שינויים

קצב ניצול המשאבים בעולם עולה בהתמדה ובמהירות, בעוד שכמות המשאבים הזמינים בעולם הולכת ומצטמצמת תוצר לוואי של ניצול זה הוא זיהום והתחממות גלובלית שהשלכותיה הרסניות .

קצב ניצול המשאבים בעולם עולה בהתמדה ובמהירות, בעוד שכמות המשאבים הזמינים בעולם הולכת ומצטמצמת תוצר לוואי של ניצול זה הוא זיהום והתחממות גלובלית שהשלכותיה הרסניות .

מומחים סוברים כי בין השנים 2005-10 העולם יגיע ל-'שיא תפוקת הנפט' קרי שיא שממנו תפוקת הנפט העולמית תוכל רק לרדת, בשל הזמינות היורדת במהירות של נפט והעלייה החדה בצריכה   

מומחים סוברים כי בין השנים 2005-10 העולם יגיע ל-'שיא תפוקת הנפט' קרי שיא שממנו תפוקת הנפט העולמית תוכל רק לרדת, בשל הזמינות היורדת במהירות של נפט והעלייה החדה בצריכה   

איבוד פוריות הקרקע באדמות חקלאיות בעקבות שיטות עיבוד הרסניות הינה בעיה נוספת חמורה בעולם.

איבוד פוריות הקרקע באדמות חקלאיות בעקבות שיטות עיבוד הרסניות הינה בעיה נוספת חמורה בעולם.

מים נקיים, אחד המשאבים החיוניים ביותר לחיים, הופכים למשאב נדיר בשל כריתת יערות, זיהום מקורות מים ועיור. (ברוב מדינות העולם וגם בישראל ליטר מים טהורים עולה יותר מליטר נפט גולמי– וזאת על אף מחירי הנפט הגבוהים)

מים נקיים, אחד המשאבים החיוניים ביותר לחיים, הופכים למשאב נדיר בשל כריתת יערות, זיהום מקורות מים ועיור. (ברוב מדינות העולם וגם בישראל ליטר מים טהורים עולה יותר מליטר נפט גולמי– וזאת על אף מחירי הנפט הגבוהים)

המדד המקובל היום לקדמה חברתית\כלכלית הוא תמ"ג – תוצר מקומי גולמי. זהו מדד הבוחן כמה כסף, בממוצע, מוציא אדם בשנה, מתוך זה עולה כי אדם שעובר תאונת דרכים קשה מעלה את התמ"ג (הוצאות הטיפולים הרפואיים, הביטוח, ההשתתפות העצמית, הרכב החדש וכולי) ולפיכך משפר את מדד איכות החיים על אף שאיכות חייו שלו נפגעה ביותר.

המדד המקובל היום לקדמה חברתית\כלכלית הוא תמ"ג – תוצר מקומי גולמי. זהו מדד הבוחן כמה כסף, בממוצע, מוציא אדם בשנה, מתוך זה עולה כי אדם שעובר תאונת דרכים קשה מעלה את התמ"ג (הוצאות הטיפולים הרפואיים, הביטוח, ההשתתפות העצמית, הרכב החדש וכולי) ולפיכך משפר את מדד איכות החיים על אף שאיכות חייו שלו נפגעה ביותר.

באותו אופן גירושים, טראומה, מלחמה, גניבות, אונס ומחלה מעלים את התמ"ג.

באותו אופן גירושים, טראומה, מלחמה, גניבות, אונס ומחלה מעלים את התמ"ג.

אם כן חקלאי שירש אדמה ממשפחתו ואינו משועבד למשכנתא, אשר מגדל את כל מזונו על אדמתו, מפיק לעצמו את חומר הדלק הביולוגי לנסיעות, אינו עושה תאונות (נהג זהיר) בריא (אוכל אורגני, פעילות גופנית בשדה ואורח חיים נינוח) ונשוי באושר, הוא קוץ באליית התמ"ג (או בעליית התמ"ג). חברה שלמה כזו, יצרנית ויציבה, היא חברה נחשלת לפי מדד התמ"ג.

אם כן חקלאי שירש אדמה ממשפחתו ואינו משועבד למשכנתא, אשר מגדל את כל מזונו על אדמתו, מפיק לעצמו את חומר הדלק הביולוגי לנסיעות, אינו עושה תאונות (נהג זהיר) בריא (אוכל אורגני, פעילות גופנית בשדה ואורח חיים נינוח) ונשוי באושר, הוא קוץ באליית התמ"ג (או בעליית התמ"ג). חברה שלמה כזו, יצרנית ויציבה, היא חברה נחשלת לפי מדד התמ"ג.

מתוך שאיפה מתמדת ל"צמיחה" כלכלית, המשתקפת בנתוני תמ"ג, מעודדת המערכת בה אנו חיים ויוצרת את ההרס הסביבתי והחברתי, לפעמים לא מדעת ולא מרצון, אך התוצאה היא אחת - הרס חיינו אנו.

מתוך שאיפה מתמדת ל"צמיחה" כלכלית, המשתקפת בנתוני תמ"ג, מעודדת המערכת בה אנו חיים ויוצרת את ההרס הסביבתי והחברתי, לפעמים לא מדעת ולא מרצון, אך התוצאה היא אחת - הרס חיינו אנו.

אנו מורישים לילדינו עולם מתכלה, עולם שבו "מה שנברא במשך מיליוני שנים יכול להיכחד באחר צהריים אחד"  - עולם של אי וודאות.

אנו מורישים לילדינו עולם מתכלה, עולם שבו "מה שנברא במשך מיליוני שנים יכול להיכחד באחר צהריים אחד"  - עולם של אי וודאות.

בעולם כזה, מדוע לטרוח וליזום? מדוע לקחת אחריות? על מה כבר יש להילחם? אם כולנו נידונו לחוסר הוודאות שמחר תזרח עלינו השמש. נדמה כי אנו מנסים לבלוע את העולם כולו כי מחר כבר לא יישאר, הפרדוקס הוא שמתאבוננו וחמדנותנו היום, מחר דבר כבר לא יישאר. כפי שאמרו האינדיאנים על האדם הלבן: אנו מכחידים את נכדינו כדי לפטם את ילדינו.

בעולם כזה, מדוע לטרוח וליזום? מדוע לקחת אחריות? על מה כבר יש להילחם? אם כולנו נידונו לחוסר הוודאות שמחר תזרח עלינו השמש. נדמה כי אנו מנסים לבלוע את העולם כולו כי מחר כבר לא יישאר, הפרדוקס הוא שמתאבוננו וחמדנותנו היום, מחר דבר כבר לא יישאר. כפי שאמרו האינדיאנים על האדם הלבן: אנו מכחידים את נכדינו כדי לפטם את ילדינו.

'פער הדורות' הוא מושג המתאר חברה הממציאה את עצמה מחדש מדור לדור, ומייצג איי יציבות חברתית. האופן בו גדלים ילדים היום אינו דומה כלל לאופן בו גדלו בני הדור הקודם, למעשה – אין לנו יכולת כלל לדעת מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של שיטות החינוך הנהוגות כיום ושל התחנכות על ברכי הטלוויזיה והמחשב.

'פער הדורות' הוא מושג המתאר חברה הממציאה את עצמה מחדש מדור לדור, ומייצג איי יציבות חברתית. האופן בו גדלים ילדים היום אינו דומה כלל לאופן בו גדלו בני הדור הקודם, למעשה – אין לנו יכולת כלל לדעת מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של שיטות החינוך הנהוגות כיום ושל התחנכות על ברכי הטלוויזיה והמחשב.

דור שלם לוקח חלק בניסוי חברתי רב משתתפים, וההערכות לגבי תוצאות הניסוי לא מעודדות  

דור שלם לוקח חלק בניסוי חברתי רב משתתפים, וההערכות לגבי תוצאות הניסוי לא מעודדות.

 

נראה שמיומנויות החיים הבסיסיות ביותר, לא כל שכן מיומנויות מורכבות יותר נלקחות מאיתנו לטובת תחליפים מלאכותיים או פשוט נזנחות:

נראה שמיומנויות החיים הבסיסיות ביותר, לא כל שכן מיומנויות מורכבות יותר נלקחות מאיתנו לטובת תחליפים מלאכותיים או פשוט נזנחות:

בישול פשוט וטעים לטובת חימום מזון מעובד. קריאה וכתיבה, שיחה ודיון הוחלפו בטלביזיה ומחשב. הליכה היא מיומנות בסיסית הנזנחת (בשנותי כמדריך טיולים נדהמתי לגלות לא מעט ילדים שיכולת ההליכה שלהם הייתה לקויה, והיה צורך ללמדם כיצד ללכת מבלי לגרור את הרגלים, לא לנעול את פרק הברך ולנשום בקצב המותאם לקצב ההליכה), יציבה נכונה ונשימה וכן הלאה והלאה...

בישול פשוט וטעים לטובת חימום מזון מעובד. קריאה וכתיבה, שיחה ודיון הוחלפו בטלביזיה ומחשב. הליכה היא מיומנות בסיסית הנזנחת (בשנותי כמדריך טיולים נדהמתי לגלות לא מעט ילדים שיכולת ההליכה שלהם הייתה לקויה, והיה צורך ללמדם כיצד ללכת מבלי לגרור את הרגלים, לא לנעול את פרק הברך ולנשום בקצב המותאם לקצב ההליכה), יציבה נכונה ונשימה וכן הלאה והלאה...

האוניברסיטאות תלויות היום יותר מתמיד בתקציבי מחקר מהתעשייה, ולכן תחומי הידע הנחקרים משרתים את צרכי החברות והתאגידים. התחרותיות באקדמיה מעודדת פיתוח ומחקר בתחומי הי-טק מורכבים ואינן מלמדות נושאים בסיסיים.  

האוניברסיטאות תלויות היום יותר מתמיד בתקציבי מחקר מהתעשייה, ולכן תחומי הידע הנחקרים משרתים את צרכי החברות והתאגידים. התחרותיות באקדמיה מעודדת פיתוח ומחקר בתחומי הי-טק מורכבים ואינן מלמדות נושאים בסיסיים.  

הידע הופך לנחלת אריסטוקרטיה אקדמאית של מומחים לעניין, האזרח הוקע מרוב תחומי החיים עם תווית 'לא מבין', ובכך נשללה ממנו הזכות להיות מעורב בהחלטות הנוגעות לחייו.

הידע הופך לנחלת אריסטוקרטיה אקדמאית של מומחים לעניין, האזרח הוקע מרוב תחומי החיים עם תווית 'לא מבין', ובכך נשללה ממנו הזכות להיות מעורב בהחלטות הנוגעות לחייו.