שינויים

==היסטוריה==

==היסטוריה==

===מחקרים ראשונים על נזקי העישון===

===מחקרים ראשונים על נזקי העישון===

הרופא וחוקר הסרטן הארגטיניאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] היה כנראה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין הזפת (tar) שנוצר עקב עישון טבק לבין [[סרטן]]. עד סוף שנות ה-1920 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הנסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בשפה הגרמנית ועד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. הוא ביצע שיטות ניסוי שונות כדי לטעון שעישון גורם למספר רב של סוגי סרטן, לאורך "כביש העישון" - (שפתיים, לשון, גרון, לחיים, גרון, מעברי הסִמְפּוֹנות , ריאות וכו'). הוא היה גם אחד הראשונים שהצביעו על הקשר בין עישון לסרטן שלפוחית השתן וכן ידע כי הגורם המסרטן בעישון נוגע לזפת ולא לניוקטין. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הדבר הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). בסוגי סרטן כמו שפתיים, לשון, לחיים, היו הרבה יותר חולי סרטן גברים בעוד שסרטן הקיבה היה מאוזן בין שני המינים. ההבדל בין המגדרים היה בולט מביוחד בסרטן הגרון ובית הקול, 5% מחולי הסרטן הגברים שלו סבלו מסרטן בגרון אבל מבין 7000 המטופלות שלו שחלו בסרטן,  רק שלוש נשים (0.04%) סבלו מסרטן במקום זה , כל שלוש הנשים עישנו. דפוסים דומים היו לגבי [[סרטן הריאה]]. {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950.

הדיווחים הידועים הראשונים על קשר אפשרי בין עישון לסרטן בוצעו על ידי Hermann Rottmann בשנת 1898 שהציע כי אבק מסיגריות גורם לשיעור גבוה יותר של סרטן ריאות בקרב עובדי טבק גרמנים. בשנת 1900 הראו מספר חוקרים כי "מיץ טבק" גורם לסרטן בניסוי על חיות מעבדה.{{הערה|Brosch A. [http://link.springer.com/article/10.1007/BF01994658 Theoretische und experimentelle Untersuchungen zur Pathogenesis und Histogenesis der malignen Geschwülste.], Virchows Arch B Cell Pathol 1900;162:32–84.}} בשנת 1912 פרסם Isaac Adler את המונוגרפיה הראשונה על סרטן ריאות וציין כי סיבה אפשרית לעליה בסרטן ריאות בתקופה זו היא עודף שימוש בטבק ובאלכוהול. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012|Robert N Proctor, [http://tobaccocontrol.bmj.com/content/21/2/87.full#xref-ref-9-1 The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll] tobacco control, 2012;21:87-91}}

חיזוק הקשר בין עישון וסרטן נמשך בגרמניה הנאצית. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. עובדה זו אושרה שוב על Eberhard Schairer ו-Eric Schöniger  בשנת 1943.  

הרופא וחוקר הסרטן הארגטיניאי אנחל רופו (Angel Honorio Roffo)[https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%81ngel_Roffo] ייסד את המכון לחקר הסרטן בארגנטינה (Argentina's Institute of Experimental Medicine for the Study and Treatment of Cancer) רופו היה כנראה אחד המדענים הראשונים שהצביעו על הקשר בין הזפת (tar) שנוצר עקב עישון טבק לבין [[סרטן]]. עד סוף שנות ה-1920 הוא היה משוכנע כי קיים קשר בין עישון לבין סרטן עקב הנסיון שלו עם מספר רב של חולי סרטן. בשנות ה-30 וה-40 רופו פרסם מספר מחקרים על הנושא, בעיקר בגרמנית ובספרדית. עד סוף הקריירה שלו הוא פרסם מאות מחקרים בנושא. הוא השתמש בטיעונים קליניים, סטטיטיים וניסויים להדגים את הקשר של סרטן לעטרן שנוצר בזמן העישון. הוא ביצע שיטות ניסוי שונות כדי לטעון שעישון גורם למספר רב של סוגי סרטן, לאורך "כביש העישון" - (שפתיים, לשון, גרון, לחיים, גרון, מעברי הסִמְפּוֹנות , ריאות וכו'). הוא היה גם אחד הראשונים שהצביעו על הקשר בין עישון לסרטן שלפוחית השתן וכן ידע כי הגורם המסרטן בעישון נוגע לזפת ולא לניוקטין. אחד הטיעונים שהציג רופו היה שעישון הדבר הסביר בצורה טובה את ההבדלים בין תחלואה של גברים ונשים לגבי סוגי סרטן (באותה תקופה גברים עישנו הרבה יותר לעומת נשים). בסוגי סרטן כמו שפתיים, לשון, לחיים, היו הרבה יותר חולי סרטן גברים בעוד שסרטן הקיבה היה מאוזן בין שני המינים. ההבדל בין המגדרים היה בולט מביוחד בסרטן הגרון ובית הקול, 5% מחולי הסרטן הגברים שלו סבלו מסרטן בגרון אבל מבין 7000 המטופלות שלו שחלו בסרטן,  רק שלוש נשים (0.04%) סבלו מסרטן במקום זה , כל שלוש הנשים עישנו. דפוסים דומים היו לגבי [[סרטן הריאה]]. {{הערה|1=Robert N Proctor, [http://www.scielosp.org/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0042-96862006000600020&lng=en&nrm=is Angel H Roffo: the forgotten father of experimental tobacco carcinogenesis], Bulletin of the World Health Organization, vol.84 n.6 Genebra Jun. 2006}} {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} לפי ההיסטוריון רוברט פרוקטור, רופו היה כנראה האיום המדעי החשוב ביותר על תעשיית הטבק לפני שנות ה-1950.  

מחקרים אלה אומתו וחוזקו על ידי חוקרים אמריקאים ובריטים. בשנת 1950 לבדה פורסמו חמישה מחקרים אפידמיולוגים נפרדים, כולל מחקר מאת Ernst Wynder  ו-Evarts Graham  בארצות הברית ו-Richard Doll ו-A Bradford Hill בבריטניה. כל המחקרים הצביעו על סיכון גדול הרבה יותר לסרטן ריאות לעומת לא מעשנים.{{הערה|שם= Proctor}}  בשנת 1952 דול והיל פרסמו בירחון מדעי חשוב, BMJ, מאמר שמצהיר כי "יש קשר בין עישון לבין סרטן ריאות". {{הערה|Dr. Bradford Hill, Letter quoted in Central Health Services Council, Standing Cancer and Radiotherapy Advisory Committee, Note by the Secretary, 1952, May.}}

בשנות ה-30 זוהו מספר חומרים כ[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]. אחד מהם היו משפחה של חומרים הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. (Polycyclic aromatic hydrocarbons ) שזוהו כגורם מסרטן בזפת שמקורה ב[[פחם]]. רופו בדק האם ייתכן כי תרכובות אלה נמצאות גם בעשן הסיגריות? רופו זיהה את המצאות התרכובות המסרטנות בניתוח ספקטוגרפי. עבודה זו זכתה להתייחסות אפילו מצד יועצים של חברות הטבק. ב-1947 דוח פנימי של חברת Lorillard מכיר בכך שיש חומרים מסרטנים מסוג benzopyrene בזפת הסיגריות ומתייחס לרופו. מעבדות חברות הטבק ביצעו בדיקות עצמאיות משלהן. חוקרים של חברת Brown and Williamson זיהו benzpyrene בשנת 1952. עד סוף עשור זה יצרני הסיגריות זיהו כמה עשרות חומרים מסרטנים בעשן סיגריות כולל [[ארסן]], [[כרום]], [[ניקל]] ומגוון גדול של הידרו-קרבונים ארומטיים פולי-צקליים. מנהל המחקר של חברת פיליפ מוריס, Helmut Wakeham , הסביר בשנת 1961 כי חומרים מסרטנים נמצאים "בכל מחלקת חומרים בעשן הסיגריות".{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

 

בשנת 1931 רופו הדגים כי שאריות עשן שהתעבו מסיגריות טבק יכולים לגרום לגידולים כאשר נמרחו על עור חשוף של ארנבות.{{הערה|שם=tobaccocontrol2012}} המחקרים של רופו עוררו עניין מצד רשויות הבריאות של גרמניה. בשנת 1939, Franz Hermann Müller פרסם את המחקר הראשון בנושא על 86 מקרים של סרטן ריאות ומספר דומה של אנשים בריאים. מיולר הראה כי אנשים עם סרטן ריאות הם בעלי היסטוריה של עישון בהסתברות גבוה בהרבה לעומת קבוצת הבקרה. עובדה זו אושרה שוב על Eberhard Schairer ו-Eric Schöniger  בשנת 1943. חברות הסיגריות רצו להציג את המחקרים של רופו ואחרים באור מגוכח. יצרני הסיגריות בגרמניה אפילו יצרו ירחון שלם - Chronica Nicotiana ו"אקדמיה מדעית" - Academia Nicotiana Internationalis כדי לחזק את מעמדם מול נציגי בריאות הציבור. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012}}

 

חוקרים אמריקאים ובריטים המשיכו לבצע מחקרי אכולוסיות שחיזקו את ממצאי המחקרים מגרמניה. בשנת 1950 לבדה פורסמו חמישה מחקרים אפידמיולוגים נפרדים, כולל מחקר מאת Ernst Wynder  ו-Evarts Graham  בארצות הברית ו-Richard Doll ו-A Bradford Hill בבריטניה. כל המחקרים הצביעו על סיכון גדול הרבה יותר לסרטן ריאות לעומת לא מעשנים.{{הערה|שם= Proctor}}  בשנת 1952 דול והיל פרסמו בירחון מדעי חשוב, BMJ, מאמר שמצהיר כי "יש קשר בין עישון לבין סרטן ריאות". {{הערה|Dr. Bradford Hill, Letter quoted in Central Health Services Council, Standing Cancer and Radiotherapy Advisory Committee, Note by the Secretary, 1952, May.}}

אישוש נוסף בא על ידי מספר מחקרי עוקבה (מעקב במשך זמן מה אחר קבוצת אנשים) שנועדו למנוע הטיות מחקר של זכרון סלקטיבי לאחור.{{הערה|שם= Proctor}} תוצאות המחקרים היו חד משמעיים, בשנת 1954 פרסמו Doll ו-Hill מחקר על עישון וסרטן בקרב רופאים. החוקרים שלחו שאלונים ל-40 אלף רופאים בריטיים, וניתחו שאלונים של 24 אלף רופאים זכרים מעל גיל 35. באותה תקופה נשים כמעט לא עישנו ורק 12% מהרופאים לא עישנו. המחקר מצא כי מעשנים של 25 סיגריות ביום או יותר מגבירים את הסיכוי שלהם למות מ[[סרטן ריאה]] בצורה חזקה.<ref>[http://www.bmj.com/content/bmj/1/4877/1451.full.pdf?ijkey=2af66c2e8d04aeaa974d188ea755b03456077255&keytype2=tf_ipsecsha The mortality of doctors in relation to their smoking habits]. BMJ 1954;1:1451–5.</ref>  מחקר של Hammond  ו-Horn שעבדו עם האגודה לסרטן בארצות הברית על מחקר עוקבה גדול מצאו כי הקשר הוכח "מעבר לספק סביר".{{הערה|שם= Proctor}} הם מצאו כי עישון סיגריות מגביר את הסיכון למוות - בעיקר עקב סרטן ריאות ומחלות לב.{{הערה|שם=Mendes2014}}

אישוש נוסף בא על ידי מספר מחקרי עוקבה (מעקב במשך זמן מה אחר קבוצת אנשים) שנועדו למנוע הטיות מחקר של זכרון סלקטיבי לאחור.{{הערה|שם= Proctor}} תוצאות המחקרים היו חד משמעיים, בשנת 1954 פרסמו Doll ו-Hill מחקר על עישון וסרטן בקרב רופאים. החוקרים שלחו שאלונים ל-40 אלף רופאים בריטיים, וניתחו שאלונים של 24 אלף רופאים זכרים מעל גיל 35. באותה תקופה נשים כמעט לא עישנו ורק 12% מהרופאים לא עישנו. המחקר מצא כי מעשנים של 25 סיגריות ביום או יותר מגבירים את הסיכוי שלהם למות מ[[סרטן ריאה]] בצורה חזקה.<ref>[http://www.bmj.com/content/bmj/1/4877/1451.full.pdf?ijkey=2af66c2e8d04aeaa974d188ea755b03456077255&keytype2=tf_ipsecsha The mortality of doctors in relation to their smoking habits]. BMJ 1954;1:1451–5.</ref>  מחקר של Hammond  ו-Horn שעבדו עם האגודה לסרטן בארצות הברית על מחקר עוקבה גדול מצאו כי הקשר הוכח "מעבר לספק סביר".{{הערה|שם= Proctor}} הם מצאו כי עישון סיגריות מגביר את הסיכון למוות - בעיקר עקב סרטן ריאות ומחלות לב.{{הערה|שם=Mendes2014}}