שינויים

מעבדת kettering היתה מעבדה פרטית, מהגדולות בארצות הברית בתחום הטוקסיקולוגיה. המנהל דאז, ד"ר [[רוברט קיהו]], היה מבכירי הממסד הרפואי. היום קיהו ידוע בעיקר בשל הקריירה הארוכה שעשה בהגנה על שמה הטוב של העופרת כתוסף בטיחותי לבנזין. מחקריו מומנו על ידי תאגיד ethyl שייצר את הבנזין המועשר בעופרת. הנזק העצבי שנגרם לילדים רבים מספור הוא בלתי ניתן לחישוב. את השירות שנתן קיהו לעופרת, נתן כעת גם לפלואור – כיבוס התדמית השלילית שלו כמסוכן במקום העבודה ובמי השתייה.

מעבדת kettering היתה מעבדה פרטית, מהגדולות בארצות הברית בתחום הטוקסיקולוגיה. המנהל דאז, ד"ר [[רוברט קיהו]], היה מבכירי הממסד הרפואי. היום קיהו ידוע בעיקר בשל הקריירה הארוכה שעשה בהגנה על שמה הטוב של העופרת כתוסף בטיחותי לבנזין. מחקריו מומנו על ידי תאגיד ethyl שייצר את הבנזין המועשר בעופרת. הנזק העצבי שנגרם לילדים רבים מספור הוא בלתי ניתן לחישוב. את השירות שנתן קיהו לעופרת, נתן כעת גם לפלואור – כיבוס התדמית השלילית שלו כמסוכן במקום העבודה ובמי השתייה.

ברוב משחות השיניים רמות הפלואור הן בריכוז של 1500 חלקים למיליון. לא סתם מזהירים על גבי המשחה שבמקרה של בליעה יש לפנות למרכז להרעלות לקבלת טיפול רפואי. לשם השוואה, מים מופלרים מכילים בדרך כלל 1 עד 4 חלקים למילון, ב-3 סדרי גודל פחות! גם רמות נמוכות שכאלה נמצאו כבעלי השפעה מזיקה במחקרים רבים. מאמר שיצא פרי עטו לקידום הפלואור במי השתייה מומן על ידי (רשימה חלקית): Alcoa, חברת האלומיניום של קנדה, מכון הנפט האמריקאי, דו-פונט, קייסר אלומיניום, ריינולדס מתכות, u.s. steel וגם... המכון הלאומי למחקר דנטלי. במסמכיו של קיהו יש איזכור לקיומה של וועדה בשם: The fluorine lawyers committee (וועדת עורכי הדין בנושא הפלואור), שבראשותה עמד עורך דין בשם פרנק סימנס. למעשה, קיהו עבד בעבורם. הוא היה זה שסיפק את ה'תחמושת' המדעית לכאורה, שאיפשרה להם אחר כך להגן על לקוחותיהם התאגידיים בבית המשפט.

ברוב משחות השיניים רמות הפלואור הן בריכוז של 1,500 חלקים למיליון. לא סתם מזהירים על גבי המשחה שבמקרה של בליעה יש לפנות למרכז להרעלות לקבלת טיפול רפואי. לשם השוואה, מים מופלרים מכילים בדרך כלל 1 עד 4 חלקים למיליון, ב-3 סדרי גודל פחות! גם רמות נמוכות שכאלה נמצאו כבעלי השפעה מזיקה במחקרים רבים. מאמר שיצא פרי עטו לקידום הפלואור במי השתייה מומן על ידי (רשימה חלקית): Alcoa, חברת האלומיניום של קנדה, מכון הנפט האמריקאי, דו-פונט, קייסר אלומיניום, ריינולדס מתכות, u.s. steel וגם... המכון הלאומי למחקר דנטלי. במסמכיו של קיהו יש איזכור לקיומה של וועדה בשם: The fluorine lawyers committee (וועדת עורכי הדין בנושא הפלואור), שבראשותה עמד עורך דין בשם פרנק סימנס. למעשה, קיהו עבד בעבורם. הוא היה זה שסיפק את ה'תחמושת' המדעית לכאורה, שאיפשרה להם אחר כך להגן על לקוחותיהם התאגידיים בבית המשפט.