שינויים

עומסי התנועה בכבישים גוררת חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. פקקים מגבירים את כמות [[זיהום|הזיהום]], את הריכוז שלו ואת החשיפה אליו מצד בני אדם, בעלי חיים וצמחים.  

עומסי התנועה בכבישים גוררת חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. פקקים מגבירים את כמות [[זיהום|הזיהום]], את הריכוז שלו ואת החשיפה אליו מצד בני אדם, בעלי חיים וצמחים.  

השפעה אחת היא שמשך הנסיעה מתארך ולכך כל מכונית פולטת כמות גדולה יותר של מזהמים ומבזבזת כמות גדולה יותר של דלק, בנוסף יש אנשים המנסים לעקוף את הפקקים בדרכים ארוכות יותר (לדוגמה בסיוע יישומים כמו וויז) וגם הם גורמים לזיהום נוסף יחסית לנסיעה ישירה. פקקים מגדילים את הזיהום בצורה נוספת - במהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית עובדים בצורה פחות יעילה ומזהמים יותר.  

השפעה אחת היא שמשך הנסיעה מתארך ולכך כל מכונית פולטת כמות גדולה יותר של מזהמים ומבזבזת כמות גדולה יותר של דלק, בנוסף יש אנשים המנסים לעקוף את הפקקים בדרכים ארוכות יותר (לדוגמה בסיוע יישומים כמו ווייז) וגם הם גורמים לזיהום נוסף יחסית לנסיעה ישירה. פקקים מגדילים את הזיהום בצורה נוספת - במהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית עובדים בצורה פחות יעילה ומזהמים יותר.  

רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסייה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסייה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסייה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת.  

רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסייה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסייה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסייה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת.  

על פי הערכה הלמ"ס, סה"כ עלות זיהום האוויר מתחבורה בישראל מגיעה לכ-5 מיליארד ש"ח בשנה שהם כ-0.5% מהתמ"ג נכון לשנת 2013.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> הערכה זו אינה כוללת היבטים שונים כגון חשיפה גבוה יותר של אנשים לזיהום אוויר עקב הקרבה למקורות הזיהום (לוחות המשרד להגנת הסביבה אינם מבחינים בין זיהום עירוני לבין זיהום בין-עירוני). נתוני הלמ"ס אינם מעודכנים ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון [[מתכות כבדות]] או [[אוזון בגובה הקרקע]]. על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72-0.3% מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות גדולה יותר ובמזג האוויר). על פי הערכה של הוועדה למיסוי ירוק משנת 2008, שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו וד"ר מיכאל שראל, עלות זיהום האוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf  דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ- 22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013.

על פי הערכה הלמ"ס, סה"כ עלות זיהום האוויר מתחבורה בישראל מגיעה לכ-5 מיליארד ש"ח בשנה שהם כ-0.5% מהתמ"ג נכון לשנת 2013.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> הערכה זו אינה כוללת היבטים שונים כגון חשיפה גבוה יותר של אנשים לזיהום אוויר עקב הקרבה למקורות הזיהום (לוחות המשרד להגנת הסביבה אינם מבחינים בין זיהום עירוני לבין זיהום בין-עירוני). נתוני הלמ"ס אינם מעודכנים ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון [[מתכות כבדות]] או [[אוזון בגובה הקרקע]]. על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72-0.3% מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות גדולה יותר ובמזג האוויר). על פי הערכה של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2008, שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו וד"ר מיכאל שראל, עלות זיהום האוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf  דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013.

השפעה עקיפה של נסיעות ארוכות בפקקי תנועה היא פחות זמן פנוי והרגשת עייפות ותשישות עקב המאמץ הכרוך בנהיגה. שני הגורמים האלה גורמים לכך שלאנשים מרגישים שאין להם זמן וכוח לבצע [[פעילות גופנית]]. מחסור בפעילות גופנית - כחלק מ[[אורח חיים יושבני]] גורם לתחלואה במחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחת מ-10 הסיבות העיקריות למוות בטרם עת ונכון לשנת 2002 הוא הביא למותם של 1.9 מיליוני בני אדם בשנה.<ref name="hadassah2009"/>, לדעת מספר חוקרי בריאות, מחסור בפעילות גופנית דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], שיטיון, מחלות כלי הדם הכליליים, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]] ו[[מחלות לב]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ברחבי העולם ב-5 שנים בממוצע ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר הגורם החמישי בחומרתו, [[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

השפעה עקיפה של נסיעות ארוכות בפקקי תנועה היא פחות זמן פנוי והרגשת עייפות ותשישות עקב המאמץ הכרוך בנהיגה. שני הגורמים האלה גורמים לכך שלאנשים מרגישים שאין להם זמן וכוח לבצע [[פעילות גופנית]]. מחסור בפעילות גופנית - כחלק מ[[אורח חיים יושבני]] גורם לתחלואה במחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחת מ-10 הסיבות העיקריות למוות בטרם עת ונכון לשנת 2002 הוא הביא למותם של 1.9 מיליוני בני אדם בשנה.<ref name="hadassah2009"/>, לדעת מספר חוקרי בריאות, מחסור בפעילות גופנית דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], שיטיון, מחלות כלי הדם הכליליים, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]] ו[[מחלות לב]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ברחבי העולם ב-5 שנים בממוצע ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר הגורם החמישי בחומרתו, [[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית (חצי שעה ביום, חמש פעמים בשבוע). המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית לטענת משתתפי הסקר הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית (חצי שעה ביום, חמש פעמים בשבוע). המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית לטענת משתתפי הסקר הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בנוסף נסיעות ארוכות בפקקים עלולות לגרור [[השמנת יתר]] עקב הרגלי אכילה גרועים. לדוגמה מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה ב[[פעילות גופנית]]. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות [[השמנת יתר|שמנים]] יותר ולסבול מ[[לחץ דם]] גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html].

בנוסף נסיעות ארוכות בפקקים עלולות לגרור [[השמנת יתר]] עקב הרגלי אכילה גרועים. לדוגמה מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה ב[[פעילות גופנית]]. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות [[השמנת יתר|שמנים]] יותר ולסבול מ[[לחץ דם]] גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מ[[השמנת יתר]], ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3609061,00.html].