47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''עיר בת קיימא''' היא עיר שמתוכננת על פי עקרונות של קיימות, כלומר עיר שמסוגלת להתקיים..."
'''עיר בת קיימא''' היא [[עיר]] שמתוכננת על פי עקרונות של [[קיימות]], כלומר עיר שמסוגלת להתקיים במשך שנים רבות, ללא פגיעה בדורות העתיד וללא שהיא עצמה תחווה קריסה.
רוב הערים כיום אינן בנות -קיימא משום שהן משתמשות ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] בצורה ישירה או עקיפה, הן גורמות לפליטת [[זיהום]] ו[[פסולת]] בצורות שונות ותורמות ל[[השפעות סביבתיות]] מזיקות אחרות כמו [[התחממות עולמית]], [[קיטוע שטחי מחיה]], [[הכחדת מינים]] ועוד. אנשי סביבה, כלכלנים, מתכנני ערים ועוד נמצאים באתגר משמעותי כיצד ניתן להפוך ערים לבנות קיימא יותר.
המונח "'''עיר אקולוגית'''", כפי שעיר בת קיימא מכונה לעיתים, עלה לשימוש על ידי ריצ'רד רגיסטר ב-[[1987]], בספרו "העיר האקולוגית ברקלי: תכנון עירונית למען בריאות העתיד". מונחים קרובים הם [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].
נושאים בשינוי ערים להיות בנות קיימא יותר כוללות מגוון גדול של נושאים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[בנייה ירוקה]], [[מחזור]] וצמצום פסולת, [[תעשייה בת קיימא]], [[טבע עירוני]]. נושאים ב[קיימות]] שבהם עירוניות בת קיימא ממעטת לעסוק נוגעים ל[[שימושי קרקע]] שנמצאי בעיקר מחוץ לעיר - [[חקלאות בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]] ו[[שמירת טבע]] הן הדוגמאות הבולטות. למרות זאת , לעירוניות אקולוגית יכולות להיות השפעות על נושאים אלה - לדוגמה [[התחממות עולמית]] שחלק מהמקור שלה הוא עירוני יש השפעות על [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות על החקלאות]] וכן גם ל[[פרבור]]. שמירת טבע מושפעת הרבה מדפוסי תחבורה שנובעים מדברים כמו פיתוח כבישים בין ערים ו[[קיטוע שטחי מחיה]]. הביקוש לאנרגיה מושפע מהיבטים שונים כמו בנייה, תחבורה ועיצוב מוצרים ושירותים שנצרכים בעיר.
==רקע==
רוב האנשים שחיים כיום, חיים באחת מ-3 צורות יישוב - ערים, [[פרבור|פרברים]] וכפרים. במשך מאות השנים האחרונות קיים תהליך של [[עיור]] - מעבר מהכפרים לערים. [[המהפכה התעשייתית]] התקמדה בערים דבר שהאיץ נזקים סביבתיים שונים והפך את האנושות לתלויה יותר ב[[דלקים מחצביים]] לקיומה - [[זיהום תעשייתי]] ממפעלים, [[כריית]] חומרי גלם שונים הנדרשים למפעלים בעיר ולשם בניים תשתיות ובתים בעיר, [[זיהום מתחבורה]], פליטה של [[זיהום אוויר]] לשם ייצור חשמל שמועבר לערים, תשתיות תחבורה בין הערים, [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] , [[זיהום רעש]] ו[[זיהום אור]].
[[קובץ:Hillside_deforestation_in_Rio_de_Janeiro.jpg|ממוזער|שמאל|דוגמה מובהקת לעיר שאינה בת קיימא, ניכרת כריתה מסיבית של יערות הגשם, סמוך ל[[ריו דה ז'ניירו]], [[ברזיל]] - ינואר 2009]]
תהליכים אלה של השפעות סביבה, לא נוצרו רק בגלל קיום הערים עצמן אלא גם מהאופי התעשייתי של הערים והכלכלה האנושית, וכן מעצם הגידול של הערים שהתאפשר תודות לתהליכי [[שיפורים טכנולוגיים]], התפתחות של [[חקלאות תעשייתית]], מגמות [[גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ועוד. לדוגמה ללא חקלאות תעשיתית ו[[מיכון החקלאות]] רוב האנושות היתה עדיין צריכה לעבוד ב[[חקלאות]] ומגורים בעיר היו הופכים דבר לא מעשי. כמו כן במהלך המאה ה-20 השתנה האופי של ערים רבות - תהליכים של [[פרבור]] שנבעו בצורה נרחבת עקב שימוש גדל ב[[מכוניות]] שינו את המבנה ואת התפקוד של ערים והגדילו את השימוש במשאבים כולל השטח שערים תופסות, וכמות המשאבים שאנשים צורכים.
==צעדים לקראת ערים בנות קיימא==
ערים רבות בעולם מנסות להתקדם לכיוון [[הגנת הסביבה]], צמצום [[השפעות סביבתיות]]. ערים פועלות לספק את השירותים הנדרשים לתושבים במינימום [[זיהום אוויר]] ופגיעה ב[[איכות הסביבה]], להוביל [[חסכון אנרגטי]], לספק מערכת [[תחבורה בת קיימא]], המתעדפת [[הליכה]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] על פני שימוש מרובה ברכב פרטי. כמו כן היא עיר השמה דגש על הגברת ה[[אינטראקציה]] בין האנשים בעיר, [[מיחזור]] והפרדת אשפה. ערים רבות מנסות להתקדם לכיוון של [[עירוניות מתחדשת]].
לפעמים קיים מתח בין מטרות אלה של קיימות לבין תהליכים של [[צמיחה כלכלית]] קצרת טווח ובין [[גידול אוכלוסין]]. ככל שערים הן גדולות יותר כך קשה יותר להקטין נזקים שהן גורמות, מצד שני , הגידול והעליה בצפיפות של ערים גורמים לכך שהנזקים הסביבתיים הופכים להיות גלויים יותר ולהשפיע על התושבים - ובכך לאפשר פעולה פוליטית וציבורית לכיוון יותר בן קימא. לעיתים הגדלת הקיימות הולכת יד ביד עם שיפור איכות החיים של התושבים -לדוגמה תחבורה יעילה יותר או פחות זיהום אוויר. היבטים אלה יכולים לסייע לפעמים לצמיחת חלק מהעסקים.
קיימים ניגודים ומתחים בין היבטים שונים של קיימות בהקשרים שונים. לדגומה קל יותר לייצר בנייה ירוקה ואף [[בניה טבעית]] בבתים נמוכים - כך שבתים אלה דורשים פחות משאבים להקמה ולתחזוקה והם מייצרים פחות זיהום. מצד דני בניה נמוכה יותר פרושה קשיים גדולים יותר להגדיל את ה[[צפיפות]] והיא נוטה להיות חלק מ[[פרבור|פרבור משתרע]] שמקשה על [[תחבורה בת קיימא]] ומעודד שימוש במכוניות וכיסוי חלקים גדולים של היבשה בפרברי ענק. יש לפעמים דרכים להפחית ניגודים כאלה - לדוגמה בניית [[בנייה מרקמית]] (עד כ-8 קומות) שמאפשרת בנייה צפופה יחסית אבל ללא שטחים גדולים מצד אחד, וללא שימוש ב[[מגדלי מגורים|מגדלים]] מצד שני.
נכון להיום, אין בישראל עיר בת קיימא. קיימות תוכניות של [[משרד התחבורה]] לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא.{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1806:city-modeal&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא], אתר משרד התחבורה}}
רוב הערים כיום אינן בנות -קיימא משום שהן משתמשות ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] בצורה ישירה או עקיפה, הן גורמות לפליטת [[זיהום]] ו[[פסולת]] בצורות שונות ותורמות ל[[השפעות סביבתיות]] מזיקות אחרות כמו [[התחממות עולמית]], [[קיטוע שטחי מחיה]], [[הכחדת מינים]] ועוד. אנשי סביבה, כלכלנים, מתכנני ערים ועוד נמצאים באתגר משמעותי כיצד ניתן להפוך ערים לבנות קיימא יותר.
המונח "'''עיר אקולוגית'''", כפי שעיר בת קיימא מכונה לעיתים, עלה לשימוש על ידי ריצ'רד רגיסטר ב-[[1987]], בספרו "העיר האקולוגית ברקלי: תכנון עירונית למען בריאות העתיד". מונחים קרובים הם [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].
נושאים בשינוי ערים להיות בנות קיימא יותר כוללות מגוון גדול של נושאים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[בנייה ירוקה]], [[מחזור]] וצמצום פסולת, [[תעשייה בת קיימא]], [[טבע עירוני]]. נושאים ב[קיימות]] שבהם עירוניות בת קיימא ממעטת לעסוק נוגעים ל[[שימושי קרקע]] שנמצאי בעיקר מחוץ לעיר - [[חקלאות בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]] ו[[שמירת טבע]] הן הדוגמאות הבולטות. למרות זאת , לעירוניות אקולוגית יכולות להיות השפעות על נושאים אלה - לדוגמה [[התחממות עולמית]] שחלק מהמקור שלה הוא עירוני יש השפעות על [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות על החקלאות]] וכן גם ל[[פרבור]]. שמירת טבע מושפעת הרבה מדפוסי תחבורה שנובעים מדברים כמו פיתוח כבישים בין ערים ו[[קיטוע שטחי מחיה]]. הביקוש לאנרגיה מושפע מהיבטים שונים כמו בנייה, תחבורה ועיצוב מוצרים ושירותים שנצרכים בעיר.
==רקע==
רוב האנשים שחיים כיום, חיים באחת מ-3 צורות יישוב - ערים, [[פרבור|פרברים]] וכפרים. במשך מאות השנים האחרונות קיים תהליך של [[עיור]] - מעבר מהכפרים לערים. [[המהפכה התעשייתית]] התקמדה בערים דבר שהאיץ נזקים סביבתיים שונים והפך את האנושות לתלויה יותר ב[[דלקים מחצביים]] לקיומה - [[זיהום תעשייתי]] ממפעלים, [[כריית]] חומרי גלם שונים הנדרשים למפעלים בעיר ולשם בניים תשתיות ובתים בעיר, [[זיהום מתחבורה]], פליטה של [[זיהום אוויר]] לשם ייצור חשמל שמועבר לערים, תשתיות תחבורה בין הערים, [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] , [[זיהום רעש]] ו[[זיהום אור]].
[[קובץ:Hillside_deforestation_in_Rio_de_Janeiro.jpg|ממוזער|שמאל|דוגמה מובהקת לעיר שאינה בת קיימא, ניכרת כריתה מסיבית של יערות הגשם, סמוך ל[[ריו דה ז'ניירו]], [[ברזיל]] - ינואר 2009]]
תהליכים אלה של השפעות סביבה, לא נוצרו רק בגלל קיום הערים עצמן אלא גם מהאופי התעשייתי של הערים והכלכלה האנושית, וכן מעצם הגידול של הערים שהתאפשר תודות לתהליכי [[שיפורים טכנולוגיים]], התפתחות של [[חקלאות תעשייתית]], מגמות [[גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ועוד. לדוגמה ללא חקלאות תעשיתית ו[[מיכון החקלאות]] רוב האנושות היתה עדיין צריכה לעבוד ב[[חקלאות]] ומגורים בעיר היו הופכים דבר לא מעשי. כמו כן במהלך המאה ה-20 השתנה האופי של ערים רבות - תהליכים של [[פרבור]] שנבעו בצורה נרחבת עקב שימוש גדל ב[[מכוניות]] שינו את המבנה ואת התפקוד של ערים והגדילו את השימוש במשאבים כולל השטח שערים תופסות, וכמות המשאבים שאנשים צורכים.
==צעדים לקראת ערים בנות קיימא==
ערים רבות בעולם מנסות להתקדם לכיוון [[הגנת הסביבה]], צמצום [[השפעות סביבתיות]]. ערים פועלות לספק את השירותים הנדרשים לתושבים במינימום [[זיהום אוויר]] ופגיעה ב[[איכות הסביבה]], להוביל [[חסכון אנרגטי]], לספק מערכת [[תחבורה בת קיימא]], המתעדפת [[הליכה]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] על פני שימוש מרובה ברכב פרטי. כמו כן היא עיר השמה דגש על הגברת ה[[אינטראקציה]] בין האנשים בעיר, [[מיחזור]] והפרדת אשפה. ערים רבות מנסות להתקדם לכיוון של [[עירוניות מתחדשת]].
לפעמים קיים מתח בין מטרות אלה של קיימות לבין תהליכים של [[צמיחה כלכלית]] קצרת טווח ובין [[גידול אוכלוסין]]. ככל שערים הן גדולות יותר כך קשה יותר להקטין נזקים שהן גורמות, מצד שני , הגידול והעליה בצפיפות של ערים גורמים לכך שהנזקים הסביבתיים הופכים להיות גלויים יותר ולהשפיע על התושבים - ובכך לאפשר פעולה פוליטית וציבורית לכיוון יותר בן קימא. לעיתים הגדלת הקיימות הולכת יד ביד עם שיפור איכות החיים של התושבים -לדוגמה תחבורה יעילה יותר או פחות זיהום אוויר. היבטים אלה יכולים לסייע לפעמים לצמיחת חלק מהעסקים.
קיימים ניגודים ומתחים בין היבטים שונים של קיימות בהקשרים שונים. לדגומה קל יותר לייצר בנייה ירוקה ואף [[בניה טבעית]] בבתים נמוכים - כך שבתים אלה דורשים פחות משאבים להקמה ולתחזוקה והם מייצרים פחות זיהום. מצד דני בניה נמוכה יותר פרושה קשיים גדולים יותר להגדיל את ה[[צפיפות]] והיא נוטה להיות חלק מ[[פרבור|פרבור משתרע]] שמקשה על [[תחבורה בת קיימא]] ומעודד שימוש במכוניות וכיסוי חלקים גדולים של היבשה בפרברי ענק. יש לפעמים דרכים להפחית ניגודים כאלה - לדוגמה בניית [[בנייה מרקמית]] (עד כ-8 קומות) שמאפשרת בנייה צפופה יחסית אבל ללא שטחים גדולים מצד אחד, וללא שימוש ב[[מגדלי מגורים|מגדלים]] מצד שני.
נכון להיום, אין בישראל עיר בת קיימא. קיימות תוכניות של [[משרד התחבורה]] לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא.{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1806:city-modeal&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא], אתר משרד התחבורה}}