שינויים

==היסטוריה של מחקר==

==היסטוריה של מחקר==

במהלך המאה ה-20, רוב המחקרים על תזונה ובריאות וכן המלצות של גופי [[בריאות הציבור]] וכן סימון המזון על אריזות, התייחסו להיבטים כמו סוג המזון - לדוגמה סוכר, מלח, ירקות וכו'. בשנת 2010 חוקרים מאוניברסיטת סאו-פאולו הציעו את שיטת NOVA לסיווג מזון.{{הערה|שם=מור|1=[https://www.youtube.com/watch?v=l_cOw2W4TrU מזון מעובד ועולם תוספי המזון - המדריך המלא], מור בן אדור, 2020}} שיטה זו מסווגת מזונות לפי הטבע, ההיקף והמטרות של עיבוד תעשייתי. נובע מבחינה בין ארבע קבוצות מזונות. {{הערה| שם=futurelearn|[https://www.futurelearn.com/info/courses/an-introduction-to-food-science/0/steps/163454 Classification of food products according to NOVA], }}

במהלך המאה ה-20, רוב המחקרים על תזונה ובריאות וכן המלצות של גופי [[בריאות הציבור]] וכן סימון המזון על אריזות, התייחסו להיבטים כמו סוג המזון - לדוגמה סוכר, מלח, ירקות וכו'. בשנת 2010 חוקרים מאוניברסיטת סאו-פאולו הציעו את שיטת NOVA לסיווג מזון.{{הערה|Monteiro CA, Cannon G, Moubarac JC, Levy RB, Louzada MLC, Jaime PC. [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28322183/ The UN Decade of Nutrition, the NOVA food classification and the trouble with ultra-processing]. Public Health Nutr. 2018 Jan;21(1):5-17. doi: 10.1017/S1368980017000234. Epub 2017 Mar 21. PMID: 28322183.}}

{{הערה|שם=מור|1=[https://www.youtube.com/watch?v=l_cOw2W4TrU מזון מעובד ועולם תוספי המזון - המדריך המלא], מור בן אדור, 2020}} שיטה זו מסווגת מזונות לפי הטבע, ההיקף והמטרות של עיבוד תעשייתי. נובע מבחינה בין ארבע קבוצות מזונות. {{הערה| שם=futurelearn|[https://www.futurelearn.com/info/courses/an-introduction-to-food-science/0/steps/163454 Classification of food products according to NOVA], }}

# '''מזון לא מעובד או כזה שעבר עיבוד מינימלי''' - לדומגה חיתוך או הקפאה. - כולל ירקות, פירות, שורשים, פטריות, זרעים, עלים, בשר ודגים. חלק ממזון זה דורש עיבוד כלשהו כמו קציר חיטה, ניקוי וחיתוך ירקות וכו'.  מזונות שעברו עיבוד מינמילי (Minimally processed foods) כוללים תהליכים תעשייתיים שמיועדים להאריך את חיי המדף של המוצר או לשפר את האכילות או יכולת העיכול של המזון, בלי לשנות את רכיבים מהותיים בו. תהליכים אלה כוללים קרור, הקפאה, ייבוש, מעיכה, טחינה, פסטור, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. {{הערה| שם=futurelearn}}

# '''מזון לא מעובד או כזה שעבר עיבוד מינימלי''' - לדומגה חיתוך או הקפאה. - כולל ירקות, פירות, שורשים, פטריות, זרעים, עלים, בשר ודגים. חלק ממזון זה דורש עיבוד כלשהו כמו קציר חיטה, ניקוי וחיתוך ירקות וכו'.  מזונות שעברו עיבוד מינמילי (Minimally processed foods) כוללים תהליכים תעשייתיים שמיועדים להאריך את חיי המדף של המוצר או לשפר את האכילות או יכולת העיכול של המזון, בלי לשנות את רכיבים מהותיים בו. תהליכים אלה כוללים קרור, הקפאה, ייבוש, מעיכה, טחינה, פסטור, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. {{הערה| שם=futurelearn}}

# '''מוצרי יסוד''' או חומרי גלם במטבח. כוללים מזונות שמופקים או מטוהרים מרכיבי קבוצה אחת בתהליכים מיוחדים הכוללים מעיכה, טחינה, כרסום וזיקוק. הללו כוללים שמנים צמחיים, שומן מהחי (כמו חמאה), סוכר, מלח, סירופים, דבש, עמילן, ותבלינים.  

# '''מוצרי יסוד''' או חומרי גלם במטבח. כוללים מזונות שמופקים או מטוהרים מרכיבי קבוצה אחת בתהליכים מיוחדים הכוללים מעיכה, טחינה, כרסום וזיקוק. הללו כוללים שמנים צמחיים, שומן מהחי (כמו חמאה), סוכר, מלח, סירופים, דבש, עמילן, ותבלינים.  

לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מ[[סוכר]] וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}} לפי ארגון ה-[[OECD]] נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו [[סין]] או [[בנגלדש]] צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30-40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}}

לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מ[[סוכר]] וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}} לפי ארגון ה-[[OECD]] נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו [[סין]] או [[בנגלדש]] צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30-40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מזון מהיר]]

* [[מזון מהיר]]

* [[בשר מעובד]]

* [[בשר מעובד]]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==