קפיטליזם מול שוק חופשי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת יונתן. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


במאמר זה אנסה להבהיר את ההבחנה, לשיטתי, בין קפיטליזם לשוק חופשי. לדעתי המושגים הללו משמשים בערבוביה בשיח, בייחוד בישראל. כתוצאה מכך, נפגעת איכות הדיון בנושאים הללו.

שוק חופשי

שוק חופשי הוא דרך בה ניתן לארגן את הפעילות הכלכלית. בשוק החופשי יכולה כל יחידה כלכלית (משק בית או פירמה) לקנות ולמכור מוצרים כאוות נפשה. כלכלה הנסמכת על שוק חופשי היא כלכלה בה רוב המוצרים נסחרים בדרך זו. ברוב מקרים אלו, גם העבודה נקנית ונמכרת בשוק חופשי.

כדי ששיטה כלכלית תוגדר כשיטה של שוק חופשי, ניתן לומר שעליה למלא שני תנאים:

  1. ניתן לקנות ולמכור באופן חופשי כל מוצר, שלא נקבע עבורו בפירוש פיקוח על המסחר מטעמים כלכליים בלבד (כלומר טעמים הנוגעים אך ורק להקצאה יעילה של המקורות).
  2. כל היחידות הכלכליות במשק יכולות לפעול בשוק הזה.

במקרה כזה, המסחר יוגבל רק במקרים של כשלי שוק מובהקים שקיים בעבורם פיתרון. במובן זה, ברוב מדינות העולם, שוק התרופות איננו שוק חופשי - מכיוון שלא ניתן לקנות תרופות אלא לאחר קבלת מרשם, כלומר טעם לא כלכלי.

שוק משוכלל הוא שוק חופשי בו לאף אחת מהיחידות הכלכליות אין אפשרות להשפיע על המחיר. מקובלת ההנחה, בכל התיאוריות הכלכליות, במקרה של מוצרי שוק טהורים, שוק משוכלל משיג יעילות בהקצאת המשאבים. מנגד, גם הספרות הנאו-קלאסית מכירה בכך ששוק חופשי אינו מתקיים לעולם; ובנוסף, במקרה של כלשי שוק לא נכון לנסות ולהפעיל גרסה מקורבת שלו - באמצעות השלטת שוק חופשי לא משוכלל.

קפיטליזם

קפיטליזם, כנובע משמו, הוא תפיסה אידאולוגית מובהקת הנוגעת לארגון הכלכלי. הקפיטליזם גורס שמתן חופש פעולה להון והסרת החסמים לפעולתו, מביאים את התוצאות הטובות ביותר לכלל החברה. לפיכך קפיטליזם מטיף לאפשרות לצבירת נכסים אישית ובין דורית, להפרטה (במידה והיא כוללת העברת נכסים לידי פירמות), להסרת ההגבלות על ניידות ההון (מרכיב מרכזי ביותר בגלובליזציה), ויותר מכל - לזכותם הטבעית של בעלי ההון לרווח המופק מהונם ולהגנה המשפטית עליו.

קפיטליזם יכול להתפתח בסביבה של שוק חופשי, אולם אין הוא תלוי בסביבה כזו ויכול לשגשג גם בסביבות אחרות. בספר הדינמיקה של הקפיטליזם מתואר מושג השוק הפרטי. זהו שוק הנגיש רק לבעלי הון מסויימים, ובו הם מנהלים את עסקותיהם הרחק מהישג משקי הבית ופירמות אחרות. קפיטליזם גם מכוון להעצמת כוחן של פירמות. עצם גידולן של פירמות וההכנסה של יותר פעילות כלכלית תחת יחידה ארגונית אחת, סותר במהותו את רעיון השוק המשוכלל. במקרה כזה, ה"איים" של תכנון כלכלי מגבוה בתוך "ים" התחרות, הופכים בסופו של דבר ליבשות של תכנון כלכלי המוקפות בנחלים של תחרות.

בין לבין

כפי שראינו, קיים קשר מסויים בין קפיטליזם ושוק חופשי, ואולם הוא אינו מחוייב המציאות. מקורו של הזיהוי התרבותי בשיח הרווח בין שני הדברים, לדעתי, במורשת המלחמה הקרה. בתקופה ההיא המערב היה גם קפיטליסטי וגם תומך (לפחות מן הפה לחוץ) בשוק חופשי. כיום, עם התפתחות הקפיטליזם ברוסיה ובמזרח, שהשוק שלהן איננו חופשי בתחומים ומובנים רבים, הולכת ומתבסס בפועל ובגלוי חוסר התלות בין קפיטליזם ושוק חופשי, ולא רק בתאוריה.