129
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
'''תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל''' היא תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות ב[[ישראל]]. תחילת התוכנית ב"'''תוכנית החומש"''' שגובשה בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]] והמשכה ב'''תוכנית האסטרטגית לשנת 2040'''. תוכנית זו משפיעה רבות על התחבורה בישראל, על התפתחות מרכזי התעסוקה ועל פיזור האוכלוסייה.
מאז קום המדינה ועד לתחילת תוכנית זו היה פיתוח הרכבת מועט ולא נבנו כמעט תחנות וקווים חדשים.
== תוכנית החומש בתחילת המאה ה-21 ==
[[קובץ:Modiin-Jerusalem Railway Bridge6 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גשר הרכבת מעל עמק איילון]] המשמש את [[מסילת ירושלים - גנות]]]]
'''תוכנית החומש''' גובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה־21 וכללה מספר רב של פרויקטים. מטרות התוכנית היו קירוב מרכז הארץ ליישובי הפריפריה, הפחתת תאונות הדרכים והפחתת הזיהום הסביבתי. בתחילה תוכנן גמר ביצוע התוכנית לסוף שנת [[2008]] (חמש שנים), אולם תוכנית החומש הוסיפה להתרחב, חלק מיעדיה נדחו, והסתיימה בפרויקט הוספת המסילות בין [[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה]] ל[[מחלף שמריהו מזרח]] ברבעון השלישי של [[2019]] (עדיין לא נפתח לתנועה).
ההשקעה בתוכנית נאמדת בכ־55 מיליארד ש"ח. התוכנית כללה הנחת [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]], הקמת [[תחנת רכבת|תחנות רכבת]] חדשות, החלפת [[מפגש כביש-מסילה|מפגשי כביש־מסילה]] ב[[הפרדה מפלסית|הפרדות מפלסיות]], הקמת מרכז ארצי חדש לשליטה ובקרה של תנועת הרכבות והוספת [[ציוד נייד]] לצי ה[[רכבת|רכבות]] של [[רכבת ישראל]].{{הערה|{{ynet|מחבר לא ידוע|רכבת ישראל תצטייד ברכבות חד קומתיות חדישות|3198686|11 בינואר 2006}}.}} לתוכנית החומש הייתה השפעה אדירה על התנהלות חברת הרכבת והיא גרמה לשינויים רבים במבנה הארגוני שלה ובאופייה.{{הערה|{{ynet|תמר ברזילי|לראשונה: הרכבת תגייס 2 מיליארד שקל בשוק ההון|3034618|19 בינואר 2005}}.}}{{הערה|{{ynet|[[תני גולדשטיין]]|הרכבת משנה את המבנה הארגוני שלה|3046828|16 בפברואר 2005}}.}}
==התכנית האסטרטגית לשנת 2040==
ביולי 2017 הציגה חטיבת התשתיות של רכבת ישראל בכנס שלה את התכנית האסטרטגית לשנת 2040. עלות התכנית 123,656 מיליון ש"ח: 94,782 מיליון ש"ח למסילות, תחנות ומסופי מטענים, 9,615 מיליון ש"ח לאתרי תחזוקה ודיור, ו־19,529 מיליון ש"ח לציוד נייד.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = אבי בר־אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.4157982|כותרת = העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה}}}}
===עיקרי התכנית===
* חיבור ארבע ערי מטרופולין ([[ירושלים]], [[גוש דן|תל אביב]], [[חיפה]], [[באר שבע]]) ב[[רכבות מהירות]] שיסעו במהירות 250 קמ"ש.{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת|1.4770912|20 בדצמבר 2017}}}}
*תחזית שנתית למספר הנוסעים ב־2040 היא 300 מיליון איש.{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה|1.4157982|7 ביוני 2017}}}}
*תוספת של 400 ק"מ מסילה על ה־600 ק"מ כיום.{{הערה|{{ynet|מאת עופר פטרסבורג|הרכבת מקדמת את התחנה במרכז העיר|5319152|29 ביולי 2018}}}}
*היקף פעילות המטענים יגיע ב־2040 ל־143 אלף טון ביום.
* בניית [[תחנות רכבת בישראל|תחנות נוסעים]] חדשות שמספרן אמור לגדול מ־70 בשנת [[2020]] ל־125 בשנת [[2040]].
* בנוסף לשישה מתחמי תחזוקה ודיור הקיימים יקומו שני מתחמים חדשים: ב[[שחורת]] ליד אילת וב[[אזור תעשייה|אזור התעשייה]] העתידי [[רג"מ]].{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|למרות ההתנגדויות: מתחם התחזוקה של הרכבת יוקם בין רמלה ללוד|5516135|27 במאי 2019}}}}
* שיפור קישוריות רכבת עם מערכות תחבורה ציבורית אחרות כמו [[רכבת תחתית|מטרו]], [[רכבת קלה]], ו[[רכבל]]ים וחיבור לנמלי ישראל{{הערה|{{ישראל היום|אילן גטניו|כל הארץ רכבלים|515289|14 בנובמבר 2017}}}}{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|מפת המטרו העדכנית נחשפת: כך צפויים להיראות הקווים הראשונים בגוש דן|1.8588266|25 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|שבע עשרה שנה לקו רכבת: הוועדה לתשתיות לאומיות תוציא לתכנון את פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת|3799514|8 במרץ 2020}}}}
*הכפלת [[מסילת החוף]] בין שפיים לחיפה.{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|הצפיפות והעיכובים ברכבת יימשכו: מסילת החוף תוכפל רק באופן חלקי|1.7322295|3 ביוני 2019}}}}{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|הרכבת ביקשה לדחות את הכפלת מסילת הרכבת בחיפה לשנת 2040|3763509|3 ביוני 2019}}}}
*הכפלת [[מסילת החוף]] בקטע בין נתניה לגלילות.{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין ואחיה ראב"ד|ת"א-חיפה בחצי שעה: מסילות החוף יוכפלו ויחושמלו|5519588|3 ביוני 2019}}}}
*בניית [[מסילת הרכבת לאילת]] דרך באר שבע ונמל התעופה רמון.{{הערה|{{גלובס|דניאל שמיל|מסילה בהמשכים: תוכניות הרכבת מתחילות לזוז באיחור של 20 שנה|1001289661|18 ביוני 2019}}}}
* המשך [[חשמול מסילות רכבת|חשמול קווי הרכבת]].{{הערה|{{כלבו|יגאל חי|real-estate/75862|רכבת ישראל נחושה לסיים את פרויקט החשמול ב-2023|29 במרץ 2020}}}}
* בניית [[מסילת מנשה]] ([[תחנת הרכבת חדרה מזרח|חדרה מזרח]] - [[תחנת הרכבת חריש|חריש]] - עמק יזרעאל).{{הערה|{{כלבו|יגאל חי|real-estate/70531|קודם פרויקט המסילה האלטרנטיבית למסילת החוף|13 בינואר 2020}}}}
* בניית [[מסילת זבולון]] ([[תחנת הרכבת נשר|נשר]] - [[תחנת הרכבת קריית אתא|קריית אתא]] - [[תחנת הרכבת כפר יאסיף|כפר יאסיף]]).{{הערה|{{כלבו|יגאל חי|real-estate/72225|ניסיון לחלץ את מסילת זבולון מהתסבוכת|9 בפברואר 2020}}}}
* בניית [[מסילת גליל מערבי]] ([[תחנת הרכבת כפר יאסיף|כפר יאסיף]] - [[תחנת הרכבת כברי|כברי]] - [[תחנת הרכבת שלומי|שלומי]]).
* בניית מסילת [[מסילת ראשון לציון – מודיעין|ראשון לציון - מודיעין]].{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|אלקטרה תקים את המקטע הראשון במסילת הרוחב בין מודיעין לראשון תמורת 385 מיליון שקל|1001300181|10 בספטמבר 2019}}}}
* בניית מסילה עוקף לוד וחיבורה ל[[מסילה שורק - פלשת]] (אשדוד - גדרה).
* הרחבת [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון|תחנת נתב"ג]].
* בניית מסילה רביעית ב[[מסילת איילון]].{{הערה|{{גלובס|דניאל שמיל|באיחור של 15 שנה: ההקמה של מסילה רביעית באיילון החלה|1001288277|3 ביוני 2019}}}}
* בניית מסילות 5 ו־6 ב[[מסילת איילון]] (תוואי תת־קרקעי).{{הערה|{{גלובס|סוניה גורודיסקי|נת"י תקדם את הפרויקט להקמת המסילה החמישית והשישית באיילון|1001269965|22 בינואר 2019}}}}
* הכפלת מסילות פלשת - אשקלון ולוד - באר שבע.{{הערה|[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=3356:dover-2016-02-03&catid=56:dover-c-1&Itemid=65 רכבת ישראל בתנופת פיתוח] באתר משרד התחבורה}}
== פרויקטים בביצוע ==
=== חידוש המסילה המזרחית ===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]]}}
בשנת [[2019]] החלה בניית מסילה זו. תוואי המסילה הוא מ[[צומת רמז]] (הנמצא מזרחית לחדרה) לבין תחנת הרכבת לוד. במסגרת העבודות מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה - כפר סבא (בתוואי דומה ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|קו המזרחי ההיסטורי]] מ[[חדרה]] ל[[ראש העין]], שפעל עד שלהי שנות ה־60) ובהמשך הכפלת המסילה בקטע הקיים כפר סבא - ראש העין - לוד. על פי התוכנית, בעתיד תיבנה שלוחה בסמוך ל[[תחנת הרכבת אחיטוב|אחיטוב]] לכיוון [[תחנת הרכבת חריש|חריש]] ובהמשך דרך [[מסילת מנשה]] אל [[מסילת העמק]]. התוואי מיועד ל[[רכבת משא|רכבות משא]] ולרכבות עבור נוסעים אשר יעדם אינו במרכז הארץ (למשל נוסעים בקו חיפה - באר שבע או קו חיפה - ירושלים). מסילה זו מיועדת להיות גם גיבוי למסילת החוף, במקרה שתחול תקלה במסילה הראשית, כדי למנוע השבתה מוחלטת של תנועת הרכבות. המטרה הלאומית לקו זה היא פיזור אוכלוסין.
ב־[[31 בינואר]] [[2012]] אישרה [[הוועדה לתשתיות לאומיות]] את תוואי המסילה המזרחית, שתכלול שבע תחנות רכבת חדשות: [[תחנת הרכבת חדרה מזרח|חדרה מזרח]], [[תחנת הרכבת אחיטוב|אחיטוב]], [[תחנת הרכבת טייבה|טייבה]], [[תחנת הרכבת טירה|טירה]], [[תחנת הרכבת כפר סבא צפון|כפר סבא צפון]], [[תחנת הרכבת אלעד|אלעד]] ו[[תחנת הרכבת תעופה|תעופה]], בנוסף לשתי תחנות הרכבת שכבר נבנו – [[תחנת הרכבת ראש העין צפון|ראש העין צפון]] ו[[תחנת הרכבת ראש העין דרום|ראש העין דרום]]. את המקטע הצפוני בפרויקט תבצע חברת חוצה ישראל ואת שדרוג המקטע הדרומי תבצע רכבת ישראל. המסילה צפויה להיפתח בשנת [[2026]].{{הערה|[http://img2.timg.co.il/forums/1_159132115.doc הודעת רכבת ישראל על אישור תוואי המסילה המזרחית על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות], 31 בינואר 2012}}{{הערה|שם=אוק14}}{{הערה|{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748949,00.html|title="פתחנו את הקו לירושלים כדי לעמוד ביעד של כץ"|date=2018-11-02|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-11-03}}}}
=== מסילה רביעית באיילון ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת איילון}}
מסילת האיילון כוללת כיום שלוש מסילות בין [[תחנת הרכבת תל אביב ההגנה]] ובין [[תחנת הרכבת תל אביב מרכז]]. קטע זה הוא צוואר בקבוק ברשת הרכבות וכיום לא ניתן להעביר בו רכבות נוספות בשעות העומס. מכיוון שהתכנון של [[נתיבי איילון]] לא השאיר מקום למסילה רביעית, לא ניתן כיום לסלול מסילה נוספת בקטע זה. תוכנית להוספת מסילת ברזל רביעית מתחנת תל אביב מרכז (סבידור) ועד לתחנת תל אביב דרום, ולהוספת מסילות ברזל שלישית ורביעית מתחנת תל אביב דרום ועד לוד הוכרזה כ[[תוכנית תשתית לאומית]] ביוני 2007, התוכנית המפורטת פורסמה באוגוסט 2012 (תת"ל 33).{{הערה|[http://www.moin.gov.il/OfficeUnits/PlanningAdministration/masterplan/Pages/ttl33.aspx תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים] }}
בשנת 2019 החלו עבודות לפיתוח אגן הניקוז ל[[נחל איילון|נחל האיילון]] (במטרה למנוע הצפה של הנחל בתעלת האיילון בתל אביב) באזור [[פארק אריאל שרון]].
===מסילת שורק (ראשון לציון - מודיעין)===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת ראשון לציון - מודיעין}}
הקמת מסילה מ[[תחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין]] מזרחה לעבר [[תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים]] (והלאה בין נתיביו של [[כביש 431]] בדרום [[גוש דן]] עד ל[[מחלף ענבה]] בו המסילה תתחבר ל[[מסילת מודיעין - ענבה]] ישירות ול[[קו הרכבת המהיר לירושלים|קו הרכבת לירושלים]]), התוכנית כוללת גם את הקמת [[תחנת הרכבת ראשון לציון - מעוין שורק|תחנת הרכבת מעוין שורק]] ו[[תחנת הרכבת רמלה דרום]] ושדרוג משמעותי למחלף ענבה שיהפוך למחלף הרכבתי הגדול בארץ. העבודות החלו בשלהי 2019 והן צפויות להסתיים בשנת [[2026]].{{הערה|שם=אוק14}}
=== פרויקט החשמול ===
תוכנית לתשתית לאומית (תת"ל) 18, היא תוכנית אשר עוסקת בהסבת מערך ה[[רכבת|רכבות]] הקיים מהנעה המבוססת על [[מנוע דיזל]] להנעה [[חשמל]]ית. ההשקעה בפרויקט מוערכת ב־12 מיליארד שקל.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4583197,00.html הסבת רכבת ישראל לחשמל אושרה בוועדת השרים], 23 באוקטובר 2014|שם=אוק14}}
פרויקט החשמול תוכנן במקור ליישום הדרגתי עד סוף שנת [[2009]], כשרשת ה[[מסילת רכבת|מסילות]] כוללת כ־1,500 קילומטר.
במסגרת הפרויקט ירכשו 62–78 קטרים חשמליים,{{הערה|שם=אוק14}} יוקמו 14 [[תחנת משנה|תחנות השנאה רכבתיות]] (תה"ר-TS) אשר ימירו מתח עליון של [[חברת החשמל]], 161kV למתח 25kV (חילופי), יותקנו [[חשמול מסילות רכבת|קווי ההזנה העיליים]] (OCS) להנעה חשמלית ויוקמו מערכות שליטה ובקרה ([[SCADA]]).{{הערה|אורלי הררי, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/285890 הרכבת החשמלית יוצאת לדרך], ערוץ 7, 22 באוקטובר 2014|שם=:1}}
הצורך ב[[חשמול מסילות רכבת]] הוא כלכלי וסביבתי: מחיר [[דלק מאובנים]], שבאמצעותו נוסע מערך הרכבות כיום, תנודתי, מה שמקשה על תכנון מחירים לטווח ארוך, בעוד שמחיר החשמל יציב יחסית, בעיקר עם המעבר לייצור חשמל ב[[גז טבעי]]. בנוסף, רכבות חשמליות מאיצות בקלות רבה יותר, מה שהופך אותן למהירות יותר וכלכליות יותר. מהירות הרכבת תגדל לעד 220 קמ"ש.{{הערה|שם=אוק14}} גם מבחינה סביבתית ישנה תועלת רבה בחשמול מערך הרכבות: מנועי הקטרים החשמליים אינם פולטים גזים, כפי שמתרחש במנועי דיזל. בנוסף, הפקת חשמל ממקורות חלופיים, כמו [[אנרגיית השמש|אנרגיית שמש]] ו[[אנרגיית רוח|רוח]], תהיה ככל הנראה צורת הפקה מקובלת יותר ויותר. רכבת חשמלית שקטה יותר, זולה יותר ובטיחותית יותר.{{הערה|1=[http://israelbikebus.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_11.html "משוגעים רדו מהעץ: נגד המתנגדים לחישמול הרכבת"], [http://israelbikebus.blogspot.co.il/ הרוכב לאוטובוסים], 11 באוגוסט 2013.}}
על פי הערכות, תחסוך הרכבת 20% בעלויות האנרגיה (בעיקר דלק) ו־30% בעלויות האחזקה של ה[[ציוד נייד ברכבת ישראל|ציוד הנייד]].{{הערה|שם=:1}}
בשנת 2001, הודיע מנכ"ל רכבת ישראל על השקת פרויקט החשמול בעלות משוערת של 210 מיליון דולר.{{הערה|{{הארץ|ענת ג'ורג'י|210 מיליון דולר ויש לכם רכבת חשמלית|1.742556|23 באוקטובר 2001}}}} אך במהלך השנים נדחה הפרויקט שוב ושוב. גורמים שונים הביעו התנגדות או לא ראו תועלת בביצועו. [[המשרד להגנת הסביבה]] טען שייצור חשמל בתחנות הכוח עדיין יגרום ל[[זיהום אוויר]], וב[[חברה להגנת הטבע]] אף נטען שצפויה פגיעה נופית ופגיעה בבעלי חיים.{{הערה|{{ynet|שחר הזלקורן|מי רוצה רכבת חשמלית?|3660455|21 בינואר 2009}}.}} ב־13 באוגוסט 2013, אישרה הו[[ועדה לתשתיות לאומיות]] את תוכנית חשמול הרכבת, בתחילה ב[[מסילת ירושלים - גנות]] ובמסילת עכו - כרמיאל.{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=2796:dover-2013-08-13&catid=56:dover-c-1&Itemid=65 הרכבות החשמליות יוצאות לדרך], הודעת דובר משרד התחבורה}}
באוקטובר 2014, אישרה ועדת השרים לענייני פנים ל[[משרד התחבורה]] להמשיך בפרויקט החשמול.{{הערה|שם=אוק14}}
בפברואר 2015 יצא המכרז להסבת המסילות, אך בגלל עיכובים, משתמש קו [[מסילת עכו - כרמיאל|עכו - כרמיאל]] ב[[קטר (רכבת)|קטרי דיזל]], ולא בחשמל, כפי שתוכנן תחילה. המכרז הוא בסכום של כ־3 מיליארד שקל להנחת תשתית אספקת חשמל למסילות קיימות ומתוכננות באורך כולל של 420 ק"מ, לצד תחנות השנאה ושליטה ובקרה. זאת, מתוך תקציב פרויקט כולל של 12 מיליארד שקל, הכולל רכש והסבה של קרונות וקטרים. חמש חברות רשאיות להשתתף במכרז, לאחר שעברו את שלב המיון המוקדם (PQ): [[אלסטום]], [[סימנס (חברה)|סימנס]], [[CRPM]], {{אנ|Grupo ACS#Industrial companies|SEMI}} ו[[אלקנור]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = דניאל שמיל|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2568286|כותרת = מכרז חשמול המסילות פורסם באיחור - חשש לדחיית הקו לירושלים}}}}
בדצמבר 2015 זכתה חברת {{אנ|Grupo ACS#Industrial companies|SEMI}} הספרדית במכרז החשמול של רכבת ישראל,{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = אורן דורי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.2792387|כותרת = הזוכה במכרז החשמול של רכבת ישראל: SEMI הספרדית}}}} והעבודות על הפרויקט החלו בשנת 2016.
אחרי מאבק המשפטי סביב תוצאות המכרז הושגה פשרה לפיה הקמת מערך החשמול תבוצע בידי חברת SEMI הספרדית, שזכתה במכרז מלכתחילה, ואילו [[אפקון]] הישראלית תשולב כקבלן משנה, אלסטום תקבל כ־50% מעבודות התחזוקה בפרויקט, בשווי של כ־300 מיליון שקל, ליותר מ־20 שנה. הפרויקט צפוי להסתיים ב-2021.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.port2port.co.il/article/לוגיסטיקה-ושילוח-בינלאומי/שילוח-בינלאומי/פרויקט-חשמול-הרכבת-AllCargo-תשנע-טרנספורמטורים-לרחבי-הארץ/|title=פרויקט חשמול הרכבת: AllCargo תשנע טרנספורמטורים לרחבי הארץ|newspaper=פורט2פורט|access-date=2018-04-22}}}}
נכון לשנת [[2020]] נפרסה ופעילה תשתית החשמול במקטע [[תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון|נבון]] -[[תחנת הרכבת תל אביב מרכז|ארלוזורוב]]. מתקיימות עבודות להמשך פריסת תשתית החשמול עד [[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]] ומקטע קצר של [[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]] המתפצל באזור [[נמל התעופה בן-גוריון|נתב"ג]] לבין מתחם התחזוקה ומוסך הקטרים החשמליים ב[[לוד]]. הוקמה תה"ר [[השפלה]] אשר מספקת את המתח לרשת החשמל הנוכחית.
היעדים הבאים של פרויקט החשמול הם חשמול מקטע גנות - לוד, קשת מודיעין (לטובת קו הנוסעים החשמלי נבון - מודיעין) וחשמול [[מסילת תל אביב - בני דרום]] ובהמשך עד מוסך הקרונועים של סימנס באשקלון.
=== פרויקט שדרוג איתות וטכנולוגיית בטיחות (ERTMS) ===
מערכת האיתות הרכבתית מנהלת ומפקחת על תנועת הרכבות, מגדירה את מרחקי הבטיחות בין הרכבות ומהווה רכיב משמעותי לנסיעה בטוחה.
כיום, פועלת מערכת האיתות הרכבתית, באמצעות רמזורים ([[סימנור]]ים) המותקנים בצדי המסילות ומציגים לנהג הרכבת אותות המנחים אותו באשר לזמינות המסילה בהמשך הדרך וסכנות אפשריות.
בפרויקט זה תשודרג מערכת האיתות והבטיחות למערכת ETCS level 2 - המתקדמת ביותר בעולם בתחום מערכות שליטה ברכבות, הפועלת באמצעות רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל ומציגה את ההתראות לנהג גם באמצעות אלמנטים הצמודים למסילה וגם באמצעות תצוגה דיגיטלית על מסך בתא הניהוג, בדומה ל[[תא טייס]]. סיום פרויקט החלפת מערכת האיתות מתוכנן לשנת 2022.
===== יתרונות המערכת החדשה =====
לצד הגדלת תדירות הרכבות בצוואר הבקבוק (בכלל הרשת ייתכן שהתדירות תקטן בהתאם לניסיון שנצבר באירופה), המערכת תשפר את בטיחות הנסיעה, תוך שליטה ובקרה בזמן אמת במידע שמועבר לנהג הקטר: על מיקום הרכבת, מהירות הנסיעה והנחיות הבטיחות.
הודות למערכת מתקדמת זו תוכל רכבת ישראל להגדיל את קיבולת הרכבות ב[[מסילת איילון]], המהווה צוואר בקבוק לרשת המסילתית כולה, מ-14 רכבות בשעה לכל כיוון ל-17 רכבות בשעה לכל כיוון, ללא תוספת תשתית מסילתית, ותאפשר שילוב רכבות נוספות שתופעלנה ב[[קו הרכבת המהיר לירושלים]].
המערכת תצמצם את עלויות התחזוקה ותאפשר שיפור ביצועים במהירות נסיעה גבוהה יותר.
לפרויקט שלושה חלקים:
===== פרויקט ETCS Level 2 תשתית =====
חברת [[קבוצת תאלס|תאלס]] זכתה במכרז לאחר שהייתה המתמודדת היחידה בו (אחרי שחברות [[אלסטום]] ו[[סימנס (חברה)|סימנס]] פרשו).{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|המתחרות ברחו - והספקית של הרכבת זכתה ב-100 מיליון יורו|1.4276835|20 ביולי 2017}}.}} בפרויקט זה יוחלף כל ציוד המסילה הנדרש להפעלת המערכת החדשה, כתחליף לרכיבי איתות ישנים דוגמת ה[[סמפור (רכבת)|סמפור.]]
===== פרויקט רשת התקשורת העצמאית GSM-R =====
הקמת רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל אשר תכסה את כל תנועת הרכבות ברחבי הארץ. בסוף 2017 פורסם שחברות [[מוטורולה]] ו[[נוקיה]] זכו במכרז לביצוע הפרויקט. [[משרד התקשורת]] הקצה לצורך הפרויקט תדרים ייעודיים בתחום ה-900 MHz שישמשו את הרכבת בלבד.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|מוטורולה ונוקיה זכו במכרז 350 מ' ש' לרישות רכבת ישראל|1001211848|15 בנובמבר 2017}}.}}
===== פרויקט ETCS Level 2 נייד =====
בסוף 2018 פורסם שחברת [[אלסטום]] זכתה במכרז להספקת מערכת האיתות והבקרה מסוג ETCS Level 2 עבור ציוד נייד ברכבת ישראל.{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|אלסטום הצרפתית זכתה במכרז האיתות של הרכבת|3751575,00|9 בדצמבר 2018}}.}}
החוזה שהיקפו כ-186 מיליון ש"ח (45 מיליון אירו ללא האופציות) הוא עבור תכנון, אספקה, התקנה, בדיקה והכנת המערכת, המותקנת על גבי הקרונות והקטרים, לפעולה. אלסטום תספק את פתרון האטלס (Atlas) שלה.
תכנון הפרויקט צפוי להתחיל בינואר 2019. ניהול הפרויקט יבוצע על ידי אלסטום, וההתקנה תימשך כ-40 חודשים בכל הציוד הנייד הקיים של צי רכבת ישראל, המורכב מ-192 רכבות, עם אופציה ל-34 רכבות נוספות הכוללות בין היתר, גם כלים רכבתיים נוספים.
=== מתחמי תחזוקה ===
סדרת פרויקטים עוסקים בהקמת [[דפו (רכבת)|מתחמי התחזוקה]] החדשים והרחבת מתחמי התחזוקה הקיימים.
* מתחם קישון ([[סדנאות אפרים]]) - ביצוע שלב א' ושלב ב', הקמת מבנה שו"ב ותשתית לתחזוקת ציוד נייד חשמלי.
* מתחם באר שבע - הקמת מתחם צפוני DP3 ומתחם דרומי DP4, כולל הקמת מגדל פיקוח.
* מתחם אשקלון (שלב א') - הקמת מתחם דיור רכבות ומוסך EMU. במאי 2018 פורסם שחברת י.ד עשוש תשתיות בע"מ זכתה במכרז הרכבת לביצוע הפרויקט.
* מתחם לוד (שלב א') - הקמת מוסך לקטרים חשמלים. תכנון שלב ב'.
* מתחם ב"אזור התעשייה רמלה, גזר, חבל מודיעין" (רג"מ) העתידי.
*מתחם תפעולי באזור [[כפר ויתקין]].
== פרויקטים בתכנון במסגרת תוכנית 2040 ==
=== הכפלת מסילת החוף ===
{{הפניה לערך מורחב|תת"ל 65}}
הוספת שתי מסילות מהירות בין [[סדנאות אפרים]] (כ-2 ק"מ צפונית לתחנת [[מרכזית המפרץ]]) עד ל[[מחלף שמריהו מזרח]] באזור קיבוץ [[שפיים]]. המסילות יאפרו תנועת [[רכבת מהירה]] (250 קמ"ש), ללא עצירות ביניים, מחיפה [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|לתל אביב (מרכז)]].
=== מסילת מנשה ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת מנשה}}
מסילת מנשה, מסילה מ[[אחיטוב]] דרך עירון עד למסילת העמק. מסילה זו תיצור אפשרות לרכבות מכיוון [[תחנת הרכבת בית שאן|בית שאן]] ו[[תחנת הרכבת עפולה|עפולה]] נסיעה ישירה למרכז מבלי לעבור באזור חיפה והקריות ומאוחר יותר תהווה חיבור גם ל[[נצרת]] ו[[טבריה]] לאחר שגם הן יחוברו לקו רכבת ישראל.
=== הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת עכו-כרמיאל}}
ביולי 2016 אושרה [[מסילת עכו - כרמיאל#תוכניות עתידיות - מסילת כרמיאל קריית שמונה|הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה]], והיא תכלול תחנות גם ב[[תחנת הרכבת מירון|צומת חנניה]] שתחובר ברכבל ל[[הר מירון]] וב[[תחנת הרכבת ראש פינה - חצור|חצור הגלילית]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = עופר פטרסבורג|כתובת = http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4830121,00.html|כותרת = התחנה הבאה, קריית־שמונה}}}}
=== מסילת עפולה - טבריה ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת עפולה-טבריה}}
ביולי 2016 אושרה הקמת מסילה חדשה שתסתעף מ[[מסילת העמק]] סמוך לתחנת הרכבת בעפולה, תכלול את [[תחנת הרכבת טבריה עלית|תחנת טבריה]] שליד [[בית החולים פוריה]], שבפאתי העיר [[טבריה]] ואת [[תחנת הרכבת כפר תבור|תחנת כפר תבור]], המסילה תהיה כפולה באורך של כ־30 ק"מ בין עפולה לטבריה. תוואי המסילה יכלול מספר מנהרות וגשרים באורך כולל של מספר קילומטרים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = עופר פטרסבורג|כתובת = http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4831199,00.html|כותרת = התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה}}}}
== פרויקטים עתידיים ==
=== מסילת הרכבת לאילת ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת הרכבת לאילת}}
בנובמבר 2010, הכריז [[שר התחבורה]] [[ישראל כץ (הליכוד)|ישראל כץ]] כי הפרויקט המתוכנן לקו רכבת לאילת ייכלל בחלק השני של תוכנית החומש, כחלק ממספר פרויקטים מובחרים שלהם הוקצו כ־2.5 מיליארד שקלים. כמו כן, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] דחה את סיום הפעימה השנייה של תוכנית הפיתוח לשנת 2020.
בסופו של הליך בחינה של שש חלופות מסלול שונות, נבחר מסלול אשר עובר דרך [[הר צין]], אשר אורכו הכולל יגיע לכדי 170 ק"מ הכוללים גם 63 גשרים באורך כולל של 6.3 ק"מ וחמש מנהרות. הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרויקט ובחלקן: הר צין, [[פארן]], [[יהל]], [[יטבתה]] ו[[נמל התעופה תמנע]]. המסילה תסתיים ב־2 תחנות חדשות באילת: [[תחנת הרכבת אילת|אחת במרכז העיר]] [[תחנת הרכבת נמל אילת|ואחת באזור הנמל]].
זמן הנסיעה המשוער בין תל אביב ואילת יהיה לא ארוך משעתיים וחצי,{{הערה|{{ynet|חיים זרזר|בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף|3988201|22 בנובמבר 2010}}.}}{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000602731 קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?]}} וייתכן שאפילו שעתיים.{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|הממשלה אישרה הקמת רכבת לאילת; כמה תיארך הנסיעה?|1000721844|5 בפברואר 2012}}}}
=== מסילת באר שבע - ערד ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת באר שבע - ערד}}
הקמת מסילה שתחבר בין [[באר שבע]] ל[[ערד]] ותשפר הנגישות אל ערד ויישובים הבדואים, המסילה תכלול תחנות ב[[תחנת הרכבת נבטים|נבטים]],ב[[תחנת הרכבת כסייפה|כסייפה]] וב[[תחנת הרכבת ערד|ערד]], תוואי המסילה יתחיל באזור התחנה התפעולית דרומית לנבטים בהסתעפות מ[[מסילת הדרום]] ותהווה שלוחה שלה. המסילה תעבור ברובה לאורך [[כביש 80]] ומקצת לאורך [[כביש 31]] ותגיע לערד דרך אזור התעשייה.
=== יהודה ושומרון ===
ב־24 ביולי 2013 [[המנהל האזרחי]] אישר מיזם לרישות [[יהודה ושומרון]] במסילות ברזל. המיזם כולל 473 ק"מ של מסילות ברזל הכוללות גשרים ומנהרות וכן 30 תחנות שונות.{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2080186 המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית - מדיני ביטחוני - הארץ]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} מיזם זה צפוי לשרת כל תושבי האזור, את אזרחי [[הרשות הפלסטינית]] וכן את אזרחי ישראל שביהודה ושומרון. על פי התוכנית, יוקם גם קו שייצור בעתיד חיבור יבשתי בין שטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ל[[רצועת עזה]]. בין היתר מתוכננת באזור [[מסילת ראש העין - אריאל]].{{הערה|{{ynet|מאת עופר פטרסבורג|תוכנית הענק לפיתוח התחבורה בשטחים|4915245|30 בינואר 2017}}}}
=== מסילת דימונה - ירוחם ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת דימונה - ירוחם}}
הקמת מסילת רכבת שתסתעף מ[[קו הרכבת לאילת]] בסמוך ל[[דימונה]] דרומה לאורך 13 קילומטר ותחבר את [[ירוחם]] לרשת הרכבות הארצית. תחנת הרכבת בירוחם תהיה בסמוך לאזור התעשייה המקומי ותנוע במהירות של כ־160 קמ"ש לאורך הקו.
=== מסילה לעיר הבה"דים ===
קיימת תוכנית להארכת שלוחת הרכבת המגיעה לתחנת באר שבע מרכז ו[[נאות חובב|רמת חובב]] לכיוון [[קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון|עיר הבה"דים]]. התוכנית אינה נמצאת בשלבי ביצוע וכיום מפעילה רכבת ישראל שאטלים של אוטובוסים מתחנות רכבת שונות ברחבי הארץ ישירות לעיר הבה"דים.
=== תחנות רכבת עתידיות ===
במסגרת תוכנית הפיתוח מתוכננת הרחבה גדולה של תחנות הרכבת ובין היתר בניית התחנות הבאות: [[תחנת הרכבת נשר|נשר]], [[תחנת הרכבת סביוני ים|סביוני ים]], [[תחנת הרכבת גדרה|גדרה]], [[תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים|רחובות – ששת הימים]], [[תחנת הרכבת אשדוד – צפון|אשדוד צפון]] ו[[תחנת הרכבת גלילות צפון|גלילות]].
== פרויקטים שהושלמו במסגרת תוכנית החומש ==
{{להשלים|פסקה=למלא את הטבלאות בנתונים נוספים מהערכים עצמם|נושא=ישראל}}
=== קו הרכבת המהיר לירושלים ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת ירושלים - גנות}}
פרויקט התשתיות הגדול והמורכב ביותר בתוכנית הוא חיבור שתי המטרופולינים הגדולות בישראל, [[תל אביב]] ו[[ירושלים]], באמצעות מסילת רכבת. הפרויקט כולל גם סלילת [[מסילת מודיעין - ענבה|שלוחה למודיעין]] והקמת [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]]. עלות הפרויקט נאמדה בכ־4.8 מיליארד ש"ח, אך חריגות תקציב של רכבת ישראל הביאו לאומדן מחודש של כ־7 מיליארד ש"ח, עם חנוכת הקו.{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|קו הרכבת מירושלים יעבוד בסוכות? תרגיל משטרתי גדול ינסה לאשר מחר את הנסיעות בחג|3746391|22 בספטמבר 2018}}}} חלקו המערבי של הקו עובר בצמוד לתוואי [[כביש 1]], וחלקו המזרחי בתוך מנהרות שנחצבו ב[[הרי יהודה]]. הקו מסתיים ב[[תחנת הרכבת בנייני האומה|תחנה תת־קרקעית הנבנית בסמוך לבנייני האומה]] בירושלים. הקו נפתח באופן חלקי ב-[[25 בספטמבר]] [[2018]] עד תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, בדצמבר [[2019]] הוארך קו הנוסעים עד תחנת ההגנה ובעתיד ימשיך צפונה.
בנוסף, קיימת תוכנית ראשונית להארכת מסילת הרכבת לשתי תחנות תת־קרקעיות נוספות: [[תחנת הרכבת ירושלים הכותל|תחנת הכותל]] (או [[תחנת הרכבת ירושלים ממילא|תחנת ירושלים ממילא]]) ו[[תחנת הרכבת ירושלים מרכז|תחנת ירושלים מרכז]].{{הערה|1={{גלובס|עמירם ברקת|תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים|1000887447|21 באוקטובר 2013}}}} משך הנסיעה בקו יעמוד על כ־28 דקות, ובשעות השיא יפעלו בו ארבע רכבות בשעה. הפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי מתוקף החלטת [[ממשלת ישראל]], זכה להסתייגויות רבות, וביקורת חריפה נמתחה כנגד רכבת ישראל בשל התנהלות בזבזנית לכאורה בסלילת הקו {{מקור}}.
=== הוספת מסילות בקטע שמריהו מזרח - תל אביב אוניברסיטה ===
כחלק מפרויקט הקמת לולאת השרון הושלמה בניית [[מסילת השרון]] אשר מקשרת את מסילת החוף במחלף שמריהו מזרח לתחנת [[תחנת הרכבת רעננה מערב|רעננה מערב]] ומזרחה דרך תחנות נוסעים נוספות לכיוון [[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]]. כדי שרכבות הנוסעים יוכלו לנסוע גם מערבית לרעננה דרך מסילת החוף נדרשת הוספת שתי מסילות נוספות בין מחלף שמריהו מזרח לתחנת הרכבת תל אביב האוניברסיטה. הפרויקט הוא חלק מפרויקט מסילת השרון (שהושלמה) והוא עתיד להסתיים בשנת 2019.
פרויקט זה כולל הוספת תקשורת ואיתות רכבתי מתאים וכמו כן שינויים נוספים ב[[תחנת הרכבת הרצליה]] עד שתגיע לצורתה הסופית בעלת 6 רציפי רכבת פעילים. החל מפברואר 2019 תוכל תחנת הרכבת הרצליה לתפקד כתחנת הקצה של הקו העובר דרך מסילת השרון במקום [[תחנת הרכבת רעננה מערב]].
=== מסילות רכבת ===
{| class="wikitable"
|+
!מסילה
!תאריך פתיחה
!פירוט
|-
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|מתל אביב עד יבנה מערב ב-25 בספטמבר 2011
בין יבנה מערב לאשדוד ב־[[4 באוגוסט]] [[2013]].
|הקמת המסילה כללה הקמת 6 תחנות נוסעים חדשות.
|-
|[[מסילת אשקלון - באר שבע]]
|מאשקלון לשדרות נחנך ב-24 ב[[דצמבר]] [[2013]].
משדרות לנתיבות נחנך ב[[פברואר]] [[2015]].
מנתיבות לבאר שבע, דרך אופקים, נחנך ב[[ספטמבר]] 2015 ללא תחנת אופקים, שנפתחה ב־[[2 בינואר]] 2016.
|הנחת [[מסילת רכבת]] מ[[תחנת הרכבת אשקלון]] דרומה ל[[באר שבע]], דרך [[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]] [[שדרות]], [[נתיבות]] ו[[אופקים]], והקמת 3 תחנות נוסעים לאורך הקו.
|-
|[[מסילת העמק]]
|בחג הסוכות, [[16 באוקטובר]] 2016
|הנחת מסילה מ[[חיפה]] אל [[בית שאן]] דרך [[עמק יזרעאל]] והעיר המרכזית שלו [[עפולה]], בדומה לתוואי ההיסטורי של [[רכבת העמק]]. התוכנית כללה הקמת 5 תחנות נוסעים חדשות ומסוף מטענים בתחנת בית שאן.{{הערה|{{ynet|אחיקם משה דוד|רכבת העמק תתחיל לפעול בשנת 2007|2773555|30 בספטמבר 2003}}.}}{{הערה|{{ynet|מחבר לא ידוע|הממשלה אישרה: הרכבת חוזרת לעמק|3273271|10 ביולי 2006}}.}} על פי התוכנית, לאחר ביצוע הפרויקט, המסילה תוארך אל מעבר ל[[גבולות מדינת ישראל]] ותחובר ל[[אירביד]] שב[[ירדן]] לצורך העברת מטענים.{{הערה|{{ynet|מחבר לא ידוע|רכבת העמק חוזרת בהשקעה של מיליארד שקל|3022145|22 בדצמבר 2004}}.}}
|-
|[[מסילת עכו-כרמיאל|מסילת עכו - כרמיאל]]
|20 בספטמבר 2017
|הנחת מסילה כפולה שמסתעפת מ[[מסילת החוף]] לעבר [[כרמיאל]] דרך [[אחיהוד]]. המסילה מסתעפת מ[[תחנת הרכבת התפעולית נעמן]] שבין [[קריית מוצקין]] ל[[עכו]] לכיוון מזרח. משך הנסיעה בין [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ]] ל[[תחנת הרכבת כרמיאל]] הוא כ־32 דקות.{{הערה|{{ynet|טדי סייבל|מחיפה לכרמיאל ב־37 דקות|2789196|13 באוקטובר 2003}}.}}
|-
|[[מסילת השרון]]
|מ[[צומת חמד]] עד כפר סבא ב-[[13 באפריל|-13 באפריל]] [[2003]]
מכפר סבא ועד הוד השרון ב-[[2 בספטמבר]] [[2006]]
פתיחה מלאה ב-[[2 ביולי]] [[2018]]
|הנחת מסילה כפולה מ[[תחנת הרכבת כפר סבא]] לעבר [[מסילת החוף]] בין נתיביו העתידיים של [[כביש 531]] שיימתחו בין [[רעננה]] ל[[הרצליה]]
|-
|מסילת ירושלים - גנות
|מגנות ועד נתב"ג [[2004]]
מנתב"ג ועד כפר דניאל [[2007]]
מכפר דניאל ועד ירושלים [[2018]]
|הקמה מסילת רכבת חדשה בתוואי מהיר מתל אביב ממטרופולין תל אביב לירושלים ("קו הרכבת המהיר לירושלים"). חיבור נמל התעופה בן-גוריון לרשת המסילות הארצית.
|}
=== תחנות נוסעים ===
{| class="wikitable"
|+
!שם התחנה
!נמצאת על מסילה
!תאריך פתיחה
!פירוט
|-
|[[תחנת הרכבת צומת חולון|צומת חולון]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|[[25 בספטמבר]] [[2011]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת חולון - וולפסון|חולון - וולפסון]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|25 בספטמבר 2011
|
|-
|[[תחנת הרכבת בת ים - יוספטל|בת ים - יוספטל]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|25 בספטמבר 2011
|
|-
|[[תחנת הרכבת בת ים - קוממיות|בת ים - קוממיות]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|25 בספטמבר 2011
|
|-
|[[תחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין|ראשון לציון משה דיין]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|25 בספטמבר 2011
|
|-
|[[תחנת הרכבת יבנה מערב|יבנה מערב]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|[[25 בפברואר]] [[2012]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת שדרות|שדרות]]
|[[מסילת אשקלון - באר שבע]]
|[[24 בדצמבר]] [[2013]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת נתיבות|נתיבות]]
|[[מסילת אשקלון - באר שבע]]
|24 בדצמבר 2013
|
|-
|[[תחנת הרכבת אופקים|אופקים]]
|[[מסילת אשקלון - באר שבע]]
|[[2 בינואר]] [[2016]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ|מרכזית המפרץ – קו העמק]]
|[[מסילת העמק]]
|[[3 ביולי]] [[2018]]
|תחנה זו היא חלק מ[[מרכזית המפרץ]] והיא הרחבה של [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ]]
|-
|[[תחנת הרכבת מגדל העמק – כפר ברוך|מגדל העמק – כפר ברוך]]
|[[מסילת העמק]]
|[[16 באוקטובר]] 2016
|
|-
|[[תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע|יקנעם - כפר יהושע]]
|[[מסילת העמק]]
|16 באוקטובר 2016
|
|-
|[[תחנת הרכבת עפולה|עפולה]]
|[[מסילת העמק]]
|16 באוקטובר 2016
|
|-
|[[תחנת הרכבת בית שאן|בית שאן]]
|[[מסילת העמק]]
|16 באוקטובר 2016
|
|-
|[[תחנת הרכבת נתניה – ספיר|נתניה - ספיר]]
|[[מסילת החוף]]
|[[5 בנובמבר]] 2016
|משרתת את אזור התעשייה קריית ספיר בנתניה וסביבתו
|-
|[[תחנת הרכבת אחיהוד|אחיהוד]]
|[[מסילת עכו-כרמיאל|מסילת עכו - כרמיאל]]
|[[20 בספטמבר]] [[2017]]
|
|-
| [[תחנת הרכבת כרמיאל|כרמיאל]]
|[[מסילת עכו-כרמיאל|מסילת עכו - כרמיאל]]
|20 בספטמבר 2017
|
|-
|[[תחנת הרכבת ראש העין – צפון|ראש העין צפון]]
|[[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]]
|[[13 בספטמבר]] [[2003]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו|כפר סבא – נורדאו]]
|[[מסילת השרון]]
|[[13 באפריל]] 2003
|
|-
|[[תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב|הוד השרון – סוקולוב]]
|[[מסילת השרון]]
|[[2 בספטמבר]] [[2006]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת רעננה דרום|רעננה דרום]]
|[[מסילת השרון]]
|[[2 ביולי]] [[2018]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת רעננה מערב|רעננה מערב]]
|[[מסילת השרון]]
|[[2 ביולי]] [[2018]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב|קריית מלאכי-יואב]]
|[[מסילת הדרום]]
|[[18 בספטמבר]] [[2018]]
|משרתת את העיר [[קריית מלאכי]] וסביבתה, קרובה לכפר מנחם
|-
|[[תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון|ירושלים – יצחק נבון]]
|[[מסילת ירושלים - גנות]]
|[[25 בספטמבר]] 2018
|משרתת את העיר ירושלים וסביבתה
|-
|[[תחנת הרכבת מזכרת בתיה|מזכרת בתיה]]
|[[מסילת הדרום]]
|[[30 במאי]] [[2019]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908|הכותב=|כותרת=התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה|אתר=|תאריך=}}}}
|
|}
=== הכפלת מסילות ===
הכפלת קטעי מסילה בודדת לצורך הגדלה של נפח תנועת הרכבות במסילות, בקטעים הבאים: קטע [[נען]] - [[באר שבע]] ב[[מסילת הדרום]], קטע [[קריית מוצקין]] - [[נהריה]] ב[[מסילת החוף]] וקטע קצר ב[[מסילת הירקון]] ממזרח ל[[תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה]].
== פרויקטים נוספים ==
* שדרוג המסילה בין [[אשקלון]] ל[[קריית גת]] ([[מסילת חלץ]]) והארכתה ל[[בית שמש]] (כולל שלוחה מקריית גת ל[[מחסום תרקומיא]]).{{הערה|{{ynet|רוני סופר|בדרום חוששים מה"רכבת הפלסטינית"|3156683|19 באוקטובר 2005}}}}
*שיפוץ והקמת מבני תחנה נוספים ב[[תחנת הרכבת תל אביב – השלום|תחנת רכבת השלום]] ו[[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|תחנת רכבת סבידור]].{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|טרמינלים חדשים: כך ייראו תחנות ת"א מרכז והשלום|4957605|6 במאי 2017}}}}
*הקמת קריית רכבת בלוד.{{הערה|{{ynet||לוד הופכת למרכז התחבורה והתעסוקה הראשי של ישראל, לצד תל אביב|5470183|26 בפברואר 2019}}}}{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|מנרב תבצע את פרויקט קריית הרכבת בלוד ב-180 מיליון ש'|1000757617|17 ביוני 2012}}}}
*הקמת מרכזי תחבורה חדשים ואזורי מסחר בצמוד לתחנת הרכבת בתחנות רכבת ב[[תחנת הרכבת גלילות צפון|גלילות]], [[תחנת הרכבת אופקים|אופקים]], נתניה, [[תחנת הרכבת קריית גת|קריית גת]] ורחובות.{{הערה|{{ynet|לירן סהר|תחנות רכבת הופכות לקניונים ומתחמי מגורים|4799748|8 במאי 2016}}}}{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|נחתם הסכם פירוק פי גלילות: המדינה תקבל שטח בשווי 500 מיליון שקל|3804879|30 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|גיא נרדי|קינגס קרוס בגלילות: שתי תחנות מרכזיות גדולות ייבנו לכבוד המטרו|1001316964|2 בפברואר 2020}}}}
* תוכנית שבוטלה להקמת שלוחה חדשה לתוך [[פתח תקווה]] לתחנה חדשה שתיבנה בצמוד ל[[התחנה המרכזית של פתח תקווה|תחנת האוטובוסים המרכזית]] ו[[הרכבת הקלה בתל אביב|הרכבת הקלה]] העתידית (על פי [[תמ"א 23]]).{{דרוש מקור}}
==ראו גם==
* [[מסילות לשלום אזורי]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.rail.co.il/HE/Development/Pages/Home.aspx תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל], מתוך האתר הרשמי של [[רכבת ישראל]]
* {{הארץ|שרון קדמי|הנה באה הרכבת|1.1018003}}
* {{ynet|ynet|תוכנית: 20 מיליארד שקל השקעה ברכבת|2771797|29 בספטמבר 2003}}
* [[מיכאל יעקובסון]], [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3081999,00.html חוסמים לחיפה את החוף והנוף: העיר נגד הרכבת], באתר [[Xnet]]{{כ}}, 11 במאי 2011
* [http://transportation.org.il/sites/default/files/pirsum/mtsgt_shkhr_yylvn.compressed.pdf רכבת ישראל: מתקדמים לדור הבא – מבט אל העתיד], מסמך שהוצג בכנס יום התחבורה הציבורית 2017, שערך ארגון [[תחבורה היום ומחר]]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{תחבורה בישראל}}
[[קטגוריה:ישראל: תחנות רכבת עתידיות|*]]
[[קטגוריה:רכבת ישראל]]
יצירת דף עם התוכן " '''תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל''' היא תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות בישראל. תחילת התוכנית ב..."
'''תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל''' היא תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות ב[[ישראל]]. תחילת התוכנית ב"'''תוכנית החומש"''' שגובשה בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]] והמשכה ב'''תוכנית האסטרטגית לשנת 2040'''. תוכנית זו משפיעה רבות על התחבורה בישראל, על התפתחות מרכזי התעסוקה ועל פיזור האוכלוסייה.
מאז קום המדינה ועד לתחילת תוכנית זו היה פיתוח הרכבת מועט ולא נבנו כמעט תחנות וקווים חדשים.
== תוכנית החומש בתחילת המאה ה-21 ==
[[קובץ:Modiin-Jerusalem Railway Bridge6 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גשר הרכבת מעל עמק איילון]] המשמש את [[מסילת ירושלים - גנות]]]]
'''תוכנית החומש''' גובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה־21 וכללה מספר רב של פרויקטים. מטרות התוכנית היו קירוב מרכז הארץ ליישובי הפריפריה, הפחתת תאונות הדרכים והפחתת הזיהום הסביבתי. בתחילה תוכנן גמר ביצוע התוכנית לסוף שנת [[2008]] (חמש שנים), אולם תוכנית החומש הוסיפה להתרחב, חלק מיעדיה נדחו, והסתיימה בפרויקט הוספת המסילות בין [[תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה]] ל[[מחלף שמריהו מזרח]] ברבעון השלישי של [[2019]] (עדיין לא נפתח לתנועה).
ההשקעה בתוכנית נאמדת בכ־55 מיליארד ש"ח. התוכנית כללה הנחת [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]], הקמת [[תחנת רכבת|תחנות רכבת]] חדשות, החלפת [[מפגש כביש-מסילה|מפגשי כביש־מסילה]] ב[[הפרדה מפלסית|הפרדות מפלסיות]], הקמת מרכז ארצי חדש לשליטה ובקרה של תנועת הרכבות והוספת [[ציוד נייד]] לצי ה[[רכבת|רכבות]] של [[רכבת ישראל]].{{הערה|{{ynet|מחבר לא ידוע|רכבת ישראל תצטייד ברכבות חד קומתיות חדישות|3198686|11 בינואר 2006}}.}} לתוכנית החומש הייתה השפעה אדירה על התנהלות חברת הרכבת והיא גרמה לשינויים רבים במבנה הארגוני שלה ובאופייה.{{הערה|{{ynet|תמר ברזילי|לראשונה: הרכבת תגייס 2 מיליארד שקל בשוק ההון|3034618|19 בינואר 2005}}.}}{{הערה|{{ynet|[[תני גולדשטיין]]|הרכבת משנה את המבנה הארגוני שלה|3046828|16 בפברואר 2005}}.}}
==התכנית האסטרטגית לשנת 2040==
ביולי 2017 הציגה חטיבת התשתיות של רכבת ישראל בכנס שלה את התכנית האסטרטגית לשנת 2040. עלות התכנית 123,656 מיליון ש"ח: 94,782 מיליון ש"ח למסילות, תחנות ומסופי מטענים, 9,615 מיליון ש"ח לאתרי תחזוקה ודיור, ו־19,529 מיליון ש"ח לציוד נייד.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = אבי בר־אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.4157982|כותרת = העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה}}}}
===עיקרי התכנית===
* חיבור ארבע ערי מטרופולין ([[ירושלים]], [[גוש דן|תל אביב]], [[חיפה]], [[באר שבע]]) ב[[רכבות מהירות]] שיסעו במהירות 250 קמ"ש.{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת|1.4770912|20 בדצמבר 2017}}}}
*תחזית שנתית למספר הנוסעים ב־2040 היא 300 מיליון איש.{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|העתיד של רכבת ישראל: 60% מהאוכלוסייה תגיע לת"א בתוך שעה|1.4157982|7 ביוני 2017}}}}
*תוספת של 400 ק"מ מסילה על ה־600 ק"מ כיום.{{הערה|{{ynet|מאת עופר פטרסבורג|הרכבת מקדמת את התחנה במרכז העיר|5319152|29 ביולי 2018}}}}
*היקף פעילות המטענים יגיע ב־2040 ל־143 אלף טון ביום.
* בניית [[תחנות רכבת בישראל|תחנות נוסעים]] חדשות שמספרן אמור לגדול מ־70 בשנת [[2020]] ל־125 בשנת [[2040]].
* בנוסף לשישה מתחמי תחזוקה ודיור הקיימים יקומו שני מתחמים חדשים: ב[[שחורת]] ליד אילת וב[[אזור תעשייה|אזור התעשייה]] העתידי [[רג"מ]].{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|למרות ההתנגדויות: מתחם התחזוקה של הרכבת יוקם בין רמלה ללוד|5516135|27 במאי 2019}}}}
* שיפור קישוריות רכבת עם מערכות תחבורה ציבורית אחרות כמו [[רכבת תחתית|מטרו]], [[רכבת קלה]], ו[[רכבל]]ים וחיבור לנמלי ישראל{{הערה|{{ישראל היום|אילן גטניו|כל הארץ רכבלים|515289|14 בנובמבר 2017}}}}{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|מפת המטרו העדכנית נחשפת: כך צפויים להיראות הקווים הראשונים בגוש דן|1.8588266|25 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|שבע עשרה שנה לקו רכבת: הוועדה לתשתיות לאומיות תוציא לתכנון את פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת|3799514|8 במרץ 2020}}}}
*הכפלת [[מסילת החוף]] בין שפיים לחיפה.{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|הצפיפות והעיכובים ברכבת יימשכו: מסילת החוף תוכפל רק באופן חלקי|1.7322295|3 ביוני 2019}}}}{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|הרכבת ביקשה לדחות את הכפלת מסילת הרכבת בחיפה לשנת 2040|3763509|3 ביוני 2019}}}}
*הכפלת [[מסילת החוף]] בקטע בין נתניה לגלילות.{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין ואחיה ראב"ד|ת"א-חיפה בחצי שעה: מסילות החוף יוכפלו ויחושמלו|5519588|3 ביוני 2019}}}}
*בניית [[מסילת הרכבת לאילת]] דרך באר שבע ונמל התעופה רמון.{{הערה|{{גלובס|דניאל שמיל|מסילה בהמשכים: תוכניות הרכבת מתחילות לזוז באיחור של 20 שנה|1001289661|18 ביוני 2019}}}}
* המשך [[חשמול מסילות רכבת|חשמול קווי הרכבת]].{{הערה|{{כלבו|יגאל חי|real-estate/75862|רכבת ישראל נחושה לסיים את פרויקט החשמול ב-2023|29 במרץ 2020}}}}
* בניית [[מסילת מנשה]] ([[תחנת הרכבת חדרה מזרח|חדרה מזרח]] - [[תחנת הרכבת חריש|חריש]] - עמק יזרעאל).{{הערה|{{כלבו|יגאל חי|real-estate/70531|קודם פרויקט המסילה האלטרנטיבית למסילת החוף|13 בינואר 2020}}}}
* בניית [[מסילת זבולון]] ([[תחנת הרכבת נשר|נשר]] - [[תחנת הרכבת קריית אתא|קריית אתא]] - [[תחנת הרכבת כפר יאסיף|כפר יאסיף]]).{{הערה|{{כלבו|יגאל חי|real-estate/72225|ניסיון לחלץ את מסילת זבולון מהתסבוכת|9 בפברואר 2020}}}}
* בניית [[מסילת גליל מערבי]] ([[תחנת הרכבת כפר יאסיף|כפר יאסיף]] - [[תחנת הרכבת כברי|כברי]] - [[תחנת הרכבת שלומי|שלומי]]).
* בניית מסילת [[מסילת ראשון לציון – מודיעין|ראשון לציון - מודיעין]].{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|אלקטרה תקים את המקטע הראשון במסילת הרוחב בין מודיעין לראשון תמורת 385 מיליון שקל|1001300181|10 בספטמבר 2019}}}}
* בניית מסילה עוקף לוד וחיבורה ל[[מסילה שורק - פלשת]] (אשדוד - גדרה).
* הרחבת [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון|תחנת נתב"ג]].
* בניית מסילה רביעית ב[[מסילת איילון]].{{הערה|{{גלובס|דניאל שמיל|באיחור של 15 שנה: ההקמה של מסילה רביעית באיילון החלה|1001288277|3 ביוני 2019}}}}
* בניית מסילות 5 ו־6 ב[[מסילת איילון]] (תוואי תת־קרקעי).{{הערה|{{גלובס|סוניה גורודיסקי|נת"י תקדם את הפרויקט להקמת המסילה החמישית והשישית באיילון|1001269965|22 בינואר 2019}}}}
* הכפלת מסילות פלשת - אשקלון ולוד - באר שבע.{{הערה|[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=3356:dover-2016-02-03&catid=56:dover-c-1&Itemid=65 רכבת ישראל בתנופת פיתוח] באתר משרד התחבורה}}
== פרויקטים בביצוע ==
=== חידוש המסילה המזרחית ===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]]}}
בשנת [[2019]] החלה בניית מסילה זו. תוואי המסילה הוא מ[[צומת רמז]] (הנמצא מזרחית לחדרה) לבין תחנת הרכבת לוד. במסגרת העבודות מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה - כפר סבא (בתוואי דומה ל[[המסילה המזרחית ההיסטורית|קו המזרחי ההיסטורי]] מ[[חדרה]] ל[[ראש העין]], שפעל עד שלהי שנות ה־60) ובהמשך הכפלת המסילה בקטע הקיים כפר סבא - ראש העין - לוד. על פי התוכנית, בעתיד תיבנה שלוחה בסמוך ל[[תחנת הרכבת אחיטוב|אחיטוב]] לכיוון [[תחנת הרכבת חריש|חריש]] ובהמשך דרך [[מסילת מנשה]] אל [[מסילת העמק]]. התוואי מיועד ל[[רכבת משא|רכבות משא]] ולרכבות עבור נוסעים אשר יעדם אינו במרכז הארץ (למשל נוסעים בקו חיפה - באר שבע או קו חיפה - ירושלים). מסילה זו מיועדת להיות גם גיבוי למסילת החוף, במקרה שתחול תקלה במסילה הראשית, כדי למנוע השבתה מוחלטת של תנועת הרכבות. המטרה הלאומית לקו זה היא פיזור אוכלוסין.
ב־[[31 בינואר]] [[2012]] אישרה [[הוועדה לתשתיות לאומיות]] את תוואי המסילה המזרחית, שתכלול שבע תחנות רכבת חדשות: [[תחנת הרכבת חדרה מזרח|חדרה מזרח]], [[תחנת הרכבת אחיטוב|אחיטוב]], [[תחנת הרכבת טייבה|טייבה]], [[תחנת הרכבת טירה|טירה]], [[תחנת הרכבת כפר סבא צפון|כפר סבא צפון]], [[תחנת הרכבת אלעד|אלעד]] ו[[תחנת הרכבת תעופה|תעופה]], בנוסף לשתי תחנות הרכבת שכבר נבנו – [[תחנת הרכבת ראש העין צפון|ראש העין צפון]] ו[[תחנת הרכבת ראש העין דרום|ראש העין דרום]]. את המקטע הצפוני בפרויקט תבצע חברת חוצה ישראל ואת שדרוג המקטע הדרומי תבצע רכבת ישראל. המסילה צפויה להיפתח בשנת [[2026]].{{הערה|[http://img2.timg.co.il/forums/1_159132115.doc הודעת רכבת ישראל על אישור תוואי המסילה המזרחית על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות], 31 בינואר 2012}}{{הערה|שם=אוק14}}{{הערה|{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748949,00.html|title="פתחנו את הקו לירושלים כדי לעמוד ביעד של כץ"|date=2018-11-02|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-11-03}}}}
=== מסילה רביעית באיילון ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת איילון}}
מסילת האיילון כוללת כיום שלוש מסילות בין [[תחנת הרכבת תל אביב ההגנה]] ובין [[תחנת הרכבת תל אביב מרכז]]. קטע זה הוא צוואר בקבוק ברשת הרכבות וכיום לא ניתן להעביר בו רכבות נוספות בשעות העומס. מכיוון שהתכנון של [[נתיבי איילון]] לא השאיר מקום למסילה רביעית, לא ניתן כיום לסלול מסילה נוספת בקטע זה. תוכנית להוספת מסילת ברזל רביעית מתחנת תל אביב מרכז (סבידור) ועד לתחנת תל אביב דרום, ולהוספת מסילות ברזל שלישית ורביעית מתחנת תל אביב דרום ועד לוד הוכרזה כ[[תוכנית תשתית לאומית]] ביוני 2007, התוכנית המפורטת פורסמה באוגוסט 2012 (תת"ל 33).{{הערה|[http://www.moin.gov.il/OfficeUnits/PlanningAdministration/masterplan/Pages/ttl33.aspx תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים] }}
בשנת 2019 החלו עבודות לפיתוח אגן הניקוז ל[[נחל איילון|נחל האיילון]] (במטרה למנוע הצפה של הנחל בתעלת האיילון בתל אביב) באזור [[פארק אריאל שרון]].
===מסילת שורק (ראשון לציון - מודיעין)===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת ראשון לציון - מודיעין}}
הקמת מסילה מ[[תחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין]] מזרחה לעבר [[תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים]] (והלאה בין נתיביו של [[כביש 431]] בדרום [[גוש דן]] עד ל[[מחלף ענבה]] בו המסילה תתחבר ל[[מסילת מודיעין - ענבה]] ישירות ול[[קו הרכבת המהיר לירושלים|קו הרכבת לירושלים]]), התוכנית כוללת גם את הקמת [[תחנת הרכבת ראשון לציון - מעוין שורק|תחנת הרכבת מעוין שורק]] ו[[תחנת הרכבת רמלה דרום]] ושדרוג משמעותי למחלף ענבה שיהפוך למחלף הרכבתי הגדול בארץ. העבודות החלו בשלהי 2019 והן צפויות להסתיים בשנת [[2026]].{{הערה|שם=אוק14}}
=== פרויקט החשמול ===
תוכנית לתשתית לאומית (תת"ל) 18, היא תוכנית אשר עוסקת בהסבת מערך ה[[רכבת|רכבות]] הקיים מהנעה המבוססת על [[מנוע דיזל]] להנעה [[חשמל]]ית. ההשקעה בפרויקט מוערכת ב־12 מיליארד שקל.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4583197,00.html הסבת רכבת ישראל לחשמל אושרה בוועדת השרים], 23 באוקטובר 2014|שם=אוק14}}
פרויקט החשמול תוכנן במקור ליישום הדרגתי עד סוף שנת [[2009]], כשרשת ה[[מסילת רכבת|מסילות]] כוללת כ־1,500 קילומטר.
במסגרת הפרויקט ירכשו 62–78 קטרים חשמליים,{{הערה|שם=אוק14}} יוקמו 14 [[תחנת משנה|תחנות השנאה רכבתיות]] (תה"ר-TS) אשר ימירו מתח עליון של [[חברת החשמל]], 161kV למתח 25kV (חילופי), יותקנו [[חשמול מסילות רכבת|קווי ההזנה העיליים]] (OCS) להנעה חשמלית ויוקמו מערכות שליטה ובקרה ([[SCADA]]).{{הערה|אורלי הררי, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/285890 הרכבת החשמלית יוצאת לדרך], ערוץ 7, 22 באוקטובר 2014|שם=:1}}
הצורך ב[[חשמול מסילות רכבת]] הוא כלכלי וסביבתי: מחיר [[דלק מאובנים]], שבאמצעותו נוסע מערך הרכבות כיום, תנודתי, מה שמקשה על תכנון מחירים לטווח ארוך, בעוד שמחיר החשמל יציב יחסית, בעיקר עם המעבר לייצור חשמל ב[[גז טבעי]]. בנוסף, רכבות חשמליות מאיצות בקלות רבה יותר, מה שהופך אותן למהירות יותר וכלכליות יותר. מהירות הרכבת תגדל לעד 220 קמ"ש.{{הערה|שם=אוק14}} גם מבחינה סביבתית ישנה תועלת רבה בחשמול מערך הרכבות: מנועי הקטרים החשמליים אינם פולטים גזים, כפי שמתרחש במנועי דיזל. בנוסף, הפקת חשמל ממקורות חלופיים, כמו [[אנרגיית השמש|אנרגיית שמש]] ו[[אנרגיית רוח|רוח]], תהיה ככל הנראה צורת הפקה מקובלת יותר ויותר. רכבת חשמלית שקטה יותר, זולה יותר ובטיחותית יותר.{{הערה|1=[http://israelbikebus.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_11.html "משוגעים רדו מהעץ: נגד המתנגדים לחישמול הרכבת"], [http://israelbikebus.blogspot.co.il/ הרוכב לאוטובוסים], 11 באוגוסט 2013.}}
על פי הערכות, תחסוך הרכבת 20% בעלויות האנרגיה (בעיקר דלק) ו־30% בעלויות האחזקה של ה[[ציוד נייד ברכבת ישראל|ציוד הנייד]].{{הערה|שם=:1}}
בשנת 2001, הודיע מנכ"ל רכבת ישראל על השקת פרויקט החשמול בעלות משוערת של 210 מיליון דולר.{{הערה|{{הארץ|ענת ג'ורג'י|210 מיליון דולר ויש לכם רכבת חשמלית|1.742556|23 באוקטובר 2001}}}} אך במהלך השנים נדחה הפרויקט שוב ושוב. גורמים שונים הביעו התנגדות או לא ראו תועלת בביצועו. [[המשרד להגנת הסביבה]] טען שייצור חשמל בתחנות הכוח עדיין יגרום ל[[זיהום אוויר]], וב[[חברה להגנת הטבע]] אף נטען שצפויה פגיעה נופית ופגיעה בבעלי חיים.{{הערה|{{ynet|שחר הזלקורן|מי רוצה רכבת חשמלית?|3660455|21 בינואר 2009}}.}} ב־13 באוגוסט 2013, אישרה הו[[ועדה לתשתיות לאומיות]] את תוכנית חשמול הרכבת, בתחילה ב[[מסילת ירושלים - גנות]] ובמסילת עכו - כרמיאל.{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=2796:dover-2013-08-13&catid=56:dover-c-1&Itemid=65 הרכבות החשמליות יוצאות לדרך], הודעת דובר משרד התחבורה}}
באוקטובר 2014, אישרה ועדת השרים לענייני פנים ל[[משרד התחבורה]] להמשיך בפרויקט החשמול.{{הערה|שם=אוק14}}
בפברואר 2015 יצא המכרז להסבת המסילות, אך בגלל עיכובים, משתמש קו [[מסילת עכו - כרמיאל|עכו - כרמיאל]] ב[[קטר (רכבת)|קטרי דיזל]], ולא בחשמל, כפי שתוכנן תחילה. המכרז הוא בסכום של כ־3 מיליארד שקל להנחת תשתית אספקת חשמל למסילות קיימות ומתוכננות באורך כולל של 420 ק"מ, לצד תחנות השנאה ושליטה ובקרה. זאת, מתוך תקציב פרויקט כולל של 12 מיליארד שקל, הכולל רכש והסבה של קרונות וקטרים. חמש חברות רשאיות להשתתף במכרז, לאחר שעברו את שלב המיון המוקדם (PQ): [[אלסטום]], [[סימנס (חברה)|סימנס]], [[CRPM]], {{אנ|Grupo ACS#Industrial companies|SEMI}} ו[[אלקנור]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = דניאל שמיל|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2568286|כותרת = מכרז חשמול המסילות פורסם באיחור - חשש לדחיית הקו לירושלים}}}}
בדצמבר 2015 זכתה חברת {{אנ|Grupo ACS#Industrial companies|SEMI}} הספרדית במכרז החשמול של רכבת ישראל,{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = אורן דורי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.2792387|כותרת = הזוכה במכרז החשמול של רכבת ישראל: SEMI הספרדית}}}} והעבודות על הפרויקט החלו בשנת 2016.
אחרי מאבק המשפטי סביב תוצאות המכרז הושגה פשרה לפיה הקמת מערך החשמול תבוצע בידי חברת SEMI הספרדית, שזכתה במכרז מלכתחילה, ואילו [[אפקון]] הישראלית תשולב כקבלן משנה, אלסטום תקבל כ־50% מעבודות התחזוקה בפרויקט, בשווי של כ־300 מיליון שקל, ליותר מ־20 שנה. הפרויקט צפוי להסתיים ב-2021.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.port2port.co.il/article/לוגיסטיקה-ושילוח-בינלאומי/שילוח-בינלאומי/פרויקט-חשמול-הרכבת-AllCargo-תשנע-טרנספורמטורים-לרחבי-הארץ/|title=פרויקט חשמול הרכבת: AllCargo תשנע טרנספורמטורים לרחבי הארץ|newspaper=פורט2פורט|access-date=2018-04-22}}}}
נכון לשנת [[2020]] נפרסה ופעילה תשתית החשמול במקטע [[תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון|נבון]] -[[תחנת הרכבת תל אביב מרכז|ארלוזורוב]]. מתקיימות עבודות להמשך פריסת תשתית החשמול עד [[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]] ומקטע קצר של [[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]] המתפצל באזור [[נמל התעופה בן-גוריון|נתב"ג]] לבין מתחם התחזוקה ומוסך הקטרים החשמליים ב[[לוד]]. הוקמה תה"ר [[השפלה]] אשר מספקת את המתח לרשת החשמל הנוכחית.
היעדים הבאים של פרויקט החשמול הם חשמול מקטע גנות - לוד, קשת מודיעין (לטובת קו הנוסעים החשמלי נבון - מודיעין) וחשמול [[מסילת תל אביב - בני דרום]] ובהמשך עד מוסך הקרונועים של סימנס באשקלון.
=== פרויקט שדרוג איתות וטכנולוגיית בטיחות (ERTMS) ===
מערכת האיתות הרכבתית מנהלת ומפקחת על תנועת הרכבות, מגדירה את מרחקי הבטיחות בין הרכבות ומהווה רכיב משמעותי לנסיעה בטוחה.
כיום, פועלת מערכת האיתות הרכבתית, באמצעות רמזורים ([[סימנור]]ים) המותקנים בצדי המסילות ומציגים לנהג הרכבת אותות המנחים אותו באשר לזמינות המסילה בהמשך הדרך וסכנות אפשריות.
בפרויקט זה תשודרג מערכת האיתות והבטיחות למערכת ETCS level 2 - המתקדמת ביותר בעולם בתחום מערכות שליטה ברכבות, הפועלת באמצעות רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל ומציגה את ההתראות לנהג גם באמצעות אלמנטים הצמודים למסילה וגם באמצעות תצוגה דיגיטלית על מסך בתא הניהוג, בדומה ל[[תא טייס]]. סיום פרויקט החלפת מערכת האיתות מתוכנן לשנת 2022.
===== יתרונות המערכת החדשה =====
לצד הגדלת תדירות הרכבות בצוואר הבקבוק (בכלל הרשת ייתכן שהתדירות תקטן בהתאם לניסיון שנצבר באירופה), המערכת תשפר את בטיחות הנסיעה, תוך שליטה ובקרה בזמן אמת במידע שמועבר לנהג הקטר: על מיקום הרכבת, מהירות הנסיעה והנחיות הבטיחות.
הודות למערכת מתקדמת זו תוכל רכבת ישראל להגדיל את קיבולת הרכבות ב[[מסילת איילון]], המהווה צוואר בקבוק לרשת המסילתית כולה, מ-14 רכבות בשעה לכל כיוון ל-17 רכבות בשעה לכל כיוון, ללא תוספת תשתית מסילתית, ותאפשר שילוב רכבות נוספות שתופעלנה ב[[קו הרכבת המהיר לירושלים]].
המערכת תצמצם את עלויות התחזוקה ותאפשר שיפור ביצועים במהירות נסיעה גבוהה יותר.
לפרויקט שלושה חלקים:
===== פרויקט ETCS Level 2 תשתית =====
חברת [[קבוצת תאלס|תאלס]] זכתה במכרז לאחר שהייתה המתמודדת היחידה בו (אחרי שחברות [[אלסטום]] ו[[סימנס (חברה)|סימנס]] פרשו).{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|המתחרות ברחו - והספקית של הרכבת זכתה ב-100 מיליון יורו|1.4276835|20 ביולי 2017}}.}} בפרויקט זה יוחלף כל ציוד המסילה הנדרש להפעלת המערכת החדשה, כתחליף לרכיבי איתות ישנים דוגמת ה[[סמפור (רכבת)|סמפור.]]
===== פרויקט רשת התקשורת העצמאית GSM-R =====
הקמת רשת סלולרית ייעודית לרכבת ישראל אשר תכסה את כל תנועת הרכבות ברחבי הארץ. בסוף 2017 פורסם שחברות [[מוטורולה]] ו[[נוקיה]] זכו במכרז לביצוע הפרויקט. [[משרד התקשורת]] הקצה לצורך הפרויקט תדרים ייעודיים בתחום ה-900 MHz שישמשו את הרכבת בלבד.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|מוטורולה ונוקיה זכו במכרז 350 מ' ש' לרישות רכבת ישראל|1001211848|15 בנובמבר 2017}}.}}
===== פרויקט ETCS Level 2 נייד =====
בסוף 2018 פורסם שחברת [[אלסטום]] זכתה במכרז להספקת מערכת האיתות והבקרה מסוג ETCS Level 2 עבור ציוד נייד ברכבת ישראל.{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|אלסטום הצרפתית זכתה במכרז האיתות של הרכבת|3751575,00|9 בדצמבר 2018}}.}}
החוזה שהיקפו כ-186 מיליון ש"ח (45 מיליון אירו ללא האופציות) הוא עבור תכנון, אספקה, התקנה, בדיקה והכנת המערכת, המותקנת על גבי הקרונות והקטרים, לפעולה. אלסטום תספק את פתרון האטלס (Atlas) שלה.
תכנון הפרויקט צפוי להתחיל בינואר 2019. ניהול הפרויקט יבוצע על ידי אלסטום, וההתקנה תימשך כ-40 חודשים בכל הציוד הנייד הקיים של צי רכבת ישראל, המורכב מ-192 רכבות, עם אופציה ל-34 רכבות נוספות הכוללות בין היתר, גם כלים רכבתיים נוספים.
=== מתחמי תחזוקה ===
סדרת פרויקטים עוסקים בהקמת [[דפו (רכבת)|מתחמי התחזוקה]] החדשים והרחבת מתחמי התחזוקה הקיימים.
* מתחם קישון ([[סדנאות אפרים]]) - ביצוע שלב א' ושלב ב', הקמת מבנה שו"ב ותשתית לתחזוקת ציוד נייד חשמלי.
* מתחם באר שבע - הקמת מתחם צפוני DP3 ומתחם דרומי DP4, כולל הקמת מגדל פיקוח.
* מתחם אשקלון (שלב א') - הקמת מתחם דיור רכבות ומוסך EMU. במאי 2018 פורסם שחברת י.ד עשוש תשתיות בע"מ זכתה במכרז הרכבת לביצוע הפרויקט.
* מתחם לוד (שלב א') - הקמת מוסך לקטרים חשמלים. תכנון שלב ב'.
* מתחם ב"אזור התעשייה רמלה, גזר, חבל מודיעין" (רג"מ) העתידי.
*מתחם תפעולי באזור [[כפר ויתקין]].
== פרויקטים בתכנון במסגרת תוכנית 2040 ==
=== הכפלת מסילת החוף ===
{{הפניה לערך מורחב|תת"ל 65}}
הוספת שתי מסילות מהירות בין [[סדנאות אפרים]] (כ-2 ק"מ צפונית לתחנת [[מרכזית המפרץ]]) עד ל[[מחלף שמריהו מזרח]] באזור קיבוץ [[שפיים]]. המסילות יאפרו תנועת [[רכבת מהירה]] (250 קמ"ש), ללא עצירות ביניים, מחיפה [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|לתל אביב (מרכז)]].
=== מסילת מנשה ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת מנשה}}
מסילת מנשה, מסילה מ[[אחיטוב]] דרך עירון עד למסילת העמק. מסילה זו תיצור אפשרות לרכבות מכיוון [[תחנת הרכבת בית שאן|בית שאן]] ו[[תחנת הרכבת עפולה|עפולה]] נסיעה ישירה למרכז מבלי לעבור באזור חיפה והקריות ומאוחר יותר תהווה חיבור גם ל[[נצרת]] ו[[טבריה]] לאחר שגם הן יחוברו לקו רכבת ישראל.
=== הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת עכו-כרמיאל}}
ביולי 2016 אושרה [[מסילת עכו - כרמיאל#תוכניות עתידיות - מסילת כרמיאל קריית שמונה|הארכת מסילה מכרמיאל לקריית שמונה]], והיא תכלול תחנות גם ב[[תחנת הרכבת מירון|צומת חנניה]] שתחובר ברכבל ל[[הר מירון]] וב[[תחנת הרכבת ראש פינה - חצור|חצור הגלילית]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = עופר פטרסבורג|כתובת = http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4830121,00.html|כותרת = התחנה הבאה, קריית־שמונה}}}}
=== מסילת עפולה - טבריה ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת עפולה-טבריה}}
ביולי 2016 אושרה הקמת מסילה חדשה שתסתעף מ[[מסילת העמק]] סמוך לתחנת הרכבת בעפולה, תכלול את [[תחנת הרכבת טבריה עלית|תחנת טבריה]] שליד [[בית החולים פוריה]], שבפאתי העיר [[טבריה]] ואת [[תחנת הרכבת כפר תבור|תחנת כפר תבור]], המסילה תהיה כפולה באורך של כ־30 ק"מ בין עפולה לטבריה. תוואי המסילה יכלול מספר מנהרות וגשרים באורך כולל של מספר קילומטרים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = עופר פטרסבורג|כתובת = http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4831199,00.html|כותרת = התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה}}}}
== פרויקטים עתידיים ==
=== מסילת הרכבת לאילת ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת הרכבת לאילת}}
בנובמבר 2010, הכריז [[שר התחבורה]] [[ישראל כץ (הליכוד)|ישראל כץ]] כי הפרויקט המתוכנן לקו רכבת לאילת ייכלל בחלק השני של תוכנית החומש, כחלק ממספר פרויקטים מובחרים שלהם הוקצו כ־2.5 מיליארד שקלים. כמו כן, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] דחה את סיום הפעימה השנייה של תוכנית הפיתוח לשנת 2020.
בסופו של הליך בחינה של שש חלופות מסלול שונות, נבחר מסלול אשר עובר דרך [[הר צין]], אשר אורכו הכולל יגיע לכדי 170 ק"מ הכוללים גם 63 גשרים באורך כולל של 6.3 ק"מ וחמש מנהרות. הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרויקט ובחלקן: הר צין, [[פארן]], [[יהל]], [[יטבתה]] ו[[נמל התעופה תמנע]]. המסילה תסתיים ב־2 תחנות חדשות באילת: [[תחנת הרכבת אילת|אחת במרכז העיר]] [[תחנת הרכבת נמל אילת|ואחת באזור הנמל]].
זמן הנסיעה המשוער בין תל אביב ואילת יהיה לא ארוך משעתיים וחצי,{{הערה|{{ynet|חיים זרזר|בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף|3988201|22 בנובמבר 2010}}.}}{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000602731 קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?]}} וייתכן שאפילו שעתיים.{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|הממשלה אישרה הקמת רכבת לאילת; כמה תיארך הנסיעה?|1000721844|5 בפברואר 2012}}}}
=== מסילת באר שבע - ערד ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת באר שבע - ערד}}
הקמת מסילה שתחבר בין [[באר שבע]] ל[[ערד]] ותשפר הנגישות אל ערד ויישובים הבדואים, המסילה תכלול תחנות ב[[תחנת הרכבת נבטים|נבטים]],ב[[תחנת הרכבת כסייפה|כסייפה]] וב[[תחנת הרכבת ערד|ערד]], תוואי המסילה יתחיל באזור התחנה התפעולית דרומית לנבטים בהסתעפות מ[[מסילת הדרום]] ותהווה שלוחה שלה. המסילה תעבור ברובה לאורך [[כביש 80]] ומקצת לאורך [[כביש 31]] ותגיע לערד דרך אזור התעשייה.
=== יהודה ושומרון ===
ב־24 ביולי 2013 [[המנהל האזרחי]] אישר מיזם לרישות [[יהודה ושומרון]] במסילות ברזל. המיזם כולל 473 ק"מ של מסילות ברזל הכוללות גשרים ומנהרות וכן 30 תחנות שונות.{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2080186 המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית - מדיני ביטחוני - הארץ]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} מיזם זה צפוי לשרת כל תושבי האזור, את אזרחי [[הרשות הפלסטינית]] וכן את אזרחי ישראל שביהודה ושומרון. על פי התוכנית, יוקם גם קו שייצור בעתיד חיבור יבשתי בין שטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ל[[רצועת עזה]]. בין היתר מתוכננת באזור [[מסילת ראש העין - אריאל]].{{הערה|{{ynet|מאת עופר פטרסבורג|תוכנית הענק לפיתוח התחבורה בשטחים|4915245|30 בינואר 2017}}}}
=== מסילת דימונה - ירוחם ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת דימונה - ירוחם}}
הקמת מסילת רכבת שתסתעף מ[[קו הרכבת לאילת]] בסמוך ל[[דימונה]] דרומה לאורך 13 קילומטר ותחבר את [[ירוחם]] לרשת הרכבות הארצית. תחנת הרכבת בירוחם תהיה בסמוך לאזור התעשייה המקומי ותנוע במהירות של כ־160 קמ"ש לאורך הקו.
=== מסילה לעיר הבה"דים ===
קיימת תוכנית להארכת שלוחת הרכבת המגיעה לתחנת באר שבע מרכז ו[[נאות חובב|רמת חובב]] לכיוון [[קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון|עיר הבה"דים]]. התוכנית אינה נמצאת בשלבי ביצוע וכיום מפעילה רכבת ישראל שאטלים של אוטובוסים מתחנות רכבת שונות ברחבי הארץ ישירות לעיר הבה"דים.
=== תחנות רכבת עתידיות ===
במסגרת תוכנית הפיתוח מתוכננת הרחבה גדולה של תחנות הרכבת ובין היתר בניית התחנות הבאות: [[תחנת הרכבת נשר|נשר]], [[תחנת הרכבת סביוני ים|סביוני ים]], [[תחנת הרכבת גדרה|גדרה]], [[תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים|רחובות – ששת הימים]], [[תחנת הרכבת אשדוד – צפון|אשדוד צפון]] ו[[תחנת הרכבת גלילות צפון|גלילות]].
== פרויקטים שהושלמו במסגרת תוכנית החומש ==
{{להשלים|פסקה=למלא את הטבלאות בנתונים נוספים מהערכים עצמם|נושא=ישראל}}
=== קו הרכבת המהיר לירושלים ===
{{הפניה לערך מורחב|מסילת ירושלים - גנות}}
פרויקט התשתיות הגדול והמורכב ביותר בתוכנית הוא חיבור שתי המטרופולינים הגדולות בישראל, [[תל אביב]] ו[[ירושלים]], באמצעות מסילת רכבת. הפרויקט כולל גם סלילת [[מסילת מודיעין - ענבה|שלוחה למודיעין]] והקמת [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון]]. עלות הפרויקט נאמדה בכ־4.8 מיליארד ש"ח, אך חריגות תקציב של רכבת ישראל הביאו לאומדן מחודש של כ־7 מיליארד ש"ח, עם חנוכת הקו.{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|קו הרכבת מירושלים יעבוד בסוכות? תרגיל משטרתי גדול ינסה לאשר מחר את הנסיעות בחג|3746391|22 בספטמבר 2018}}}} חלקו המערבי של הקו עובר בצמוד לתוואי [[כביש 1]], וחלקו המזרחי בתוך מנהרות שנחצבו ב[[הרי יהודה]]. הקו מסתיים ב[[תחנת הרכבת בנייני האומה|תחנה תת־קרקעית הנבנית בסמוך לבנייני האומה]] בירושלים. הקו נפתח באופן חלקי ב-[[25 בספטמבר]] [[2018]] עד תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, בדצמבר [[2019]] הוארך קו הנוסעים עד תחנת ההגנה ובעתיד ימשיך צפונה.
בנוסף, קיימת תוכנית ראשונית להארכת מסילת הרכבת לשתי תחנות תת־קרקעיות נוספות: [[תחנת הרכבת ירושלים הכותל|תחנת הכותל]] (או [[תחנת הרכבת ירושלים ממילא|תחנת ירושלים ממילא]]) ו[[תחנת הרכבת ירושלים מרכז|תחנת ירושלים מרכז]].{{הערה|1={{גלובס|עמירם ברקת|תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים|1000887447|21 באוקטובר 2013}}}} משך הנסיעה בקו יעמוד על כ־28 דקות, ובשעות השיא יפעלו בו ארבע רכבות בשעה. הפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי מתוקף החלטת [[ממשלת ישראל]], זכה להסתייגויות רבות, וביקורת חריפה נמתחה כנגד רכבת ישראל בשל התנהלות בזבזנית לכאורה בסלילת הקו {{מקור}}.
=== הוספת מסילות בקטע שמריהו מזרח - תל אביב אוניברסיטה ===
כחלק מפרויקט הקמת לולאת השרון הושלמה בניית [[מסילת השרון]] אשר מקשרת את מסילת החוף במחלף שמריהו מזרח לתחנת [[תחנת הרכבת רעננה מערב|רעננה מערב]] ומזרחה דרך תחנות נוסעים נוספות לכיוון [[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]]. כדי שרכבות הנוסעים יוכלו לנסוע גם מערבית לרעננה דרך מסילת החוף נדרשת הוספת שתי מסילות נוספות בין מחלף שמריהו מזרח לתחנת הרכבת תל אביב האוניברסיטה. הפרויקט הוא חלק מפרויקט מסילת השרון (שהושלמה) והוא עתיד להסתיים בשנת 2019.
פרויקט זה כולל הוספת תקשורת ואיתות רכבתי מתאים וכמו כן שינויים נוספים ב[[תחנת הרכבת הרצליה]] עד שתגיע לצורתה הסופית בעלת 6 רציפי רכבת פעילים. החל מפברואר 2019 תוכל תחנת הרכבת הרצליה לתפקד כתחנת הקצה של הקו העובר דרך מסילת השרון במקום [[תחנת הרכבת רעננה מערב]].
=== מסילות רכבת ===
{| class="wikitable"
|+
!מסילה
!תאריך פתיחה
!פירוט
|-
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|מתל אביב עד יבנה מערב ב-25 בספטמבר 2011
בין יבנה מערב לאשדוד ב־[[4 באוגוסט]] [[2013]].
|הקמת המסילה כללה הקמת 6 תחנות נוסעים חדשות.
|-
|[[מסילת אשקלון - באר שבע]]
|מאשקלון לשדרות נחנך ב-24 ב[[דצמבר]] [[2013]].
משדרות לנתיבות נחנך ב[[פברואר]] [[2015]].
מנתיבות לבאר שבע, דרך אופקים, נחנך ב[[ספטמבר]] 2015 ללא תחנת אופקים, שנפתחה ב־[[2 בינואר]] 2016.
|הנחת [[מסילת רכבת]] מ[[תחנת הרכבת אשקלון]] דרומה ל[[באר שבע]], דרך [[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]] [[שדרות]], [[נתיבות]] ו[[אופקים]], והקמת 3 תחנות נוסעים לאורך הקו.
|-
|[[מסילת העמק]]
|בחג הסוכות, [[16 באוקטובר]] 2016
|הנחת מסילה מ[[חיפה]] אל [[בית שאן]] דרך [[עמק יזרעאל]] והעיר המרכזית שלו [[עפולה]], בדומה לתוואי ההיסטורי של [[רכבת העמק]]. התוכנית כללה הקמת 5 תחנות נוסעים חדשות ומסוף מטענים בתחנת בית שאן.{{הערה|{{ynet|אחיקם משה דוד|רכבת העמק תתחיל לפעול בשנת 2007|2773555|30 בספטמבר 2003}}.}}{{הערה|{{ynet|מחבר לא ידוע|הממשלה אישרה: הרכבת חוזרת לעמק|3273271|10 ביולי 2006}}.}} על פי התוכנית, לאחר ביצוע הפרויקט, המסילה תוארך אל מעבר ל[[גבולות מדינת ישראל]] ותחובר ל[[אירביד]] שב[[ירדן]] לצורך העברת מטענים.{{הערה|{{ynet|מחבר לא ידוע|רכבת העמק חוזרת בהשקעה של מיליארד שקל|3022145|22 בדצמבר 2004}}.}}
|-
|[[מסילת עכו-כרמיאל|מסילת עכו - כרמיאל]]
|20 בספטמבר 2017
|הנחת מסילה כפולה שמסתעפת מ[[מסילת החוף]] לעבר [[כרמיאל]] דרך [[אחיהוד]]. המסילה מסתעפת מ[[תחנת הרכבת התפעולית נעמן]] שבין [[קריית מוצקין]] ל[[עכו]] לכיוון מזרח. משך הנסיעה בין [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ]] ל[[תחנת הרכבת כרמיאל]] הוא כ־32 דקות.{{הערה|{{ynet|טדי סייבל|מחיפה לכרמיאל ב־37 דקות|2789196|13 באוקטובר 2003}}.}}
|-
|[[מסילת השרון]]
|מ[[צומת חמד]] עד כפר סבא ב-[[13 באפריל|-13 באפריל]] [[2003]]
מכפר סבא ועד הוד השרון ב-[[2 בספטמבר]] [[2006]]
פתיחה מלאה ב-[[2 ביולי]] [[2018]]
|הנחת מסילה כפולה מ[[תחנת הרכבת כפר סבא]] לעבר [[מסילת החוף]] בין נתיביו העתידיים של [[כביש 531]] שיימתחו בין [[רעננה]] ל[[הרצליה]]
|-
|מסילת ירושלים - גנות
|מגנות ועד נתב"ג [[2004]]
מנתב"ג ועד כפר דניאל [[2007]]
מכפר דניאל ועד ירושלים [[2018]]
|הקמה מסילת רכבת חדשה בתוואי מהיר מתל אביב ממטרופולין תל אביב לירושלים ("קו הרכבת המהיר לירושלים"). חיבור נמל התעופה בן-גוריון לרשת המסילות הארצית.
|}
=== תחנות נוסעים ===
{| class="wikitable"
|+
!שם התחנה
!נמצאת על מסילה
!תאריך פתיחה
!פירוט
|-
|[[תחנת הרכבת צומת חולון|צומת חולון]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|[[25 בספטמבר]] [[2011]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת חולון - וולפסון|חולון - וולפסון]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|25 בספטמבר 2011
|
|-
|[[תחנת הרכבת בת ים - יוספטל|בת ים - יוספטל]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|25 בספטמבר 2011
|
|-
|[[תחנת הרכבת בת ים - קוממיות|בת ים - קוממיות]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|25 בספטמבר 2011
|
|-
|[[תחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין|ראשון לציון משה דיין]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|25 בספטמבר 2011
|
|-
|[[תחנת הרכבת יבנה מערב|יבנה מערב]]
|[[מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]]
|[[25 בפברואר]] [[2012]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת שדרות|שדרות]]
|[[מסילת אשקלון - באר שבע]]
|[[24 בדצמבר]] [[2013]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת נתיבות|נתיבות]]
|[[מסילת אשקלון - באר שבע]]
|24 בדצמבר 2013
|
|-
|[[תחנת הרכבת אופקים|אופקים]]
|[[מסילת אשקלון - באר שבע]]
|[[2 בינואר]] [[2016]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ|מרכזית המפרץ – קו העמק]]
|[[מסילת העמק]]
|[[3 ביולי]] [[2018]]
|תחנה זו היא חלק מ[[מרכזית המפרץ]] והיא הרחבה של [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ]]
|-
|[[תחנת הרכבת מגדל העמק – כפר ברוך|מגדל העמק – כפר ברוך]]
|[[מסילת העמק]]
|[[16 באוקטובר]] 2016
|
|-
|[[תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע|יקנעם - כפר יהושע]]
|[[מסילת העמק]]
|16 באוקטובר 2016
|
|-
|[[תחנת הרכבת עפולה|עפולה]]
|[[מסילת העמק]]
|16 באוקטובר 2016
|
|-
|[[תחנת הרכבת בית שאן|בית שאן]]
|[[מסילת העמק]]
|16 באוקטובר 2016
|
|-
|[[תחנת הרכבת נתניה – ספיר|נתניה - ספיר]]
|[[מסילת החוף]]
|[[5 בנובמבר]] 2016
|משרתת את אזור התעשייה קריית ספיר בנתניה וסביבתו
|-
|[[תחנת הרכבת אחיהוד|אחיהוד]]
|[[מסילת עכו-כרמיאל|מסילת עכו - כרמיאל]]
|[[20 בספטמבר]] [[2017]]
|
|-
| [[תחנת הרכבת כרמיאל|כרמיאל]]
|[[מסילת עכו-כרמיאל|מסילת עכו - כרמיאל]]
|20 בספטמבר 2017
|
|-
|[[תחנת הרכבת ראש העין – צפון|ראש העין צפון]]
|[[המסילה המזרחית החדשה|המסילה המזרחית]]
|[[13 בספטמבר]] [[2003]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו|כפר סבא – נורדאו]]
|[[מסילת השרון]]
|[[13 באפריל]] 2003
|
|-
|[[תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב|הוד השרון – סוקולוב]]
|[[מסילת השרון]]
|[[2 בספטמבר]] [[2006]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת רעננה דרום|רעננה דרום]]
|[[מסילת השרון]]
|[[2 ביולי]] [[2018]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת רעננה מערב|רעננה מערב]]
|[[מסילת השרון]]
|[[2 ביולי]] [[2018]]
|
|-
|[[תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב|קריית מלאכי-יואב]]
|[[מסילת הדרום]]
|[[18 בספטמבר]] [[2018]]
|משרתת את העיר [[קריית מלאכי]] וסביבתה, קרובה לכפר מנחם
|-
|[[תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון|ירושלים – יצחק נבון]]
|[[מסילת ירושלים - גנות]]
|[[25 בספטמבר]] 2018
|משרתת את העיר ירושלים וסביבתה
|-
|[[תחנת הרכבת מזכרת בתיה|מזכרת בתיה]]
|[[מסילת הדרום]]
|[[30 במאי]] [[2019]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908|הכותב=|כותרת=התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה|אתר=|תאריך=}}}}
|
|}
=== הכפלת מסילות ===
הכפלת קטעי מסילה בודדת לצורך הגדלה של נפח תנועת הרכבות במסילות, בקטעים הבאים: קטע [[נען]] - [[באר שבע]] ב[[מסילת הדרום]], קטע [[קריית מוצקין]] - [[נהריה]] ב[[מסילת החוף]] וקטע קצר ב[[מסילת הירקון]] ממזרח ל[[תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה]].
== פרויקטים נוספים ==
* שדרוג המסילה בין [[אשקלון]] ל[[קריית גת]] ([[מסילת חלץ]]) והארכתה ל[[בית שמש]] (כולל שלוחה מקריית גת ל[[מחסום תרקומיא]]).{{הערה|{{ynet|רוני סופר|בדרום חוששים מה"רכבת הפלסטינית"|3156683|19 באוקטובר 2005}}}}
*שיפוץ והקמת מבני תחנה נוספים ב[[תחנת הרכבת תל אביב – השלום|תחנת רכבת השלום]] ו[[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|תחנת רכבת סבידור]].{{הערה|{{ynet|אסף זגריזק|טרמינלים חדשים: כך ייראו תחנות ת"א מרכז והשלום|4957605|6 במאי 2017}}}}
*הקמת קריית רכבת בלוד.{{הערה|{{ynet||לוד הופכת למרכז התחבורה והתעסוקה הראשי של ישראל, לצד תל אביב|5470183|26 בפברואר 2019}}}}{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|מנרב תבצע את פרויקט קריית הרכבת בלוד ב-180 מיליון ש'|1000757617|17 ביוני 2012}}}}
*הקמת מרכזי תחבורה חדשים ואזורי מסחר בצמוד לתחנת הרכבת בתחנות רכבת ב[[תחנת הרכבת גלילות צפון|גלילות]], [[תחנת הרכבת אופקים|אופקים]], נתניה, [[תחנת הרכבת קריית גת|קריית גת]] ורחובות.{{הערה|{{ynet|לירן סהר|תחנות רכבת הופכות לקניונים ומתחמי מגורים|4799748|8 במאי 2016}}}}{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|נחתם הסכם פירוק פי גלילות: המדינה תקבל שטח בשווי 500 מיליון שקל|3804879|30 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{גלובס|גיא נרדי|קינגס קרוס בגלילות: שתי תחנות מרכזיות גדולות ייבנו לכבוד המטרו|1001316964|2 בפברואר 2020}}}}
* תוכנית שבוטלה להקמת שלוחה חדשה לתוך [[פתח תקווה]] לתחנה חדשה שתיבנה בצמוד ל[[התחנה המרכזית של פתח תקווה|תחנת האוטובוסים המרכזית]] ו[[הרכבת הקלה בתל אביב|הרכבת הקלה]] העתידית (על פי [[תמ"א 23]]).{{דרוש מקור}}
==ראו גם==
* [[מסילות לשלום אזורי]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.rail.co.il/HE/Development/Pages/Home.aspx תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל], מתוך האתר הרשמי של [[רכבת ישראל]]
* {{הארץ|שרון קדמי|הנה באה הרכבת|1.1018003}}
* {{ynet|ynet|תוכנית: 20 מיליארד שקל השקעה ברכבת|2771797|29 בספטמבר 2003}}
* [[מיכאל יעקובסון]], [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3081999,00.html חוסמים לחיפה את החוף והנוף: העיר נגד הרכבת], באתר [[Xnet]]{{כ}}, 11 במאי 2011
* [http://transportation.org.il/sites/default/files/pirsum/mtsgt_shkhr_yylvn.compressed.pdf רכבת ישראל: מתקדמים לדור הבא – מבט אל העתיד], מסמך שהוצג בכנס יום התחבורה הציבורית 2017, שערך ארגון [[תחבורה היום ומחר]]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{תחבורה בישראל}}
[[קטגוריה:ישראל: תחנות רכבת עתידיות|*]]
[[קטגוריה:רכבת ישראל]]