שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אתגר אפס הרעב

נוספו 4,296 בתים, 16:04, 16 באוגוסט 2018
אין תקציר עריכה
'''מטרת פיתוח בר קיימא מספר 2 של האו"ם: סיום הרעב, הגעה לביטחון תזונתי, שיפור איכות התזונה וקידום חקלאות ברת קיימא''' (באנגלית: '''Goal 2: End hunger, achieve food security and improved nutrition and promote sustainable agriculture''') נבחרה להיות חלק מ[[יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם]] בשנת [[2015]] (Sustainable Development Goals - SDG's). תוכנית זו ידועה בשם '''אתגר אפס הרעב''' (Zero Hunger Challenge), והוכרזה לראשונה בוועידת ה[[או"ם]] לפיתוח בר־קיימא "ריו+20" בשנת [[2012]]. מטרתו של יעד זה היא לסיים הן את תופעת ה[[רעב]] והן את [[תת תזונה|תת-התזונה]] בתפוצה הבינלאומית, וזאת תוך מתן דגש על אוכלוסיות מחולשות ו[[עוני|עניות]]. מטרה זו מצריכה יישום טכנולוגיות [[חקלאות בת קיימא|חקלאיות ברות-קיימא]] תוך שיתוף פעולה והשקעה בינלאומית על מנת להגדיל את התפוקה החקלאית.
 
==רקע==
'''מיגור הרעב, השגת ביטחון תזונתי ותזונה משופרת, קידום חקלאות בת קיימא'''{{הערה|[http://www.undp.org/content/undp/en/home/sustainable-development-goals/goal-2-zero-hunger.html Goal 2: Zero hunger], UNDP}}
 
יעד 2 מצהיר כי עד שנת 2030 אנחנו צריכים לסיים את ה[[רעב]] ואת כל הצורות של [[תת תזונה]]. דבר זה יושג באמצעות הכפלה של [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] והכפלה של ההכנסות של חקלאים ויצרני מזון קטנים (במיוחד נשים ועמים ילידים), על ידי הבטחה של מערכות בנות-קיימא להפקת מזון ועל-ידי תהליך שיפור הדרגתי של ה[[קרקע]]. לפי המסמך [[חקלאות]] היא תחום העיסוק הגדול בעולם ומספקת פנרסה ל-40% מ[[אוכלוסיית העולם]]. היא מקור ההכנסה הגדול ביותר למשקי בית עניים במרחב הכפרי. נשים מהוות 43% מכוח העבודה החקלאי במדינות מתפתחות ומעל 50% בחלקים שונים של אסיה ואפריקה. עם זאת נשים מחזיקות בעלות רק על 20% מהקרקע החקלאית.
 
יעדים אחרים עוסקים בשימור של [[מגוון גנטי]] של זרעים, שיפור הגישה לקרקע, מניעת מגבלות ועיוותים במסחר ב[[שוק החקלאות העולמי]] כדי למנוע תנודות חדות במחירי המזון, מניעת [[זריקת מזון]] בסיוע הקוליציה הבינלאומית בנושא אובדן מזון וסיום של [[תת תזונה]] ותזונה חסרה בקרב ילדים.
 
ברחבי העולם, אחד מתוך 9 אנשים סובל מ[[תת תזונה]], רובם הגדול גרים במדינות מתפתחות.{{הערה|שם="SDGChildren2018"|[https://data.unicef.org/wp-content/uploads/2018/03/Progress_for_Every_Child_V4.pdf Progress for Every Child in the SDG Era], UNICEF}} תת תזונה גוררת [[תת-התפתחות]] או תת-התפתחות חמורה של 52 מיליון ילדים ברחבי העולם, וגורמת כמעט מחצית (45%) ממקרי המוות שנגרמים לילדים מתחת לגיל 5 - 3.1 מיליון ילדים בשנה. {{הערה|[https://data.unicef.org/wp-content/uploads/2016/06/130565-1.pdf From Promise to Impact: Ending malnutrition by 2030], UNICEF }} תת-תזונה כרונית, שמשפיעה על פי הערכות על 155 מיליון ילדים ברחבי העולם, גורמת גם לתת-התפתחות של המוח ושל הגוף וגורמת לסיגון מוגבר למוות, מחלות וחוסר הצלחה כמבוגרים.{{הערה|שם="SDGChildren2018"}} נכון לשנת 2017, רק 26 מתוך 202 המדינות החברות באו"ם, נמצאות בתוואי להשגת היעד לחיסול תת התזונה והתזונה הלקויה, בעוד 20% מהמדינות לא התקדמו כלל, וכמעט 70% הן ללא נתונים בכלל או עם נתונים חסרים כדי לקבוע את מידת ההתקדמות שלהן. {{הערה|שם="SDGChildren2018"}}
 
דו"ח מטעם International Food Policy Research Institute משנת 2013 מצהיר כי המאמצים של SDGs לא צריכים להיות לסיים את העוני עד שנת 2030, אלא על חיסול הרעב ותת התזונה עד שנת 2025. <ref name="IFPRI2013">Fan, Shenggen and Polman, Paul. 2014. [http://ebrary.ifpri.org/cdm/ref/collection/p15738coll2/id/128045 An ambitious development goal: Ending hunger and undernutrition by 2025]. In 2013 Global food policy report. Eds. Marble, Andrew and Fritschel, Heidi. Chapter 2. Pp 15-28. Washington, D.C.: International Food Policy Research Institute (IFPRI).</ref>הצהרה זו מבוססת על ניתוח של מחקרים שבוצעו בסין, ויאטנם, ברזיל ותאילנד. זוהו שלושה אפיקים להשגת מטרה זו: 1) בכיוון חקלאי; 2) בכיוון של הגנה חברתית והתערבות תזונתית ; 3 ) שילוב של שתי הגישות הללו. <ref name="IFPRI2013" />
== תתי היעדים ==
תתי-יעדים שהוצבו על מנת למגר את התופעה עד שנת 2030:

תפריט ניווט