שינויים

עד כה סברו חוקרים שהידרדרות האימפריה האשורית החדשה החלה במאה השביעית לפני הספירה בגלל מלחמה, והם התייחסו להשמדת הבירה, נינוה, בידי ברית צבאית של בבל ומדי בשנת 612 לפני הספירה כאל סוף האימפריה. לטענת צוות חוקרים אמריקאי-טורקי, הסיבות להתמוטטותה הן שילוב של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[בצורת]]. אדם שניידר, דוקטורנט באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, וסלים אדאלי מאוניברסיטת קוץ' באיסטנבול, טוענים במאמר "לא נקצרו יבולים", שהתפרסם בירחון Climatic Change בשנת 2014, שסיבה אפשרית לכך הייתה [[שינוי אקלים]] שהובילו לבצורת מתמשכת.  

עד כה סברו חוקרים שהידרדרות האימפריה האשורית החדשה החלה במאה השביעית לפני הספירה בגלל מלחמה, והם התייחסו להשמדת הבירה, נינוה, בידי ברית צבאית של בבל ומדי בשנת 612 לפני הספירה כאל סוף האימפריה. לטענת צוות חוקרים אמריקאי-טורקי, הסיבות להתמוטטותה הן שילוב של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[בצורת]]. אדם שניידר, דוקטורנט באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, וסלים אדאלי מאוניברסיטת קוץ' באיסטנבול, טוענים במאמר "לא נקצרו יבולים", שהתפרסם בירחון Climatic Change בשנת 2014, שסיבה אפשרית לכך הייתה [[שינוי אקלים]] שהובילו לבצורת מתמשכת.  

במחקר מבצעים החוקרים קישור בין נתונים בנוגע לשינויים אקלימיים באותה תקופה, לבין דו"ח ששלח אסטרולוג החצר למלך אשור ונכתב על לוח חרס, שבו מצויין בין היתר כי בשנת 657 לספירה "לא נקצרו יבולים". מנתוני האקלים עולה שהבצורת לא הייתה אירוע חד-פעמי אלא מצב שהתמשך שנים רבות. היבט נוסף הוא צפיפות האוכלוסין הגבוה, בייחוד בנינוה. לטענת החוקרים, איכלוס היתר פגע ביכולתה של אשור לשרוד בתנאי הבצורת.  לדעתם, שילוב של בצורת קשה וצפיפות אוכלוסין, עירער את כוחה של הממלכה, ואויביה של אשור ניצלו את מצבה הקשה ותקפו אותה.{{הערה|Schneider, A.W. & Adalı, S.F.,[https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire], Climatic Change (2014) 127: 435. https://doi.org/10.1007/s10584-014-1269-y}}  

במחקר מבצעים החוקרים קישור בין נתונים בנוגע לשינויים אקלימיים באותה תקופה, לבין דו"ח ששלח אסטרולוג החצר למלך אשור ונכתב על לוח חרס, שבו מצוין בין היתר כי בשנת 657 לספירה "לא נקצרו יבולים". מנתוני האקלים עולה שהבצורת לא הייתה אירוע חד-פעמי אלא מצב שהתמשך שנים רבות. היבט נוסף הוא צפיפות האוכלוסין הגבוה, בייחוד בנינוה. לטענת החוקרים, איכלוס היתר פגע ביכולתה של אשור לשרוד בתנאי הבצורת.  לדעתם, שילוב של בצורת קשה וצפיפות אוכלוסין, עירער את כוחה של הממלכה, ואויביה של אשור ניצלו את מצבה הקשה ותקפו אותה.{{הערה|Schneider, A.W. & Adalı, S.F.,[https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire], Climatic Change (2014) 127: 435. https://doi.org/10.1007/s10584-014-1269-y}}  

מחקר נוסף שפורסם בשנת 2016 דוחה טענה זו וטוען כי לא היתה בממלכה צפיפות אוכלוסין וכי היבולים באקלים יבש תמיד היו תנודתיים - וכי לתושבים היו כלים להתמודדות עם דבר זה - כמו כן המאמר טוען כי בעיתות רעב היתה מקובלת ירידה במחיר העבדים, דבר שלא נרשם בזמן זה. {{הערה|[https://link.springer.com/article/10.1007/s10584-016-1676-3 Drought and the fall of Assyria: quite another story]}}

מחקר נוסף שפורסם בשנת 2016 דוחה טענה זו וטוען כי לא היתה בממלכה צפיפות אוכלוסין וכי היבולים באקלים יבש תמיד היו תנודתיים - וכי לתושבים היו כלים להתמודדות עם דבר זה - כמו כן המאמר טוען כי בעיתות רעב היתה מקובלת ירידה במחיר העבדים, דבר שלא נרשם בזמן זה. {{הערה|[https://link.springer.com/article/10.1007/s10584-016-1676-3 Drought and the fall of Assyria: quite another story]}}