שינויים

'''קללת המשאבים''' (The resource curse) ידועה גם כ"פרדוקס העושר" (Paradox of plenty) מתייחסת להבחנה כי בחלק מהמדינות והאיזורים שיש בהם שפע של [[משאבי טבע]], במיוחד כאלה שיש בהם משאבים נקודתיים של [[משאבים מתכלים]], כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים נוטים להיות בעלי [[צמיחה כלכלית]] נמוכה יותר ופיתוח של [[הון אנושי]] ו[[דמוקרטיה]] גרועים יותר לעומת מדינות עם פחות משאבי טבע כאלה.  

'''קללת המשאבים''' (באנגלית: '''The resource curse''') ידועה גם כ"פרדוקס העושר" (Paradox of plenty) מתייחסת להבחנה כי בחלק מהמדינות והאיזורים שיש בהם שפע של [[משאבי טבע]], במיוחד כאלה שיש בהם משאבים נקודתיים של [[משאבים מתכלים]], כמו [[דלק מחצבי]] או מינרלים יקרים נוטים להיות בעלי [[צמיחה כלכלית]] נמוכה יותר ופיתוח של [[הון אנושי]] ו[[דמוקרטיה]] גרועים יותר לעומת מדינות עם פחות משאבי טבע כאלה.  

יש תאוריות שונות לגבי הסיבות לדבר זה, וככל הנראה יש מספר מנגנונים שונים: סוג אחד של מנגנונים הוא דרך '''[[המחלה ההולנדית]]''' שהיא ירידה בתחרותיות של [[סקטורים בכלכלה|סקטורים אחרים בכלכלה]], שנגרמת בגלל שינוי בשער החליפין של המטבע המקומי ופגיעה ביצוא, וכן פחות מידי השקעות בסקטורים אחרים, ב[[הון אנושי]] ובהשכלה, תנודתיות ברווחים מהמשאב הטבעי עקב תנודות בשוק הסחורות העולמי. סוג אחר של מנגנונים קשורים ל[[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה פוליטית]] -  ניהול לא נכון של המשאבים על ידי הממשלה, פגיעה ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], [[שחיתות]] (עקב הרווחים הקלים הצפויים או הממשיים שנובעים ממכירת המשאב הטבעי) [[ריכוזיות כלכלית]], השקעות ממשלתיות בפרוייקטים מיותרים והורדת יעילות הביצועים של הממשלה.  

יש תאוריות שונות לגבי הסיבות לדבר זה, וככל הנראה יש מספר מנגנונים שונים: סוג אחד של מנגנונים הוא דרך '''[[המחלה ההולנדית]]''' שהיא ירידה בתחרותיות של [[סקטורים בכלכלה|סקטורים אחרים בכלכלה]], שנגרמת בגלל שינוי בשער החליפין של המטבע המקומי ופגיעה ביצוא, וכן פחות מידי השקעות בסקטורים אחרים, ב[[הון אנושי]] ובהשכלה, תנודתיות ברווחים מהמשאב הטבעי עקב תנודות בשוק הסחורות העולמי. סוג אחר של מנגנונים קשורים ל[[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה פוליטית]] -  ניהול לא נכון של המשאבים על ידי הממשלה, פגיעה ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], [[שחיתות]] (עקב הרווחים הקלים הצפויים או הממשיים שנובעים ממכירת המשאב הטבעי) [[ריכוזיות כלכלית]], השקעות ממשלתיות בפרוייקטים מיותרים והורדת יעילות הביצועים של הממשלה.  

{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל}}

בשנת 2011 כחלק מהישיבות של [[וועדת צמח]], העיד ליאור גלאו מבנק ישראל, על האפשרות של פגיעה בייצוא עקב שילוב של [[מחלה הולנדית]] ו[[קללת משאבים]]. {{הערה|ראו[[הפרוקטולים של ועדת צמח]], ישיבה מ-19/12/2011}}

בשנת 2011 כחלק מהישיבות של [[וועדת צמח]], העיד ליאור גלאו מבנק ישראל, על האפשרות של פגיעה בייצוא עקב שילוב של [[מחלה הולנדית]] ו[[קללת משאבים]]. {{הערה|ראו[[הפרוטוקולים של ועדת צמח]], ישיבה מ-19.12.2011}}

לטענת פעילים חברתיים שמשתתפים במאבק הגז וכן לפי פקידים לשעבר אחד הנזקים המרכזיים של [[מתווה הגז]] והשפעת מונופול הגז על ממשלת ישראל בסוגיות כמו [[וועדת צמח]] והמאבק על ייצוא הגז היא פגיעה בדמוקרטיה ובמנהל תקין שיכולים לגרום לנזק כלכלי גבוה.  

לטענת פעילים חברתיים שמשתתפים במאבק הגז וכן לפי פקידים לשעבר אחד הנזקים המרכזיים של [[מתווה הגז]] והשפעת מונופול הגז על ממשלת ישראל בסוגיות כמו [[וועדת צמח]] והמאבק על ייצוא הגז היא פגיעה בדמוקרטיה ובמנהל תקין שיכולים לגרום לנזק כלכלי גבוה.  

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי מתווה הגז הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי מתווה הגז הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו הייתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

[[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען ביולי 2015, כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.

[[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען ביולי 2015, כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.

בשנת 2016, התברר כחלק מ[[פרשת הצוללות]], כי משרד הבטחון רכש את הספינות המגינות על אסדות הגז, בעלות של יותר מ-300 מיליון יורו, ממספנת [[תיסנקרופ]] באמצעות הלוואה פרטית. מימון רכש הספינות בוצע בשנת 2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. באגף התקציבים באוצר, שבראשו עומד אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה, שבה הם רואים אמצעי העוקף את מגבלת התקציב. [http://www.themarker.com/news/1.3141071]

בשנת 2016, התברר כחלק מ[[פרשת הצוללות]], כי משרד הבטחון רכש את הספינות המגינות על אסדות הגז, בעלות של יותר מ-300 מיליון יורו, ממספנת [[תיסנקרופ]] באמצעות הלוואה פרטית. מימון רכש הספינות בוצע בשנת 2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. באגף התקציבים באוצר, שבראשו עומד אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה, שבה הם רואים אמצעי העוקף את מגבלת התקציב. [http://www.themarker.com/news/1.3141071]

==נסיון למנוע את קללת המשאבים==

==ניסיון למנוע את קללת המשאבים==

===הקמת קרן הדורות הבאים===

===הקמת קרן הדורות הבאים===