שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,641 בתים ,  08:48, 9 ביוני 2021
אין תקציר עריכה
שורה 52: שורה 52:  
===השפעות על עצמות ועל התפתחות===
 
===השפעות על עצמות ועל התפתחות===
 
מחקר של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן ועמיתותיה, בחן מה ההשפעה של צריכת צ'יפס, [[קולה]] והמבורגר שניתנו לחולדות, על גדילה ועל התפתחות העצמות. הבחירה הייתה במזון פופולרי בקרב ילדים, שהוא לכאורה מזין שכן יש בו חלבונים, שומנים ופחמימות והוא אינו בגדר חטיף. החולדות שאכלו מזון מעובד היו בעלות עיכוב בגדילה והעצמות שלהן לא התארכו. צפיפות העצם שלהן הייתה גרועה והיו בה מאפיינים של עצם זקנה כמו עצמות עם חורים, עצמות שבירות ודקות יותר. במבחן מאמץ היה פער של 50% בביצועים לעומת עצם רגילה. לוחיות הגדילה בעצמות, שהוא החלק הסחוסי בעצם שתורם לגדילה שלה בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות, היו בעלי ממצאים פתולוגיים. במקום היה פלאק נרחב (הצטברות לא תקינה של תאים ורקמה). התאים במקום לא עברו התמיינות נורמלית, ואיבדו את היכולת לצמוח לגדול לפי ציר האורך של העצם. החוקרות ביצעו מחקרים נוספים שאימתו את הניסוי הבסיסי. בין היתר הן סיפקו תזונה מגוונת יותר, כך שהחולדות קיבלו מזון אולטרה-מעובד במינון של 70% (מימון דומה לזה של צריכת ילד אמריקאי ממוצע) שבה הופיעו אותם הנזקים אך בצורה מופחתת. מחקר נוסף ניסה לבודד את החלקים - לספק רק קולה, רק צ'יפס או רק המבורגר, או רק לספק מזון עתיר שומנים או עתיר סוכרים. במחקרים אלה נמצא כי יש נזק לעצמות אבל הוא פחות דרמטי לעומת צריכת המוצרים המעובדים השונים ביחד. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן השילוב בין המרכיבים השונים גורר נזק מוגבר.{{הערה|שם=limona1}}
 
מחקר של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן ועמיתותיה, בחן מה ההשפעה של צריכת צ'יפס, [[קולה]] והמבורגר שניתנו לחולדות, על גדילה ועל התפתחות העצמות. הבחירה הייתה במזון פופולרי בקרב ילדים, שהוא לכאורה מזין שכן יש בו חלבונים, שומנים ופחמימות והוא אינו בגדר חטיף. החולדות שאכלו מזון מעובד היו בעלות עיכוב בגדילה והעצמות שלהן לא התארכו. צפיפות העצם שלהן הייתה גרועה והיו בה מאפיינים של עצם זקנה כמו עצמות עם חורים, עצמות שבירות ודקות יותר. במבחן מאמץ היה פער של 50% בביצועים לעומת עצם רגילה. לוחיות הגדילה בעצמות, שהוא החלק הסחוסי בעצם שתורם לגדילה שלה בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות, היו בעלי ממצאים פתולוגיים. במקום היה פלאק נרחב (הצטברות לא תקינה של תאים ורקמה). התאים במקום לא עברו התמיינות נורמלית, ואיבדו את היכולת לצמוח לגדול לפי ציר האורך של העצם. החוקרות ביצעו מחקרים נוספים שאימתו את הניסוי הבסיסי. בין היתר הן סיפקו תזונה מגוונת יותר, כך שהחולדות קיבלו מזון אולטרה-מעובד במינון של 70% (מימון דומה לזה של צריכת ילד אמריקאי ממוצע) שבה הופיעו אותם הנזקים אך בצורה מופחתת. מחקר נוסף ניסה לבודד את החלקים - לספק רק קולה, רק צ'יפס או רק המבורגר, או רק לספק מזון עתיר שומנים או עתיר סוכרים. במחקרים אלה נמצא כי יש נזק לעצמות אבל הוא פחות דרמטי לעומת צריכת המוצרים המעובדים השונים ביחד. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן השילוב בין המרכיבים השונים גורר נזק מוגבר.{{הערה|שם=limona1}}
 +
 +
==הטיית מחקרים==
 +
קיים חשש כי [[תעשיית המזון|חברות מזון גדולות]] מקשות על פרסום מחקרים מדעיים הנוגעים למזון מעובד. ד"ר רוברט לוסטיג מאוניברסטית קילפורניה עוסק בתחום של [[פוליטיקה של המזון]] הוא טוען כי כתבי עת מדעיים שעוסקים בתזונה, תלויים בכסף שמגיע מפרסומות ומודועת של חברות מזון. פרופ' מונסונגו-אורנן ניסו לפרסם את המחקר שלהן על הקשר בין צריכת מזון מעובד לבין התפתחות עצמות במספר כתבי עת. למרות שמונסונגו-אורנן מפרסמת מאמרים מזה -30 שנה ומכירה את הנושא, היא הופתעה מכך שהמאמר נדחה כבר בשלבים מוקדמים שלו. היא החלה לחשוש כי [[פוליטיקה של המזון]] גורמת לחסימת המאמר ופנתה לד"ר לוסטיג, שחשש גם כי המאמר נחסם בשל מסקנותיו. התעשייה כבר מתמודדת עם האשמות בתחום [[סוכרת]] ו[[השמנה]] והאשמה חדשה לפיה המזו עלול להרוס לילדים את העצמות וכי מדובר בנזק בלתי הפיך, עלולה להיות חמורה לתעשיית המזון. לוסטיגנ יעץ לחוקרות לפרסם את המאמר "מתחת לרדאר" עם פחות סימני קריאה ובצורה שתפחית את החשיבות האפשרית שלו. המאמר התקבל לבסוף לירחון bone reaserch מבית nature בסוף שנת 2020, לאותו מו"ל שדחה את המאמר הקודם. {{הערה|שם=limona1}}
 +
 +
==הצעות לרגולציה==
 +
חוקרים בתחום בריאות המזון חושבים כי יש צורך להגביל ולפקח על תעשיית המזון המעובד .ההצעות כוללות מיסוי כבד על מזון אולטרה-מעובד ([[מס פיגו]]) , כדי לבצע הפנמה של [[עלויות חיצוניות]] ולממן חלק מהטיפול בנזקים בריאותיים שנגרמים וכן הגבלות על פרסומות ועל [[שיווק]] של מזונות מעובדים, במיוחד על שיווק שמוכוון ליילדים. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן קיים מחקר לפיו על כל דולר שמושקע במניעה בתחום של בעיה מטבולית (הקשורה בתזונה) החברה חוסכת 14 דולק עקב טיפולים עתידיים{{הערה|שם=limona1}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט