| * '''כל הנערים מעשנים''' - דעה קדומה זו נובעת מכך שהנער מסתכל על בני נוער דומים לו (לדוגמה הנערים בשכונה שלו) ולא על אוכלוסיית כלל הנערים בני גילו. רוב הנערים אינם מעשנים אבל המציאות בסביבה מעשנת עלול ליצור רושם אחר. עישון כיום הוא תופעה חברתית וקהילתית. יש בתי ספר בהן יש מעט מאוד מעשנים ויש בתי ספר בהן "כולם מעשנים". יש קשר בין [[עישון ועוני]] כך שעישון נפוץ יותר בקרב קהילות עניות כמו ערבים, שכונות יהודיות עניות וכדומה. | | * '''כל הנערים מעשנים''' - דעה קדומה זו נובעת מכך שהנער מסתכל על בני נוער דומים לו (לדוגמה הנערים בשכונה שלו) ולא על אוכלוסיית כלל הנערים בני גילו. רוב הנערים אינם מעשנים אבל המציאות בסביבה מעשנת עלול ליצור רושם אחר. עישון כיום הוא תופעה חברתית וקהילתית. יש בתי ספר בהן יש מעט מאוד מעשנים ויש בתי ספר בהן "כולם מעשנים". יש קשר בין [[עישון ועוני]] כך שעישון נפוץ יותר בקרב קהילות עניות כמו ערבים, שכונות יהודיות עניות וכדומה. |
| * '''סיגריות הן סימן לעצמאות ולמרד''' - זה דימוי שחברות טבק טיפחו במשך שנים רבות - לדוגמה בתום מלחמת העולם הראשונה חברות סיגריות שכנעו נשים שסיגריות הן סמל של חירות ופמיניזם והשוו אותן ללפיד של סמל החירות. היות ובאותו זמן כמעט כל המעשנים היו גברים, החברות עודדו נשים לעשן כאילו דבר זה ישפר את מעמד האישה. גישה זו של "מרד" נפוצה גם כיום בקרב נשים ערביות צעירות. החברות מנסות לעודד את המעשן למרוד בהוריו, או בחברה השמרנית ה"מיושנת" אבל בתמורה הוא הופך להיות תלוי בחברות הסיגריות. סיגריות גוררות תלות של המעשן בחומר ממכר כתוצאה משיווק של חברות-ענק. המעשן אינו מורד באמת בחברת המבוגרים אלא מצטרף לתת-קבוצה של נערים שמושפעים ממה שמבוגרים בחברות הטבק הצליחו להשפיע עליהם ולהפוך אותם לצרכנים לכל החיים. סיגריות הן ההפך מעצמאות שכן הן יוצרות [[התמכרות לטבק|תלות גופנית נפשית בסיגריות]] - המעשן יתקשה להיות רגוע ללא הסיוע של הסיגריות. מעשנים מעידים כי הסיגריות "לוקחות" אותם מנוכחות בזמן שהם עם בני משפחה- שכן כל הזמן יש רצון לעשן. הסיגריות מקשות על המעשן להיות עצמאי מבחינה כלכלית. | | * '''סיגריות הן סימן לעצמאות ולמרד''' - זה דימוי שחברות טבק טיפחו במשך שנים רבות - לדוגמה בתום מלחמת העולם הראשונה חברות סיגריות שכנעו נשים שסיגריות הן סמל של חירות ופמיניזם והשוו אותן ללפיד של סמל החירות. היות ובאותו זמן כמעט כל המעשנים היו גברים, החברות עודדו נשים לעשן כאילו דבר זה ישפר את מעמד האישה. גישה זו של "מרד" נפוצה גם כיום בקרב נשים ערביות צעירות. החברות מנסות לעודד את המעשן למרוד בהוריו, או בחברה השמרנית ה"מיושנת" אבל בתמורה הוא הופך להיות תלוי בחברות הסיגריות. סיגריות גוררות תלות של המעשן בחומר ממכר כתוצאה משיווק של חברות-ענק. המעשן אינו מורד באמת בחברת המבוגרים אלא מצטרף לתת-קבוצה של נערים שמושפעים ממה שמבוגרים בחברות הטבק הצליחו להשפיע עליהם ולהפוך אותם לצרכנים לכל החיים. סיגריות הן ההפך מעצמאות שכן הן יוצרות [[התמכרות לטבק|תלות גופנית נפשית בסיגריות]] - המעשן יתקשה להיות רגוע ללא הסיוע של הסיגריות. מעשנים מעידים כי הסיגריות "לוקחות" אותם מנוכחות בזמן שהם עם בני משפחה- שכן כל הזמן יש רצון לעשן. הסיגריות מקשות על המעשן להיות עצמאי מבחינה כלכלית. |
− | * '''סיגריות עוזרות להירגע''' - דעה זו נפוצה בקרב מעשנים בוגרים. אחד ההרגלים המעודדים את הגברת העישון או חזרה לעישון אחרי גמילה הוא לקיחת סיגריות בתקופות של מתח או כדי להירגע. סיגריות וטבק הם חומרים ממכרים מאד. הגוף של רוב המעשנים מפתח תלות ו[[התמכרות לניקוטין]], החומר הממכר בסיגריות. התלות הזאת מייצרת גירוי הולך וגובר בעוצמתו אצל המעשן המכור אם הוא נמנע מעישון. הגירוי מגביר את העצבנות של המעשן בדומה לגירויים אחרים (כמו צמא, רעב או עייפות) המגבירים את העצבנות של אדם בריא. מובן שעישון סיגריה עבור המעשן הוא פעולה מרגיעה בדומה לכך שלגימה של מים מקטינה את העצבנות של אדם צמא. אבל בעוד שעישון של סיגריה בודדת גורם להקטנת הגירוי, האפקט הכולל של עישון הוא הגברת העצבנות של המעשן שכן הוא חשוף גם לגירויים נוספים כמו רעב, הערה מעליבה או מתח כלכלי וגם לגירוי המתמיד של הצורך בניקוטין. יש דרכים להתמודד עם הצורך להירגע בתקופת לחץ (כמו לפני מבחן, לפני מפגש רומנטי וכו') ללא צורך בעזרים חיצוניים - הדרכים העיקריות הן [[פעילות גופנית]], בחינה של הרגלי חשיבה (בדומה למסורת של ה[[בודהיזם]], וכן שיטות כמו ביופידבק ועוד), האזנה למוזיקה, תרגילי נשימה ומדיטציה. אנשים העוסקים ב[[גמילה מעישון]] טוענים כי אחד הדברים העיקריים שמעשן צריך להתגבר עליו הוא הפחד מפני הפסקת עישון ומן האשליה לפיה העישון באמת מרגיע אותו. | + | * '''סיגריות עוזרות להירגע''' - דעה זו נפוצה בקרב מעשנים בוגרים. אחד ההרגלים המעודדים את הגברת העישון או חזרה לעישון אחרי גמילה הוא לקיחת סיגריות בתקופות של מתח או כדי להירגע. סיגריות וטבק הם חומרים ממכרים מאוד. הגוף של רוב המעשנים מפתח תלות ו[[התמכרות לניקוטין]], החומר הממכר בסיגריות. התלות הזאת מייצרת גירוי הולך וגובר בעוצמתו אצל המעשן המכור אם הוא נמנע מעישון. הגירוי מגביר את העצבנות של המעשן בדומה לגירויים אחרים (כמו צמא, רעב או עייפות) המגבירים את העצבנות של אדם בריא. מובן שעישון סיגריה עבור המעשן הוא פעולה מרגיעה בדומה לכך שלגימה של מים מקטינה את העצבנות של אדם צמא. אבל בעוד שעישון של סיגריה בודדת גורם להקטנת הגירוי, האפקט הכולל של עישון הוא הגברת העצבנות של המעשן שכן הוא חשוף גם לגירויים נוספים כמו רעב, הערה מעליבה או מתח כלכלי וגם לגירוי המתמיד של הצורך בניקוטין. יש דרכים להתמודד עם הצורך להירגע בתקופת לחץ (כמו לפני מבחן, לפני מפגש רומנטי וכו') ללא צורך בעזרים חיצוניים - הדרכים העיקריות הן [[פעילות גופנית]], בחינה של הרגלי חשיבה (בדומה למסורת של ה[[בודהיזם]], וכן שיטות כמו ביופידבק ועוד), האזנה למוזיקה, תרגילי נשימה ומדיטציה. אנשים העוסקים ב[[גמילה מעישון]] טוענים כי אחד הדברים העיקריים שמעשן צריך להתגבר עליו הוא הפחד מפני הפסקת עישון ומן האשליה לפיה העישון באמת מרגיע אותו. |