שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,390 בתים ,  16:37, 1 באוגוסט 2016
שורה 6: שורה 6:     
==ביקורת על המונח==
 
==ביקורת על המונח==
===האם שוק חופשי יכול בכלל להתקיים===
+
===מה נחשב כמוצר לגיטימי בשוק===
 
חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, [[רגולציה]], [[נורמות]], [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.  
 
חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, [[רגולציה]], [[נורמות]], [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.  
   −
חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק. האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? (ההיסטוריון אבנר גרייף מעיר כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים)? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות אלכוהול וסמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, האם קיימת שבת כנורמה, האם מותר לקיים קרבות כלבים, איזה זכויות יש לבעלי חיים, מה הזכויות שיש לילדים בחברה, האם מותר לצפות בסרטי פורנוגרפיה (ומאיזה גיל) וכו'.  
+
שאלה אחת שאפשר לשאול על שוק חופשי היא מה נכלל בגדר מוצר לגיטימי שמותר לקנות ולמכור בשוק. האם מותר לקנות בשוק  סמים, בעלי חיים, [[נשק קל]], עבדים, אסירים, נשק כימי? האם מותר לקנות לוחמים, צבאות וארגוני טרור? האם מותר לקנות שוטרים, שופטים, עורכי דין, מחוקקים, חוקים, פקידים ושרים? האם מותר לקנות רכוש גנוב, מידע פרטי של אנשים, מידע גנוב, עובדים, מנהלים, רשמי פטנטים.  
    +
להלן מספר דוגמאות שנוגעות לסוגי מוצרים שונים והשפעתם על התנהלות השוק.
 +
* האם מותר לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? ההיסטוריון [[יובל הררי]] מציין כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים. היכולת לקנות צבאות עלולה לאפשר לצ[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לאיים על מדינות שיתנו להן את מבוקשם אחרת יסבלו מכיבוש או טרור. באופו דומה
 +
* האם עבדות היא דבר מותר? בעבר מי שלא שילם חוב וכן אנשים ממדינות אחרות שנתפסו כשבויי מלחמה ואו אנשים מגזע אחר היו יכולים להפוך לעבדים. פתרון אחר הוא [[צמיתים]] שנמכרים עם האדמה שהם מעבדים. בשוק חופשי מוחלט אין מניעה להגדיר שחלק מהמוצרים העוברים לסוחר הם עבדים בגלל פתרונות כאלה. ה[[ליברלזים|ליברליזם]] התנגד לעבודת וכיום היא אסורה על פי מנהג וחוק ברוב המדינות בעולם. עם זאת במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה העבדות עדיין קיימת, בדרך כלל על רקע מלחמות אזרחים, עובדי כפייה שעובדים במכרות תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה ועוד.{{הערה|שם=africa2016| איילת שני [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.3020909 ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה], ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ,  30.07.2016}}
 +
* האם מותר לקנות שופטים, עורכי דין או שוטרים? האם מותר לקנות חוקים? אישור קנייה ומכירה של משפטים או חוקים עלול לגרום לכרסום ב[[זכויות קניין]] ולקשיים לאכוף חוזים. הנחת המוצא של [[קפיטליזם]] היא כי יש אכיפה נוקשה מצד שופטים ושוטרים של החוקים למנוע אי-כיבוד של הסכמים. אבל הנחה כזו מחייבת איסור של מעורבות של הכסף במערכת המשפט.
 +
* נוכחות של [[נשק קל]] וכבד ורמת האלימות במרחב השוק- כאשר יש כמות גדולה מידי של נשק זמין וקטלני התוצאה עלולה להיות כמו בחלק מהמדינות באפריקה - אין איכפה נגד [[כלכלת שוד ורצח]] - עבדות, אונס, רצח, לוחמים ילדים ועוד הם עניין יומיומי.{{הערה|שם=africa2016}} אין זכויות קניין או זכויות אדם כלשהן, ואין שום פיקוח או אכיפה על קיום חוקים או חוזים. מבחינת חופשיות השוק זהו שוק חופשי לחלוטין שכן מותר לקנות ולמכור הכל. מבחינות אחרות זהו לא שוק כפי שהוא מתואר ברוב הספרות הכלכלית שכן קשה לשמור על זכויות קניין ועל אכיפת חוזים.
 +
 +
===מה המגבלות הפולטיות על השוק===
 +
אפשר לשאול שאלות נוספות הנוגעות למגבלות פוליטיות ומוסדיות על השוק - האם מותר או אסור להעסיק ילדים? מאיזה גיל ובאיזה עבודות? האם מותר לשלם לעובדים באמצעות אלכוהול, סיגריות וסמים? האם מותר לעובדים להקים ארגוני עובדים? האם מותר להם לשבות (עד תחילת המאה ה-20 היה איסור שביתה בחלק מארצות הברית)? האם מותר למעביד לקיים קשרים רומנטיים עם עובדות? האם מותר למפעל להסתיר מידע בריאותי מעובדים או צרכנים (ראו [[הכחשת זיהום]] למקרים היסטוריים שונים.
 +
 +
כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, האם קיימת שבת כנורמה,  האם מותר לקיים קרבות כלבים, איזה זכויות יש לבעלי חיים, מה הזכויות שיש לילדים בחברה, האם מותר לצפות בסרטי פורנוגרפיה (ומאיזה גיל) וכו'.
 +
 +
===איזה מוסדות חברתיים משפיעים על השחקנים בשוק===
 
כלכלנים, סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי ל[[תרבות]] בכלל יש כוח רב בעיצוב התנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  
 
כלכלנים, סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי ל[[תרבות]] בכלל יש כוח רב בעיצוב התנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  
   שורה 24: שורה 36:  
המונח חופשי, מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר מהזרם היותר סוציאליסטי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים.  
 
המונח חופשי, מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר מהזרם היותר סוציאליסטי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים.  
   −
יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של [[תחרות|התחרותיות]] בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות.  
+
יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של [[תחרות|התחרותיות]] בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט