שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[קובץ:Cigarette Consumption.PNG|ממוזער|400px|צריכת הסיגריות לנפש במדינות שונות בעולם. בעוד שבמדינות המערביות יש ירידה או התייצבות בכמות המעשנים והסיגריות, במדינות כמו [[סין]] יש עליה משמעותית בכמות המעשנים ובצריכת הסיגריות של מעשנים קיימים. כמו כן ייתכנו הבדלים ניכרים בין גברים ונשים או בגלל רמות הכנסה שונות. [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] הם כיום קונצנזוס במערב ובקרב גופי הרפואה הבינלאומיים ומוטלות מגבלות שונות על שיווק הסיגריות, אך במדינות כמו אינדונזיה השיווק הוא חופשי, אין מודעות לנזקים ואם הדבר עולה הוא מוצג כנושא שנוי במחלוקת. על פי הערכות של גופי רפואה בינלאומיים עוד מאות מיליוני אנשים עלולים למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]
   
'''הכחשת נזקי העישון''' הם המאמצים לבצע הסתרה, הכחשה, בלבול והטעיה לגבי [[נזקים בריאותיים של עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים, ולגבי היבטים אחרים הנוגעים לעישון כמו [[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק טבק לילדים]], [[עישון כפוי]] (עישון פאסיבי) ועוד. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וארגונים חברות עסקיות הקשורות אליהן, כמו [[חברות יחסי ציבור]], [[ארגוני קש]] ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד.  
 
'''הכחשת נזקי העישון''' הם המאמצים לבצע הסתרה, הכחשה, בלבול והטעיה לגבי [[נזקים בריאותיים של עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים, ולגבי היבטים אחרים הנוגעים לעישון כמו [[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק טבק לילדים]], [[עישון כפוי]] (עישון פאסיבי) ועוד. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וארגונים חברות עסקיות הקשורות אליהן, כמו [[חברות יחסי ציבור]], [[ארגוני קש]] ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד.  
   −
חשדות ביחס להשפעה בריאותית מזיקה של סיגריות ומוצרי טבק קיימים מאז שנות ה-40 לפחות. מחקרים מדעיים רחבים ומבוססים הקושרים בין עישון לסרטן ריאות קיימים מאז אמצע שנות ה-50. נוכח ראיות רפואויות חד משמעיות, הממסד הרפואי במדינת כמו ארצות הברית וישראל הכיר בצורה רחבה ונחרצת בנזקי העישון מאז 1964. חברות הטבק המשיכו לבלבל את הציבור כאשר האסטרטיגה המרכזית שלהן היא [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים שלשניהם יש טיעונים חזקים - כך שיש ספק מי צודק ולכן יש לחכות עם צעדי מניעה והגבלות על הפצקת מוצרי הטבק.  
+
[[קובץ:Cigarette Consumption.PNG|ממוזער|400px|צריכת הסיגריות לנפש במדינות שונות בעולם. בעוד שבמדינות המערביות יש ירידה או התייצבות בכמות המעשנים והסיגריות, במדינות כמו [[סין]] יש עליה משמעותית בכמות המעשנים ובצריכת הסיגריות של מעשנים קיימים. כמו כן ייתכנו הבדלים ניכרים בין גברים ונשים או בגלל רמות הכנסה שונות. [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] הם כיום קונצנזוס במערב ובקרב גופי הרפואה הבינלאומיים ומוטלות מגבלות שונות על שיווק הסיגריות, אך במדינות כמו אינדונזיה השיווק הוא חופשי, אין מודעות לנזקים ואם הדבר עולה הוא מוצג כנושא שנוי במחלוקת. על פי הערכות של גופי רפואה בינלאומיים עוד מאות מיליוני אנשים עלולים
 +
למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]
   −
במשך עשרות שנים לא נעשה כמעט דבר בנושא זה מצד הרשויות. עם הזמן חל שינוי תרבותי במערב ביחס למוצרי טבק והחלו להיכנס מגבלות שונות על [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|מכירה ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק]]. לדוגמה רק בשנת 1983 חוקק בישראל חוק להגבלת חלק מצורות הפרסום של סיגריות ונאסר באופן רשמי למכור סיגריות לקטינים. עם זאת צריכה של סיגריות מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר, בעיקר ב[[עוני|שכבות חלשות]] ובקרב אנשים מ[[מדינות עניות]] בעלי מודעות נמוכה לבריאות בכלל ולנזקי העישון בפרט. העישון ממכר מאד כך שהרבה אנשים שהחלו לעשן אינם יכולים להפסיק. ילדים ונערים מושפעים ממעשנים מבוגרים יותר או מנערים מעשנים ומתחילים גם הם לעשן. משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות לבין חברות הסיגריות בניסיון לחשוף לציבור את היקף נזקי העישון, לעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  
+
מאז שנות ה-50 נוקטות חברות הטבק באסטרטגיה של [[נטיעת ספק]] - אין צורך לשכנע את הקהל שהן צודקות, די בכך שהציבור מתרשם שיש עדיין ויכוח בין שני צדדים שלשניהם יש טיעונים משכנעים - כך שיש ספק מי צודק. דבר זה מעודד מעשנים להמשיך לעשן ומועדד את הציבור לא לנקוט עמדה שתצדד בהגבלות על שיווק והפצת מוצרי הטבק. יש אנשים שמתקשים להאמין כי נציגי חברות הטבק יכולים לשקר במצח נחושה, וכי אנשים קרובים להם יכולים לחזור על הפצה של מסרים מטעי לגבי עישון. כלי נוסף של חברות הוא תשלום וקשרים מאחורי הקלעים ל"ארגוני קש" וקבוצות כדי שאלו יציגו טיעונים נוחים לחברות הטבק, מטעם דוברים נייטרלים ואמינים כביכול. אמצעים נוספים שמסייע בהכחשה הוא [[לובי פוליטי]], [[קשרי הון שלטון]] [[וקשרי הון עיתון]].  
   −
היות וטבק הוא חומר ממכר מאד, הירידה בצריכת הסיגריות במערב היא מתונה ואיטית. נכון לשנת 2010 צריכת הסיגריות בקרב גברים בארצות הברית זו ירדה ביותר מפי 2 לעומת השיא בשנת 1963, אבל גם לאחר 50 שנה של פרסומים מצד ארגונים רפואיים ממשלתים ועולמיים  על נזקי העישון, צריכת הסיגריות בארה"ב עדיין גבוה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל הן עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.  
+
הכחשת נזקי העישון והכחשת היבטים אחרים של [[עישון|עישון טבק]] כמו [[התמכרות לטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק מוצרי טבק לילדים]] ועוד, היא אסטרטגיה מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. למרות חשדות נגד טבק בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, וראיות מדעיות מוצקות בתחילת שנות 1950, לקח כ-15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. חלפחו עוד עשרות שנים עברו עד שהכרה זו התרגמה לחקיקה נגד חברות הטבק. למרות שמידע על [[התמכרות לעישון טבק]] קיים אצל חברות הטבק לפחות משנות ה-60 ולמרות מניפולציות מכוונות מצד החברות להגדיל את המכירות על ידי הגדלת כמות הניוקטין בסיגריות, ההכרה בהתמכרות לסיגריות התעכבה במשך כ-40 שנה.  
   −
הכחשת נזקי העישון והכחשת היבטים אחרים של [[עישון|עישון טבק]] כמו התמכרות לטבק, [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווק מוצרי טבק לילדים]] ועוד, היתה פעילות מוצלחת מאד מצד חברות הטבק. הראיות המדעיות המוצקות הראשונות (ניסויי מעקב רחבי היקף) בוצעו בתחילת שנות 1950. לקח כ -15 שנה עד שבשנת 1964 הכירו הרשויות בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות ב[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי הבריאות של העישון]]. למרות זאת בישראל חוקק חוק נגד שיווק סיגריות לילדים ונגד חלק מצורות הפרסום רק בשנת 1983. היבטים של שיווק סיגריות כמו מכירת סיגריות ממכונות אוטומטיות (שאפשרו לילדים להשיג סיגריות בקלות) נמשכו בישראל עד שנת 2014 והיבטים אחרים של שיווק ולובי של חברות הסיגריות (כמו פרסום המכוון לצעירים באינרנט) נמשכים עד היום. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא מערביות רבות כמו סין, אינדונזיה ועוד וכן בקרב עניים במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]].  
+
משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות ומשפט לבין חברות הסיגריות בניסיון לחשוף לציבור נושאים כמו היקף נזקי העישון, התמכרות לטבק , שיווק סיגריות לילדים ולעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות.  
   −
להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי. השפעה אחת היא דרך יצירת הגברת עוני ואי שוויון בקרב עניים. להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] מספר אחת מדינות מערביות והורג מעל 8000 איש בשנה כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על  קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין תעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ולובי של [[נשק קל|חברות הנשק]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]].
+
ההכרה בנזקי העישון מחלחלת בצורה איטית לציבור ואיתה יש ירידה איטית בעישון בקרב רוב המדינות המערביות. בגלל שעישון הוא דבר ממכר מאד צריכת הטבק יורדת לאט. צריכת הסיגריות בקרב גברים בארה"ב אמנם ירדה מאז רמות השיא של שנות ה-70, היא עדיין גבוהה פי 30 לעומת צריכת הסיגריות בשנת 1900. רמות התמותה מ[[סרטן ריאה]], שרובו הגדול משוייך לעישון, נמצאות גם הן בירידה, אבל היא עדיין גבוהות פי 15 לעומת הרמות ב-1930.
 +
 
 +
הכחשת נזקי עישון (לדוגמה דעות מוטעות לגבי עישון נרגילה) היא עדיין נפוצה למדי. ילדים ונערים רבים מתפתים לעשן בגלל שיווק בדרכים שונות (כולל פרסום באינטרט) ובגלל דוגמה מצד מעשנים מבוגרים יותר שמשמשים דוגמה ולעיתים מפיצים בעצמם מידע לא נכון על עישון. חוסר מודעות לנזקי העישון ועישון בגיל צעיר קיימים ביתר שאת במדינות לא מערביות רבות כמו סין, אינדונזיה ועוד, וכן בקרב [[עוני|עניים]] במדינות מערביות כולל גם ב[[עישון בישראל|ישראל]]. יתכן שבשנים האחרונות יש מגמת עליה בעישון בקרב הנוער בישראל, בעיקר בנושא של [[עישון נרגילות]].
 +
 
 +
להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי. השפעה אחת היא דרך יצירת הגברת [[עוני]] ו[[אי שוויון]]. להכחשת הנזקים יש גם חשיבות מחקרית בהדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול פגיעה ברורה ומוחשית בציבור - יש להזכיר כי [[עישון]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] מספר אחת מדינות מערביות והורג בישראל לבדה מעל 8000 איש בשנה, כאשר רוב המעשנים מתחילים לעשן כשהם קטינים. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים מצביעים על  קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיית הסיגריות לבין תעשיות פוגעניות אחרות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ולובי של [[נשק קל|חברות הנשק]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[כלכלה פוליטית]], ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]].
    
==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==
 
==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==

תפריט ניווט