שורה 1: |
שורה 1: |
| '''השלכות כלכליות של רפורמת לווין''' נוגעות להתפתחויות ותחזיות [[חקר הכלכלה|כלכליות]] הנוגעות ל[[רפורמה לווין]] ולביצוע צעדים דומים. '''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג שר המשפטים [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} שמחה רוטמן ו[[ופורום קהלת]]. התוכנית מציעה ביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]], בהם אישור [[פסקת התגברות]] והסדרת פסילת חוקים, ביטול [[עילת הסבירות]], הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה|הייעוץ המשפטי]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]]. | | '''השלכות כלכליות של רפורמת לווין''' נוגעות להתפתחויות ותחזיות [[חקר הכלכלה|כלכליות]] הנוגעות ל[[רפורמה לווין]] ולביצוע צעדים דומים. '''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג שר המשפטים [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} שמחה רוטמן ו[[ופורום קהלת]]. התוכנית מציעה ביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]], בהם אישור [[פסקת התגברות]] והסדרת פסילת חוקים, ביטול [[עילת הסבירות]], הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה|הייעוץ המשפטי]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]]. |
| | | |
− | == תגובות כלכלנים ==
| + | מומחים רבים בתחומי הכלכלה ותחומים משיקים כמו מנהל עסקים, כמו גם פקידים בכירים מהעבר התנגדו לרפורמה בטענה שהיא תגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מספר מומחי כלכלה הביעו תמיכה ברפורמה ואף טענו כי היא תסייע לכלכלה. בסוף ינואר 2023, פרסמו |
− | [[נגיד בנק ישראל|נגידי בנק ישראל]] לשעבר [[יעקב פרנקל]] ו[[קרנית פלוג]] הזהירו שהמהפכה תוריד את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Assaf Gilead|כותרת=J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating|אתר=Globes|תאריך={{כ}}4 בפברואר 2023|כתובת=https://en.globes.co.il/en/article-jp-morgan-judicial-reform-could-hit-israels-credit-rating-1001437288}}}}{{הערה|{{ynet|פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג|אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה|62581760|22 בינואר 2023}}}}
| + | 270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים|[https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2023/01/25/B1elP8Aoo/____________________________________.pdf מכתב המרצים והמרצות]}} חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה כלכלית, בגלל חשש מפגיעה בדרוג אשראי, פגיעה בחברות ההיטק ובגלל פגיעה ארוכת טווח במוסדות דמוקרטיים מכלילים. אל מתתב זה הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות|local_news/article/syopt8bni|27 בינואר 2023}}}} |
| | | |
− | 270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול{{הערה|[https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2023/01/25/B1elP8Aoo/____________________________________.pdf מכתב המרצים והמרצות]}} שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות|local_news/article/syopt8bni|27 בינואר 2023}}}} חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה כלכלית, מנגד טען מנכ"ל [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה]] איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.{{הערה|{{ynet|רועי כ"ץ|מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה"|62643950|31 בינואר 2023}}}}
| + | ==חשש מפני פגיעה בדרוג האשראי== |
| + | קיימת הערכה לכלכלת ישראל בקרב גופי דרוג אשראי ובקרב גופים בינלאומיים ([[הבנק העולמי]] וכו'). הערכה זו וה[[אמון]] הנלווה לה חיוניים ל[[כלכלת ישראל]]. הערכה זו הושגה בזכות פעולות ומאמצים של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי. {{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}} |
| + | |
| + | לפי הכלכלנים המתנגדים לרפורמת לווין, הערכה זו כלפי ישראל נשענת בחלקה על עצמאות הרשות השופטת, השירות הציבורי וכן מוסדות אחרים כמו השידור הציבורי (התאגיד - כאן 11). הפגיעה הצפויה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדרוג האשראי של ישראל מה שעלול להגביר את נטל החוב של הממשלה. דוגמה למהלך זה היה מול פולין.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}} |
| + | |
| + | בסוף ינואר-תחילת פבוראר 2023 הזהירו [[נגיד בנק ישראל|נגידי בנק ישראל]] לשעבר [[יעקב פרנקל]] ו[[קרנית פלוג]] שהמהפכה תוריד את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Assaf Gilead|כותרת=J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating|אתר=Globes|תאריך={{כ}}4 בפברואר 2023|כתובת=https://en.globes.co.il/en/article-jp-morgan-judicial-reform-could-hit-israels-credit-rating-1001437288}}}}{{הערה|{{ynet|פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג|אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה|62581760|22 בינואר 2023}}}} |
| + | בסוף ינואר 2023, טען מנכ"ל [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה]] איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.{{הערה|{{ynet|רועי כ"ץ|מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה"|62643950|31 בינואר 2023}}}} |
| | | |
| האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי. | | האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי. |
| + | |
| + | ==חשש מפני פגיעה בהיטק== |
| + | לפי מכתב הכלכלנים, הפגיעה באמון ובדרוג האשראי עלולה גם לפגוע ביכולת של חברות ישראליות לגייס כסף בשווקים הבינלאומיים.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}} בנוסף לכך הם חוששים מהרפורמה הפגיעה ביכולת לגייס כסף מצד הממשלה ומצד החברות עלולה לפגוע בענף ההיטק שהוא "קטר הצמיחה" של המשק. דבר זה עלול לעודד חברות להעתיק את פעילותן החוצה מישראל. דברים אלה, בנוסף לפגיעה אפשרית בזכויות אדם, עלולה לגרום "בריחת מוחות" - פגיעה [[בהון אנושי]]. {{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}} |
| + | |
| + | ==חשש מפני פגיעה ארוכת טווח== |
| + | פגיעה אפשרית נוספת היא לגבי טווח ארוך יותר- עקב מנגונים של [[כלכלה מוסדית]] שתוארו על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל בכלכלה, [[דאגלאס נורת']], ועל ידי הכלכלנים אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו (מסוכמים בין היתר בספר "[[מדוע אומות נחשלות]]" ) לפי הסבר זה - ריכוז של כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם מרכזי לנחשלות כלכלית.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}} |
| + | |
| + | דבר זה נובע עקב כך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה. לפי המחקרים בתחום כלכלה מוסדית, פגיעה באיכות מוסדות השלטון והנזק הכלכלי שיגרם ממנה, עלולה להמשך למשר עשורים רבים, בגלל הנטיה של מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים לשמר את עצמם.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}} |
| + | |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 13: |
שורה 28: |
| * [[ספין דיקטטורים]] | | * [[ספין דיקטטורים]] |
| * [[מוצר ציבורי]] | | * [[מוצר ציבורי]] |
| + | * [[פורום קהלת]] |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |