שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  12:02, 11 ביולי 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"''' (ב[[אנגלית]]: '''The God Delusion''', בתרגום ישיר: '''דילוזיית האלוהים''') הוא ספר עיון מאת הביולוג הבריטי [[ריצ'רד דוקינס]], שיצא לאור בשנת 2006. בספר מציג ומסביר דוקינס עמדות בעד אתיאזם ומבסס רבים מטיעונים אלה על [[אבולוציה]] ומדע. הוא מסביר מדעתו מדוע אין זה סביר שאלוהים קיים, מדוע בריאה תבונית אינה דבר סביר, כיצד ניתן לדעתו לקיים מוסר ללא קיומו של אל, ומציג בעיות שונות שהוא זיהה בדתות. ספרו של דוקינס מצטרף לשורה של ספרים ורעיונות מתחילת המאה ה-21  העוסקים ב[[אתיאזם חדש]].  
+
'''"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"''' (ב[[אנגלית]]: '''The God Delusion''', בתרגום ישיר: '''דילוזיית האלוהים''') הוא ספר עיון מאת הביולוג הבריטי [[ריצ'רד דוקינס]], שיצא לאור בשנת 2006. בספר מציג ומסביר דוקינס עמדות בעד אתאיזם ומבסס רבים מטיעונים אלה על [[אבולוציה]] ומדע. הוא מסביר מדעתו מדוע אין זה סביר שאלוהים קיים, מדוע בריאה תבונית אינה דבר סביר, כיצד ניתן לדעתו לקיים מוסר ללא קיומו של אל, ומציג בעיות שונות שהוא זיהה בדתות. ספרו של דוקינס מצטרף לשורה של ספרים ורעיונות מתחילת המאה ה-21  העוסקים ב[[אתאיזם חדש]].  
    
דוקינס טען שהאמונה ב[[אלוהים]] כישות על טבעית שבראה את העולם ומתערבת בנעשה בו היא כמעט בוודאות אמונת שווא וכי האמונה באל אישי מתערב זהה לדילוזיה, המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה. דוקינס מביא בתמיכה לכך, בהקדמה למהדורה העברית של הספר{{הבהרה|אם מדובר בהקדמה למהדורה העברית אשר גם שמה שונה וגם התווספה לה הקדמה, אינני רואה איך ניתן לטעון שדוקינס כתב זאת; כמי שקנה את המדורה האנגלית, חשוב לי שזה יובהר, תודה}} את אמרתו של [[רוברט פירסיג]] לפיה "כאשר אדם אחד סובל מהזיה קוראים לזה אי-שפיות, כאשר אנשים רבים סובלים מהזיה קוראים לזה דת".
 
דוקינס טען שהאמונה ב[[אלוהים]] כישות על טבעית שבראה את העולם ומתערבת בנעשה בו היא כמעט בוודאות אמונת שווא וכי האמונה באל אישי מתערב זהה לדילוזיה, המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה. דוקינס מביא בתמיכה לכך, בהקדמה למהדורה העברית של הספר{{הבהרה|אם מדובר בהקדמה למהדורה העברית אשר גם שמה שונה וגם התווספה לה הקדמה, אינני רואה איך ניתן לטעון שדוקינס כתב זאת; כמי שקנה את המדורה האנגלית, חשוב לי שזה יובהר, תודה}} את אמרתו של [[רוברט פירסיג]] לפיה "כאשר אדם אחד סובל מהזיה קוראים לזה אי-שפיות, כאשר אנשים רבים סובלים מהזיה קוראים לזה דת".
שורה 32: שורה 32:  
דוקינס חוזר על הטענה שמופיעה בספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס, מדוע אנחנו יכולים להתווכח בלהט על עמדות פוליטיות של אדם, נניח בעד או נגד העלאת מיסים, אבל כאשר הוא אומר שהוא מאמין באמונה דתית כלשהי, אנחנו מקבלים עמדה זו ללא כל ערעור נוסף.  
 
דוקינס חוזר על הטענה שמופיעה בספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס, מדוע אנחנו יכולים להתווכח בלהט על עמדות פוליטיות של אדם, נניח בעד או נגד העלאת מיסים, אבל כאשר הוא אומר שהוא מאמין באמונה דתית כלשהי, אנחנו מקבלים עמדה זו ללא כל ערעור נוסף.  
   −
הספר מתאר את כיצד לפחות חלק מהאבות המייסדים של ארצות הברית היו אנשים עם עמדות ספקניות כלפי הדת על גבול הדאיזם, אגנוסטיות או אתאיזם. הוא מציין כי בכל מקרה הם היו חילונים מאד. דבר זה קיים בניגוד לארצות הברית של היום שהיא מדינה דתית מאד ושחלק מההנהגה שלה - לדוגמה ג'ורג' בוש רואים באתאיסטים, אנשים לא מוסריים או שאינם ראויים להגנה פוליטית. הוא מתאר גם שוטרים בארצות הברית שסירבו להגן על אדם אתיאסט שביקש להפגין נגד שרלטן רפואי.  
+
הספר מתאר את כיצד לפחות חלק מהאבות המייסדים של ארצות הברית היו אנשים עם עמדות ספקניות כלפי הדת על גבול הדאיזם, אגנוסטיות או אתאיזם. הוא מציין כי בכל מקרה הם היו חילונים מאד. דבר זה קיים בניגוד לארצות הברית של היום שהיא מדינה דתית מאד ושחלק מההנהגה שלה - לדוגמה ג'ורג' בוש רואים באתאיסטים, אנשים לא מוסריים או שאינם ראויים להגנה פוליטית. הוא מתאר גם שוטרים בארצות הברית שסירבו להגן על אדם אתאיסט שביקש להפגין נגד שרלטן רפואי.  
    
דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים כל שהוא, וטוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי-קיומו של דבר כלשהו". אבל הוא מציין כי דבר זה נכון גם לגבי פיית השיניים. לא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ומצד שני לא הרבה אנשים יגידו שהסיכוי לקיומה של פיית השיניים הוא 50%, או שלא כלל לא ניתן לבחון דבר זה בכלים מדעיים. ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם, וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.  
 
דוקינס מכיר בכך שאין ראיה מדעית כלשהי לשלילת קיומו של אלוהים כל שהוא, וטוען "שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי-קיומו של דבר כלשהו". אבל הוא מציין כי דבר זה נכון גם לגבי פיית השיניים. לא ניתן להוכיח את אי-קיומה של ישות כמו [[פיית השיניים]], או אי קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת או קנקן התה השמיימי של ברנרד ראסל, ומצד שני לא הרבה אנשים יגידו שהסיכוי לקיומה של פיית השיניים הוא 50%, או שלא כלל לא ניתן לבחון דבר זה בכלים מדעיים. ולכן הנושא הוא האם יש סבירות וצורך בקיום אלוהים בעולם, וזה לטענתו ודאי עניין מדעי.  
שורה 91: שורה 91:     
==נימוקים להתנגדות לתאיזם ולדת==
 
==נימוקים להתנגדות לתאיזם ולדת==
"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתיאזם. פרק שמונה עוסק בשאלה מה רע בדת? למה להיות עוין כל כך? אלא יוצא למתקפה כנגד דתות תאיסטיות כמו איסלם ונצרות. דוקינס רואה את הדת [[הכחשת מדע|כחותרת תחת המדע]], מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות.
+
"יש אלוהים?" אינו מסתפק רק בהגנה על אתאיזם. פרק שמונה עוסק בשאלה מה רע בדת? למה להיות עוין כל כך? אלא יוצא למתקפה כנגד דתות תאיסטיות כמו איסלם ונצרות. דוקינס רואה את הדת [[הכחשת מדע|כחותרת תחת המדע]], מקדמת פנאטיות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] כנגד [[הומוסקסואל]]ים, ומשפיעה לרעה על החברה בדרכים רבות.
    
דוקינס מציין מספר מדינות מוסלמיות כמו פקיסטן, אפגניסטן, ערב הסעודית אנשים עלולים להיות מוצאים להורג בשל "הרהורי כפירה". הוא משווה זאת לרעיון של "פשע-מחשבה" בספר [[1984 (ספר)|1984]]. הוא גם טעון כי מנהיג מוסלמי מקומי באנגליה מתקשה לגנות הוצאות להורג כאלה. בהמשך הוא מצביע על מעשים ועמדות קיצוניות מצד נוצרים רבים בארצות הברית. דוגמה לנושא הזה היא שנאה להומואים והתנכלות למישהו בגלל מעשה שנעשה באופן פרטי, בלי לפגוע באדם אחר ומתוך הסכמה בין בגירים. הוא מביא לדוגמה  את סיפורו של אלן טורינג שתרם באופן משמעותי למאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית בפיצוח צופן האניגמה, אבל לאחר המלחמה אולץ לקבל טיפול הורמונלי שהוביל בהמשך להתאבדותו.  
 
דוקינס מציין מספר מדינות מוסלמיות כמו פקיסטן, אפגניסטן, ערב הסעודית אנשים עלולים להיות מוצאים להורג בשל "הרהורי כפירה". הוא משווה זאת לרעיון של "פשע-מחשבה" בספר [[1984 (ספר)|1984]]. הוא גם טעון כי מנהיג מוסלמי מקומי באנגליה מתקשה לגנות הוצאות להורג כאלה. בהמשך הוא מצביע על מעשים ועמדות קיצוניות מצד נוצרים רבים בארצות הברית. דוגמה לנושא הזה היא שנאה להומואים והתנכלות למישהו בגלל מעשה שנעשה באופן פרטי, בלי לפגוע באדם אחר ומתוך הסכמה בין בגירים. הוא מביא לדוגמה  את סיפורו של אלן טורינג שתרם באופן משמעותי למאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית בפיצוח צופן האניגמה, אבל לאחר המלחמה אולץ לקבל טיפול הורמונלי שהוביל בהמשך להתאבדותו.  

תפריט ניווט