47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + + + + + + + שורה 20:
שורה 26: + +
אין תקציר עריכה
'''הצללה במרחב העירוני''' היא מתן צל בערים באמצעות [[עצים בעיר|עצים]], מבנים יריעות וכו'. במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא
'''הצללה במרחב העירוני''' היא מתן צל בערים באמצעות [[עצים בעיר|עצים]], מבנים יריעות וכו'. במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא
מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ ולדבר זה יכולות להיות השפעות על בריאות האוכלוסיה והכלכלה העירונית. שטחים חמים מידי מעודדים [[תכנון מוטה רכב פרטי|שימוש במכוניות]] ומהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד [[תחבורה בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אורח חיים פעיל]] לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירונית.
מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ, {{הערה|שם=zarfati|ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019}} ולדבר זה יכולות להיות השפעות על בריאות האוכלוסיה והכלכלה העירונית והארצית.
בשנת 2017 הכינה עיריית תל אביב יפו הנחיות לתכנון כמות צל במרחב הציבורי. אלו ההנחיות הראשונות בישראל לנושא זה.
שטחים חמים מידי מעודדים [[תכנון מוטה רכב פרטי|שימוש במכוניות]] ומהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות כולל יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. אחת ההשפעות החמורה היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסיה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]}}
כתוצאה מכך ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד [[תחבורה בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אורח חיים פעיל]] לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירונית.
בשנת 2017 הכינה עיריית תל אביב יפו הנחיות לתכנון כמות צל במרחב הציבורי. אלו ההנחיות הראשונות בישראל לנושא זה. {{הערה|תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, [http://ecodemia.info/wp-content/uploads/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-1.pdf מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי], עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017 }}
כמות הצל שההנחיות דורשות הן בהתאם לאופי המקום:
כמות הצל שההנחיות דורשות הן בהתאם לאופי המקום:
* [[טבע עירוני ותחבורה בת קיימא]]
* [[טבע עירוני ותחבורה בת קיימא]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019
* ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019