שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הצללה במרחב העירוני

הוסרו 3 בתים, 18:38, 2 בפברואר 2019
מ
אין תקציר עריכה
'''הצללה במרחב העירוני''' היא מתן צל בערים באמצעות [[עצים בעיר|עצים]], מבנים יריעות וכו'. במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא
מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ, {{הערה|שם=zarfati|ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019}} ולדבר זה יכולות להיות השפעות על בריאות האוכלוסיה האוכלוסייה והכלכלה העירונית והארצית.
שטחים חמים מידי מעודדים [[תכנון מוטה רכב פרטי|שימוש במכוניות]] ומהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות כולל יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. אחת ההשפעות החמורה היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסיההאוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}} בנוסף מחסור בצל במרחב העירוני עלול לגרום מקרים רבים יותר של [[סרטן העור]].
כתוצאה מכך ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד [[תחבורה בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אורח חיים פעיל]] לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירונית.
בשנת 2017 הכינה עיריית תל אביב יפו הנחיות לתכנון כמות צל במרחב הציבורי. אלו ההנחיות הראשונות בישראל לנושא זה. {{הערה|תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, [http://ecodemia.info/wp-content/uploads/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-1.pdf מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי], עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017 }}
כמות הצל שההנחיות דורשות הן בהתאם לאופי המקום:
* מרחב ציבורי פתוח - כמו רחובות, שבילים מעברים- רצף צל בכיסוי מינימלי של 80% מתוואי הולכי הרגל ורוכבי האופניים בצד אחד לפחות של הרחוב.
* שטחים מגוננים, פארקים וגינות - רצף צל בלפחות 20% מכלל האזור המגונן.
* אזורים פתוחים מרוצפים - כיכרות ורחבות עירוניות - לפחות 40% מהכלל האור יהיה עם רצף צל.
* במבני ציבור - חצרות מבני חינוך וקהילות - לפחות 50% מכלל שטחי החצר בבית הספר , למעט מגרשי ספורט, במרכזי הספורט לפחות 20% מכלל השטח במרכזי הספורט * חניונים על קרקעיים - לפחות 50% משטח החניון. * כלל סוגי המקומות - במוקדי עניין ושהייה כמו ספסלים, משטחי ישיבה, מתקני משחק וכושר - רצף צל בכיסוי של 80% מאיזור השהייה, במתקני משחק לילדים רצף צל ב -100%.
צל של עצים בהנחיות מוחשב כצל שעתיד העץ לתת 7 שנים מיום נטיעתו.
* [[הליכתיות]], [[תחבורה פעילה]]
==קישורים חיצוניים==
* ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019
* תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, [http://ecodemia.info/wp-content/uploads/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-1.pdf מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי], עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019
* תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, [http://ecodemia.info/wp-content/uploads/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-1.pdf מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי], עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017
 
[[קטגוריה:תכנון עירוני]]
[[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]]

תפריט ניווט