שינויים

'''הכחשת נזקי העישון''' הם המאמצים לבצע הסתרה, הכחשה, בלבול והטעיה לגבי [[נזקים בריאותיים של עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים, ולגבי היבטים אחרים הנוגעים לעישון כמו [[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק טבק לילדים]], [[עישון כפוי]] (עישון פאסיבי) ועוד. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וארגונים חברות עסקיות הקשורות אליהן, כמו [[חברות יחסי ציבור]], [[ארגוני קש]] ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד.  

'''הכחשת נזקי העישון''' הם המאמצים לבצע הסתרה, הכחשה, בלבול והטעיה לגבי [[נזקים בריאותיים של עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים, ולגבי היבטים אחרים הנוגעים לעישון כמו [[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק טבק לילדים]], [[עישון כפוי]] (עישון פסיבי) ועוד. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וארגונים חברות עסקיות הקשורות אליהן, כמו [[חברות יחסי ציבור]], [[ארגוני קש]] ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד.  

[[קובץ:Cigarette Consumption.PNG|ממוזער|400px|צריכת הסיגריות לנפש במדינות שונות בעולם. בעוד שבמדינות המערביות יש ירידה או התייצבות בכמות המעשנים והסיגריות, במדינות כמו [[סין]] יש עליה משמעותית בכמות המעשנים ובצריכת הסיגריות של מעשנים קיימים. כמו כן ייתכנו הבדלים ניכרים בין גברים ונשים או בגלל רמות הכנסה שונות. [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] הם כיום קונצנזוס במערב ובקרב גופי הרפואה הבינלאומיים ומוטלות מגבלות שונות על שיווק הסיגריות, אך במדינות כמו אינדונזיה השיווק הוא חופשי, אין מודעות לנזקים ואם הדבר עולה הוא מוצג כנושא שנוי במחלוקת. על פי הערכות של גופי רפואה בינלאומיים עוד מאות מיליוני אנשים עלולים  

[[קובץ:Cigarette Consumption.PNG|ממוזער|400px|צריכת הסיגריות לנפש במדינות שונות בעולם. בעוד שבמדינות המערביות יש ירידה או התייצבות בכמות המעשנים והסיגריות, במדינות כמו [[סין]] יש עליה משמעותית בכמות המעשנים ובצריכת הסיגריות של מעשנים קיימים. כמו כן ייתכנו הבדלים ניכרים בין גברים ונשים או בגלל רמות הכנסה שונות. [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] הם כיום קונצנזוס במערב ובקרב גופי הרפואה הבינלאומיים ומוטלות מגבלות שונות על שיווק הסיגריות, אך במדינות כמו אינדונזיה השיווק הוא חופשי, אין מודעות לנזקים ואם הדבר עולה הוא מוצג כנושא שנוי במחלוקת. על פי הערכות של גופי רפואה בינלאומיים עוד מאות מיליוני אנשים עלולים  

הכחשת נזקי העישון וסוגיות נוספות הנוגעות ל[[עישון|עישון טבק]] היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. למרות חשדות נגד טבק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, וראיות מדעיות מוצקות בתחילת שנות 1950, לקח כ-15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפו עוד עשרות שנים עד שהכרה רשמית זו הובילה לחקיקה נגד חברות הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניקוטין שהמעשן קולט, ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה. למרות שמבחינה רשמית יש איסור מכירת סיגריות לקטינים כמעט כל המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18 וחלקם הגדול מנסה את השאיפה הראשונה לפני גיל 13. גם בנושא זה האכיפה והמניעה מפגרים מאחור לעומת שיטות הפעולה של החברות.  

הכחשת נזקי העישון וסוגיות נוספות הנוגעות ל[[עישון|עישון טבק]] היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. למרות חשדות נגד טבק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, וראיות מדעיות מוצקות בתחילת שנות 1950, לקח כ-15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפו עוד עשרות שנים עד שהכרה רשמית זו הובילה לחקיקה נגד חברות הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניקוטין שהמעשן קולט, ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה. למרות שמבחינה רשמית יש איסור מכירת סיגריות לקטינים כמעט כל המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18 וחלקם הגדול מנסה את השאיפה הראשונה לפני גיל 13. גם בנושא זה האכיפה והמניעה מפגרים מאחור לעומת שיטות הפעולה של החברות.  

משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון ל[[מידע משותף|חשוף לציבור מידע]] בנושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק, שיווק סיגריות לילדים, עישון כפוי והתנהגות החברות ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  

משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון ל[[מידע משותף|חשוף לציבור מידע]] בנושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק, שיווק סיגריות לילדים, עישון כפוי והתנהגות החברות ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  

ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  

ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

{{תבנית:עישון}}

{{עישון}}

יש מספר סוגיות ציבוריות שנוגעות לעישון טבק. בכל הסוגיות האלה יש פערים גדולים בין העמדה הרשמית של [[חברות הטבק]] לבין מידע שנתפס עקב החרמה או הדלפה של תכתובות פנימיות של החברות. כמו כן יש פער גדול בין עמדת החברות לבין ארגוני בריאות והממצאים שעולים מהמחקר המדעי.  

יש מספר סוגיות ציבוריות שנוגעות לעישון טבק. בכל הסוגיות האלה יש פערים גדולים בין העמדה הרשמית של [[חברות הטבק]] לבין מידע שנתפס עקב החרמה או הדלפה של תכתובות פנימיות של החברות. כמו כן יש פער גדול בין עמדת החברות לבין ארגוני בריאות והממצאים שעולים מהמחקר המדעי.  

חוקרים אמריקאים ובריטים המשיכו לבצע מחקרי אוכלוסיות שחיזקו את ממצאי המחקרים של רופו ושל החוקרים מגרמניה. בשנת 1950 לבדה פורסמו חמישה מחקרים אפידמיולוגים נפרדים, כולל מחקר מאת Ernst Wynder  ו-Evarts Graham  בארצות הברית ו-Richard Doll ו-A Bradford Hill בבריטניה. כל המחקרים הצביעו על סיכון גדול הרבה יותר לסרטן ריאות לעומת לא מעשנים{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}  בשנת 1952 דול והיל פרסמו בירחון מדעי חשוב, BMJ, מאמר שמצהיר כי "יש קשר בין עישון לבין סרטן ריאות". {{הערה|Dr. Bradford Hill, Letter quoted in Central Health Services Council, Standing Cancer and Radiotherapy Advisory Committee, Note by the Secretary, 1952, May.}}

חוקרים אמריקאים ובריטים המשיכו לבצע מחקרי אוכלוסיות שחיזקו את ממצאי המחקרים של רופו ושל החוקרים מגרמניה. בשנת 1950 לבדה פורסמו חמישה מחקרים אפידמיולוגים נפרדים, כולל מחקר מאת Ernst Wynder  ו-Evarts Graham  בארצות הברית ו-Richard Doll ו-A Bradford Hill בבריטניה. כל המחקרים הצביעו על סיכון גדול הרבה יותר לסרטן ריאות לעומת לא מעשנים{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}  בשנת 1952 דול והיל פרסמו בירחון מדעי חשוב, BMJ, מאמר שמצהיר כי "יש קשר בין עישון לבין סרטן ריאות". {{הערה|Dr. Bradford Hill, Letter quoted in Central Health Services Council, Standing Cancer and Radiotherapy Advisory Committee, Note by the Secretary, 1952, May.}}

בדצמבר 1953 פורסם מחקר מאת אוורט גרהם (Evarts Graham) ועמיתיו Ernst Wynder  ו Adele Croninger שהראה כי מריחה של זפת שמקורה בעשן סיגריות על גב מגולח של עכברים יכול לגרום לגידולים סרטניים.{{הערה|1=Ernest L. Wynder, Evarts A. Graham, and Adele B. Croninger [http://tobaccocontrol.bmj.com/cgi/ijlink?linkType=ABST&journalCode=canres&resid=13/12/855 Experimental production of carcinoma with cigarette tar]. Cancer Res 1 December 1953 ;13:855–66}} מחקר זה תפס תשומת לב ציבורית משמעותית בעיתונות בארצות הברית. מגזין LIFE הקדיש מספר עמודים לנושא והעיתון Times ציטט את המסקנה של Graham כי הסיפור נגד הטבק "הוכח מעבר לכל ספק"{{הערה|Beyond Any Doubt. Time 1953:60–3.}}. אמון הציבור בטבק ספג מהלומה ומחירי המניות של חברות הטבק של ארצות הברית ירדו. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

בדצמבר 1953 פורסם מחקר מאת אוורט גרהם (Evarts Graham) ועמיתיו Ernst Wynder  ו-Adele Croninger שהראה כי מריחה של זפת שמקורה בעשן סיגריות על גב מגולח של עכברים יכול לגרום לגידולים סרטניים.{{הערה|1=Ernest L. Wynder, Evarts A. Graham, and Adele B. Croninger [http://tobaccocontrol.bmj.com/cgi/ijlink?linkType=ABST&journalCode=canres&resid=13/12/855 Experimental production of carcinoma with cigarette tar]. Cancer Res 1 December 1953 ;13:855–66}} מחקר זה תפס תשומת לב ציבורית משמעותית בעיתונות בארצות הברית. מגזין LIFE הקדיש מספר עמודים לנושא והעיתון Times ציטט את המסקנה של Graham כי הסיפור נגד הטבק "הוכח מעבר לכל ספק"{{הערה|Beyond Any Doubt. Time 1953:60–3.}}. אמון הציבור בטבק ספג מהלומה ומחירי המניות של חברות הטבק של ארצות הברית ירדו. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

טענות אלה הגיעו גם לעיתונות בישראל. במאי 1954 ציטט עיתון מעריב את ד"ר אוורט גרהם, "מומחה עולמי לחקר הסרטן", שטען שיש קשר סטטיסטי בין עישון לבין סרטן ריאה{{הערה|1=

טענות אלה הגיעו גם לעיתונות בישראל. במאי 1954 ציטט עיתון מעריב את ד"ר אוורט גרהם, "מומחה עולמי לחקר הסרטן", שטען שיש קשר סטטיסטי בין עישון לבין סרטן ריאה{{הערה|1=