שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הצללה במרחב העירוני

נוספו 2,127 בתים, 18:16, 27 בינואר 2019
אין תקציר עריכה
'''הצללה במרחב העירוני''' היא מתן צל בערים באמצעות [[עצים בעיר|עצים]], מבנים יריעות וכו'. במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא
מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ , {{הערה|שם=zarfati|ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019}} ולדבר זה יכולות להיות השפעות על בריאות האוכלוסיה והכלכלה העירונית. שטחים חמים מידי מעודדים [[תכנון מוטה רכב פרטי|שימוש במכוניות]] ומהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד [[תחבורה בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אורח חיים פעיל]] לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירוניתוהארצית.
שטחים חמים מידי מעודדים [[תכנון מוטה רכב פרטי|שימוש במכוניות]] ומהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות כולל יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]] ועוד. אחת ההשפעות החמורה היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסיה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.  לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]}} כתוצאה מכך ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד [[תחבורה בת קיימא]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אורח חיים פעיל]] לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירונית.  בשנת 2017 הכינה עיריית תל אביב יפו הנחיות לתכנון כמות צל במרחב הציבורי. אלו ההנחיות הראשונות בישראל לנושא זה. {{הערה|תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, [http://ecodemia.info/wp-content/uploads/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-1.pdf מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי], עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017 }}
כמות הצל שההנחיות דורשות הן בהתאם לאופי המקום:
* [[טבע עירוני ותחבורה בת קיימא]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן [http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/Documents/book.pdf קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות], פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019

תפריט ניווט