שינויים

==דיון וביקורת==

==דיון וביקורת==

מדובר בספר ילדים ולכן קשה לצפות כי יתייחס לכל המורכבות שקיימת בעולם האמיתי. דבר זה מסביר אולי את ההתעלמות מהספר והרעיונות בו על ידי רוב האליטה האינטלקטואלית.  

מדובר בספר ילדים ולכן קשה לצפות כי יתייחס לכל [[מערכת מורכבת|המורכבות]] שקיימת בעולם האמיתי. דבר זה מסביר אולי את ההתעלמות מהספר והרעיונות בו על ידי רוב האליטה האינטלקטואלית.  

חלק מהרעיון של הספר הוא כי קיימים פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות - דבר זה מהווה גם אמירה חשובה - לפעמים צריך פשוט לאמץ פתרון עד כמה שהוא נוגד את האיטנרסים, קשה ליישום או משנה את המצב החברתי- לדוגמה ביטול העבדות בארצות הברית או הענקת זכות הצבעה לנשים. רעיון זה נוטה לכיוון של [[מהפכנות]] ונוגד רעיונות כמו [[שמרנות]] או [[שמרות ליברלית]] שדוגלות בשינוי איטי כדי למנוע זעזועים חברתיים שעלולים לגרום להוות בעיה גדולה יותר מאשר הפתרון.  

חלק מהרעיון של הספר הוא כי קיימים פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות - דבר זה מהווה גם אמירה חשובה - לפעמים צריך פשוט לאמץ פתרון למרות שהוא נוגד את האיטנרסים, קשה ליישום או משנה את המצב החברתי- לדוגמה ביטול העבדות בארצות הברית או הענקת זכות הצבעה לנשים. רעיון זה נוטה לכיוון של [[מהפכנות]] ונוגד רעיונות כמו [[שמרנות]] או [[שמרות ליברלית]] שדוגלות בשינוי איטי כדי למנוע זעזועים חברתיים שעלולים לגרום להוות בעיה גדולה יותר מאשר הפתרון.  

אף כי קסטנר מתייחס לגבולות כאל מקור המלחמות, הוא מתעלם מבעיות כמו מלחמת אזרחים. הספר כן מתייחס לרובד הרגשי והעמוק יותר של מלחמות בהצביעו על סיבות חברתיות כמו אדישות, שנאה, והנטייה של מנהיגים לכיוונים של תככים, מזימות, וכן תאוות בצע שררה וכבוד.  

אף כי קסטנר מתייחס לגבולות כאל מקור המלחמות, הוא מתעלם מבעיות כמו מלחמת אזרחים. הספר כן מתייחס לרובד הרגשי והעמוק יותר של מלחמות בהצביעו על סיבות חברתיות כמו אדישות, שנאה, והנטייה של מנהיגים לכיוונים של תככים, מזימות, וכן תאוות בצע שררה וכבוד. עם זאת אין בספר ניתוח עמוק של דברים אלה מעבר לרעיון של "חינוך".  

אחד הדברים המוצגים כהנחת יסוד של הספר היא ההנחה כי וועדות בינלאומיות אינן משיגות באמת הסכמה ושלום. רעיון זה נראה הגיוני בשנת 1949 לאחר כישלון חבר העמים במניעת התפתחות מלחמת העולם השנייה ולאור התפתחות המלחמה הקרה. בשנים לאחר מכן התפתח הרעיון של [[גלובליזציה]] כלכלית, קשרי מסחר וההסכמים בינלאומיים, מוסדות פיננסים ועוד שהקשו על קיום מלחמות שכן אלו הובילו לפגיעה במסחר של המדינות. כך שניתן להצביע על יתרונות מסויימים של הסכמים, וועדות וכו'. קצב ההסכמות איטי בגלל הצורך להגיע להסכמה בין מדינות בעלות אינטרסים שונים. מהצד הפסימי יותר ניתן להצביע על חוסר היכולת להגיע להסכמה בנושאים חשובים כמו [[התחממות עולמית]], התגברות של מכירות של [[נשק]], התגברות בעיית [[פליטים מאפריקה]] וחשש ממלחמות ועימותים סביב נושאי סביבה, התגברות של מגמות פופוליסטיות ומנהיגים סמכותניים ברוסיה, טורקיה, ארצות הברית ואירופה - כך שעולה הסיכון למלחמה ויש מגמה של התגברות המתיחות בין מדינות.  

אחד הדברים המוצגים כהנחת יסוד של הספר היא ההנחה כי וועדות בינלאומיות אינן משיגות באמת הסכמה ושלום. רעיון זה נראה הגיוני בשנת 1949 לאחר כישלון חבר העמים במניעת התפתחות מלחמת העולם השנייה ולאור התפתחות המלחמה הקרה. בשנים לאחר מכן התפתח הרעיון של [[גלובליזציה]] כלכלית, קשרי מסחר וההסכמים בינלאומיים, מוסדות פיננסים ועוד שהקשו על קיום מלחמות שכן אלו הובילו לפגיעה במסחר של המדינות. כך שניתן להצביע על יתרונות מסויימים של הסכמים, וועדות וכו'. קצב ההסכמות איטי בגלל הצורך להגיע להסכמה בין מדינות בעלות אינטרסים שונים. מהצד הפסימי יותר ניתן להצביע על חוסר היכולת להגיע להסכמה בנושאים חשובים כמו [[התחממות עולמית]], התגברות של מכירות של [[נשק]], התגברות בעיית [[פליטים מאפריקה]] וחשש ממלחמות ועימותים סביב נושאי סביבה, התגברות של מגמות פופוליסטיות ומנהיגים סמכותניים ברוסיה, טורקיה, ארצות הברית ואירופה - כך שעולה הסיכון למלחמה ויש מגמה של התגברות המתיחות בין מדינות.

 

ב-1949 הרעיון של ועידת 'שלום' היה מפוקפק בעיני רבים לא רק בשל זכר הכישלון של חבר הלאומים, אלא גם בשל הערכה לפיה ארגון [[האו"ם]] אינו אלא גרסא משודרגת של אותו רעיון כושל. את הביקורת הזו הביע בצורה חדה במיוחד [[אלברט איינשטיין]] בחוברת [[עולם אחד או כלום]] 'One World or None' שפרסם יחד עם מדעני גרעין אחרים ב- 1946 ובמכתב פומבי שכתב לעצרת האו"ם ב- 1947. הביקורת הזו הייתה מקובלת בחוגים הרחבים של [[התנועה לפדרליזם עולמי]] - ומופיעה בפתיחת המניפסט הקצר של התנועה שנוסח בקונגרס שנערך באותה שנה בעיר Montrox בשוויץ [http://www.wfm-igp.org/our-movement/history]. בשלהי מלחמת העולם השניה התנועה הזו הייתה פופולרית ומקובלת בהרבה ארצות, אבל היא דעכה ונשכחה עם פרוץ ה[[מלחמה הקרה]] והקיטוב הבינגושי.  

אחת הבעיות הבולטות בספר היא בעיית הדמוקרטיה והייצוג - הפיל מחליט על כינוס הוועידה ומיד היא מתכנסת על דעת כל החיות. החיות גורסות כי השמדת המסמכים פרושה ביטול הדעות הקדומות המפריעות להשגת הסכמה ושכל ישר  אולם מסמכים אלה מייצגים בעצם גם הסכמות מקומיות שהוגשו על ידי ממשלות שכביכול מייצגות את האזרחים. מצד שני השאלה היא עד כמה הצגת עמדות שמוענות השגת שלום אכן מייצגת את דעת האזרחים (בספר נטען כי בעצם האזרחים רוצים שלום יותר מאשר ההנהגה הפוליטית שלהם). כמו כן הרציונליות והנהלים הדמוקרטיים שקיימים ברמה המקומית עלולים לחסום השגת מטרה רציונלית, חשובה ודמוקרטית במובן הגדול יותר שלה - כלומר מניעת מלחמת שמד עולמית ומלחמה בכלל שעשויות להראות דבר לא רציונלי או לגרור ל[[תהליך בלתי הפיך]] שסופו החלטות שמנוגדות לרציונל של האנשים שהתחילו תהליך זה - וכן המלחמות והעוני הנגרם בעקבותיהם גוררים מצבים אנטי-דמוקרטיים ופגיעה בזכויות אדם.  

אחת הבעיות הבולטות בספר היא בעיית הדמוקרטיה והייצוג - הפיל מחליט על כינוס הוועידה ומיד היא מתכנסת על דעת כל החיות. החיות גורסות כי השמדת המסמכים פרושה ביטול הדעות הקדומות המפריעות להשגת הסכמה ושכל ישר  אולם מסמכים אלה מייצגים בעצם גם הסכמות מקומיות שהוגשו על ידי ממשלות שכביכול מייצגות את האזרחים. מצד שני השאלה היא עד כמה הצגת עמדות שמוענות השגת שלום אכן מייצגת את דעת האזרחים (בספר נטען כי בעצם האזרחים רוצים שלום יותר מאשר ההנהגה הפוליטית שלהם). כמו כן הרציונליות והנהלים הדמוקרטיים שקיימים ברמה המקומית עלולים לחסום השגת מטרה רציונלית, חשובה ודמוקרטית במובן הגדול יותר שלה - כלומר מניעת מלחמת שמד עולמית ומלחמה בכלל שעשויות להראות דבר לא רציונלי או לגרור ל[[תהליך בלתי הפיך]] שסופו החלטות שמנוגדות לרציונל של האנשים שהתחילו תהליך זה - וכן המלחמות והעוני הנגרם בעקבותיהם גוררים מצבים אנטי-דמוקרטיים ופגיעה בזכויות אדם.  

קסטנר מתייחס גם לבעיות אחרות כמו עוני, שלטון פאשיסטי (כלואים בספרד), רעב וכו' - בעיות אלה לאו דווקא יפתרו מיד על ידי ביטול הגבולות. גם לא ברור איך תהיה קבלת ההחלטות בעולם חסר גבולות כזה - עם זאת ברור גם שמלחמה גוררת עוני, הוצאות ביטחוניות מיותרות ואומללות ופליטים בקנה מידה גדול. קסטנר מציע פתרונות נוספים מלבד ביטול הגבולות - כמו חינוך נגד אדישות לב (פיתוח וחיזוק של [[אמפתיה]]), ביטול הנשק, ומניעה של שימוש במדע וטכנולוגיה לוצרכי אלימות. הדרכים לביצוע דברים אלה אינם ברורים די הצורך.  

קסטנר מתייחס גם לבעיות אחרות כמו עוני, שלטון פאשיסטי (כלואים בספרד), רעב וכו' - בעיות אלה לאו דווקא יפתרו מיד על ידי ביטול הגבולות. גם לא ברור איך תהיה קבלת ההחלטות בעולם חסר גבולות כזה - עם זאת ברור גם שמלחמה גוררת עוני, הוצאות ביטחוניות מיותרות ואומללות ופליטים בקנה מידה גדול. קסטנר מציע פתרונות נוספים מלבד ביטול הגבולות - כמו חינוך נגד אדישות לב (פיתוח וחיזוק של [[אמפתיה]]), ביטול הנשק, ומניעה של שימוש במדע וטכנולוגיה לוצרכי אלימות. הדרכים לביצוע דברים אלה אינם ברורים די הצורך.

==ראו גם==

==ראו גם==