שינויים

נוספו 1,641 בתים ,  13:19, 23 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''היד הנַעֲלָמָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Invisible hand''') היא [[מיתוס|מונח]] שנטבע על ידי הכלכלן והפילוסוף [[אדם סמית]] כדי לתאר את ה[[רווחה חברתית|היתרונות החברתיים]] של פעולה אישית אנוכית במסגרת [[שוק תחרותי]] או [[שוק חופשי]]. המונח שימש את סמית בהקשרים של חלוקת הכנסה ושל ייצור. המונח המדוייק מופיע רק שלוש פעמים בכל כתביו של סמית, אבל הוא אחד הרעיונות המפורסמים ביותר שלו - שרדיפה אחר אינטרס עצמי יכולה לשפר את הרווחה הכללית, אפילו יותר מאשר בני אדם שמנסים להטיב עם החברה. כיום משמש הביטוי של סמית בהקשר רחב יותר - של יצירת רווחה על ידי פעולות של אנשים בשוק. [[קפיטליזם|קפיטליסטים]] טוענים כי סמית הצביע על מנגנון חברתי שבו הצטברות של מעשים מטעמים אנוכיים של יחידים מקדמת לכאורה את טובת ה[[קהילה]], באופן שאזרחי המדינה כולה יגיעו למינימום [[עוני]] ולמקסימום עושר ורווחה. עם זאת, סמית לא הסתייג לחלוטין מפעילות ממשלתית ו[[רגולציה]] במקומות מסוימים. מנקודת מבט של [[מערכות מורכבות]] ניתן לראות ברעיון היד הנעלמה ביטוי חלקי לנושא רחב יותר של [[סדר ספונטני]].  
 
'''היד הנַעֲלָמָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Invisible hand''') היא [[מיתוס|מונח]] שנטבע על ידי הכלכלן והפילוסוף [[אדם סמית]] כדי לתאר את ה[[רווחה חברתית|היתרונות החברתיים]] של פעולה אישית אנוכית במסגרת [[שוק תחרותי]] או [[שוק חופשי]]. המונח שימש את סמית בהקשרים של חלוקת הכנסה ושל ייצור. המונח המדוייק מופיע רק שלוש פעמים בכל כתביו של סמית, אבל הוא אחד הרעיונות המפורסמים ביותר שלו - שרדיפה אחר אינטרס עצמי יכולה לשפר את הרווחה הכללית, אפילו יותר מאשר בני אדם שמנסים להטיב עם החברה. כיום משמש הביטוי של סמית בהקשר רחב יותר - של יצירת רווחה על ידי פעולות של אנשים בשוק. [[קפיטליזם|קפיטליסטים]] טוענים כי סמית הצביע על מנגנון חברתי שבו הצטברות של מעשים מטעמים אנוכיים של יחידים מקדמת לכאורה את טובת ה[[קהילה]], באופן שאזרחי המדינה כולה יגיעו למינימום [[עוני]] ולמקסימום עושר ורווחה. עם זאת, סמית לא הסתייג לחלוטין מפעילות ממשלתית ו[[רגולציה]] במקומות מסוימים. מנקודת מבט של [[מערכות מורכבות]] ניתן לראות ברעיון היד הנעלמה ביטוי חלקי לנושא רחב יותר של [[סדר ספונטני]].  
 +
 +
[[קובץ:AdamSmith.jpg|ממוזער|250px|אדם סמית, 1787]]
    
הביטוי "היד הנעלמה" מופיע לראשונה בספר "[[התאוריה של הרגש המוסרי]]" שסמית כתב בשנת 1759, והוא נכתב בהקשר של חלוקת הכנסות. עם זאת אין התייחסות לשווקים והמילה [[קפיטליזם]] לא מוזכרת בכלל. בחלק השלישי, פרק ראשון טוען סמית: "תכונות מוסריות... הכללים המכוונים את הפעולות החופשיות של אדם... חותרים בהכרח לאמצעי היעיל ביותר לקידום רווחתה של האנושות". עם זאת, סמית לא היה נחרץ כל כך בכל הקשור להתערבות המדינה בכלכלה כפי שנוטים לומר פרשנים רדיקליים, ותמך ברגולציה במקומות בהם יש סיכון לחברה כתוצאה מפעולת של יחידים.   
 
הביטוי "היד הנעלמה" מופיע לראשונה בספר "[[התאוריה של הרגש המוסרי]]" שסמית כתב בשנת 1759, והוא נכתב בהקשר של חלוקת הכנסות. עם זאת אין התייחסות לשווקים והמילה [[קפיטליזם]] לא מוזכרת בכלל. בחלק השלישי, פרק ראשון טוען סמית: "תכונות מוסריות... הכללים המכוונים את הפעולות החופשיות של אדם... חותרים בהכרח לאמצעי היעיל ביותר לקידום רווחתה של האנושות". עם זאת, סמית לא היה נחרץ כל כך בכל הקשור להתערבות המדינה בכלכלה כפי שנוטים לומר פרשנים רדיקליים, ותמך ברגולציה במקומות בהם יש סיכון לחברה כתוצאה מפעולת של יחידים.   
שורה 10: שורה 12:     
במהלך המאה ה-20 [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מזרמים שונים ובעיקר [[כלכלה נאו קלאסית|מהזרם הנאו-קלאסי]] בדקו את הגבולות והתנאים שבהם [[שוק משוכלל]] יכול להתקיים, ומהם המצבים שבהם [[שוק חופשי]] מביא להגדלת הרווחה (כפי שהם מגדירים אותה), ומכנים אותה - הגדלה של [[יעילות פארטו]].  
 
במהלך המאה ה-20 [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מזרמים שונים ובעיקר [[כלכלה נאו קלאסית|מהזרם הנאו-קלאסי]] בדקו את הגבולות והתנאים שבהם [[שוק משוכלל]] יכול להתקיים, ומהם המצבים שבהם [[שוק חופשי]] מביא להגדלת הרווחה (כפי שהם מגדירים אותה), ומכנים אותה - הגדלה של [[יעילות פארטו]].  
 +
 +
==היד הנעלמה במערכות מורכבות==
 +
היד הנעלמה היא ביטוי מיושן למספר רעיונות שמופיעים כיום בצורה מדוייקת יותר בתחומים של [[מערכות מורכבות]]:
 +
* [[הגחה]] - הופעת דפוסים ברמת המערכת כולה או המאקרו , שקשה לנבא אותם מהתובנות ברמת הרכיב הבודד.
 +
* [[ארגון עצמי]] - או סדר ספונטני - מערכות בתנאים מסויימות עשויות להגיע למצב מסודר ומאורגן ללא יד מכוונת מרכזית.
 +
 +
יותר מכך, הרעיון של ארגון עצמי (ומושגים אחרים במערכות מורכבות) אינו מוגבל רק לפעילות בשוק בלבד אלא הוא מופיע במקרים רבים בטבע ובמערכות חברתיות - דוגמאות מרכזית לכך היא הופעת החיים הביולוגים מתוך תגובות כימיות א-ביולוגיות, וכן תהליכי אבולוציה של גנים או של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] או של [[טכנולוגיה]]. אחת הדוגמאות המורכבות ביותר של סדר עצמי היא [[מערכת אקולוגית]]. 
 +
 +
עם זאת הדבר מדגיש גם כי סדר של מערכת אחת והתפקוד שלה עלול להפר את הסדר במערכת אחרת. קיום של ארגון עצמי במערכת השוק לדוגמה עלול להפר קיום של ארגון עצמי [[הביוספרה]].
 +
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[שוק משוכלל]], [[שוק חופשי]], [[שוק תחרותי]]
 
* [[שוק משוכלל]], [[שוק חופשי]], [[שוק תחרותי]]