שינויים

===בארצות הברית במאה ה-19===

===בארצות הברית במאה ה-19===

אבות האומה האמריקאית כמו [[בנג'מין פרנקלין]], [[תומאס ג'פרסון]] ו[[ג'ון אדמס]] היו שובניסטים בצורה מובהקת. לעומת זאת [[תומאס פיין]], שהיה מהפכני בנושאים רבים אחרים, היה פמיניסט, לפחות לקראת כתביו המאוחרים יותר. {{צ-מאמר|שם=Thomas Paine: Eighteenth Century Feminist|כתב עת=The Social Studies|שנת הוצאה=2010-07-29|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00377996.1978.10114364|מחבר=John L. Harbison|doi=10.1080/00377996.1978.10114364}} בעוד שב"זכויות האדם" (1776) פיין לא התייחס במיוחד לנשים, התנועה שלו החוצה מהשיח הרפובליקני, והתהליכים שהובילו אותו לכתוב את "[[עידן התבונה (ספר)|עידן התבונה]]" דחפו אותו לכיוון תמיכה בזכויות נשים. בחלק השני של "זכויות האדם" (1792) וב"צדק אגררי" (1797) הוא תמך במשתמע או במישרין בזכויות נשים שוות לגברים, במיוחד בזכויות חברתיות אבל גם בזכויות פוליטיות כמו זכות ההצבעה. {{צ-מאמר|שם=Thomas Paine Amidst the Early Feminists|שנת הוצאה=2011-01-29|קישור=https://papers.ssrn.com/abstract=2013373|מחבר=Eileen Hunt Botting}}

אבות האומה האמריקאית כמו [[בנג'מין פרנקלין]], [[תומאס ג'פרסון]] ו[[ג'ון אדמס]] היו שובניסטים בצורה מובהקת. לעומת זאת [[תומאס פיין]], שהיה מהפכני בנושאים רבים אחרים, היה פמיניסט, לפחות לקראת כתביו המאוחרים יותר. {{הערה|[https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00377996.1978.10114364 Thomas Paine: Eighteenth Century Feminist]}} בעוד שב"זכויות האדם" (1776) פיין לא התייחס במיוחד לנשים, התנועה שלו החוצה מהשיח הרפובליקני, והתהליכים שהובילו אותו לכתוב את ספרו "[[עידן התבונה (ספר)|עידן התבונה]]" דחפו אותו לכיוון תמיכה בזכויות נשים. בחלק השני של "זכויות האדם" (1792) וב"צדק אגררי" (1797) הוא תמך במשתמע או במישרין בזכויות נשים שוות לגברים, במיוחד בזכויות חברתיות אבל גם בזכויות פוליטיות כמו זכות ההצבעה. {{הערה|[https://papers.ssrn.com/abstract=2013373 Thomas Paine Amidst the Early Feminists], Eileen Hunt Botting}}

במאי [[1836]] הגיעה לארצות הברית היהודיה [[אתאיזם|האתאיסטית]], [[ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז]] והחלה לפעול למען קידום שוויון זכויות לנשים. בהמשך ליוזמתו של השופט [[תומאס ברטל]] ניסתה, ביחד עם [[פאולינה קלוג רייט דייוויס]], לארגן לובי ולאסוף חתימות לקידום חקיקת חוק לשוויון האשה בענייני [[ירושה]] ובעלות על [[רכוש]]. מאוחר יותר, בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ותחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], הצטרפו לכך גם מנהיגות פמיניסטיות נוספות, כמו [[סוזן ב. אנטוני|סוזן ב. אנתוני]] ו[[אליזבת קיידי סטנטון]]. ב-1849 הצליחה סטנטון להעביר את החוק אשר נחשב ל[[אבן דרך]] בפעילות התנועה הפמיניסטית.

במאי [[1836]] הגיעה לארצות הברית היהודיה [[אתאיזם|האתאיסטית]], [[ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז]] והחלה לפעול למען קידום שוויון זכויות לנשים. בהמשך ליוזמתו של השופט [[תומאס ברטל]] ניסתה, ביחד עם [[פאולינה קלוג רייט דייוויס]], לארגן לובי ולאסוף חתימות לקידום חקיקת חוק לשוויון האשה בענייני [[ירושה]] ובעלות על [[רכוש]]. מאוחר יותר, בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ותחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], הצטרפו לכך גם מנהיגות פמיניסטיות נוספות, כמו [[סוזן ב. אנטוני|סוזן ב. אנתוני]] ו[[אליזבת קיידי סטנטון]]. ב-1849 הצליחה סטנטון להעביר את החוק אשר נחשב ל[[אבן דרך]] בפעילות התנועה הפמיניסטית.