שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:     
==חשש מפני פגיעה בדרוג האשראי==
 
==חשש מפני פגיעה בדרוג האשראי==
קיימת הערכה לכלכלת ישראל בקרב גופי דרוג אשראי ובקרב גופים בינלאומיים ([[הבנק העולמי]] וכו'). הערכה זו וה[[אמון]] הנלווה לה חיוניים ל[[כלכלת ישראל]]. הערכה זו הושגה בזכות פעולות ומאמצים של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי. {{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}
+
קיימת הערכה ל[[כלכלת ישראל]] בקרב גופי דרוג אשראי ובקרב גופים בינלאומיים ([[הבנק העולמי]] וכו'). הערכה זו וה[[אמון]] הנלווה לה חיוניים ל[[כלכלת ישראל]]. הערכה זו הושגה בזכות פעולות ומאמצים של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי. {{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}
    
לפי הכלכלנים המתנגדים לרפורמת לווין, הערכה זו כלפי ישראל נשענת בחלקה על עצמאות הרשות השופטת, השירות הציבורי וכן מוסדות אחרים כמו השידור הציבורי (התאגיד - כאן 11). הפגיעה הצפויה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדרוג האשראי של ישראל מה שעלול להגביר את נטל החוב של הממשלה. דוגמה למהלך זה היה מול פולין.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}
 
לפי הכלכלנים המתנגדים לרפורמת לווין, הערכה זו כלפי ישראל נשענת בחלקה על עצמאות הרשות השופטת, השירות הציבורי וכן מוסדות אחרים כמו השידור הציבורי (התאגיד - כאן 11). הפגיעה הצפויה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדרוג האשראי של ישראל מה שעלול להגביר את נטל החוב של הממשלה. דוגמה למהלך זה היה מול פולין.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}
שורה 31: שורה 31:     
ניתוח שהוצג בסוף מרץ 20203 של אגף הכלכלנית הראשית באוצר,  מעריך מה יהיו ההשפעות על הצמיחה אם הגדרת ישראל תשתנה ממדינה "חופשית" למדינה "חופשית חלקית". לפי אחד המדדים שמשמשים בספרות המחקרית. ההערכה היא כי השינוי עשוי לחתוך מחצית מהצמיחה השנתית לנפש, או 0.8%. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441921]
 
ניתוח שהוצג בסוף מרץ 20203 של אגף הכלכלנית הראשית באוצר,  מעריך מה יהיו ההשפעות על הצמיחה אם הגדרת ישראל תשתנה ממדינה "חופשית" למדינה "חופשית חלקית". לפי אחד המדדים שמשמשים בספרות המחקרית. ההערכה היא כי השינוי עשוי לחתוך מחצית מהצמיחה השנתית לנפש, או 0.8%. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441921]
 +
 +
באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של [[בנק ישראל]] תרחיש בו תימשך חקיקת המהפכה המשפטית. על פי התחזית, צופים בבנק ישראל פגיעה של כ-14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד שקל בשנה בתרחיש המחמיר. {{הערה|בנק ישראל, [https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/61249/ התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2023]}}
    
==חשש מפני פגיעה בהיטק ובהון אנושי==
 
==חשש מפני פגיעה בהיטק ובהון אנושי==
שורה 49: שורה 51:  
פרופ' זליכה טען בפברואר כי חוות הדעת של JP מורגן היא בעיקר חשש מפני שסע חברתי בעקבות הרפורמה ולא מפני הרפורמה העצמה. הוא טען כי במצב הקיים בתי המשפט מסייעים למונופולים. לדבריו יש בישראל חקיקה מתקדמת נגד מונופןלים אולם הממשלה ובתי המשפט מסיעים למונופולים, לבנקים הגדולים וליבאונים להתחמק מאכיפת חוקים אלה. בגלל החשש שלו מפני שסע חברתי בגלל הרפרומה, זליכה רוצה שהרפרומה תעבור אבל רק בהסכמה רחבה. כמו כן הוא מתנגד לכך שהממשלה דרך רוב מקרי בכנסת תוכל לבחור לבדה את השופטים.[https://www.inn.co.il/news/591491]
 
פרופ' זליכה טען בפברואר כי חוות הדעת של JP מורגן היא בעיקר חשש מפני שסע חברתי בעקבות הרפורמה ולא מפני הרפורמה העצמה. הוא טען כי במצב הקיים בתי המשפט מסייעים למונופולים. לדבריו יש בישראל חקיקה מתקדמת נגד מונופןלים אולם הממשלה ובתי המשפט מסיעים למונופולים, לבנקים הגדולים וליבאונים להתחמק מאכיפת חוקים אלה. בגלל החשש שלו מפני שסע חברתי בגלל הרפרומה, זליכה רוצה שהרפרומה תעבור אבל רק בהסכמה רחבה. כמו כן הוא מתנגד לכך שהממשלה דרך רוב מקרי בכנסת תוכל לבחור לבדה את השופטים.[https://www.inn.co.il/news/591491]
   −
==טענות הדרג הפוליטי תומך הרפרומה==
+
==טענות הדרג הפוליטי תומך הרפורמה==
 
פוליטקאים מהקואלציה טענו בדיון בוועדת הכלכלה ב-20 בפרבואר 2023 כי הרפרומה לא תפגע בכלכלה. מדיון זה נעדרו אנשי מקצוע ממשרד האוצר או כלכלנים אחרים של הממשלה. [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkv00q6e0j] שר האוצר סמורטריץ טען בפבואר 2023 כי אם הכלכלה תנזק זה לא בגלל הרפרומה [https://www.themarker.com/news/politics/2023-02-06/ty-article/.premium/00000186-2725-dfa6-ade6-bf652eb90000]
 
פוליטקאים מהקואלציה טענו בדיון בוועדת הכלכלה ב-20 בפרבואר 2023 כי הרפרומה לא תפגע בכלכלה. מדיון זה נעדרו אנשי מקצוע ממשרד האוצר או כלכלנים אחרים של הממשלה. [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkv00q6e0j] שר האוצר סמורטריץ טען בפבואר 2023 כי אם הכלכלה תנזק זה לא בגלל הרפרומה [https://www.themarker.com/news/politics/2023-02-06/ty-article/.premium/00000186-2725-dfa6-ade6-bf652eb90000]
    
בתחילה ניסתה הנהגת האוצר למנוע דיונים ופרסומים מטעם משרד האוצר על הרפורמה. לאחר שנודע לעיתונות על חוות הדעת השלילית של אנשי האוצר על הרפומה, בהודעה שפרסם האוצר, צוטטו דברי סמוטריץ' לפיהן יש ברפורמה גם "הזדמנויות גדולות למשק ולכלכלה" אבל כלכלני האוצר התנגדו לטענה זו. [https://www.ynet.co.il/economy/article/h1ib8c8l3] [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441921]
 
בתחילה ניסתה הנהגת האוצר למנוע דיונים ופרסומים מטעם משרד האוצר על הרפורמה. לאחר שנודע לעיתונות על חוות הדעת השלילית של אנשי האוצר על הרפומה, בהודעה שפרסם האוצר, צוטטו דברי סמוטריץ' לפיהן יש ברפורמה גם "הזדמנויות גדולות למשק ולכלכלה" אבל כלכלני האוצר התנגדו לטענה זו. [https://www.ynet.co.il/economy/article/h1ib8c8l3] [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441921]
    +
בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיבו להורדת תחזית הדירוג של סוכנות הדירוג מודי'ס, מ"חיובית" ל"יציבה" באפריל 2023 בטענה כי החשש של חברת הדרוג נובע מחוסר הכרות עם חוסנה של כלכלת ישראל וטענו כי הם מקווים שהכלכלה לא תפגע "בעזרת השם". {{הערה|[https://www.ynet.co.il/news/article/r1payuuz2 נתניהו וסמוטריץ' על תחזית הדירוג: "בעזרת השם הכלכלה תישאר יציבה"], ynet, 15.04.23}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט