שינויים

==אפס פסולת בישראל==

==אפס פסולת בישראל==

בישראל נוצרת מדי שנה כ- 5.4 מיליון טונות של [[פסולת]] ופרוש הדבר שכל תושב בישראל מייצר בממוצע 1.7 ק"ג פסולת ביום או 612 ק"ג פסולת בשנה. כמות האשפה גדלה בקצב של 1.8% בשנה,{{הערה|[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/SolidWaste-Data/Pages/WasteData.aspx נתוני פסולת בישראל], המשרד להגנת הסביבה, נתוני 2014}} קצב זה זהה לקצב  [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול האוכלוסייה]].  

בישראל נוצרת מדי שנה כ- 5.4 מיליון טונות של [[פסולת]] ופרוש הדבר שכל תושב בישראל מייצר בממוצע 1.7 ק"ג פסולת ביום או 612 ק"ג פסולת בשנה. כמות האשפה גדלה בקצב של 1.8% בשנה,{{הערה|שם=sviva1|[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/SolidWaste-Data/Pages/WasteData.aspx נתוני פסולת בישראל], המשרד להגנת הסביבה, נתוני 2014}} קצב זה זהה לקצב  [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול האוכלוסייה]].  

בעשור האחרון מתרחשת עלייה במודעות לחשיבות הטיפול בפסולת בישראל על ידי הפרדה ומחזור, אך כ-80% מהפסולת בישראל עדיין לא ממוחזרת, מוטמנת ו[[זיהום קרקע בישראל|מזהמת את הקרקעות]] ואת [[זיהום מים בישראל|מי התהום]]. בנוסף משלוח הפסולת לקבורה בנגב עולה מאות שקלים לכל טונה אשפה. מספר רב של רשויות בישראל מקצות משאבים לטיפול בבעיית הפסולת. על פי המדד הבינלאומי לטיפול בפסולת ([[מדרג הפסולת]]), מיחזור פסולת נמצא בעדיפות הרביעית, כאשר בעדיפות הראשונה נמצאת מניעת הפסולת. על פי מדרג זה, תפיסת העולם של "חברה ללא פסולת" כוללת יתרונות כלכליים וסביבתיים רבים. בעקבות כך, נשמעים בשנים האחרונות קולות רבים הקוראים לשינוי מהותי במדיניות הטיפול בפסולת בישראל, ועיצוב מחדש של עתידה הסביבתי של ישראל בנושא הפסולת.  

בעשור האחרון מתרחשת עלייה במודעות לחשיבות הטיפול בפסולת בישראל על ידי הפרדה ומחזור, אך כ-80% מהפסולת בישראל עדיין לא ממוחזרת, מוטמנת ו[[זיהום קרקע בישראל|מזהמת את הקרקעות]] ואת [[זיהום מים בישראל|מי התהום]]. בנוסף משלוח הפסולת לקבורה בנגב עולה מאות שקלים לכל טונה אשפה. לפי נתוני 'אדם טבע ודין', למעלה משני מיליון טונות של פסולות שניתן למחזר, מוטמנים מידי שנה באדמה. בין סוגי הפסולת - מיליון וחצי טון [[פסולת אורגנית]] שניתן לעבד ל[[דשן אורגני]], 700 אלף טון קרטון ונייר שאינם ממוחזרים, 450 אלף טון [[פלסטיק]] שאינו ממוחזר ו-300 אלף טון של זכוכית, מתכת וטקסטיל שאינם ממוחזרים.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005263,00.html]

 

מספר רב של רשויות בישראל מקצות משאבים לטיפול בבעיית הפסולת. על פי המדד הבינלאומי לטיפול בפסולת ([[מדרג הפסולת]]), מיחזור פסולת נמצא בעדיפות הרביעית, כאשר בעדיפות הראשונה נמצאת מניעת הפסולת. על פי מדרג זה, תפיסת העולם של "חברה ללא פסולת" כוללת יתרונות כלכליים וסביבתיים רבים. בעקבות כך, נשמעים בשנים האחרונות קולות רבים הקוראים לשינוי מהותי במדיניות הטיפול בפסולת בישראל, ועיצוב מחדש של עתידה הסביבתי של ישראל בנושא הפסולת.  

בשנת 2015 הוקמה בישראל קבוצת "חברה ללא פסולת" על ידי הפעיל הסביבתי נפתלי בוהדנה, כתוצאה ממחקר עצמאי שערך בנושא מדיניות הטיפול בפסולת בישראל. מסקנות מחקרו של בוהדנה היו כי לאחר שני עשורים של מדיניות ההפרדה והמחזור בישראל, מדיניות זו כשלה ברובה ויש צורך בשינוי המדיניות על ידי חינוך ורגולציה לשימוש חוזר במוצרים. בוהדנה הוזמן להציג את מסקנותיו בפני [[המשרד להגנת הסביבה]] ביוני 2015.

בשנת 2015 הוקמה בישראל קבוצת "חברה ללא פסולת" על ידי הפעיל הסביבתי נפתלי בוהדנה, כתוצאה ממחקר עצמאי שערך בנושא מדיניות הטיפול בפסולת בישראל. מסקנות מחקרו של בוהדנה היו כי לאחר שני עשורים של מדיניות ההפרדה והמחזור בישראל, מדיניות זו כשלה ברובה ויש צורך בשינוי המדיניות על ידי חינוך ורגולציה לשימוש חוזר במוצרים. בוהדנה הוזמן להציג את מסקנותיו בפני [[המשרד להגנת הסביבה]] ביוני 2015.