חוק ההסדרים/הצמדת גמלאות למדד המחירים לצרכן
תקציר
הצמדת גמלאות משרתי הקבע למדד המחירים לצרכן.
- עמודים 157-159 בהצעת מדיניות 2009-2010
- החלטת ממשלה מס' 174, הצמדת גמלאות למדד המחירים לצרכן
- פרק י"ט, סעיפים 103-104 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
ניתוחים והשפעות
דברי הסבר
חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגימלאות), נועד להבטיח מקורות מחיה נאותים לעובד שפרש משירותו ואשר מתקיימים בו תנאי הזכאות לקצבה לפי החוק.
בהתאם להוראות חוק הגימלאות משולמים תשלומי קצבה לעובדי מדינה, שוטרים, סוהרים, ועובדי שירותי הביטחון. בהתאם להוראות חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן – חוק שירות הקבע), משולמים תשלומי קצבה לחיילים משרתי קבע. מנגנון עדכון הקצבאות האמורות הוא מנגנון דומה למנגנון שנקבע בחוק הגימלאות.
כדי לשמור על ערכה של הקצבה נקבע בחוקים האמורים כי המשכורת הקובעת, המהווה את הבסיס לחישוב קצבתו של עובד פורש, תיקבע בהתאם לדרגה של הפורש (ולגבי עובד שירותי הביטחון לדרגתו של חייל שדרגתו היתה מקבילה לדרגתו של עובד שירות הביטחון ערב פרישתו מהשירות, והחל ממועד זה, תעודכן בהתאם לשינויים במשכורת קובעת של הפעיל באותה דרגה.
בהצעת חוק שירות המדינה (גימלאות) (תיקון מס' 48), התשס"ט – 2008 (להלן – הצעת החוק), הוצע לשנות את שיטת העדכון האמורה, כך שהמשכורת הקובעת תעודכן אחת לשנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד).
לשיטת העדכון המוצעת מספר יתרונות, וביניהם:
1. המדד מהווה אמת מידה כללית המשקפת את השינוי ברמת המחירים במשק. על כן, הוא שומר על ערכה של המשכורת הקובעת על פני זמן. בהקשר זה ייאמר כי מנגנון עדכון הקצבה המבוסס על הצמדה למדד מקובל בהקשרים דומים, בשינויים שונים. כך למשל, מנגנון ההצמדה לקצבה המשולמת לגימלאי רשות הנמלים, לגימלאי חברת הפיתוח והנכסים ולגימלאי חברות הנמל, שהסדר הפנסיה שחל לגביהם הוא הסדר פנסיה תקציבית, תשלומי קצבה לעמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, תשלומים לפי הסכמים קיבוצים שונים ועדכון משכורת בהתאם לחוזים מיוחדים מסוימים הנעשים מכוח סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1969.
2. צמצום חוסר הוודאות הגלום במצב הקיים באשר ליכולת לשמור על ערכה של המשכורת הקובעת באופן רציף ועקבי. הדבר בולט בעיקר בתקופות של האטה, מיתון כלכלי או אינפלציה, במהלכן תוספות השכר שניתנות, ככל שניתנות, אינן מספיקות לרוב כדי לשמור על ערכה של המשכורת הקובעת.
3. בנוסף, בשל החיסרון בשיטה הקיימת, ובכפוף להסכמי עבודה אשר ייתכן ומצמצמים או מונעים לחלוטין שחיקה בקצבה, צמצום שחיקה בקצבה מחייב – נוכח הוראותיו של החוק – תיקון חקיקה, כפי שנעשה במקרים בודדים בעבר. מצב דבר ים זה שבו הגמלה תלויה בתיקון חקיקה, מגבירה את אי-הוודאות אצל הגמלאי ובמידת-מה מנוגדת לעקרון מקובל שלפיו אין הגמלאי תלוי עוד, לאחר פרישתו, בהסדרים עתידיים. התיקון המוצע מביא, בין השאר, לוודאות הן באשר למועד עדכון הגמלה והן באשר לשיעור עדכונה מעת לעת.
4. בהקשר זה ייאמר כי החוק אינו חל לגבי חייל חדש, בכפוף לחריגים שנקבעו בעניין זה, סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון. אשר על כן, קבוצת הזכאים לקצבה לפני החוק הולכת וקטנה עם השנים. בהתאם לכך, על פני זמן, מספר הפעילים שהסדר הפנסיה שחל לגביהם הוא הסדר פנסיה תקציבית ושיעורם היחסי בקרב הפעילים ילך ויקטן. כתוצאה מכך, יכולת המיקוח של קבוצה זו תלך ותקטן בהדרגה וכוחה להביא לכך שיינתן פיצוי שחיקה, צפוי לקטון אף הוא. לכן כבר עתה מוצע לקבוע מנגנון עדכון כאמור.
5. שיפור היכולת לאמוד לטווח ארוך את ההוצאה הצפויה מתקציב המדינה בשל הסדרי הפנסיה התקציבית, תוך הקטנת התנודתיות באשר להיקף החבות האקטוארית הנובעת מכך.
6. מנגנון העדכון הקיים מקשה על היכולת לנהל ביעילות את מערכת השכר הממשלתית.
7. המנגנון המוצע קל ופשוט ליישום ולהפעלה וכן למעקב ובקרה של הגמלאים.
יצוין כי הצעת החוק באה בהמשך להבנות שהושגו עם ההסתדרות הכללית, אשר מוצאות ביטוין בהסכם הקיבוצי שנחתם ביום 17 באפריל 2008 בין מדינת ישראל לבין ההסתדרות הכללית (להלן – הסכם המסגרת).
בהתאם להבנות שהוסכמו בהסכם המסגרת התיקון המוצע כולל גם מתן תוספות לקצבה לגמלאים.
בכוונת משרד האוצר לפעול על מנת להחיל רציפות על הצעת החוק. לנוכח האמור לעיל, וככל שהצעת החוק לא תתקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית עד ליום 1 ביוני 2009 מוצע לשלב את הצעת החוק בשינויים המחויבים כתוצאה מדחיית הדיון בה, במסגרת הצעת החוק לעניין המדיניות הכלכלית לשנים 2009 ו-2010.
יצוין כי המצב הקיים, בו ההבנות האמורות עדיין לא עוגנו בחקיקה, מקשה מאוד על חתימת הסכמי השכר לעובדים הפעילים המיועדים למימוש הסכם המסגרת שנחתם ביום 17 באפריל 2008 (הסכם 5%).
בנוסף, מוצע להחיל על שוטרים, סוהרים, עובדי שירותי הביטחון וחיילים משרתי קבע את התיקונים המוצעים בהצעת החוק.
8. הגדרת "משכורת קובעת" לגבי אדם פלוני בזמן פלוני, בהתייחס לעובדי שירותי הבטחון, מוגדרת כיום בחוק הגמלאות, כדלהלן: "שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לחייל שדרגתו היתה מקבילה לדרגתו של פלוני ערב פרישתו מהשירות".
עד שנת 1989, המשכורת הקובעת לצורך קצבה של עובדי שירותי הבטחון היתה צמודה לזו של עובד פעיל בשרותי הבטחון (ולא לזו של חייל).
מאחר שתכליתו של חוק הגימלאות אלא הוא נועד להבטיח לעובד הפורש רמת חיים בדומה לזו שהיתה לו בתקופת שירותו, וככל שהיא נובע תמן השרות, המצב הקיים עשוי ליצור במקרים מסוימים עיוותים רבים ולסתור את התכלית האמורה, שכן עובד שרותי הביטחון מקבל שכר בהתאם לסיכומי השכר הקיימים עם השירותים, אך כשהוא יוצא לפנסיה, משכורתו הקובעת מוצמדת לחייל. כך למשל, לא ניתן להפוך רכיבי שכר שהינם ייחודיים לשירותי הביטחון לרכיבי שכר פנסיוניים.
לנוכח האמור לעיל, מוצע להשיב את המצב לקדמותו, היינו לקבוע כי משכורתו הקובעת של פורש משרותי הביטחון תהיה צמודה לזו של פעיל בשרותי הביטחון.