שינויים

*'''שימור כימי טבעי''' -  המלחה, הכנת ריבות, עישון, כיסוי בשמן, החמצה - כל השיטות האלה שימשו בעבר כדי לשמור על מוצרים לאורך זמן. הצרה שרוב השיטות האלה גורמות למזון שאינו בריא - סוכר גורם להשמנה ובעיות שיניים, מלח גורם לבעיות בכליות וליתר לחץ דם, עישון מזונות חשוד כמסרטן (ספקולציה ?). כיסוי בשמן והחמצה הינם פחות מזיקים אולי. בנוסף לכך שימור ירקות כמו אבוקדו, או סלט חתוך במיץ לימון (אנטי מחמצן), ותבלון בתבלינים חריפים כמו שום (אפקט מחטא) של תבשילים מאריכים את חייהם.  

*'''שימור כימי טבעי''' -  המלחה, הכנת ריבות, עישון, כיסוי בשמן, החמצה - כל השיטות האלה שימשו בעבר כדי לשמור על מוצרים לאורך זמן. הצרה שרוב השיטות האלה גורמות למזון שאינו בריא - סוכר גורם להשמנה ובעיות שיניים, מלח גורם לבעיות בכליות וליתר לחץ דם, עישון מזונות חשוד כמסרטן (ספקולציה ?). כיסוי בשמן והחמצה הינם פחות מזיקים אולי. בנוסף לכך שימור ירקות כמו אבוקדו, או סלט חתוך במיץ לימון (אנטי מחמצן), ותבלון בתבלינים חריפים כמו שום (אפקט מחטא) של תבשילים מאריכים את חייהם.  

* '''כד חרס עם מים''' - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות)רעיון דומה  משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.  

* '''כד חרס עם מים''' - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות)רעיון דומה  משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.  

* '''כד בתוך כד'''-  כד חרס קטן שמונח בתוך כד חרס גדול יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, ואת החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש. העקרון פשוט - לחות שבאה במגע עם אוויר יבש מתאדה וגורמת לצניחה של  הטמפרטורה. פתרון זה פותח בידי מורה ניגרי בשם Mohammed Bah Abba ויש עדות לקיומו דבר דומה גם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה 19 עבד על עקרון דומה.  

* '''כד בתוך כד'''-  כד חרס קטן שמונח בתוך כד חרס גדול יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, ואת החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש. העקרון לפיו עובד המתקן היא שלחות שבאה במגע עם אוויר יבש מתאדה וגורמת לצניחה של  הטמפרטורה. פתרון זה פותח בידי מורה ניגרי בשם Mohammed Bah Abba ויש עדות לקיומו דבר דומה גם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה-19 פיתח מתקן עם עקרון דומה.  

* '''קרור רוח'''?

* '''קרור רוח'''?

* '''ארגז קרח''' - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.   

* '''ארגז קרח''' - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.