שינויים

נוספו 7 בתים ,  23:39, 13 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
תאוריית הנקודה הקבועה של האושר (או של הנאה) צברה עניין בשדות של [[פסיכולוגיה חיובית]] ושל [[כלכלה התנהגותית]]. לתאוריה יש השלכות בהקשרים של הבנת האושר הן ברמה האישית והן ברמה של [[רווחה חברתית]] וכן בהקשר של [[כלכלה בת קיימא]].  
 
תאוריית הנקודה הקבועה של האושר (או של הנאה) צברה עניין בשדות של [[פסיכולוגיה חיובית]] ושל [[כלכלה התנהגותית]]. לתאוריה יש השלכות בהקשרים של הבנת האושר הן ברמה האישית והן ברמה של [[רווחה חברתית]] וכן בהקשר של [[כלכלה בת קיימא]].  
   −
מרוץ נהתנות היא דוגמה לתופעה רחבה יותר של התרגלות והתאמה של הגוף למצבים חדשים (לדוגמה הסתגלות לאור, הגדלת הסיבולת לכאב) והיא גם דוגמה לעקרון רחב יותר הקרוי [[מרוץ המלכה האדומה]] - תופעה שקיימת בביולוגיה בהקשרים של [[אבולוציה]] שבהם יצורים חיים משקיעים עוד ועוד מאמץ אבל התוצאה הכוללת היא שכולם נשארים באותו מקום.  
+
מרוץ נהנתנות היא דוגמה לתופעה רחבה יותר של התרגלות והתאמה של הגוף למצבים חדשים (לדוגמה הסתגלות לאור, הגדלת הסיבולת לכאב) והיא גם דוגמה לעקרון רחב יותר הקרוי [[מרוץ המלכה האדומה]] - תופעה שקיימת בביולוגיה בהקשרים של [[אבולוציה]] שבהם יצורים חיים משקיעים עוד ועוד מאמץ אבל התוצאה הכוללת היא שכולם נשארים באותו מקום.  
 
==מבט כללי==
 
==מבט כללי==
 
'''נקודת אושר קבועה''' היא תאוריה שפותחה לאחרונה וזקוקה למחקר נוסף. נקודת האושר דומה לתרמוסטט (או מערכת בקרה בעלת [[לולאת משוב]] מחלישה, כך שאדם מסוים יכול לנוע סביב טווח מסוים של אושר. בני אדם נמצאים בדרך כלל ברמה מסוימת של אושר במשך חייהם, וזאת למרות אירועים שקורים להם או בסביבתם. עם זאת רמת האושר אינה מוחלטת לחלוטין ויש משתנים שמשפיעים עליה. כ-50% נקבע על ידי המטען הגנטי. 10% על ידי נסיבות חיצוניות ו-40% על ידי פעולות רצוניות. החלק האחרון, של פעילויות רצוניות הוא המוקד של [[פסיכולוגיה חיובית]], במיוחד היות ולא כל הפעילויות הן אפקטיביות באותה מידה לשם הגעה להגעה לקצה הגבוה יותר של תחום האושר האישי.  
 
'''נקודת אושר קבועה''' היא תאוריה שפותחה לאחרונה וזקוקה למחקר נוסף. נקודת האושר דומה לתרמוסטט (או מערכת בקרה בעלת [[לולאת משוב]] מחלישה, כך שאדם מסוים יכול לנוע סביב טווח מסוים של אושר. בני אדם נמצאים בדרך כלל ברמה מסוימת של אושר במשך חייהם, וזאת למרות אירועים שקורים להם או בסביבתם. עם זאת רמת האושר אינה מוחלטת לחלוטין ויש משתנים שמשפיעים עליה. כ-50% נקבע על ידי המטען הגנטי. 10% על ידי נסיבות חיצוניות ו-40% על ידי פעולות רצוניות. החלק האחרון, של פעילויות רצוניות הוא המוקד של [[פסיכולוגיה חיובית]], במיוחד היות ולא כל הפעילויות הן אפקטיביות באותה מידה לשם הגעה להגעה לקצה הגבוה יותר של תחום האושר האישי.  
שורה 15: שורה 15:     
==הסתגלות הדונית כללית==
 
==הסתגלות הדונית כללית==
הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] דן בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]] בהיבטים של הסתגלות הדונית בהקשרים שונים: בעבודה שלנו, בקשרי אהבה וזוגיות, במצבנו הגופני, הדברים שאנו קונים, המקום שבו אנו גרים וכו. לדוגמה כיצד אנו מתמודדים עם נכות, אובדן היכולת לעבוד במקצוע אהוב, זכייה בלוטו או פרידה מאהוב. גם פה מסתבר שהיכולת של בני אדם להתרגל למצבים חדשים גדולה בהרבה ממה שנראה לנו.  
+
הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] דן בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]] בהיבטים של הסתגלות הדונית בהקשרים שונים: בעבודה שלנו, בקשרי אהבה וזוגיות, במצבנו הגופני, הדברים שאנו קונים, המקום שבו אנו גרים וכו'. לדוגמה כיצד אנו מתמודדים עם נכות, אובדן היכולת לעבוד במקצוע אהוב, זכייה בלוטו או פרידה מאהוב. גם פה מסתבר שהיכולת של בני אדם להתרגל למצבים חדשים גדולה בהרבה ממה שנראה לנו.  
   −
אריאלי מזכיר את המחקר שביצעו פיליפ בירקמן ואחרים שבדקו את מידת האושר הכוללת מהחיים בקרב 3 קבוצות - נכים שאינם מסוגלים ללכת, אנשים שזכו בלוטו ואנשים נורמלים שאינם נכים ואינם בני מזל במיוחד. אם היו שואלים את האנשים מיד לאחר האירוע מה מידת האושר שלהם, ניתן לצפות כי הזוכים בלוטו יהיו מאושרים הרבה יותר מאשר הנכים. אולם המחקר התרחש שנה לאחר האירועים. בתקופה זו, למרות שהזוכים בלוטו היו מאושרים יותר יחסית לאנשים נורמליים והנכים היו פחות מאושרים מהם, שתי הקבוצות היו קרובות מאד ברמת האושר שלהם לרמת האושר של אנשים נורמלים. המסקנה של החוקרים היא שלמרות שלאירוע כמו פציעה קשה או זכייה בלוטו יכולה להיות השפעה עצומה על האושר בהתחלה, אפקט זה נשחק במשך הזמן. ההסבר הוא שאנו עוברים התאמה של הציפיות שלנו למצב החדש.  
+
אריאלי מזכיר את המחקר שביצעו פיליפ בירקמן ואחרים שבדקו את מידת האושר הכוללת מהחיים בקרב 3 קבוצות - נכים שאינם מסוגלים ללכת, אנשים שזכו בלוטו ואנשים נורמליים שאינם נכים ואינם בני מזל במיוחד. אם היו שואלים את האנשים מיד לאחר האירוע מה מידת האושר שלהם, ניתן לצפות כי הזוכים בלוטו יהיו מאושרים הרבה יותר מאשר הנכים. אולם המחקר התרחש שנה לאחר האירועים. בתקופה זו, למרות שהזוכים בלוטו היו מאושרים יותר יחסית לאנשים נורמליים והנכים היו פחות מאושרים מהם, שתי הקבוצות היו קרובות מאד ברמת האושר שלהם לרמת האושר של אנשים נורמליים. המסקנה של החוקרים היא שלמרות שלאירוע כמו פציעה קשה או זכייה בלוטו יכולה להיות השפעה עצומה על האושר בהתחלה, אפקט זה נשחק במשך הזמן. ההסבר הוא שאנו עוברים התאמה של הציפיות שלנו למצב החדש.  
    
מחקרים רבים מהעשור האחרון חיזקו רעיון זה - אירועים שונים משנים את האושר שלנו אבל הוא חוזר לאט לאט ל"נקודת בסיס" קודמת. אנחנו לא מתרגלים לכל דבר בחיים אבל להרבה דברים אנחנו כן מתרגלים - בין אם אלה מוצרים חדשים כמו בית או מכונית חדשה, עבודה חדשה, בני זוג חדשים פציעות או אפילו מאסר. היבט זה של החיים שלנו הוא מועיל מאד - הן כדי להשתקם מאירועים קשים ולהמשיך הלאה, והן כדי לספק מוטיבציה להמשך פעילות לאחר שקרה משהו חיובי. אבל הדבר הוא בעייתי בגלל שבאופן כללי אנחנו לא מצפים לעוצמה של ההסתגלות ההדוניסטית ומצפים יותר מידי מאירועים טובים ופוחדים יותר מידי מאירועים רעים.
 
מחקרים רבים מהעשור האחרון חיזקו רעיון זה - אירועים שונים משנים את האושר שלנו אבל הוא חוזר לאט לאט ל"נקודת בסיס" קודמת. אנחנו לא מתרגלים לכל דבר בחיים אבל להרבה דברים אנחנו כן מתרגלים - בין אם אלה מוצרים חדשים כמו בית או מכונית חדשה, עבודה חדשה, בני זוג חדשים פציעות או אפילו מאסר. היבט זה של החיים שלנו הוא מועיל מאד - הן כדי להשתקם מאירועים קשים ולהמשיך הלאה, והן כדי לספק מוטיבציה להמשך פעילות לאחר שקרה משהו חיובי. אבל הדבר הוא בעייתי בגלל שבאופן כללי אנחנו לא מצפים לעוצמה של ההסתגלות ההדוניסטית ומצפים יותר מידי מאירועים טובים ופוחדים יותר מידי מאירועים רעים.
שורה 37: שורה 37:  
רביעית, בירקמן טעה בכך שהניח כי שינויים במהלך החיים אינם יכולים לעולם להוביל לשינויים שהשפעתם מתמשכת. רמות ארוכות טווח של אושר השתנו אצל חלק מהאנשים במהלך השנים. דייר מציע כי נקודת הרווחה הקבועה ניתנת לשינוי תחת מספר תנאים. לבסוף הגודל והכיוון של שינוי באושר ממהלך החיים יכולים להשתנות אצל אנשים שונים.  
 
רביעית, בירקמן טעה בכך שהניח כי שינויים במהלך החיים אינם יכולים לעולם להוביל לשינויים שהשפעתם מתמשכת. רמות ארוכות טווח של אושר השתנו אצל חלק מהאנשים במהלך השנים. דייר מציע כי נקודת הרווחה הקבועה ניתנת לשינוי תחת מספר תנאים. לבסוף הגודל והכיוון של שינוי באושר ממהלך החיים יכולים להשתנות אצל אנשים שונים.  
   −
אחרים הצביעו על כך שהמדיטציה הידוע כ Loving-Kindness Meditation יכולה לפתור את החסרונות של ריצה הדוני.
+
אחרים הצביעו על כך שהמדיטציה הידוע כ-Loving-Kindness Meditation יכולה לפתור את החסרונות של ריצה הדוני.
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[כלכלת אושר]]
 
* [[כלכלת אושר]]