שינויים

'''זיהום במזון''' (Food contamination) הוא הנוכחות של [[זיהום|זיהומים]] ביולוגים וכימיים במזון אשר עלולים לגרום לתחלואה ולמוות. מזהמים מסוכנים במזון כוללים זיהום ביולוגי הכולל מיקוטוקסינים - רעלני פטריות (כגון עובש וכו'), וחיידקים הגורמים לזיהומים כמו סלמונלה, או בוטוליזם; וזיהום כימי הכולל שאריות במזון של [[חומרי הדברה]], תרופות ואנטיביוטיקה, [[מתכות כבדות]], [[דיוקסינים]], ו[[פתאלטים]].  

'''זיהום במזון''' (Food contamination) הוא הנוכחות של [[זיהום|זיהומים]] ביולוגים וכימיים במזון אשר עלולים לגרום לתחלואה ולמוות. מזהמים מסוכנים במזון כוללים זיהום ביולוגי הכולל מיקוטוקסינים - רעלני פטריות (כגון עובש וכו'), וחיידקים הגורמים לזיהומים כמו סלמונלה, או בוטוליזם; וזיהום כימי הכולל שאריות במזון של [[חומרי הדברה]], תרופות ואנטיביוטיקה, [[מתכות כבדות]], [[דיוקסינים]], ו[[פתאלטים]].  

[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] במערכת ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר,  ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית שיש באגם]]

[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] במערכת ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר,  ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית שיש באגם]]

המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים ומגוונים. חלקם נובע מזיהום ביולוגי כמו חיידקים וווירוסים שמדביקים בעלי חיים, או שנמצאים על ירקות שלא נשטפו במים נקיים. חלקם הם חומרים כימיים שנוספו או הצטברו במיני מזונות כמו חומרי הדברה בצמחים וזיהומים כימיים אחרים שהצטברו בקרב בעלי חיים בחקלאות או בקרב דגים בים או בחוות דגים.  

המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים ומגוונים. חלקם נובע מזיהום ביולוגי כמו חיידקים ווירוסים שמדביקים בעלי חיים, או שנמצאים על ירקות שלא נשטפו במים נקיים. חלקם הם חומרים כימיים שנוספו או הצטברו במיני מזונות כמו חומרי הדברה בצמחים וזיהומים כימיים אחרים שהצטברו בקרב בעלי חיים בחקלאות או בקרב דגים בים או בחוות דגים.  

===זיהום ביולוגי במזון===

===זיהום ביולוגי במזון===

;מיקוטוקסינים:

;מיקוטוקסינים:

אחת הדרכים העיקריות לחשיפה של בני אדם למתיל כספית היא דרך המזון, במיוחד צריכה של מזון מהחי מהים, כגון דגים. כספית שנפלטת מתעשייה לאוויר, במיוחד עשן מתחנות כוח, נופלת לקרקע והופכת ל[[זיהום קרקע]] ומשם נשטפת לאט למקורות מים, מקור אחר הוא פליטה של כספית לביוב, לנחלים או לים. שם הכספית הופכת למתיל כספית באמצעות פלנקטון וחודרת ל[[שרשרת המזון]] דרך דגים שניזונים ממנו.<ref name="ehf"/> בהיותה מסיסת שומן הכספית מצטברת בהדרגה בגוף ועוברת [[הגדלה ביולוגית]] - הריכוז שלה עולה במעלה שרשרת המזון. כך עופות שניזונים מדגים יכולים להכיל ריכוזי כספית גבוהים פי מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם שבו שחו הדגים. דגים בראש שרשרת המזון עלולים לגרור זיהום במזון ולסכן את בריאותם של בני אדם שאוכלים אותם.  

אחת הדרכים העיקריות לחשיפה של בני אדם למתיל כספית היא דרך המזון, במיוחד צריכה של מזון מהחי מהים, כגון דגים. כספית שנפלטת מתעשייה לאוויר, במיוחד עשן מתחנות כוח, נופלת לקרקע והופכת ל[[זיהום קרקע]] ומשם נשטפת לאט למקורות מים, מקור אחר הוא פליטה של כספית לביוב, לנחלים או לים. שם הכספית הופכת למתיל כספית באמצעות פלנקטון וחודרת ל[[שרשרת המזון]] דרך דגים שניזונים ממנו.<ref name="ehf"/> בהיותה מסיסת שומן הכספית מצטברת בהדרגה בגוף ועוברת [[הגדלה ביולוגית]] - הריכוז שלה עולה במעלה שרשרת המזון. כך עופות שניזונים מדגים יכולים להכיל ריכוזי כספית גבוהים פי מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם שבו שחו הדגים. דגים בראש שרשרת המזון עלולים לגרור זיהום במזון ולסכן את בריאותם של בני אדם שאוכלים אותם.  

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]] בכלל ול[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ 10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]] בכלל ול[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.

גופים מארצות הברית, דוגמת מנהל המזון והתרופות (FDA), והסוכנות להגנת הסביבה (EPA), ממליצים לכל האוכלוסייה להמשיך ולאכול דגים ומאכלי ים בשל הערך התזונתי הרב הטמון בהם (חלבון, אומגה 3) ולאור העובדה שעבור רוב האוכלוסייה, הכספית אינה מהווה סיכון בריאות. עם זאת, גופים אלו ממליצים להגביל את הצריכה של דגים מסוימים בקרב נשים בגיל הפוריות (כולל נשים בהריון ונשים מיניקות) ובקרב ילדים, וכן להימנע מדגים שבהם רמות הכספית גבוהה (כגון דג-חרב, כריש וקינג-מקרל).<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>

גופים מארצות הברית, דוגמת מנהל המזון והתרופות (FDA), והסוכנות להגנת הסביבה (EPA), ממליצים לכל האוכלוסייה להמשיך ולאכול דגים ומאכלי ים בשל הערך התזונתי הרב הטמון בהם (חלבון, אומגה 3) ולאור העובדה שעבור רוב האוכלוסייה, הכספית אינה מהווה סיכון בריאות. עם זאת, גופים אלו ממליצים להגביל את הצריכה של דגים מסוימים בקרב נשים בגיל הפוריות (כולל נשים בהריון ונשים מיניקות) ובקרב ילדים, וכן להימנע מדגים שבהם רמות הכספית גבוהה (כגון דג-חרב, כריש וקינג-מקרל).<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>

אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסייה שנחשפה.<ref name="health1"/>

אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסייה שנחשפה.<ref name="health1"/>

ב- 1997 בחלק הדרומי של ארצות הברית. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/>

ב-1997 בחלק הדרומי של ארצות הברית. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/>

ב- 1998 נמצאו רמות גבוהות ב[[חלב]] שנמכר בגרמניה, חקירה העלתה כי מקור הדיוקסינים הוא בעיסת הדרים מברזיל ששמשה כחלק ממזון העופות. בעקבות מקרה זה נאסר הייבוא של עיסת הדרים מברזיל לאיחוד האירופי.<ref name="health1"/>

ב-1998 נמצאו רמות גבוהות ב[[חלב]] שנמכר בגרמניה, חקירה העלתה כי מקור הדיוקסינים הוא בעיסת הדרים מברזיל ששמשה כחלק ממזון העופות. בעקבות מקרה זה נאסר הייבוא של עיסת הדרים מברזיל לאיחוד האירופי.<ref name="health1"/>

בשנת 1999 בבלגיה נמצאו רמות גבוהות של דיוקסינים בעופות ובביצים. הסיבה היתה מזון בעלי חיים שזוהם בשל שימוש לא חוקי בשמן תעשייתי.<ref name="health1"/>

בשנת 1999 בבלגיה נמצאו רמות גבוהות של דיוקסינים בעופות ובביצים. הסיבה היתה מזון בעלי חיים שזוהם בשל שימוש לא חוקי בשמן תעשייתי.<ref name="health1"/>

חשיפה דרך המזון לכמות קטנה של [[ארסן]] יכולה גם היא להיות קטלנית שכן זהו רעל חזק. בדומה לכך גם חשיפה לכמות גבוהה יותר של [[עופרת]], [[כספית]] או [[חומר רדיואקטיבי]] עלולה להיות קטלנית.  

חשיפה דרך המזון לכמות קטנה של [[ארסן]] יכולה גם היא להיות קטלנית שכן זהו רעל חזק. בדומה לכך גם חשיפה לכמות גבוהה יותר של [[עופרת]], [[כספית]] או [[חומר רדיואקטיבי]] עלולה להיות קטלנית.  

השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), [[סרטן|מחלות סרטן]] שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]], [[עופרת]], [[דיוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסינים, ו[[טרטוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ו[[פתאלטים]]).

השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), [[סרטן|מחלות סרטן]] שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]], [[עופרת]], [[דיוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסינים, [[טרטוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ו[[פתאלטים]]).

==זיהום במזון בישראל==

==זיהום במזון בישראל==

רמות ה[[כספית]] בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>  

רמות ה[[כספית]] בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>  

   

   

בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של [[כספית]], [[עופרת]] ו[[אבץ]], לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, [[קדמיום]] ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה , קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.16</ref>  

בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של [[כספית]], [[עופרת]] ו[[אבץ]], לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, [[קדמיום]] ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.16</ref>  

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;<ref name="ehf"/> מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;<ref name="ehf"/> מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]