שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 192: שורה 192:     
==מזון וחקלאות==
 
==מזון וחקלאות==
[[תמונה:Duengung.jpg|left|thumb|250px|טרקטור מפזר זבל לדישון שדות]]
+
[[תמונה:Duengung.jpg|left|thumb|150px|טרקטור מפזר זבל לדישון שדות]]
 
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}
 
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}
 
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''
 
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''
שורה 201: שורה 201:     
'''השפעת שינויי האקלים'''
 
'''השפעת שינויי האקלים'''
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.
+
שינויים אקלים עלולים לגרור התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה.
+
 
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.
+
יש חשש כי יהיה צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע. בנוסף יש חשש להמלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה. חשש נוסף הוא מפני התגברות של [[סחף|סחיפת קרקע]] ושל שיטפונות.
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.
+
 
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.
+
בעיה נוספת היא שינויים באוכלוסיות החרקים. דבר זה עולול להוביל לפגיעה בהפריה ולהופעת מחלות חדשות בצמחים ובבעלי חיים. דוגמה לתופעה דומה הקיימת היום היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה.  
    
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''
 
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''
 
+
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית (מעט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך עלולות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):
+
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן) (ראו [[משבר המזון העולמי]].
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).
   
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.
 
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.
+
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של חלק או של כל תושביהן.
   −
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון.  
+
גם בתרחישים מתונים יותר, פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון.  
    
===מה לעשות===
 
===מה לעשות===
 
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.
 
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים.  
+
*כנגד מחסור צפוי ב[[דשן כימי]] יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. כדאי לייצר את הקומפוסט קרוב לשדות כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט. באזורים חקלאיים אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים.  
 
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.
 
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.
 
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.
 
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.
+
*למנוע ריסוס עשבים ב[[חומרי הדברה]]. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.
 
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.
 
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.
 
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.
 
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.
שורה 231: שורה 230:     
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''
 
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''
   
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.
 
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.
 
*שיפור החזקת מים בקרקע.
 
*שיפור החזקת מים בקרקע.

תפריט ניווט