שורה 2: |
שורה 2: |
| '''הכחשת נזקי העישון''' היא המאמצים לבצע הסתרה, הכחשה, בלבול והטעיה לגבי נזקים בריאותיים של [[עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים, לגבי התמכרות לטבק, לגבי שיווק טבק לילדים ולגבי היבטים אחרים הנוגעים לעישון. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וחברות עסקיות הקשורות אליה כמו חברות יחסי ציבור ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד. | | '''הכחשת נזקי העישון''' היא המאמצים לבצע הסתרה, הכחשה, בלבול והטעיה לגבי נזקים בריאותיים של [[עישון סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים, לגבי התמכרות לטבק, לגבי שיווק טבק לילדים ולגבי היבטים אחרים הנוגעים לעישון. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וחברות עסקיות הקשורות אליה כמו חברות יחסי ציבור ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד. |
| | | |
− | חשדות ביחס להשפעה בריאותית מזיקה של סיגריות קיימות מאז שנות ה-40 לפחות. מאז שנת 1964 יש ראיות רפואיות חד משמעיות להשפעות הקטלניות של סיגריות ומוצרי טבק אחרים. במשך עשרות שנים לא נעשה כמעט דבר בנושא זה מצד הרשויות. עם הזמן חל שינוי תרבותי במערב ביחס למוצרי טבק והחלו להכנס מגבלות שונות על מכירה ושיווק של סיגריות. עם זאת צריכה של סיגריות מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר, בעיקר ב[[עוני|שכבות חלשות]] ובקרב אנשים מ[[מדינות עניות]] בעלי מודעות נמוכה לבריאות בכלל ולנזקי העישון בפרט. משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות לבין חברות הסיגריות בניסיון לחשוף לציבור את היקף נזקי העישון, לעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות. | + | חשדות ביחס להשפעה בריאותית מזיקה של סיגריות קיימות מאז שנות ה-40 לפחות. מאז שנת 1964 יש ראיות רפואיות חד משמעיות להשפעות הקטלניות של סיגריות ומוצרי טבק אחרים. במשך עשרות שנים לא נעשה כמעט דבר בנושא זה מצד הרשויות. עם הזמן חל שינוי תרבותי במערב ביחס למוצרי טבק והחלו להיכנס מגבלות שונות על מכירה ושיווק של סיגריות. עם זאת צריכה של סיגריות מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר, בעיקר ב[[עוני|שכבות חלשות]] ובקרב אנשים מ[[מדינות עניות]] בעלי מודעות נמוכה לבריאות בכלל ולנזקי העישון בפרט. משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות לבין חברות הסיגריות בניסיון לחשוף לציבור את היקף נזקי העישון, לעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע [[עישון פאסיבי]]. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]], [[ספין תקשורתי|ספינים]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת|השפעות על התקשורת]] ועל [[הפרטת המחקר|גופי מחקר ובריאות]] מצד חברות הסיגריות. |
| | | |
− | להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי. השלכה אחת היא הדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשרותי אפקטיבי אל מול סיכון ברור ומוחשי. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיות פוגעניות אחרות לבין תעשיית הסיגריות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ולובי של [[נשק קל|חברות הנשק]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]]. | + | להכחשת נזקי העישון יש השלכות מעבר לנושא הבריאותי. השלכה אחת היא הדגמת הדרך שבה [[תאגיד|תאגידים]] מסוגלים להתל ולעוות [[רגולציה]] ולהפעיל [[לובי פוליטי]] ותקשורתי אפקטיבי אל מול סיכון ברור ומוחשי. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]], אנשי בריאות, [[סביבתנות|אנשי סביבה]] ועוד חוקרים קווי דמיון בין שיטות הפעולה של תעשיות פוגעניות אחרות לבין תעשיית הסיגריות. הדוגמאות כוללות [[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]] ולובי של [[נשק קל|חברות הנשק]]. היבטים תאורטיים המושפעים מכך נוגעים ל[[מוצר ציבורי]], [[רגולציה]], בעיות של [[מידע א-סימטרי]], [[מוצרים ממכרים]] ו[[השפעה חיצונית]]. |
| | | |
| ==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון== | | ==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון== |
שורה 31: |
שורה 31: |
| OUP, 1994. Updated 1997.</ref><ref name="TobaccoExplained"/> לעומת לא מעשנים, גברים מעשנים חיים בממוצע 13.2 שנים פחות ונשים מעשנות חיות בממוצע 14.5 שנים פחות.<ref>Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (April 2002). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12002168 Annual smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and economic costs--United States, 1995-1999]". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 51 (14): 300–3</ref> לפי מחקר משנת 2000, באופן ממוצע, כל סיגריה שמעשנים מקצרת את החיים ב-11 דקות. <ref>"[http://www.bmj.com/content/320/7226/53.1.full Time for a smoke? One cigarette reduces your life by 11 minutes]", BMJ 2000;320:53</ref> הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה עקב כל סוגי המוות הוא פי 2.3 בקרב גברים מעשני סיגריות ופי 1.9 בקרב נשים מעשנות סיגריות לעומת לא מעשנים.<ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref> | | OUP, 1994. Updated 1997.</ref><ref name="TobaccoExplained"/> לעומת לא מעשנים, גברים מעשנים חיים בממוצע 13.2 שנים פחות ונשים מעשנות חיות בממוצע 14.5 שנים פחות.<ref>Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (April 2002). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12002168 Annual smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and economic costs--United States, 1995-1999]". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 51 (14): 300–3</ref> לפי מחקר משנת 2000, באופן ממוצע, כל סיגריה שמעשנים מקצרת את החיים ב-11 דקות. <ref>"[http://www.bmj.com/content/320/7226/53.1.full Time for a smoke? One cigarette reduces your life by 11 minutes]", BMJ 2000;320:53</ref> הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה עקב כל סוגי המוות הוא פי 2.3 בקרב גברים מעשני סיגריות ופי 1.9 בקרב נשים מעשנות סיגריות לעומת לא מעשנים.<ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref> |
| | | |
− | על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של התקפי לב בארצות הברית. בשנים 2000-04, בארצות הברית בלבד, חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון [[נטל תחלואה|שנות חיים]] ולהוצאות של 96 מיליארד דולר עקב אובדן פריון ואובדן שעות עבודה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref> | + | על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של התקפי לב בארצות הברית. בשנים 2000-2004, בארצות הברית בלבד, חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון [[נטל תחלואה|שנות חיים]] ולהוצאות של 96 מיליארד דולר עקב אובדן פריון ואובדן שעות עבודה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref> |
| | | |
| עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% [[מסרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref> | | עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% [[מסרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref> |
שורה 60: |
שורה 60: |
| בתגובה לחששות המתעוררים החברות הודיעו כי הן יתרמו עוד כסף למחקר על טבק ועל בריאות, וכן כי יקימו את הגוף "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" שכביכול ינוהל על ידי מדענים בכירים. | | בתגובה לחששות המתעוררים החברות הודיעו כי הן יתרמו עוד כסף למחקר על טבק ועל בריאות, וכן כי יקימו את הגוף "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" שכביכול ינוהל על ידי מדענים בכירים. |
| | | |
− | מלבד ההצהרות העובדתיות שיש במודעה (יש חשש לבעיה, אולם הוא חשש מוגזם, ואנו נבדוק אותו), יש בה היבטים "קישוטיים" יותר שמובילים את הקורא לתגובה רגשית. לדוגמה המודעה טוענת כי עישון קיים "יותר מ-300 שנה" וכי אנשים רבים טענו במהלך השנים כי עישון קשור למחלות שונות וכי האשמות אלה נזנחו עקב חוסר הוכחות. מכאן עלול הקורא להרגיש כי מי שיוצא נגד חברות הסיגריות הם בסך הכל מין רופאי אליל או שרלטנים כפי שהיו במאה ה-19. היות ועד כה לא נתגלתה שום בעיה - סימן שבעצם אין מה לגלות. כמו כן החברות נוטעות את הרושם כי הן זהירות מאד ביחס לבטיחות המוצר שלהן - אפילו שסיגריות רק נחשדות כקשורות בסיכון למחלת סרטן גורם לחברות להיות "מודאגות מאד". החברות טוענות כי "הרבה אנשים" שואלים אותן מה הן מתכוונות לעשות בנושא, וכי בתגובה הן ינקטו צעדים כאלה ואחרים. על ידי מיקוד הקורא בשאלה זו (מה החברות צריכות לעשות) לא עולות שאלות אחרות (מי צריך לחקור את בטיחות הסיגריות, האם צריך להגביל את השיווק הפרסום והמכירה שלהן האם הן ממכרות וכו)- גם במסגרת שאלה זו לא עולה כלל האפשרות כי בעצם הדבר הטוב ביותר הוא שחברות הסיגריות לא יהיו מעורבות כלל במחקר המדעי, וכי מי שצריך לספק הגנה על בריאות הציבור הן הרשויות וגופי מחקר עצמאיים. <ref name="frank1954"/> | + | מלבד ההצהרות העובדתיות שיש במודעה (יש חשש לבעיה, אולם הוא חשש מוגזם, ואנו נבדוק אותו), יש בה היבטים "קישוטיים" יותר שמובילים את הקורא לתגובה רגשית. לדוגמה המודעה טוענת כי עישון קיים "יותר מ-300 שנה" וכי אנשים רבים טענו במהלך השנים כי עישון קשור למחלות שונות וכי האשמות אלה נזנחו עקב חוסר הוכחות. מכאן עלול הקורא להרגיש כי מי שיוצא נגד חברות הסיגריות הם בסך הכל מין רופאי אליל או שרלטנים כפי שהיו במאה ה-19. היות ועד כה לא נתגלתה שום בעיה - סימן שבעצם אין מה לגלות. כמו כן החברות נוטעות את הרושם כי הן זהירות מאד ביחס לבטיחות המוצר שלהן - אפילו שסיגריות רק נחשדות כקשורות בסיכון למחלת סרטן גורם לחברות להיות "מודאגות מאד". החברות טוענות כי "הרבה אנשים" שואלים אותן מה הן מתכוונות לעשות בנושא, וכי בתגובה הן ינקטו צעדים כאלה ואחרים. על ידי מיקוד הקורא בשאלה זו (מה החברות צריכות לעשות) לא עולות שאלות אחרות (מי צריך לחקור את בטיחות הסיגריות, האם צריך להגביל את השיווק הפרסום והמכירה שלהן האם הן ממכרות וכו')- גם במסגרת שאלה זו לא עולה כלל האפשרות כי בעצם הדבר הטוב ביותר הוא שחברות הסיגריות לא יהיו מעורבות כלל במחקר המדעי, וכי מי שצריך לספק הגנה על בריאות הציבור הן הרשויות וגופי מחקר עצמאיים. <ref name="frank1954"/> |
| | | |
| ===מבצע ברקשייר=== | | ===מבצע ברקשייר=== |
− | מבצע ברקשייר (Operation Berkshire) הוא כינוי לתוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השניה, עם אפקט דומינו". הם הסכימו להקים ארגון בשם "הוועדה הבינלאומית על נושאי עישון", ICOSI ששינה את שמו בשנת 1981 ל-INFOTAB. הארגון פעל בשיתוף פעולה של החברות למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire] | + | מבצע ברקשייר (Operation Berkshire) הוא כינוי לתוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". הם הסכימו להקים ארגון בשם "הוועדה הבינלאומית על נושאי עישון", ICOSI ששינה את שמו בשנת 1981 ל-INFOTAB. הארגון פעל בשיתוף פעולה של החברות למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire] |
| | | |
− | הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהן. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לשם זיהוי וגיוס של בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) "ארגון פרונט" שפורק בשנת 1998. . | + | הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהן. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לשם זיהוי וגיוס של בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) "ארגון פרונט" שפורק בשנת 1998. |
| | | |
| שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצא בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת פיליפ מוריס הבינלאומית, Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב. | | שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצא בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת פיליפ מוריס הבינלאומית, Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב. |