שינויים

ב־2009, חברות ה- G20 אמצו החלטה לבטל בהדרגה את הסובסידיות לדלק מאובנים. עד היום, אף מדינה לא התחייבה לבטל לגמרי את הסובסידיות האלו עד תאריך מסוים.

ב־2009, חברות ה- G20 אמצו החלטה לבטל בהדרגה את הסובסידיות לדלק מאובנים. עד היום, אף מדינה לא התחייבה לבטל לגמרי את הסובסידיות האלו עד תאריך מסוים.

למרות שמדינות רבות, כולל מרבית חברות ה- G20, התחייבו למטרות של אפס כריתת יערות בעשורים האחרונים, התחיבויות אילו אינן מגובות ע"י פעולה בשטח.

למרות שמדינות רבות, כולל מרבית חברות ה- G20, התחייבו למטרות של אפס כריתת יערות בעשורים האחרונים, התחיבויות אילו אינן מגובות ע"י פעולה בשטח.

מספר תחומים זוהו כחיוניים ובעלי השפעה, בהתבסס על הערכות פוטנציאל ההפחתה באותן שבע המדינות המוזכרות מעלה (ראה טבלה 2). מטרת ההמלצות היא להראות את הפוטנציאל, לעורר את הטיפול ולהקל על החלטות פוליטיות לגבי הנדרש ליישום הפעולה הנחוצה. כל מדינה תהיה אחראית לתכנון המדיניות והפעולה שלה.

מספר תחומים זוהו כחיוניים ובעלי השפעה, בהתבסס על הערכות פוטנציאל ההפחתה באותן שבע המדינות המוזכרות מעלה (ראו טבלה 2). מטרת ההמלצות היא להראות את הפוטנציאל, לעורר את הטיפול ולהקל על החלטות פוליטיות לגבי הנדרש ליישום הפעולה הנחוצה. כל מדינה תהיה אחראית לתכנון המדיניות והפעולה שלה.

== פער הפליטות בין הרצוי למצוי ==

== פער הפליטות בין הרצוי למצוי ==

אם NDCs לא-מותנות ומותנות תהיינה מיושמות בשלמות, מוערך כי הפליטות העולמיות תרדנה ב-4 GtCO2e ו-6 GtCO2e בהתאמה עד 2030, בהשוואה לתרחיש המדיניות הקיימת.

אם NDCs לא-מותנות ומותנות תהיינה מיושמות בשלמות, מוערך כי הפליטות העולמיות תרדנה ב-4 GtCO2e ו-6 GtCO2e בהתאמה עד 2030, בהשוואה לתרחיש המדיניות הקיימת.

פער הפליטות בין רמת הפליטות העולמית המוערכת ב־2030 לפי תרחיש NDC ולפי המסלולים של הפחתת התחממות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס ו-1.5 מעלות צלזיוס, גדול (ראה שרטוט 4). תוצאת היישום מלא של ה- NDCs הלא-מותנות, מוערכת בפער של 15 GtCO2e (טווח של 12-18 GtCO2e) ב־2030, בהשוואה לתרחיש 2 מעלות צלזיוס. פער הפליטות בין יישום NDCs לא מותנות ומסלול ה- 1.5 מעלות צלזיוס הוא בערך 32 GtCO2e (טווח 29-35 GtCO2e).

פער הפליטות בין רמת הפליטות העולמית המוערכת ב־2030 לפי תרחיש NDC ולפי המסלולים של הפחתת התחממות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס ו-1.5 מעלות צלזיוס, גדול (ראו שרטוט 4). תוצאת היישום מלא של ה- NDCs הלא-מותנות, מוערכת בפער של 15 GtCO2e (טווח של 12-18 GtCO2e) ב־2030, בהשוואה לתרחיש 2 מעלות צלזיוס. פער הפליטות בין יישום NDCs לא מותנות ומסלול ה- 1.5 מעלות צלזיוס הוא בערך 32 GtCO2e (טווח 29-35 GtCO2e).

יישום מלא של NDCs מותנות ולא-מותנות יחד יוריד את הפער ב־2-3 GtCO2e.

יישום מלא של NDCs מותנות ולא-מותנות יחד יוריד את הפער ב־2-3 GtCO2e.

אם ה- NDCs הלא-מותנות הנוכחיות ייושמו במלואן, יש סיכוי של 66% שההתחממות תוגבל ל־3.2 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. אם ה-NDCs המותנות תיושמנה אף הן במלואן, ההתחממות תפחת בעוד 0.2 מעלה צלזיוס.

אם ה- NDCs הלא-מותנות הנוכחיות ייושמו במלואן, יש סיכוי של 66% שההתחממות תוגבל ל־3.2 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. אם ה-NDCs המותנות תיושמנה אף הן במלואן, ההתחממות תפחת בעוד 0.2 מעלה צלזיוס.

כל שינוי בסדר גודל כזה צפוי להיות מאוד מאתגר וצפוי להתקל במספר מכשולים ואתגרים כלכליים, פוליטיים וטכניים. אולם, הרבה מהמניעים לפעולה אקלימית השתנו בשנים האחרונות, כאשר כמה חלופות ופעולה אקלימית שאפתנית הפכו ליקרים פחות, רבים יותר ומובנים טוב יותר. התפתחויות טכנולוגיות וכלכליות מציגות אפשרויות לדה-קרבוניזציה של הכלכלה, ובמיוחד מגזר האנרגיה, במחיר שהוא הנמוך אי פעם. בנוסף, הסינרגיה בין פעולה אקלימית, צמיחה כלכלית ומטרות פיתוח, כולל חלופות של טיפול בהשפעות חלוקתיות, מובנות טוב יותר היום. בסופו של דבר, מומנטום מדיניות לרוחב כמה רמות של ממשל, יחד עם עליה בהתחייבות לפעולה אקלימית ע"י שחקנים שאינם קשורים לממשלה, יוצרים הזדמנויות למדינות לעסוק בשינויים אמיתיים.

כל שינוי בסדר גודל כזה צפוי להיות מאוד מאתגר וצפוי להתקל במספר מכשולים ואתגרים כלכליים, פוליטיים וטכניים. אולם, הרבה מהמניעים לפעולה אקלימית השתנו בשנים האחרונות, כאשר כמה חלופות ופעולה אקלימית שאפתנית הפכו ליקרים פחות, רבים יותר ומובנים טוב יותר. התפתחויות טכנולוגיות וכלכליות מציגות אפשרויות לדה-קרבוניזציה של הכלכלה, ובמיוחד מגזר האנרגיה, במחיר שהוא הנמוך אי פעם. בנוסף, הסינרגיה בין פעולה אקלימית, צמיחה כלכלית ומטרות פיתוח, כולל חלופות של טיפול בהשפעות חלוקתיות, מובנות טוב יותר היום. בסופו של דבר, מומנטום מדיניות לרוחב כמה רמות של ממשל, יחד עם עליה בהתחייבות לפעולה אקלימית ע"י שחקנים שאינם קשורים לממשלה, יוצרים הזדמנויות למדינות לעסוק בשינויים אמיתיים.

דוגמת מפתח למגמות טכנולוגיות וכלכליות הוא מחיר אנרגיה מתחדשת אשר יורד מהר יותר מאשר נחזה לא מזמן (ראה שרטוט 5). אנרגיות מתחדשות הן כיום המקור הזול ביותר ליצור כח חשמלי חדש במרבית העולם, כך שצפוי כי רכישה ממוצעת בשקלול עולמי או מחיר מכרז עבור מתקן סולרי חדש של מערכות פוטווולטאיות או מתקן טורבינות רוח על אדמה, תהיה תחרותית בהשוואה לעלות התפעולית השולית של מפעלי פחם קיימים עד 2020. מגמות אילו מתבטאות יותר ויותר בירידה בבניית מפעלי יצור חשמל מפחם חדשים, כולל ביטול של מתקנים מתוכננים והפסקת פעילות במתקנים קיימים. יתרה מזאת, הירידות בעלויות בפועל גדולה מהתחזיות.

דוגמת מפתח למגמות טכנולוגיות וכלכליות הוא מחיר אנרגיה מתחדשת אשר יורד מהר יותר מאשר נחזה לא מזמן (ראו שרטוט 5). אנרגיות מתחדשות הן כיום המקור הזול ביותר ליצור כח חשמלי חדש במרבית העולם, כך שצפוי כי רכישה ממוצעת בשקלול עולמי או מחיר מכרז עבור מתקן סולרי חדש של מערכות פוטווולטאיות או מתקן טורבינות רוח על אדמה, תהיה תחרותית בהשוואה לעלות התפעולית השולית של מפעלי פחם קיימים עד 2020. מגמות אילו מתבטאות יותר ויותר בירידה בבניית מפעלי יצור חשמל מפחם חדשים, כולל ביטול של מתקנים מתוכננים והפסקת פעילות במתקנים קיימים. יתרה מזאת, הירידות בעלויות בפועל גדולה מהתחזיות.

סיכום קצר של ההיבטים העיקריים של כל שינוי מוצג בטבלה 3

סיכום קצר של ההיבטים העיקריים של כל שינוי מוצג בטבלה 3

עד עתה לא הייתה התייחסות משמעותית להתייעלות בחומרים מצד הביקוש של קובעי מדיניות אקלימית. זאת למרות שהתייעלות זו מרחיבה את מגוון אסטרטגיות הפחתת פליטות. התייעלות בחומרים תהיה חשובה לשינויים במגזרים רבים.

עד עתה לא הייתה התייחסות משמעותית להתייעלות בחומרים מצד הביקוש של קובעי מדיניות אקלימית. זאת למרות שהתייעלות זו מרחיבה את מגוון אסטרטגיות הפחתת פליטות. התייעלות בחומרים תהיה חשובה לשינויים במגזרים רבים.

ב־2015, יצור חומרים גרם לפליטות גזי חממה של בערך 11.5 GtCO2e, עליה מהפליטות מיצור זה ב־1995 שהייתה 5GtCO2e. התרומה הגדולה לפליטות נובעת מיצור חומרי גלם, כמו ברזל, פלדה, סיד וטיח, ומינרלים אחרים המשמשים בעיקר למוצרי בניה, כולל חומרי פלסטיק וגומי. שני שליש מהחומרים משמשים ליצור טובין הוני, ובין החשובים בהם בניינים וכלי רכב. בעוד שיצור חומרים בארצות המתועשות נשאר בשנים 1995-2015 בטווח של 2-3 GtCO2e, הכלכלות של ארצות מתפתחות היו התורמות העיקריות לגידול זה. בהקשר זה יש לזכור את הדיון באשר לנקודות יצור ונקודות צריכה (ראה שרטוט 6).

ב־2015, יצור חומרים גרם לפליטות גזי חממה של בערך 11.5 GtCO2e, עליה מהפליטות מיצור זה ב־1995 שהייתה 5GtCO2e. התרומה הגדולה לפליטות נובעת מיצור חומרי גלם, כמו ברזל, פלדה, סיד וטיח, ומינרלים אחרים המשמשים בעיקר למוצרי בניה, כולל חומרי פלסטיק וגומי. שני שליש מהחומרים משמשים ליצור טובין הוני, ובין החשובים בהם בניינים וכלי רכב. בעוד שיצור חומרים בארצות המתועשות נשאר בשנים 1995-2015 בטווח של 2-3 GtCO2e, הכלכלות של ארצות מתפתחות היו התורמות העיקריות לגידול זה. בהקשר זה יש לזכור את הדיון באשר לנקודות יצור ונקודות צריכה (ראו שרטוט 6).

יעילות חומרים ואסטרטגיות החלפה משפיעות לא רק על צריכת האנרגיה והפליטות בזמן תהליך היצור, אלא יש להן גם פוטנציאל השפעה על האנרגיה התפעולית הנצרכת בזמן השימוש בתוצרי חומרים אילו. מכאן שעל מנת לנתח אסטרטגיות כאילו נדרשת נקודת מבט של ניתוח מחזור חיים. מספר בדיקות של יעילות חומר התמקדו באסטרטגיות שיש להן רק מעט השפעה על תהליכים, כלומר התעלמו מהפשרות והסינרגיות. להרבה אסטרטגיות התייעלות יש השלכות על החומרים בשימוש, למשל דרישה מוגברת לחומרי בידוד לבניינים, או מעבר לחומרים הדורשים יותר אנרגיה בכלי רכב שמשקלם קל. בעוד שפליטות נוספות אילו, הקשורות לחומרים, מובנות היטב ממחקרים טכנולוגיים, הן לעיתים קרובות לא נכללות במודלים של הערכה משולבת שתוצאותיהם הם תרחישים כמו אילו הנידונים בדו"ח זה.

יעילות חומרים ואסטרטגיות החלפה משפיעות לא רק על צריכת האנרגיה והפליטות בזמן תהליך היצור, אלא יש להן גם פוטנציאל השפעה על האנרגיה התפעולית הנצרכת בזמן השימוש בתוצרי חומרים אילו. מכאן שעל מנת לנתח אסטרטגיות כאילו נדרשת נקודת מבט של ניתוח מחזור חיים. מספר בדיקות של יעילות חומר התמקדו באסטרטגיות שיש להן רק מעט השפעה על תהליכים, כלומר התעלמו מהפשרות והסינרגיות. להרבה אסטרטגיות התייעלות יש השלכות על החומרים בשימוש, למשל דרישה מוגברת לחומרי בידוד לבניינים, או מעבר לחומרים הדורשים יותר אנרגיה בכלי רכב שמשקלם קל. בעוד שפליטות נוספות אילו, הקשורות לחומרים, מובנות היטב ממחקרים טכנולוגיים, הן לעיתים קרובות לא נכללות במודלים של הערכה משולבת שתוצאותיהם הם תרחישים כמו אילו הנידונים בדו"ח זה.