70
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 353:
שורה 353: − − − − הקדמה − הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. − השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד. − מתוך אתר "אדם טבע ודין" − http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500 − − − מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. − − http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים. − − − − השפעות שינויי האקלים על ישראל − − הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר. − התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה. − שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני. − אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. − הגברת אידוי – המלחת קרקע. − עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות. − − פגיעה בחקלאות - − אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול. − שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. − צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע. − סחיפת קרקע ושיטפונות. − המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה. − − בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות. − − − − − − − מה אפשר לעשות − העשייה מתחלקת לשניים − הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים. − הכנת המערכות לשינויים הצפויים. − − − הפחתת פליטות - − יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC − − הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. − קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן. − חיסכון בחשמל. − שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית. − חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה. − פיתוח אנרגיה מקיימת. − חינוך והסברה. − איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים. − הפנמת עלויות חיצוניות. − פיקוח על פליטות בתעשייה. − − הכנות לשינויי האקלים - − − שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום. − שיפור החזקת מים בקרקע. − התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע. − הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות. − מניעה של סחיפת קרקע. − הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו. − מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני. − שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. − ניטור חרקים ומחלות. − הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.
←סיכום
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר.
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר.
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.