שינויים

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות תוחלת החיים בלידה באיזורים שונים בעולם בשנת 2004, ממחישה את הנושא של [[אי שוויון בריאותי‏]] בין מדינות שונות. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 ומעלה. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60 ומעלה]]

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות תוחלת החיים בלידה באיזורים שונים בעולם בשנת 2004, ממחישה את הנושא של [[אי שוויון בריאותי‏]] בין מדינות שונות. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 ומעלה. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60 ומעלה]]

תוחלת חיים בלידה היא כמות שנות החיים הממוצעת של אנשים בזמן לידתם. נכון לשנת 2009 ברוב מדינות העולם תוחלת החיים בלידה היא מעל 70 שנה. במדינות מערביות רבות תוחלת החיים בלידה היא מעל 75 שנה. תוחלת הלידה ברוב מדינות אפריקה היא פחות מ-60 שנה, ובחלק קטן ממדינות אלו תוחלת חיים של 40 שנה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D#/media/File:Esperanza_de_vida.PNG]

תוחלת חיים בלידה היא כמות שנות החיים הממוצעת של אנשים בזמן לידתם. בקרב רוב האנשים עלול להתפתח במשך השנים מצבי [[נכות]] ושנים של תחלואה במחלות כרוניות עם כאבים, מגבלות או סבל. לכן פותחו גם מדדים אחרים כחלק מתפיסה של [[נטל תחלואה]] - כמו מדד תוחלת שנים בריאות בלידה (Healthy life expectancy -HALE)  שבודק לא רק את תוחלת החיים אלה את הממוצע של שנות חיים שבהם אנשים חיים ללא מחלה כרונית או נכות.

 

נכון לשנת 2009 ברוב מדינות העולם תוחלת החיים בלידה היא מעל 70 שנה. במדינות מערביות רבות תוחלת החיים בלידה היא מעל 75 שנה. תוחלת הלידה ברוב מדינות אפריקה היא פחות מ-60 שנה, ובחלק קטן ממדינות אלו תוחלת חיים של 40 שנה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D#/media/File:Esperanza_de_vida.PNG]

נכון לשנת 2017 המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוה בעולם כוללות  מספר מדינות קטנות ועשירות כמו סינגפור, מונקו ומקאו, חלק ממדינות מערב אירופה, יפן, קוריאה הדרומית, קנדה, אוסטרליה וישראל. תוחלת החיים במדינות אלה נעה בין 81.8 (בספרד) לבין 89.4 (מונקו). המדינות בעלות תוחלת החיים הנמוכה בעולם הן גם המדינות העניות בעולם - מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה או בסהרה עצמו ואפגניסטן, נכון לשנת 2017 תוחלת החיים בלידה נעה במדינות אלה בין 50.6 (צ'ד) ל-61 (גינאה). [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2102rank.html] איזורים בעלי ריכוז גבוה במיוחד של אנשים עם תוחלת חיים גבוה נקראים [[איזורים כחולים]] והסיבות לאריכות ימים במקומות אלה נחקרת.  

נכון לשנת 2017 המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוה בעולם כוללות  מספר מדינות קטנות ועשירות כמו סינגפור, מונקו ומקאו, חלק ממדינות מערב אירופה, יפן, קוריאה הדרומית, קנדה, אוסטרליה וישראל. תוחלת החיים במדינות אלה נעה בין 81.8 (בספרד) לבין 89.4 (מונקו). המדינות בעלות תוחלת החיים הנמוכה בעולם הן גם המדינות העניות בעולם - מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה או בסהרה עצמו ואפגניסטן, נכון לשנת 2017 תוחלת החיים בלידה נעה במדינות אלה בין 50.6 (צ'ד) ל-61 (גינאה). [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2102rank.html] איזורים בעלי ריכוז גבוה במיוחד של אנשים עם תוחלת חיים גבוה נקראים [[איזורים כחולים]] והסיבות לאריכות ימים במקומות אלה נחקרת.  

ההבדלים בתוחלת החיים בלידה נובעים בראש ובראשונה מתמותת תינוקות במהלך הלידה וכן מתמותת תינוקות וילדים קטנים. גורמים אחרים שגורמים להבדלים בין מדינות שונות כוללים [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] כמו [[עישון טבק|עישון]], [[תזונה]] ו[[פעילות גופנית]].  

ההבדלים בתוחלת החיים בלידה נובעים בראש ובראשונה מתמותת תינוקות במהלך הלידה וכן מתמותת תינוקות וילדים קטנים. גורמים אחרים שגורמים להבדלים בין מדינות שונות כוללים [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] כמו [[עישון טבק|עישון]], [[תזונה]] ו[[פעילות גופנית]].  

בקרב חלק מהאנשים עלול להתפתח במשך השנים מצבי [[נכות]] ושנים של תחלואה במחלות כרוניות עם כאבים, מגבלות או סבל. לכן פותחו גם מדדים אחרים כמו [[נטל תחלואה]] שבודק לא רק את תוחלת החיים אלה את הממוצע של שנות חיים שבהם אנשים חיים ללא מחלה כרונית או נכות.  

העליה בתוחלת החיים במשך מאות השנים האחרונות (ראשית במדינות מערביות ובהמשך גם במדינות אחרות) נבעו משלוש מגמות עיקריות. מגמה אחת היא ירידה בתמותת תינוקות בלידה ובשנים הראשונות לחייהם, בעיקר תודות לשיפורים בהיגיינה וברפואה ו[[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] נוספים שהובילו לירידה בתחלואה במחלות מדבקות וכן לירידה בתחלואה ובתמותה ממחלות ובעיות לא-מדבקות. בעבר כשליש עד שני שליש מהילדים לא שרדו את שנות חייהם הראשונות. מגמה נוספת היא שיפור הרפואה והבריאות בהמשך החיים, בעקבות הורדת האיומים מצד מחלות מדבקות. מגמה שלישית היא הפחתת התמותה ולפעמים גם התחלואה מצד תאונות ומחלות לא-מדבקות נוספות (לדוגמה הפחתת התמותה מבעיות לב). שינויים רבים התרחשו בעקבות [[המהפכה המדעית]], בעיקר בתחום הביולוגיה, [[בריאות הציבור]] וה[[רפואה]], אך גם בתחומים אחרים כמו הנדסה, מערכות חשמל, מחשוב ועוד. דוגמה לכך היא נושא של [[זיהום מים|הפרדת מי ביוב ממי שתייה]]. במדינות וערים שהפרדה כזו לא קיימת (בעקבות עוני, גידול אוכלוסין מהיר או אסונות כמו רעידת אדמה) נגרמת תחלואה במחלות כמו שלשול וכולרה שגורמת לתמותה משמעותית. בשנים האחרונות קיימת מגמה נוספת של עליה בתחלואה הכרונית במחלות לא מדבקות לדוגמה עליה ב[[השמנה]], [[סוכרת]] או [[דיכאון]] מגמות אלה עלולות להאט את קצב עליית תוחלת החיים ואף לקצר את תוחלת החיים. דוגמה לכך היא [[סמי פנאי]] מסוג אופיואידים - חומרים משככי כאבים - שגרמו לקיצור תוחלת החיים בארצות הברית.  

==תוחלת חיים בישראל==

==תוחלת חיים בישראל==