שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 38 בתים ,  10:35, 14 באפריל 2021
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מזון מעובד''' הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. בשנים האחרונות ארגוני בריאות ותזונה מסווגים מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד-  '''מזון תעשייתי''' - שמוכן במפעלים, קייטריניג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}} קיימות שיטות סיווג נוספות של רמות עיבוד המזון. עם השנים יש עליה בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, [[שיווק]] והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו [[מלח]] או [[סוכר]] וכן משפרי צבע טעם וריח.{{הערה|שם=h1}}  בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}
+
'''מזון מעובד''' הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. בשנים האחרונות ארגוני בריאות ותזונה מסווגים מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד-  '''מזון תעשייתי''' - שמוכן במפעלים, קייטריניג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}} קיימות שיטות סיווג נוספות של רמות עיבוד המזון. עם השנים יש עליה בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, [[שיווק]] והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו [[מלח]] או [[סוכר]] וכן משפרי צבע טעם וריח.{{הערה|שם=h1}}  בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, שינוי מיקרוביום בגוף והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}
    
==היסטוריה של מחקר==
 
==היסטוריה של מחקר==

תפריט ניווט