שינויים

חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, [[רגולציה]], [[נורמות]], [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.  

חלק מ[[כלכלה מוסדית|הכלכלנים המוסדיים]] כמו [[הא-ג'ון צ'אנג]] מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, [[רגולציה]], [[נורמות]], [[תאגידים]] ו[[מוסדות חברתיים]] נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.  

חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק. האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? (ההיסטוריון אבנר גרייף מעיר כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים)? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות אלכוהול וסמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, האם קיימת שבת, לקיים קרבות כלבים, או לצפות בסרטי פורנוגרפיה.  

חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק. האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? (ההיסטוריון אבנר גרייף מעיר כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים)? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות אלכוהול וסמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, האם קיימת שבת כנורמה, האם מותר לקיים קרבות כלבים, איזה זכויות יש לבעלי חיים, מה הזכויות שיש לילדים בחברה, האם מותר לצפות בסרטי פורנוגרפיה (ומאיזה גיל) וכו'.  

כלכלנים, סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי לתרבות בכלל יש כוח רב בעיצוב התנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  

כלכלנים, סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי ל[[תרבות]] בכלל יש כוח רב בעיצוב התנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  

מתכנני ערים וחוקרי טכנולוגיה מביאים דוגמאות לכך שסוגים מסויימים של פיתוח עירוני ושל טכנולוגיות יכולים להשפיע על הביקוש לטכנולוגיות אחרות. הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה היא [[פרבור]] - דפוס בנייה של דיור בצפיפות נמוכה שמקשה על הפעלה של [[תחבורה ציבורית]] ועל [[הליכה ברגל]] ומעודד שימוש ב[[רכב פרטי]] ואת הגדלת כמות הנסיעות למשק בית. דבר זה מכונה [[ביקוש מושרה]]. המונח [[נעילה טכנולוגית]] נועד לציין מקרים בהם עקב בחירות מהעבר בטכנולוגיה מסויימת השוק או המערכת החברתית "נתקעים" בבחירה זו ללא יכולת אמיתית לעבור לטכנולוגיה אחרת ולמרות מגרעות ברורות של הטכנולוגיה הקיימת, כשהדוגמה המוחשית ביותר לכך היא מקלדת QWERTY.   

מתכנני ערים וחוקרי טכנולוגיה מביאים דוגמאות לכך שסוגים מסויימים של פיתוח עירוני ושל טכנולוגיות יכולים להשפיע על הביקוש לטכנולוגיות אחרות. הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה היא [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] - דפוס בנייה של דיור בצפיפות נמוכה שמקשה על הפעלה של [[תחבורה ציבורית]] ועל [[הליכה ברגל]] ומעודד שימוש ב[[רכב פרטי]] ואת הגדלת כמות הנסיעות למשק בית. דבר זה מכונה [[ביקוש מושרה]]. המונח [[נעילה טכנולוגית]] נועד לציין מקרים בהם עקב בחירות מהעבר בטכנולוגיה מסויימת השוק או המערכת החברתית "נתקעים" בבחירה זו ללא יכולת אמיתית לעבור לטכנולוגיה אחרת ולמרות מגרעות ברורות של הטכנולוגיה הקיימת, כשהדוגמה המוחשית ביותר לכך היא מקלדת QWERTY.   

חוקרים כמו [[ג'ארד דיימונד]] מדגישים את האופי [[אבולוציה|האבולוציוני]] של[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ושל היכולת של טכנולוגיות חדשות להיקלט כדבר שתלוי במוסדות חברתיים קיימים ובטכנולוגיות קיימות, כך שהבחירה של צרכנים בין טכנולוגיות שונות מוגבלת על ידי אימוץ של טכנולוגיות קודמות. [[דונאלה מדווז]] ועמיתה מדגישים גם הם את המגבלות שמושמות על ידי תהליכים מהעבר הנוגעים לסביבה, טכנולוגיה, תשתיות ואוכלוסין על הבחירות של צרכנים ופרטים בנוגע להווה.

חוקרים כמו [[ג'ארד דיימונד]] מדגישים את האופי [[אבולוציה|האבולוציוני]] של[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ושל היכולת של טכנולוגיות חדשות להיקלט כדבר שתלוי במוסדות חברתיים קיימים ובטכנולוגיות קיימות, כך שהבחירה של צרכנים בין טכנולוגיות שונות מוגבלת על ידי אימוץ של טכנולוגיות קודמות. [[דונאלה מדווז]] ועמיתה מדגישים גם הם את המגבלות שמושמות על ידי תהליכים מהעבר הנוגעים לסביבה, טכנולוגיה, תשתיות ואוכלוסין על הבחירות של צרכנים ופרטים בנוגע להווה.