושקעת ביחידת יבול עלתה. הטכנולגיות של המהפכה הירוקה תלויות בשימוש מאסיבי ב[[דשן כימי|דשנים כימקליים]], [[חומרי הדברה|חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרי עישוב]], שאת חלקם יש לייצר מ[[דלק מחצבי]], דבר שהפך את החקלאות לתלויה בתוצרי נפט ו[[משאבים מתכלים]].<ref>[http://www.timesdaily.com/article/20070914/NEWS/709140329/1011/RSS&source=RSS Fuel costs, drought influence price increase]</ref> תומכים של תאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] פוחדים כי עליה עתידית במחירי הנפט והגז תוביל לעליה חדה במחירי המזון או אפילו ל[[אסון מלתוסיאני]]. <ref>[http://www.csmonitor.com/2007/0724/p01s01-wogi.html Rising food prices curb aid to global poor]</ref> בשנים האחרונות יש לדוגמה עליה חדה במחיר ה[[חיטה]] בגלל מספר גורמים בינהם - התייקרות הדלקים המחצביים, פיתוח דלקים ביו דיזל ותחרות על שטחי קרקע וכן [[התחממות עולמית]]. |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |
− | קיימת ביקורת רבה על המפכה הירוקה בכך שהיא איפשרה את האכלתם של מילארדי אנשים מצד אחד בטווח הקצר, אולם היא הורסת את הסביבה הטבעית ואת המערכות התומכות של החקלאות מצד שני ובכך מובילה להרס החקלאות בטווח הארוך יותר. מתנגדי המהפכה הירוקה קוראים בדרך כלל למעבר ל[[חקלאות בת קיימא]]. | + | קיימת ביקורת רבה על המפכה הירוקה בכך שהיא איפשרה את האכלתם של מילארדי אנשים מצד אחד בטווח הקצר, אולם היא הורסת את [[הסביבה הטבעית]] ואת המערכות התומכות של החקלאות מצד שני ובכך מובילה להרס החקלאות בטווח הארוך יותר. מתנגדי המהפכה הירוקה קוראים בדרך כלל למעבר ל[[חקלאות בת קיימא]]. |
| | | |
| ===ביטחון תזונתי=== | | ===ביטחון תזונתי=== |
| ====הנחות מלתוסיאניות==== | | ====הנחות מלתוסיאניות==== |
− | יש מספר זרמים שמניחים את קיומו של וריאציה כלשהי על [[קטסטרופה מלתוסיאנית|מנגנון מלתוסיאני]] על האוכלוסיה. חששות אלו דוגלות בכך שהמהפכה הירוקה אינה בת קיימא. <ref>[http://www.dieoff.com/page55.htm]</ref><ref>[http://www.soilassociation.org/peakoil Peak Oil: the threat to our food security]</ref><ref>[http://europe.theoildrum.com/node/2225 Agriculture Meets Peak Oil]</ref>ולכן נטען האנושות נמצאת כיום במצב של [[פיצוץ אוכלוסין]] יחסית לכושר הנשיאה התזונתי של כדור הארץ. | + | יש מספר זרמים שמניחים את קיומו של וריאציה כלשהי על [[קטסטרופה מלתוסיאנית|מנגנון מלתוסיאני]] על האוכלוסיה. תומכים בחששות אלו חוששים שהמהפכה הירוקה וה[[חקלאות התעשייתית]] אינה בת קיימא. <ref>[http://www.dieoff.com/page55.htm]</ref><ref>[http://www.soilassociation.org/peakoil Peak Oil: the threat to our food security]</ref><ref>[http://europe.theoildrum.com/node/2225 Agriculture Meets Peak Oil]</ref>ולכן נטען האנושות נמצאת כיום במצב של [[פיצוץ אוכלוסין]] יחסית לכושר הנשיאה התזונתי של כדור הארץ. |
| | | |
| ====קשר בין כמות המזון לרעב==== | | ====קשר בין כמות המזון לרעב==== |
− | כמה כלכלנים, סוציולוגים וכותבים טוענים שאין בהכרח קשר בין הגידול בכמות המזון לבין עליה בבטחון המזון, וכי דברים אלה הם רק חלק ממשוואה גדולה יותר. לדוגמה הכלכלן [[אמרטיה סן]] טען שכמה מגיפות רעב גדולות בהיסטוריה לא נגרמו עקב ירידה בכמות המזון אלא על ידי שינויים חברתיים וכלכליים וכשלון של מוסדות ציבוריים. <ref name=sen> Drezé and Sen 1991</ref> עם זאת, הכלכלן פטר בווריק (Peter Bowbrick) טען כי סן מציג נתונים היסטוריים באופן מעוות, וכי הוא מספר שקרים כדי לתמוך בתאוריות שלו. | + | כמה כלכלנים, סוציולוגים וכותבים טוענים שאין בהכרח קשר בין הגידול בכמות המזון לבין עליה בבטחון המזון, וכי דברים אלה הם רק חלק ממשוואה גדולה יותר. לדוגמה הכלכלן [[אמרטיה סן]] טען שכמה [[רעב המוני|מגיפות רעב]] גדולות בהיסטוריה לא נגרמו עקב ירידה בכמות המזון אלא על ידי שינויים חברתיים וכלכליים וכשלון של [[מוסדות ציבוריים]]. <ref name=sen> Drezé and Sen 1991</ref> עם זאת, הכלכלן פטר בווריק (Peter Bowbrick) טען כי סן מציג נתונים היסטוריים באופן מעוות, וכי הוא מספר שקרים כדי לתמוך בתאוריות שלו. |
| + | |
| + | ===זיהום=== |
| + | ביקורת רבה הוטחה במהפכה הירוקה ובשימוש הרב שהיא גררה ב[[חומרי הדברה]] והשפעותיהם על הסביבה הטבעית ועל בריאותם של בני האדם. |
| | | |
− | ==קישורים חיצוניים== | + | |
− | *[http://en.wikipedia.org/wiki/Green_Revolution המהפכה הירוקה] בויקיפדיה האנגלית | + | ==ראו גם== |
| + | * [[חקלאות תעשייתית]] |
| + | * [[דשן כימי]] |
| + | * [[חומרי הדברה]] |
| + | |
| + | {{תבנית:חקלאות}} |
| + | {{תבנית:אכולוסין}} |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | | |
− | {{תבנית:חקלאות}}
| + | ==קישורים חיצוניים== |
− | {{תבנית:אכולוסין}}
| + | *[http://en.wikipedia.org/wiki/Green_Revolution המהפכה הירוקה] בויקיפדיה האנגלית |
| + | |
| | | |
| [[קטגוריה:מזון]] | | [[קטגוריה:מזון]] |