− | הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] ייסד את המכון לחקר הסרטן בארגנטינה (Argentina's Institute of Experimental Medicine for the Study and Treatment of Cancer) רופו היה כנראה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין הזפת (tar) שנוצר עקב עישון טבק לבין [[סרטן]]. עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית. עד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. הוא ביצע שיטות ניסוי שונות כדי לטעון שעישון גורם למספר רב של סוגי סרטן, לאורך "כביש העישון" - (שפתיים, לשון, גרון, לחיים, גרון, מעברי הסִמְפּוֹנות, ריאות וכו'). הוא היה גם אחד הראשונים שהצביעו על הקשר בין עישון לסרטן שלפוחית השתן וכן ידע כי הגורם המסרטן בעישון נוגע לזפת ולא לניקוטין. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הדבר הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). בסוגי סרטן כמו שפתיים, לשון, לחיים, היו הרבה יותר חולי סרטן גברים בעוד שסרטן הקיבה היה מאוזן בין שני המינים. ההבדל בין המגדרים היה בולט במיוחד בסרטן הגרון ובית הקול, 5% מחולי הסרטן הגברים שלו סבלו מסרטן בגרון אבל מבין 7,000 המטופלות שלו שחלו בסרטן, רק שלוש נשים (0.04%) סבלו מסרטן במקום זה, כל שלוש הנשים עישנו. דפוסים דומים היו לגבי [[סרטן הריאה]]. {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950. | + | הרופא וחוקר הסרטן הארגנטינאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] ייסד את המכון לחקר הסרטן בארגנטינה (Argentina's Institute of Experimental Medicine for the Study and Treatment of Cancer) רופו היה כנראה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין הזפת (tar) שנוצר עקב עישון טבק לבין [[סרטן]]. עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הניסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית. עד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיסטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. הוא ביצע שיטות ניסוי שונות כדי לטעון שעישון גורם למספר רב של סוגי סרטן, לאורך "כביש העישון" - (שפתיים, לשון, גרון, לחיים, גרון, מעברי הסִמְפּוֹנות, ריאות וכו'). הוא היה גם אחד הראשונים שהצביעו על הקשר בין עישון ל[[סרטן שלפוחית השתן]] וכן ידע כי הגורם המסרטן בעישון נוגע לזפת ולא לניקוטין. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הדבר הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). בסוגי סרטן כמו שפתיים, לשון, לחיים, היו הרבה יותר חולי סרטן גברים בעוד שסרטן הקיבה היה מאוזן בין שני המינים. ההבדל בין המגדרים היה בולט במיוחד בסרטן הגרון ובית הקול, 5% מחולי הסרטן הגברים שלו סבלו מסרטן בגרון אבל מבין 7,000 המטופלות שלו שחלו בסרטן, רק שלוש נשים (0.04%) סבלו מסרטן במקום זה, כל שלוש הנשים עישנו. דפוסים דומים היו לגבי [[סרטן הריאה]]. {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950. |
| בשנות ה-30 זוהו מספר חומרים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]. אחד מהם היו משפחה של חומרים הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. (Polycyclic aromatic hydrocarbons ) שזוהו כגורם מסרטן בזפת שמקורה ב[[פחם]]. רופו בדק האם ייתכן כי תרכובות אלה נמצאות גם בעשן הסיגריות? רופו זיהה את המצאות התרכובות המסרטנות בניתוח ספקטוגרפי. עבודה זו זכתה להתייחסות אפילו מצד יועצים של חברות הטבק. ב-1947 דוח פנימי של חברת Lorillard מכיר בכך שיש חומרים מסרטנים מסוג benzopyrene בזפת הסיגריות ומתייחס לרופו. מעבדות חברות הטבק ביצעו בדיקות עצמאיות משלהן. חוקרים של חברת Brown and Williamson זיהו benzpyrene בשנת 1952. עד סוף עשור זה יצרני הסיגריות זיהו כמה עשרות חומרים מסרטנים בעשן סיגריות כולל [[ארסן]], [[כרום]], [[ניקל]] ומגוון גדול של הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. מנהל המחקר של חברת פיליפ מוריס, Helmut Wakeham, הסביר בשנת 1961 כי חומרים מסרטנים נמצאים "בכל מחלקת חומרים בעשן הסיגריות".{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} | | בשנות ה-30 זוהו מספר חומרים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]. אחד מהם היו משפחה של חומרים הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. (Polycyclic aromatic hydrocarbons ) שזוהו כגורם מסרטן בזפת שמקורה ב[[פחם]]. רופו בדק האם ייתכן כי תרכובות אלה נמצאות גם בעשן הסיגריות? רופו זיהה את המצאות התרכובות המסרטנות בניתוח ספקטוגרפי. עבודה זו זכתה להתייחסות אפילו מצד יועצים של חברות הטבק. ב-1947 דוח פנימי של חברת Lorillard מכיר בכך שיש חומרים מסרטנים מסוג benzopyrene בזפת הסיגריות ומתייחס לרופו. מעבדות חברות הטבק ביצעו בדיקות עצמאיות משלהן. חוקרים של חברת Brown and Williamson זיהו benzpyrene בשנת 1952. עד סוף עשור זה יצרני הסיגריות זיהו כמה עשרות חומרים מסרטנים בעשן סיגריות כולל [[ארסן]], [[כרום]], [[ניקל]] ומגוון גדול של הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. מנהל המחקר של חברת פיליפ מוריס, Helmut Wakeham, הסביר בשנת 1961 כי חומרים מסרטנים נמצאים "בכל מחלקת חומרים בעשן הסיגריות".{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} |