128
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''מסילת החוף''' היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המתחילה בתחנת הרכבת נהריה ומסתיימת ב..."
'''מסילת החוף''' היא [[מסילת רכבת]] של [[רכבת ישראל]], המתחילה ב[[תחנת הרכבת נהריה]] ומסתיימת ב[[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז]]. שמה של המסילה נגזר מקרבתה היחסית אל חוף [[הים התיכון]] לכל אורכה. המסילה משמשת כחלק מן [[הקו הראשי של רכבת ישראל]].
המסילה מהווה את הדרך הראשית לרכבות נוסעים, בקו העמוס בין [[תחנת הרכבת נהריה|נהריה]] ו[[תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה|חיפה]] ובין חיפה ו[[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|תל אביב]].
==מסילות מסתעפות==
* [[קו הרכבת לכרמיאל]] מסתעף מהמסילה מדרום ל[[עכו]]
* קו [[רכבת העמק]] החדש מסתעף ממסילת החוף מעט ממזרח ל[[גשר פז]]
* באזור [[תחנת הרכבת חיפה מזרח|חיפה]] מתפצלות שלוחות קצרות ל[[נמל חיפה]].
* ב[[צומת רמז]], ליד [[פרדס חנה]] מתפצלת שלוחה קצרה אל [[תחנת הרכבת חדרה מזרח|חדרה מזרח]] שהובילה בעבר אל [[המסילה המזרחית ההיסטורית|המסילה המזרחית]] שפורקה ותוביל בעתיד אל [[המסילה המזרחית החדשה]].
* [[מסילת השרון]] מסתעפת צפונית ל[[תחנת הרכבת הרצליה]] ב[[מחלף שמריהו מזרח]] ומתחברת בסופה ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|מסילה המזרחית]].
* [[מסילת הירקון]] מסתעפת בצומת תל ברוך ומתחברת באזור [[ראש העין]] ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|מסילה המזרחית]].
* בקצה המסילה נמצאת [[תחנת הרכבת תל אביב - סבידור מרכז]] ולאחריה מתחילה [[מסילת איילון]].
==היסטוריה==
ראשיתו של הקו במסילה קצרה ברוחב צר (105 ס"מ) שנסללה על ידי הטורקים ב־[[1913]] מתחנת [[בלד א-שייח']] של [[רכבת העמק]] (בסמוך ל[[נשר (עיר)|נשר]]), ועד [[עכו]]. חלקים מהמסילה פורקו במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] על מנת לספק חומרי בנייה ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|מסילה המזרחית]] ו[[מסילת השומרון]]. הקו שוקם על ידי הבריטים לאחר [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|כיבושה של ארץ ישראל]] ב־[[1918]], אך המסילה הקצרה חוברה לאזור חיפה, במקום לאזור נשר, וקשרה את חיפה עם [[הקריות]] ועכו.
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] נסללה על ידי הבריטים מסילה ברוחב תקני (143.5 ס"מ) מתחנת חיפה מזרח עד ל[[צומת רמז]] (ממערב ל[[פרדס חנה-כרכור]]), על מנת לחבר את חיפה עם [[המסילה המזרחית ההיסטורית|המסילה המזרחית]] במסלול קצר יותר (במקום חיבור במסלול עוקף דרך [[רכבת העמק]] ו[[מסילת השומרון]]). במהלך שנות ה־30 נסללה מחדש המסילה, תחילה בין חיפה ל[[בתי המלאכה של הרכבת]] ב[[מפרץ חיפה]], ולאחר מכן עד עכו, ברוחב תקני.
בשנת 1927 הציעה [[משפחת סורסוק]], משפחה נוצרית עשירה מביירות, להאריך את המסילה לאורך החוף צפונה לעיר [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] בצפון לבנון{{הערה|{{דואר היום||סורסוק על מסלת הברזל חיפה-טריפולי|1927/12/27|00112}}}}.
החלק הצפוני של המסילה מעכו ועד [[ראש הנקרה]] (וצפונה משם ב[[לבנון]] עד [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]) הוקם על ידי הבריטים במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. עם [[פיצוץ גשר א-זיב|פיצוץ גשר הרכבת מעל נחל כזיב]] ב[[ליל הגשרים]] ב־[[1946]] נותקה מסילת החוף מלבנון, והקצה הצפוני שלה נותר ב[[אכזיב]].
במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]] ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]] [[פיצוץ|פוצץ]] [[גשר]] הרכבת שעל [[נחל נעמן]] מדרום ל[[עכו]], דבר שהשבית את פעולת הרכבת מעכו צפונה. רק ב־[[1950]] נבנה מחדש הגשר, ונפתח מחדש קו הרכבת חיפה - עכו - נהריה{{הערה|{{מעריב||יחודש קו הרכבת חיפה - נהריה|1950/05/24|00116}}}}. קטע המסילה שבין נהריה לאכזיב (כולל גשר א-זיב) חודש לפעילות [[רכבת משא|רכבות משא]] בראשית שנות ה־60. העבודות כללו הקמת שלוחה חדשה לאזור תעשייה סמוך{{הערה|{{דבר||שוקמה המסילה בצפון הארץ|1961/01/17|00801}}}}.
על הקמת החלק מצומת רמז ועד ל[[תל אביב]] (תחנת 'תל אביב צפון', הקרויה כיום [[תחנת הרכבת בני ברק]]) הוחלט מיד לאחר הקמת מדינת ישראל{{הערה|{{מעריב||מתחילים לבנות מסילת הברזל החדשה|1948/10/03|01100}}}} כתחליף ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|מסילה המזרחית]] (הארוכה יותר, שעברה במלואה לרשות ישראל רק במסגרת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי שביתת הנשק]] באביב [[1949]], וחלפה סמוך מאוד ל[[הקו הירוק|גבול עם ירדן]]). העבודות בשטח החלו בסביבות ינואר 1949, בתקווה להשלים את העבודות עד הקיץ{{הערה|{{על המשמר||קו־רכבת חדש בנימינה־ת"א|1948/10/06|00422}}}}{{הערה|{{דבר||קו הרכבת החדש חיפה־ת"א יושלם הקיץ|1949/01/19|00404}}{{ש}}{{על המשמר||קו הרכבת חדרה־ת"א ייפתח הקיץ|1949/01/19|00120}}}}. אולם בעקבות הסכם שביתת הנשק הופנו עיקר המאמצים לחידוש הקו המזרחי ולאחר מכן התעכבו העבודות בגלל מחסור ב[[פלדה]]{{הערה|{{הבוקר||רכבת חדרה-הרצליה-ת"א תופעל עוד בסוף הקיץ|1950/02/16|00411}}}}. העבודות נעשו על ידי [[סולל בונה]] וכללו בניית מספר גשרים{{הערה|{{הצופה||בקרוב יופעל קו רכבת המקוצר תל-אביב - חיפה|1949/11/21|00406}}}}. בסוף 1951 כבר הונחו הפסים מצומת רמז לחדרה{{הערה|{{דבר||קו תל אביב-הרצליה לפני השלמתו|1951/11/29|00417}}}} והנחת המסילה הושלמה בתחילת 1953. עם זאת, נדרשו עוד עבודות עד שניתן יהיה להעביר עליו רכבות{{הערה|{{דבר||הקו המקוצר חיפה-תל אביב|1953/01/25|00118}}}}. מסילת החוף נפתחה באפריל 1953 באופן בלתי רשמי{{הערה|{{על המשמר||הושלמה המסילה תל אביב נתניה|1953/04/20|00704}}{{ש}}{{חרות||מסילת החוף חל־אביב-חיפה מופעלת היום באופן בלתי רשמי|1953/04/26|00400}}}}, ורשמית ב[[מאי]] [[1953]]. קטע זה הפך לחלק ממסילת הקו הראשי במקום המסילה המזרחית (ששימשה בין 1949 ל־1953 לקו הרכבת חיפה - תל אביב) מ[[תחנת הרכבת חדרה מזרח|חדרה מזרח]] - [[תחנת הרכבת ראש העין דרום|ראש העין]] - [[תחנת הרכבת בני ברק – רמת החייל|תל אביב צפון]]. כעבור זמן קצר (ב־1954) הושלמה בניית המסילה דרומה, עד ל[[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|תחנת תל אביב מרכז]]. הקטע החדש של מסילת החוף קישר את [[תחנת הרכבת תל אביב מרכז]] ו[[תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה]] בדרך קצרה ומהירה.
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוארכה מסילת החוף לאורך [[נחל איילון]] (בין המסלולים של נתיבי איילון) עד לחיבורה עם קו [[תחנת הרכבת יפו|יפו]] - לוד והחלה סלילתה של מסילה נוספת בקטע [[תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה|חיפה]] - [[תחנת הרכבת תל אביב מרכז|תל אביב]], שהושלמה ב-[[1998]] וקיצרה את משך הנסיעה בין שתי הערים ל-45 דקות{{הערה|{{גלובס||הוכפלה מסילת הרכבת מת"א לחיפה - משך הנסיעה יקוצר ל-45 דקות|78125|18 באוגוסט 1998}}}}. באותו הזמן שודרגו חלק מהתחנות לאורך המסילה (הקמת רציפים חדשים, כריית מעברים תת-קרקעיים, בניית אולמות נוסעים). העבודות להכפלת המסילה הושלמו בראשית המאה ה־21, והקו הפך לקו מסילה כפולה בין תחנת תל אביב ההגנה ובין תחנת קריית מוצקין. העדר קו כפול בין [[קריית מוצקין]] לנהריה גרם תכופות לשרשרת עיכובים בנסיעת רכבות בשאר הקו. בשל כך, עבודות הכפלה מקרית מוצקין ל[[תחנת הרכבת נהריה]] החלו בשנת [[2007]], ועד לקיץ [[2012]] הוכפל הקו עד עכו. במהלך עבודות אלו נבנה גשר חדש על [[נחל נעמן]], וננטש הגשר הישן. ברבעון הראשון של שנת [[2014]] הוכפל הקו עד תחנת נהריה ובתחנה נפתח רציף חדש, אך המשך המסילה מצפון לתחנת נהריה נותק ממנה וכיום תחנת נהריה מהווה את הקצה הצפוני של המסילה. בנוסף להכפלת הקו גם נבנו הפרדות מפלסיות במקום מפגשי "כביש-מסילה" בתוואי שמצפון לקריות.
עם סיום בנייתה של [[מסילת הרכבת תל אביב – בני דרום]] לצומת פלשת דרך [[תחנת הרכבת יבנה – מערב]] ושל [[מסילת אשקלון - באר שבע]], לרכבת ישראל ישנה מסילה פעילה רציפה מנהריה שבצפון עד לבאר שבע שבדרום.
כיום מסילת החוף היא המסילה העמוסה ביותר ברשת הרכבות של מדינת ישראל. מבין קטעי המסילה, זה שלאורכו של [[נחל איילון]] הוא העמוס ביותר.
בשנת [[2018]] הסתיימה הכפלתה של המסילה במקטע [[תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה]] ועד להסתעפות צפונית ל[[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]] ב[[מחלף שמריהו מזרח]] כחלק מפרויקט "לולאת השרון" במקטע זה מסילת החוף בעלת 4 מסלולים.
==תחנות==
לאורך המסילה נפתחו התחנות: [[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]], [[תחנת הרכבת בית יהושע|בית יהושע]] (נקראה אז גם בשם "כפר נטר"), [[תחנת הרכבת נתניה|נתניה]], [[תחנת הרכבת חדרה – מערב|חדרה – מערב]] (כתחליף ל[[תחנת הרכבת חדרה מזרח]]). התחנות הוותיקות: [[תחנת הרכבת בנימינה|בנימינה]], ו[[תחנת הרכבת עתלית|עתלית]] המשיכו בפעילותן.
כמה מהתחנות החדשות שהקימה רכבת ישראל היו זהות – מבנה בטון קטן דמוי תיבה צבוע לבן שהוצמד אליו שלט עם שם התחנה. בתחנות חדרה – מערב, כפר ויתקין ונתניה נבנו רציפים יחידים לצד התחנות ואילו בבית יהושע, שפיים (תחנה לא פעילה) והרצליה לא נבנו רציפים לצד התחנות.
עם השנים הוקמו לאורך הקו מספר תחנות נוספות: [[תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה|תל אביב – ההגנה]], [[תחנת הרכבת תל אביב – השלום|תל אביב – השלום]], [[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה|תל אביב – אוניברסיטה]], [[תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה|קיסריה – פרדס חנה]], [[תחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל|חיפה – חוף הכרמל]], [[תחנת הרכבת חיפה – בת גלים|חיפה – בת גלים]], [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ|מרכזית המפרץ]] ו[[תחנת הרכבת חוצות המפרץ|חוצות המפרץ]]. במקביל, נסגרו תחנות קטנות כדוגמת תחנת עין הים{{הערה|{{הצופה|י. ל. יונתן|בשבילי הארץ|1949/01/28|00305}}}}, [[בוסתן הגליל]], [[חצרות יסף]], [[שבי ציון]], [[זכרון יעקב]], [[כפר ויתקין]] ו[[שפיים]].
==המסילה בעתיד==
*רכבת ישראל פועלת ל[[חשמול מסילות רכבת|חשמול]] המסילה. בשלב הראשון במקטע שבין תל אביב ועד [[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]] עבור [[קו הרכבת המהיר לירושלים]].
מתוכננת הכפלה נוספת של הקו לארבע מסילות, בשלב הראשון, בוצעה ההכפלה מ[[תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה]] ועד להסתעפות צפונית ל[[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]]. בשלב הבא, במסגרת [[תת"ל 65]] - התכנית שעוסקת בהכפלת המסילות צפונה עד [[סדנאות אפרים]] (כ-2 ק"מ צפונית ל[[מרכזית המפרץ]]) - נבחנות חלופות תכנון שונות להקמת [[רכבת מהירה|מסילות מהירות]] החדשות:
* באזור [[בנימינה]], מכיוון שאין מקום לארבע מסילות בתוואי הקיים בתוך המושבה, העתקת תחנת בנימינה ממרכז היישוב מערבה לכיוון [[כביש 4]] לתוואי עוקף חדש שיעבור סמוך ל[[אור עקיבא]]. על פי התכנון תחליף [[תחנת הרכבת חדרה מערב]] את [[תחנת הרכבת בנימינה]] כתחנת העצירה הראשית בין חיפה לתל אביב{{הערה|1=רעי קציר, [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=183186 עם הכפלת מסילת החוף של הרכבת תהפוך חדרה לתחנה ראשית], 18/03/2016, גפן מגזין המושבות}}.
* באזור [[חיפה]], בוחנים חלופות שונות לרבות הפרדת המסלולים לתוואי אחד תת-קרקעי שישרת את הרשת הארצית המהירה, ותוואי אחר שישמש בעיקר רכבות פרבריות{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת|1.4770912|20 בדצמבר 2017}}}}.
* באזור השרון מתוכננים להתווסף תחנות חדשות בשפיים ומחלף גלילות. כמו כן מתוכננים עד 2030 להתווסף בין שפיים ותחנת נתיבי איילון לנתב"ג 2 מסילות תת-קרקעיות חדשות.
* ב-2008 הוחלט לחדש את [[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]] כחלופה למסילת החוף וכגיבוי למקרה של תקלה. אומדן עלות הפרויקט הוא כ-8.1 מיליארד שקלים והוא צפוי להסתיים ב-2022{{הערה|פיתוח מסילה מזרחית לרכבת הכבדה, סעיף 8 מתוך {{החלטת ממשלה|2016|1838|תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים}}, מיום 11 באוגוסט 2016}}. פרויקט זה ירחיב את השלוחה ל[[ תחנת הרכבת חדרה מזרח]] ויצור מחלף רכבות בצומת החיבור של השלוחה למסילת החוף.
*[[מסילת מנשה]] היא מסילה המתוכננת להתפצל מ[[המסילה המזרחית החדשה]] באזור [[אחיטוב]] לכיוון [[מסילת העמק]]. מסילה זו תיצור חלופה מקבילה מלאה למסילת החוף ותגדיל את היציבות ברשת הרכבות הארצית באופן משמעותי.
== ראו גם ==
* [[הקו הראשי של רכבת ישראל]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קובץ:KSrrx021.jpg|ימין|ממוזער|250px|מסילת החוף ב[[כפר שמריהו]]. מבט דרומה]]
{{תחבורה בישראל}}
[[קטגוריה:ישראל: מסילות רכבת|חוף]]
המסילה מהווה את הדרך הראשית לרכבות נוסעים, בקו העמוס בין [[תחנת הרכבת נהריה|נהריה]] ו[[תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה|חיפה]] ובין חיפה ו[[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|תל אביב]].
==מסילות מסתעפות==
* [[קו הרכבת לכרמיאל]] מסתעף מהמסילה מדרום ל[[עכו]]
* קו [[רכבת העמק]] החדש מסתעף ממסילת החוף מעט ממזרח ל[[גשר פז]]
* באזור [[תחנת הרכבת חיפה מזרח|חיפה]] מתפצלות שלוחות קצרות ל[[נמל חיפה]].
* ב[[צומת רמז]], ליד [[פרדס חנה]] מתפצלת שלוחה קצרה אל [[תחנת הרכבת חדרה מזרח|חדרה מזרח]] שהובילה בעבר אל [[המסילה המזרחית ההיסטורית|המסילה המזרחית]] שפורקה ותוביל בעתיד אל [[המסילה המזרחית החדשה]].
* [[מסילת השרון]] מסתעפת צפונית ל[[תחנת הרכבת הרצליה]] ב[[מחלף שמריהו מזרח]] ומתחברת בסופה ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|מסילה המזרחית]].
* [[מסילת הירקון]] מסתעפת בצומת תל ברוך ומתחברת באזור [[ראש העין]] ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|מסילה המזרחית]].
* בקצה המסילה נמצאת [[תחנת הרכבת תל אביב - סבידור מרכז]] ולאחריה מתחילה [[מסילת איילון]].
==היסטוריה==
ראשיתו של הקו במסילה קצרה ברוחב צר (105 ס"מ) שנסללה על ידי הטורקים ב־[[1913]] מתחנת [[בלד א-שייח']] של [[רכבת העמק]] (בסמוך ל[[נשר (עיר)|נשר]]), ועד [[עכו]]. חלקים מהמסילה פורקו במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] על מנת לספק חומרי בנייה ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|מסילה המזרחית]] ו[[מסילת השומרון]]. הקו שוקם על ידי הבריטים לאחר [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|כיבושה של ארץ ישראל]] ב־[[1918]], אך המסילה הקצרה חוברה לאזור חיפה, במקום לאזור נשר, וקשרה את חיפה עם [[הקריות]] ועכו.
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] נסללה על ידי הבריטים מסילה ברוחב תקני (143.5 ס"מ) מתחנת חיפה מזרח עד ל[[צומת רמז]] (ממערב ל[[פרדס חנה-כרכור]]), על מנת לחבר את חיפה עם [[המסילה המזרחית ההיסטורית|המסילה המזרחית]] במסלול קצר יותר (במקום חיבור במסלול עוקף דרך [[רכבת העמק]] ו[[מסילת השומרון]]). במהלך שנות ה־30 נסללה מחדש המסילה, תחילה בין חיפה ל[[בתי המלאכה של הרכבת]] ב[[מפרץ חיפה]], ולאחר מכן עד עכו, ברוחב תקני.
בשנת 1927 הציעה [[משפחת סורסוק]], משפחה נוצרית עשירה מביירות, להאריך את המסילה לאורך החוף צפונה לעיר [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] בצפון לבנון{{הערה|{{דואר היום||סורסוק על מסלת הברזל חיפה-טריפולי|1927/12/27|00112}}}}.
החלק הצפוני של המסילה מעכו ועד [[ראש הנקרה]] (וצפונה משם ב[[לבנון]] עד [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]) הוקם על ידי הבריטים במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. עם [[פיצוץ גשר א-זיב|פיצוץ גשר הרכבת מעל נחל כזיב]] ב[[ליל הגשרים]] ב־[[1946]] נותקה מסילת החוף מלבנון, והקצה הצפוני שלה נותר ב[[אכזיב]].
במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]] ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]] [[פיצוץ|פוצץ]] [[גשר]] הרכבת שעל [[נחל נעמן]] מדרום ל[[עכו]], דבר שהשבית את פעולת הרכבת מעכו צפונה. רק ב־[[1950]] נבנה מחדש הגשר, ונפתח מחדש קו הרכבת חיפה - עכו - נהריה{{הערה|{{מעריב||יחודש קו הרכבת חיפה - נהריה|1950/05/24|00116}}}}. קטע המסילה שבין נהריה לאכזיב (כולל גשר א-זיב) חודש לפעילות [[רכבת משא|רכבות משא]] בראשית שנות ה־60. העבודות כללו הקמת שלוחה חדשה לאזור תעשייה סמוך{{הערה|{{דבר||שוקמה המסילה בצפון הארץ|1961/01/17|00801}}}}.
על הקמת החלק מצומת רמז ועד ל[[תל אביב]] (תחנת 'תל אביב צפון', הקרויה כיום [[תחנת הרכבת בני ברק]]) הוחלט מיד לאחר הקמת מדינת ישראל{{הערה|{{מעריב||מתחילים לבנות מסילת הברזל החדשה|1948/10/03|01100}}}} כתחליף ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|מסילה המזרחית]] (הארוכה יותר, שעברה במלואה לרשות ישראל רק במסגרת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי שביתת הנשק]] באביב [[1949]], וחלפה סמוך מאוד ל[[הקו הירוק|גבול עם ירדן]]). העבודות בשטח החלו בסביבות ינואר 1949, בתקווה להשלים את העבודות עד הקיץ{{הערה|{{על המשמר||קו־רכבת חדש בנימינה־ת"א|1948/10/06|00422}}}}{{הערה|{{דבר||קו הרכבת החדש חיפה־ת"א יושלם הקיץ|1949/01/19|00404}}{{ש}}{{על המשמר||קו הרכבת חדרה־ת"א ייפתח הקיץ|1949/01/19|00120}}}}. אולם בעקבות הסכם שביתת הנשק הופנו עיקר המאמצים לחידוש הקו המזרחי ולאחר מכן התעכבו העבודות בגלל מחסור ב[[פלדה]]{{הערה|{{הבוקר||רכבת חדרה-הרצליה-ת"א תופעל עוד בסוף הקיץ|1950/02/16|00411}}}}. העבודות נעשו על ידי [[סולל בונה]] וכללו בניית מספר גשרים{{הערה|{{הצופה||בקרוב יופעל קו רכבת המקוצר תל-אביב - חיפה|1949/11/21|00406}}}}. בסוף 1951 כבר הונחו הפסים מצומת רמז לחדרה{{הערה|{{דבר||קו תל אביב-הרצליה לפני השלמתו|1951/11/29|00417}}}} והנחת המסילה הושלמה בתחילת 1953. עם זאת, נדרשו עוד עבודות עד שניתן יהיה להעביר עליו רכבות{{הערה|{{דבר||הקו המקוצר חיפה-תל אביב|1953/01/25|00118}}}}. מסילת החוף נפתחה באפריל 1953 באופן בלתי רשמי{{הערה|{{על המשמר||הושלמה המסילה תל אביב נתניה|1953/04/20|00704}}{{ש}}{{חרות||מסילת החוף חל־אביב-חיפה מופעלת היום באופן בלתי רשמי|1953/04/26|00400}}}}, ורשמית ב[[מאי]] [[1953]]. קטע זה הפך לחלק ממסילת הקו הראשי במקום המסילה המזרחית (ששימשה בין 1949 ל־1953 לקו הרכבת חיפה - תל אביב) מ[[תחנת הרכבת חדרה מזרח|חדרה מזרח]] - [[תחנת הרכבת ראש העין דרום|ראש העין]] - [[תחנת הרכבת בני ברק – רמת החייל|תל אביב צפון]]. כעבור זמן קצר (ב־1954) הושלמה בניית המסילה דרומה, עד ל[[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|תחנת תל אביב מרכז]]. הקטע החדש של מסילת החוף קישר את [[תחנת הרכבת תל אביב מרכז]] ו[[תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה]] בדרך קצרה ומהירה.
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוארכה מסילת החוף לאורך [[נחל איילון]] (בין המסלולים של נתיבי איילון) עד לחיבורה עם קו [[תחנת הרכבת יפו|יפו]] - לוד והחלה סלילתה של מסילה נוספת בקטע [[תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה|חיפה]] - [[תחנת הרכבת תל אביב מרכז|תל אביב]], שהושלמה ב-[[1998]] וקיצרה את משך הנסיעה בין שתי הערים ל-45 דקות{{הערה|{{גלובס||הוכפלה מסילת הרכבת מת"א לחיפה - משך הנסיעה יקוצר ל-45 דקות|78125|18 באוגוסט 1998}}}}. באותו הזמן שודרגו חלק מהתחנות לאורך המסילה (הקמת רציפים חדשים, כריית מעברים תת-קרקעיים, בניית אולמות נוסעים). העבודות להכפלת המסילה הושלמו בראשית המאה ה־21, והקו הפך לקו מסילה כפולה בין תחנת תל אביב ההגנה ובין תחנת קריית מוצקין. העדר קו כפול בין [[קריית מוצקין]] לנהריה גרם תכופות לשרשרת עיכובים בנסיעת רכבות בשאר הקו. בשל כך, עבודות הכפלה מקרית מוצקין ל[[תחנת הרכבת נהריה]] החלו בשנת [[2007]], ועד לקיץ [[2012]] הוכפל הקו עד עכו. במהלך עבודות אלו נבנה גשר חדש על [[נחל נעמן]], וננטש הגשר הישן. ברבעון הראשון של שנת [[2014]] הוכפל הקו עד תחנת נהריה ובתחנה נפתח רציף חדש, אך המשך המסילה מצפון לתחנת נהריה נותק ממנה וכיום תחנת נהריה מהווה את הקצה הצפוני של המסילה. בנוסף להכפלת הקו גם נבנו הפרדות מפלסיות במקום מפגשי "כביש-מסילה" בתוואי שמצפון לקריות.
עם סיום בנייתה של [[מסילת הרכבת תל אביב – בני דרום]] לצומת פלשת דרך [[תחנת הרכבת יבנה – מערב]] ושל [[מסילת אשקלון - באר שבע]], לרכבת ישראל ישנה מסילה פעילה רציפה מנהריה שבצפון עד לבאר שבע שבדרום.
כיום מסילת החוף היא המסילה העמוסה ביותר ברשת הרכבות של מדינת ישראל. מבין קטעי המסילה, זה שלאורכו של [[נחל איילון]] הוא העמוס ביותר.
בשנת [[2018]] הסתיימה הכפלתה של המסילה במקטע [[תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה]] ועד להסתעפות צפונית ל[[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]] ב[[מחלף שמריהו מזרח]] כחלק מפרויקט "לולאת השרון" במקטע זה מסילת החוף בעלת 4 מסלולים.
==תחנות==
לאורך המסילה נפתחו התחנות: [[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]], [[תחנת הרכבת בית יהושע|בית יהושע]] (נקראה אז גם בשם "כפר נטר"), [[תחנת הרכבת נתניה|נתניה]], [[תחנת הרכבת חדרה – מערב|חדרה – מערב]] (כתחליף ל[[תחנת הרכבת חדרה מזרח]]). התחנות הוותיקות: [[תחנת הרכבת בנימינה|בנימינה]], ו[[תחנת הרכבת עתלית|עתלית]] המשיכו בפעילותן.
כמה מהתחנות החדשות שהקימה רכבת ישראל היו זהות – מבנה בטון קטן דמוי תיבה צבוע לבן שהוצמד אליו שלט עם שם התחנה. בתחנות חדרה – מערב, כפר ויתקין ונתניה נבנו רציפים יחידים לצד התחנות ואילו בבית יהושע, שפיים (תחנה לא פעילה) והרצליה לא נבנו רציפים לצד התחנות.
עם השנים הוקמו לאורך הקו מספר תחנות נוספות: [[תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה|תל אביב – ההגנה]], [[תחנת הרכבת תל אביב – השלום|תל אביב – השלום]], [[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה|תל אביב – אוניברסיטה]], [[תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה|קיסריה – פרדס חנה]], [[תחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל|חיפה – חוף הכרמל]], [[תחנת הרכבת חיפה – בת גלים|חיפה – בת גלים]], [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ|מרכזית המפרץ]] ו[[תחנת הרכבת חוצות המפרץ|חוצות המפרץ]]. במקביל, נסגרו תחנות קטנות כדוגמת תחנת עין הים{{הערה|{{הצופה|י. ל. יונתן|בשבילי הארץ|1949/01/28|00305}}}}, [[בוסתן הגליל]], [[חצרות יסף]], [[שבי ציון]], [[זכרון יעקב]], [[כפר ויתקין]] ו[[שפיים]].
==המסילה בעתיד==
*רכבת ישראל פועלת ל[[חשמול מסילות רכבת|חשמול]] המסילה. בשלב הראשון במקטע שבין תל אביב ועד [[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]] עבור [[קו הרכבת המהיר לירושלים]].
מתוכננת הכפלה נוספת של הקו לארבע מסילות, בשלב הראשון, בוצעה ההכפלה מ[[תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה]] ועד להסתעפות צפונית ל[[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]]. בשלב הבא, במסגרת [[תת"ל 65]] - התכנית שעוסקת בהכפלת המסילות צפונה עד [[סדנאות אפרים]] (כ-2 ק"מ צפונית ל[[מרכזית המפרץ]]) - נבחנות חלופות תכנון שונות להקמת [[רכבת מהירה|מסילות מהירות]] החדשות:
* באזור [[בנימינה]], מכיוון שאין מקום לארבע מסילות בתוואי הקיים בתוך המושבה, העתקת תחנת בנימינה ממרכז היישוב מערבה לכיוון [[כביש 4]] לתוואי עוקף חדש שיעבור סמוך ל[[אור עקיבא]]. על פי התכנון תחליף [[תחנת הרכבת חדרה מערב]] את [[תחנת הרכבת בנימינה]] כתחנת העצירה הראשית בין חיפה לתל אביב{{הערה|1=רעי קציר, [http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=183186 עם הכפלת מסילת החוף של הרכבת תהפוך חדרה לתחנה ראשית], 18/03/2016, גפן מגזין המושבות}}.
* באזור [[חיפה]], בוחנים חלופות שונות לרבות הפרדת המסלולים לתוואי אחד תת-קרקעי שישרת את הרשת הארצית המהירה, ותוואי אחר שישמש בעיקר רכבות פרבריות{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת|1.4770912|20 בדצמבר 2017}}}}.
* באזור השרון מתוכננים להתווסף תחנות חדשות בשפיים ומחלף גלילות. כמו כן מתוכננים עד 2030 להתווסף בין שפיים ותחנת נתיבי איילון לנתב"ג 2 מסילות תת-קרקעיות חדשות.
* ב-2008 הוחלט לחדש את [[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]] כחלופה למסילת החוף וכגיבוי למקרה של תקלה. אומדן עלות הפרויקט הוא כ-8.1 מיליארד שקלים והוא צפוי להסתיים ב-2022{{הערה|פיתוח מסילה מזרחית לרכבת הכבדה, סעיף 8 מתוך {{החלטת ממשלה|2016|1838|תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים}}, מיום 11 באוגוסט 2016}}. פרויקט זה ירחיב את השלוחה ל[[ תחנת הרכבת חדרה מזרח]] ויצור מחלף רכבות בצומת החיבור של השלוחה למסילת החוף.
*[[מסילת מנשה]] היא מסילה המתוכננת להתפצל מ[[המסילה המזרחית החדשה]] באזור [[אחיטוב]] לכיוון [[מסילת העמק]]. מסילה זו תיצור חלופה מקבילה מלאה למסילת החוף ותגדיל את היציבות ברשת הרכבות הארצית באופן משמעותי.
== ראו גם ==
* [[הקו הראשי של רכבת ישראל]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קובץ:KSrrx021.jpg|ימין|ממוזער|250px|מסילת החוף ב[[כפר שמריהו]]. מבט דרומה]]
{{תחבורה בישראל}}
[[קטגוריה:ישראל: מסילות רכבת|חוף]]