שינויים

{{לשכתב|סיבה=בנוי כנייר עמדה והצהרת כוונות, ולא כערך אנציקלופדי}}

{{לשכתב|סיבה=בנוי כנייר עמדה והצהרת כוונות, ולא כערך אנציקלופדי}}

'''מטרת פיתוח בר קיימא מספר 2 של האו"ם: סיום הרעב, הגעה לביטחון תזונתי, שיפור איכות התזונה וקידום חקלאות ברת קיימא''' (ב[[אנגלית]]: '''Goal 2: End hunger, achieve food security and improved nutrition and promote sustainable agriculture''') נבחרה להיות חלק מ[[יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם]] בשנת [[2015]] (Sustainable Development Goals - SDG's). תוכנית זו ידועה בשם '''אתגר אפס הרעב''' (Zero Hunger Challenge), והוכרזה לראשונה בוועידת ה[[או”ם]] לפיתוח בר־קיימא "ריו+20" בשנת [[2012]]. מטרתו של יעד זה היא לסיים הן את תופעת הרעב והן את תת-התזונה בתפוצה הבינלאומית, וזאת תוך מתן דגש על אוכלוסיות מחולשות ועניות. מטרה זו מצריכה יישום טכנולוגיות חקלאיות ברות-קיימא תוך שיתוף פעולה והשקעה בינלאומית על מנת למנף את התפוקה החקלאית.

'''מטרת פיתוח בר קיימא מספר 2 של האו"ם: סיום הרעב, הגעה לביטחון תזונתי, שיפור איכות התזונה וקידום חקלאות ברת קיימא''' (באנגלית: '''Goal 2: End hunger, achieve food security and improved nutrition and promote sustainable agriculture''') נבחרה להיות חלק מ[[יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם]] בשנת [[2015]] (Sustainable Development Goals - SDG's). תוכנית זו ידועה בשם '''אתגר אפס הרעב''' (Zero Hunger Challenge), והוכרזה לראשונה בוועידת ה[[או”ם]] לפיתוח בר־קיימא "ריו+20" בשנת [[2012]]. מטרתו של יעד זה היא לסיים הן את תופעת ה[[רעב]] והן את [[תת-התזונה]] בתפוצה הבינלאומית, וזאת תוך מתן דגש על אוכלוסיות מחולשות ו[[עוני|עניות]]. מטרה זו מצריכה יישום טכנולוגיות [[חקלאות בת קיימא|חקלאיות ברות-קיימא]] תוך שיתוף פעולה והשקעה בינלאומית על מנת להגדיל את התפוקה החקלאית.

== תתי היעדים ==

== תתי היעדים ==

== חשיבות היעד ==

== חשיבות היעד ==

יעד זה הכרחי ליישום מאחר שחוסר ביטחון תזונתי הנו חסם לפיתוח בר קיימא ויוצר מלכודת ממנה אנשים אינם יכולים להיחלץ. מלכודת זו מובילה לאזרחים שאינם תורמים, בעלי נטייה למחלות, שלא יוכלו לשפר את איכות ורווחת חייהם. ישנם קרוב ל-800 מיליון אנשים הסובלים מרעב וחוסר ביטחון תזונתי, רובם במדינות מתפתחות. מעבר להבנה כי לכל בן אדם מגיעים תנאים בסיסיים לחיים נורמליים שכוללים מזון בעל ערך תזונתי, לעולם ללא רעב ישנה השפעה בינלאומית בתחומים נוספים כגון כלכלה והתפתחות חברתית. ללא השגת יעד זה, איi דרך להשיג את שאר היעדים שהציב האו"ם - חינוך, בריאות, שוויון מגדרי ועוד. זאת לא רק משום שיעדי האו"ם בתוכנית שזורים זה בזה, אלא מיגור הרעב הנו הבסיס עליו נבנים יעדים נוספים.

יעד זה הכרחי ליישום כדי להשיג מטרות של [[פיתוח בר קיימא]]  - זאת לאור הטענה כי [[בטחון תזונתי|חוסר ביטחון תזונתי]] הנו חסם ל[[פיתוח בר קיימא]] ויוצר [[מלכודת עוני]] ממנה אנשים מתקשים להיחלץ. מלכודת זו מובילה לכך שאזרחים שאינם תורמים לחברה, בעלי נטייה למחלות, שלא יוכלו לשפר את איכות ורווחת חייהם. ישנם קרוב ל-[[רעב עולמי|800 מיליון אנשים הסובלים מרעב וחוסר ביטחון תזונתי]], רובם במדינות מתפתחות. מעבר להבנה כי לכל בן אדם מגיעים תנאים בסיסיים לחיים נורמליים שכוללים מזון בעל ערך תזונתי, לעולם ללא רעב ישנה השפעה בינלאומית בתחומים נוספים כגון כלכלה והתפתחות חברתית. ללא השגת יעד זה, איi דרך להשיג את שאר היעדים שהציב האו"ם - חינוך, בריאות, שוויון מגדרי ועוד. זאת לא רק משום שיעדי האו"ם בתוכנית שזורים זה בזה, אלא מיגור הרעב הנו הבסיס עליו נבנים יעדים נוספים.

== דרך היישום ==

== דרך היישום ==

דרך יישום הפתרון כוללת הגדלת התפוקה וההכנסה של יצרנים מקומיים תוך מתן גישה שווה למשאבים כמו קרקע פורייה, השכלה, שירותים פיננסיים ושוויון הזדמנויות, במקביל לדיכוי של ייצוא חקלאי והטלת הגבלות על הסחר הבינלאומי. כמו כן, ייצור מזון ויישום שיטות חקלאיות תוך שימוש בטכנולוגיות ברות קיימא על מנת שיהיו עמידות לשינויי אקלים, מזג אוויר קיצוני, בצורות ואסונות נוספים. עבודה בשיטה זו תביא לשימור של מערכות אקולוגיות ושיפור איכות הקרקע. היעד של "אפס רעב" עד שנת 2030 הנו יעד בר השגה אך מורכב מאוד, ולכן דורש שיתוף פעולה רחב הכולל ממשלות, אזרחים, ארגוני זכויות אדם ואת המגזר הפרטי/עסקי.  

דרך יישום הפתרון כוללת הגדלת התפוקה וההכנסה של יצרנים מקומיים תוך מתן גישה שווה למשאבים כמו קרקע פורייה, השכלה, שירותים פיננסיים ושוויון הזדמנויות, במקביל לדיכוי של ייצוא חקלאי והטלת הגבלות על הסחר הבינלאומי. כמו כן, ייצור מזון ויישום שיטות חקלאיות תוך שימוש בטכנולוגיות ברות קיימא על מנת שיהיו עמידות לשינויי אקלים, מזג אוויר קיצוני, בצורות ואסונות נוספים. עבודה בשיטה זו אמורה להביא לשימור של מערכות אקולוגיות ושיפור איכות הקרקע. היעד של "אפס רעב" עד שנת 2030 נחשב יעד בר השגה אך מורכב מאוד, ולכן דורש שיתוף פעולה רחב הכולל ממשלות, אזרחים, ארגוני זכויות אדם ואת המגזר הפרטי/עסקי.  

== שיתוף הפעולה ==

== שיתוף הפעולה ==

== ארגונים הפועלים למען השגת המטרה ==

== ארגונים הפועלים למען השגת המטרה ==

ארגון גלובלי ללא מטרות רווח בשם "The Hunger Project" פועל למען השגת יעד סיום הרעב. ארגון זה, הוקם בשנת 1977, כאשר מטרתו היא סיום בר קיימא לרעב העולמי. הפרויקט פועל כשילוב בין 22 מדינות ברחבי העולם. המדינות חברות הארגון, לא רק תומכות בעצמן אלא בעזרת הארגון פועלות למיגור הרעב ולתמיכה בקהילות מאפריקה, דרום אסיה ודרום אמריקה.  

ארגון גלובלי ללא מטרות רווח בשם "[[The Hunger Project]]" פועל למען השגת יעד סיום הרעב. ארגון זה, הוקם בשנת 1977, כאשר מטרתו היא סיום בר קיימא לרעב העולמי. הפרויקט פועל כשילוב בין 22 מדינות ברחבי העולם. המדינות חברות הארגון, לא רק תומכות בעצמן אלא בעזרת הארגון פועלות למיגור הרעב ולתמיכה בקהילות מאפריקה, דרום אסיה ודרום אמריקה.  

נכון לתחילת 2016, הארגון זכה בציון 92 מתוך 100 על ידי "Charity Navigator", אתר המציג דירוג ארגוני צדקה לפי השירות שהם נותנים. בתחום שקיפות ופעילות זכה הארגון בציון 100 ובתחום הנגישות לכספים בציון 88.65. ציון זה נקבע כ-4/4 כוכבים כאשר לאורך השנים נדיר לראות ציונים נמוכים יותר שקיבל הארגון.

נכון לתחילת 2016, הארגון זכה בציון 92 מתוך 100 על ידי "Charity Navigator", אתר המציג דירוג ארגוני צדקה לפי השירות שהם נותנים. בתחום שקיפות ופעילות זכה הארגון בציון 100 ובתחום הנגישות לכספים בציון 88.65. ציון זה נקבע כ-4/4 כוכבים כאשר לאורך השנים נדיר לראות ציונים נמוכים יותר שקיבל הארגון.

* [[מטרות לפיתוח בר קיימא]]

* [[מטרות לפיתוח בר קיימא]]

* [[פיתוח בר-קיימא]]

* [[פיתוח בר-קיימא]]

* [[אמנת פריז]]

* [[אמנת פריז]]

* [[רעב]]

* [[רעב]]

[[קטגוריה:תזונה]]

[[קטגוריה:תזונה]]

[[קטגוריה:רעב המוני]]

[[קטגוריה:רעב המוני]]