שורה 5: |
שורה 5: |
| החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של [[בני אדם|האדם]] וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". ל[[המהפכה החקלאית|היסטוריה של החקלאות]] הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של [[התמחות]] בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]] איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות ה[[מזון]] העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את [[אוכלוסיית העולם]] לממדיה הנוכחיים, המשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות. | | החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של [[בני אדם|האדם]] וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". ל[[המהפכה החקלאית|היסטוריה של החקלאות]] הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של [[התמחות]] בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]] איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות ה[[מזון]] העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את [[אוכלוסיית העולם]] לממדיה הנוכחיים, המשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות. |
| | | |
− | החקלאות שקיימת היום – [[חקלאות תעשייתית]] אינה [[קיימות|בת קיימא]] והיא מכלה את בסיס [[משאבים מתחדשים|המשאבים המתחדשים]], [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]] שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על [[הנדסה גנטית]] והשתלטות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] על התחום. לחקלאות יש שורה של [[השפעות סביבתיות]] כולל פגיעה בתנאים החיוניים להמשך קיומה כולל [[אובדן קרקע]], [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[הרס בתי גידול]], זיהום על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], שיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. [[חקלאות כרות והבער]] תורמת חלק חשוב ב[[בירוא יערות]], [[מדבור]] [[סחף]]. רוב [[שימושי הקרקע]] וה[[מים]] בעולם מוקדשים לחקלאות. יש אפילו שטוענים שבתחילת המאה ה 21 הגידול ביבול ליחידת שטח נעצר או הואט בשביל חלק מהגידולים{{הערה|Lester R. Brown [http://www.earth-policy.org/books/fpep/fpepch7 Full Planet, Empty Plates: The New Geopolitics of Food Scarcity] שנת 2012 Earth Policy Institute}} בין היתר, כנראה בגלל האפקטים השליליים של החקלאות התעשייתית ושאם זה ימשך כך עד 2075 לא תהיה יותר קרקע פורייה בעולם{{הערה|שם=Arsenault |Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues], Scientific American, Reuters, דצמבר 2014}}. | + | החקלאות שקיימת היום – [[חקלאות תעשייתית]] אינה [[קיימות|בת קיימא]] והיא מכלה את בסיס [[משאבים מתחדשים|המשאבים המתחדשים]], [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]] שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על [[הנדסה גנטית]] והשתלטות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] על התחום. לחקלאות יש שורה של [[השפעות סביבתיות]] כולל פגיעה בתנאים החיוניים להמשך קיומה כולל [[אובדן קרקע]], [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[הרס בתי גידול]], זיהום על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], שיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. [[חקלאות כרות והבער]] תורמת חלק חשוב ב[[בירוא יערות]], [[מדבור]] [[סחף]]. רוב [[שימושי הקרקע]] וה[[מים]] בעולם מוקדשים לחקלאות. יש אפילו שטוענים שבתחילת המאה ה-21 הגידול ביבול ליחידת שטח נעצר או הואט בשביל חלק מהגידולים{{הערה|Lester R. Brown [http://www.earth-policy.org/books/fpep/fpepch7 Full Planet, Empty Plates: The New Geopolitics of Food Scarcity] שנת 2012 Earth Policy Institute}} בין היתר, כנראה בגלל האפקטים השליליים של החקלאות התעשייתית ושאם זה ימשך כך עד 2075 לא תהיה יותר קרקע פורייה בעולם{{הערה|שם=Arsenault |Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues], Scientific American, Reuters, דצמבר 2014}}. |
| | | |
| יש ניסיונות שונים לפתח [[חקלאות בת קיימא]], ולהבטיח [[בטחון תזונתי]], "חופש מזון" או חקלאות שוויונית יותר. הללו כוללים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], חקלאות [[ביו אינטנסיב]], [[מזון אורגני]] וקיום [[סחר הוגן]] במוצרי חקלאות. ארגונים שונים כמו [[ארגון המזון העולמי]] , סוכנות ההגנה על הסביבה של האו"ם וארגונים וחוקרים נוספים מנסים לכוון את החקלאות ואת [[שוק המזון העולמי]] לכיוון מקיים יותר. | | יש ניסיונות שונים לפתח [[חקלאות בת קיימא]], ולהבטיח [[בטחון תזונתי]], "חופש מזון" או חקלאות שוויונית יותר. הללו כוללים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], חקלאות [[ביו אינטנסיב]], [[מזון אורגני]] וקיום [[סחר הוגן]] במוצרי חקלאות. ארגונים שונים כמו [[ארגון המזון העולמי]] , סוכנות ההגנה על הסביבה של האו"ם וארגונים וחוקרים נוספים מנסים לכוון את החקלאות ואת [[שוק המזון העולמי]] לכיוון מקיים יותר. |
שורה 180: |
שורה 180: |
| חקלאות שאיננה בת קיימא כמו לדוגמה חקלאות תעשייתית, גוררת [[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] חשובות, בין היתר [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]], [[מדבור]], וערעור של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] - שניהם גם חיוניים להמשך החקלאות וגם מושפעים ממנה. | | חקלאות שאיננה בת קיימא כמו לדוגמה חקלאות תעשייתית, גוררת [[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] חשובות, בין היתר [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]], [[מדבור]], וערעור של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] - שניהם גם חיוניים להמשך החקלאות וגם מושפעים ממנה. |
| | | |
− | בתחילת המאה ה 21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}. | + | בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}. |
| | | |
| חקלאות רחבת היקף נחשבת כיום לאחת הסיבות המרכזיות ל[[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - זאת היות ו-37% מתוך [[שימושי קרקע|השטח היבשתי]] כבר תפוס על ידי חוות או שטחי מרעה, וחלק ניכר משאר השטח הוא מדבריות או טונדרות קרח.[http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/] שטח גדול נוסף הוא שטחי יערות ואלו נמצאים במגמת הצטמצמות בשל [[חקלאות כרות והבער]] והיבטים נוספים של [[בירוא יערות]]. | | חקלאות רחבת היקף נחשבת כיום לאחת הסיבות המרכזיות ל[[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - זאת היות ו-37% מתוך [[שימושי קרקע|השטח היבשתי]] כבר תפוס על ידי חוות או שטחי מרעה, וחלק ניכר משאר השטח הוא מדבריות או טונדרות קרח.[http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/] שטח גדול נוסף הוא שטחי יערות ואלו נמצאים במגמת הצטמצמות בשל [[חקלאות כרות והבער]] והיבטים נוספים של [[בירוא יערות]]. |