שינויים

אין שום סימן לכך שפליטות גזי חממה תגענה לפסגה שלהן (שממנה תרדנה) בשנים הקרובות. כל שנה של דחיה בהגעה לפסגה זו, שממנה תהיה ירידה, משמעותה שנצטרך לבצע ירידות חדות ועמוקות יותר. על מנת שהעולם יהיה נתיב העלות הנמוכה ביותר, להגבלת ההתחממות העולמית להתחממות של 2 מעלות צלזיוס או פחות, צריך שהפליטות תגענה, עד שנת 2030, לרמה נמוכה ב- 25% מהרמה ב- 2018. נחוצה הפחתה של  55% בפליטות על מנת להגיע לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס. שרטוט 1 מראה את רכיבי הצמיחה השנתית הממוצעת בפעילות הכלכלית (gross domestic product- GDP)), שימושי אנרגיה ראשוניים, שימושי אנרגיה ליחידת GDP, פליטות CO2 ליחידת אנרגיה ופליטות גזי חממה מכל המקורות לחברי ה- OECD ועבור מדינות שאינן חברות ב- OECD:

אין שום סימן לכך שפליטות גזי חממה תגענה לפסגה שלהן (שממנה תרדנה) בשנים הקרובות. כל שנה של דחיה בהגעה לפסגה זו, שממנה תהיה ירידה, משמעותה שנצטרך לבצע ירידות חדות ועמוקות יותר. על מנת שהעולם יהיה נתיב העלות הנמוכה ביותר, להגבלת ההתחממות העולמית להתחממות של 2 מעלות צלזיוס או פחות, צריך שהפליטות תגענה, עד שנת 2030, לרמה נמוכה ב- 25% מהרמה ב- 2018. נחוצה הפחתה של  55% בפליטות על מנת להגיע לרמה של 1.5 מעלות צלזיוס. שרטוט 1 מראה את רכיבי הצמיחה השנתית הממוצעת בפעילות הכלכלית (gross domestic product- GDP)), שימושי אנרגיה ראשוניים, שימושי אנרגיה ליחידת GDP, פליטות CO2 ליחידת אנרגיה ופליטות גזי חממה מכל המקורות לחברי ה- OECD ועבור מדינות שאינן חברות ב- OECD:

שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.

[[תמונה:תרשים 1.png|left|thumb|250px|שרטוט 1: שיעורי צמיחה שנתית בגורמים העיקריים לפליטות פחמן דו-חמצני (משמאל לקו המקווקו) ופליטות רכיבים נוספים של גזי חממה (מימין לקו המקווקו) למדינות OECD ומדינות שאינן חברות ב- OECD.]]

 

== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==

== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==

הצמיחה הכלכלית הייתה חזקה הרבה יותר במדינות שאינן חברות ב- OECD, שגדלו ביותר מ- 4.5% כל שנה בעשור האחרון, בהשוואה ל-2% לשנה של חברי ה- OECD. מאחר והיו ירידות בכמות האנרגיה שנצרכה לכל יחידת פעילות כלכלית, גם לחברי וגם וללא חברי ה- OECD, גידול חזק יותר משמעותו שהשימוש באנרגיה ראשונית גדל מהר הרבה יותר במדינות שאינן חברות ה- OECD (2.8% לשנה) בהשוואה לחברות ה- OECD (0.3% לשנה).

הצמיחה הכלכלית הייתה חזקה הרבה יותר במדינות שאינן חברות ב- OECD, שגדלו ביותר מ- 4.5% כל שנה בעשור האחרון, בהשוואה ל-2% לשנה של חברי ה- OECD. מאחר והיו ירידות בכמות האנרגיה שנצרכה לכל יחידת פעילות כלכלית, גם לחברי וגם וללא חברי ה- OECD, גידול חזק יותר משמעותו שהשימוש באנרגיה ראשונית גדל מהר הרבה יותר במדינות שאינן חברות ה- OECD (2.8% לשנה) בהשוואה לחברות ה- OECD (0.3% לשנה).