שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''קנת אוורת בולדינג''' (18 בינואר 1910 - 18 במרץ 1993 ) Kenneth Ewart Boulding, היה כלכלן, מחנך, משורר, מיסטיקן דתי, קוויקריסט מסור,, פעיל שלום, מדען מערכות ופילוספוף אינטרדיספלינרי. הוא נולד בליברפול, אנגליה, קיבל תואר מאוניברסטית אוקספורד, והפך לאזרח ארצות הברית ב 1948. בולדינג היה המייסד של פרוייקטים איטלקטואליים רבים שנמשכים עד היום בכלכלה ובמדעי החברה. הוא תואר בתור "למדן של כל המערכות", הוא פרסם למעלה מ-36 ספרים ולמעלה מ-1200 מאמרים. טקסטים עכשויים מצאו שהוא אחד מהכותבים הנדירים שכתביהם הם "ציטוטים קלאסיים". למעשה, הוא הכותב של שני קלסיקות מצוטטות: '''[[התמונה:ידע בחיים והחברה]]''' (1956) ו'''[[קונפליקט והגנה: תאוריה כללית]]''' (1962). | + | '''קנת אוורת בולדינג''' (18 בינואר 1910 - 18 במרץ 1993 ) '''Kenneth Ewart Boulding''', היה כלכלן, מחנך, משורר, מיסטיקן דתי, קוויקריסט מסור, פעיל שלום, מדען מערכות ופילוספוף בין-תחומי. |
| | | |
− | בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות כולל [[האגודה האמריקנית לכלכלה]], [[האגודה למחקר של מערכות כלליות]], והאגודה האמריקנית לקידום המדע. הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיספלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה וסוציולוגיה לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים בינהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציונית]] (במקום זו של [[שיווי משקל סטטי]]) בכלכלה. ראו הגישה האבולציונית של קנת בולדינג. | + | הוא נולד בליברפול, אנגליה, קיבל תואר מאוניברסטית אוקספורד, והפך לאזרח ארצות הברית ב-1948. בולדינג היה המייסד של פרוייקטים איטלקטואליים רבים שנמשכים עד היום בכלכלה ובמדעי החברה. הוא תואר בתור "למדן של כל המערכות", הוא פרסם למעלה מ-36 ספרים ולמעלה מ-1200 מאמרים. טקסטים עכשויים מצאו שהוא אחד מהכותבים הנדירים שכתביהם הם "ציטוטים קלאסיים". למעשה, הוא הכותב של שני קלסיקות מצוטטות: '''[[התמונה:ידע בחיים והחברה]]''' (1956) ו'''[[קונפליקט והגנה: תאוריה כללית]]''' (1962). |
| | | |
− | בולדינג הדגיש כי הכלכלה האנושית והתנהגויות אחרות הינן טבועות בתוך מערכת מחברת גדולה יותר: כדי להבין את ההשפעות של ההתנגות שלנו, כלכלית או אחרת, קודם עלינו לחקור ולפתח הבנה מדעית של האקודינמידה של המערכת הכללית, החברה העולמית שבה אנו חיים. בולדינג האמין, שבהעדר מאמץ מחוייב למחקר והבנה הנכונים של מדעי החברה, המין האנושי עלול להכחד. אבל הוא מת אופטימי, כשהוא מאמין שהמסע האבולוציוני שלנו רק החל את דרכו. | + | בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות כולל [[האגודה האמריקנית לכלכלה]], [[האגודה למחקר של מערכות כלליות]], והאגודה האמריקנית לקידום המדע. הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיספלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה וסוציולוגיה לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים בינהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציונית]] (במקום זו של [[שיווי משקל סטטי]]) בכלכלה. (ראו הגישה האבולציונית של קנת בולדינג). |
| | | |
− | בולדינג היה רפולביקני מסור, אבל המדיניות של [[רונלד רייגן]] הובילה אותו לקרוע את כרטיס המפלגה שלו ב1982. הוא התרגז בגלל [[כלכלת צד ההיצע]] של רייגן ובגלל ההוצאות המנופחות של תקציב הצבא. הוא הטיף לדיאלוג גדול יותר עם ברית המועצות ולעג לפרנויה של רייגן מפני הרוסים. | + | בולדינג הדגיש כי הכלכלה האנושית והתנהגויות אחרות הינן טבועות בתוך [[מערכות מורכבות|מערכת]] מחברת גדולה יותר: כדי להבין את ההשפעות של ההתנגות שלנו, כלכלית או אחרת, קודם עלינו לחקור ולפתח הבנה מדעית של הדינמידה של המערכת הכללית, החברה העולמית שבה אנו חיים. בולדינג האמין, שבהעדר מאמץ מחוייב למחקר והבנה הנכונים של מדעי החברה, המין האנושי עלול להכחד. אבל הוא מת אופטימי, כשהוא מאמין שהמסע האבולוציוני שלנו רק החל את דרכו. |
| | | |
− | מעבר לעבודתו כפעיל למען השלום, בולדינג היה סביבתן שטען שהכלכלה צריכה להפגין כבוד גדול יותר כלפי הטבע. ב1958 הוא שאל:
| + | בולדינג היה רפולביקני מסור, אבל המדיניות של [[רונלד רייגן]] הובילה אותו לקרוע את כרטיס המפלגה שלו ב-1982. הוא התרגז בגלל [[כלכלת צד ההיצע]] של רייגן ובגלל ההוצאות המנופחות של תקציב הצבא. הוא הטיף לדיאלוג גדול יותר עם ברית המועצות ולעג לפרנויה של רייגן מפני הרוסים. |
− | :"האם עלינו לראות בעולם הטבעי פשוט מחסן שניתן לשדוד אותו לטובת התועלת המיידית של האדם?... האם לאדם יש איזושהיא מחוייבות לשימורו של שיווי משקל נאות בטבע, לשימורם של מינים נדירים, או אפילו להמשכיות הבלתי בטוחה של המין שלו עצמו?"
| |
| | | |
− | הוא כינה את המודל הכלכלי הנוכחי (המודל הנאו קלאסי) כ"[[כלכלת בוקרים]]" שרואה בטבע משאב בלתי מתכלה אינסופי ומתגמלת התנהגות נצלנית, רומנטית ואלימה. האלטרינבה שלו היא "[[כלכלת ספינת חלל]]" שבה כדור הארץ הוא כמו ספינה המכילה את הביוספרה והמין האנושי, עם משאבים מוגבלים ותמריץ שלילי כלפי צריכה. | + | מעבר לעבודתו כפעיל למען השלום, בולדינג היה [[סביבתנות|סביבתן]] שטען שהכלכלה צריכה להפגין כבוד גדול יותר כלפי הטבע. בשנת 1958 הוא שאל: |
| + | :"האם עלינו לראות בעולם הטבעי מחסן בלבד, שניתן לשדוד אותו לטובת התועלת המיידית של האדם?... האם לאדם יש איזושהי מחוייבות לשימורו של שיווי משקל נאות בטבע, לשימורם של מינים נדירים, או אפילו להמשכיות הבלתי בטוחה של המין שלו עצמו?" |
| + | |
| + | דיילי פיתח את הרעיון של '''[[ספינת החלל כדור הארץ|כלכלת ספינת החלל כדור הארץ]]'''. הוא כינה את המודל הכלכלי הנוכחי ([[כלכלה נאו קלאסית|המודל הנאו קלאסי]]) כ"כלכלת בוקרים" שרואה בטבע משאב בלתי מתכלה אינסופי ומתגמלת התנהגות נצלנית, רומנטית ואלימה. האלטרינבה שלו היא "כלכלת ספינת חלל" שבה כדור הארץ הוא כמו ספינה המכילה את הביוספרה והמין האנושי, עם משאבים מוגבלים ותמריץ שלילי כלפי צריכה. |
| | | |
| באופן בסיסי הוא רצה אמת בכלכלה. המסקנה של הפואמה שלו "בלדה של מודעות סביבתית" מנסחת זאת כך: | | באופן בסיסי הוא רצה אמת בכלכלה. המסקנה של הפואמה שלו "בלדה של מודעות סביבתית" מנסחת זאת כך: |
− | :"אז אנליזה של עלות תועלת היא כמעט תמיד בטוחה, | + | :"אז אנליזה של עלות-תועלת היא כמעט תמיד בטוחה, |
| :כדי להצדיק את הבניה של עובדה מוחשית ומוצקה, | | :כדי להצדיק את הבניה של עובדה מוחשית ומוצקה, |
| :בעוד שהאמת האקולוגית הושארה מאחור בהפשטה." | | :בעוד שהאמת האקולוגית הושארה מאחור בהפשטה." |
שורה 25: |
שורה 27: |
| * [[התמונה:ידע בחיים והחברה]] (1956) | | * [[התמונה:ידע בחיים והחברה]] (1956) |
| * [[קונפליקט והגנה: תאוריה כללית]] (1962). | | * [[קונפליקט והגנה: תאוריה כללית]] (1962). |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | * [[ספינת החלל כדור הארץ]]. |
| | | |
| ==לקריאה נוספת== | | ==לקריאה נוספת== |