47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''מזון מעובד''' הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. החל משנת 2010 החלו חוקרים וארגוני בריאות לסווג מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד- '''מזון תעשייתי''' - שמוכן במפעלים, קייטריניג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=l_cOw2W4TrU מזון מעובד ועולם תוספי המזון - המדריך המלא], 2020}} עם השנים יש עליה בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, [[שיווק]] והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו [[מלח]] או [[סוכר]] וכן משפרי צבע טעם וריח.{{הערה|שם=h1}} בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}
'''מזון מעובד''' הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. בשנים האחרונות ארגוני בריאות ותזונה מסווגים מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד- '''מזון תעשייתי''' - שמוכן במפעלים, קייטריניג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}} קיימות שיטות סיווג נוספות של רמות עיבוד המזון. עם השנים יש עליה בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, [[שיווק]] והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו [[מלח]] או [[סוכר]] וכן משפרי צבע טעם וריח.{{הערה|שם=h1}} בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}
==היסטוריה של מחקר==
במהלך המאה ה-20, רוב המחקרים על תזונה ובריאות וכן המלצות של גופי [[בריאות הציבור]] וכן סימון המזון על אריזות, התייחסו להיבטים כמו סוג המזון - לדוגמה סוכר, מלח, ירקות וכו'. בשנת 2010 חוקרים מאוניברסיטת סאו-פאולו הציעו את שיטת NOVA לסיווג מזון.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=l_cOw2W4TrU מזון מעובד ועולם תוספי המזון - המדריך המלא], מור בן אדור, 2020}} שיטה זו מסווגת מזונות לפי הטבע, ההיקף והמטרות של עיבוד תעשייתי. נובע מבחינה בין ארבע קבוצות מזונות. {{הערה| שם=futurelearn|[https://www.futurelearn.com/info/courses/an-introduction-to-food-science/0/steps/163454 Classification of food products according to NOVA], }}
# '''מזון לא מעובד או כזה שעבר עיבוד מינימלי''' - לדומגה חיתוך או הקפאה. - כולל ירקות, פירות, שורשים, פטריות, זרעים, עלים, בשר ודגים. חלק ממזון זה דורש עיבוד כלשהו כמו קציר חיטה, ניקוי וחיתוך ירקות וכו'. מזונות שעברו עיבוד מינמילי (Minimally processed foods) כוללים תהליכים תעשייתיים שמיועדים להאריך את חיי המדף של המוצר או לשפר את האכילות או יכולת העיכול של המזון, בלי לשנות את רכיבים מהותיים בו. תהליכים אלה כוללים קרור, הקפאה, ייבוש, מעיכה, טחינה, פסטור, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. {{הערה| שם=futurelearn}}
# '''רכיבי מזון-מטבח'''. כוללים מזונות שמופקים או מטוהרים מרכיבי קבוצה אחת בתהליכים מיוחדים הכוללים מעיכה, טחינה, כרסום וזיקוק. הללו כוללים שמנים צמחיים, שומן מהחי (כמו חמאה), סוכר, סירופים, דבש, עמילן, ומלח.
# '''מזון מעובד''' - מזנות שנוצרים משילוב של שניים או יותר מקבוצות 1,2 ועל ידי תהליכי עיבוד נוספים כמו אפיה, בישול, עישון, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. חלק מהמזונות בקטגוריה זו הם וריאציות על מזונות מקבוצה 1 - כמו גבינה, בשר משומר, ירקות בקופסת שימורים וכו', ואחרים הם סוגי מזונות חדשים לגמרי כמו לחם. חלק מהמזונות המעובדים האלה יכולים להיות לא בריאים כתלות בכמות השומן, הסוכר והמלח שנוספו להם.{{הערה| שם=futurelearn} כן בהקשר של סוגי שומנים וכמות כוללת של צריכת מזון זה.
# '''מזון אולטרה-מעובד''' - קבוצה זו מאופיינת בתוספות של חומרים תעשייתיים שלא נפוצים במטבח הביתי. קבוצה זה מכילה הן מזונות עם עיבוד תעשייתי מועט יחסית לדומגה יוגורט בתוספת פרי, והן מזונות שעיקר הרכיבים בהם הם תרכובות מעובדות של סוכר שומן ומלח , עניים ברכיבים תזונתיים בריאים כמו סיבים תזונתיים, או חלבונים. כמו כן לעיתים קרובות מזון אולטרה מעובד מכיל תוספים כמו חומרי שימור או משפרי טעם וריח שחלקם בעלי השפעה מפוקפקת - הם עלולים לגרור השפעות כמו אלרגיות ונזקים נוספים וכן עלולים להשפיע על המוח וליצור עיוותים בהרגלי התזונה. [https://www.researchgate.net/publication/315497241_The_UN_Decade_of_Nutrition_the_NOVA_food_classification_and_the_trouble_with_ultra-processing]
כמו כן הרצון של יצרנים להאריך חיי מדף או להוזיל את עלות המזון עלולות לגרור הכנסת חומרים לא בריאים כמו שומן טרנס, או חומרים זולים, גם אם אלו עלולים לפגוע בבריאות כמו הוספת סוכר.
==ראו גם==
==ראו גם==