47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''טריכלורואתילן''' ('''Trichloroethylene''') הוא נוזל שקוף ולא דליק שתרכובתו הכי..."
'''טריכלורואתילן''' ('''Trichloroethylene''') הוא [[נוזל]] [[שקיפות (אופטיקה)|שקוף]] ולא דליק שתרכובתו הכימית היא C<sub>2</sub>HCl<sub>3 </sub> או בכתיב פתוח ClCH=CCl<sub>2</sub> ושמו בקיצור באנגלית הוא '''TCE''' והוא בעל ריח מתוק. פרוש השם הוא 3 אטומי כלור יחד עם אתילן (פחמן ומימן). זהו חומר רעיל ומסוכן שחשוד כמסרטן בבני אדם ועלול לגרום פגיעה במערכת העצבים, ובמערכת הרבייה. בעקבות כך יש תקנות מחמירות מאד לגבי השימוש והחשיפה לחומר במדינות מערביות ומצד ארגון הבריאות העולמי. בישראל קיימים מספר מוקדים של חשיפה לחומר עקב [[זיהום קרקע בישראל|זיהום מים שחדר לקרקע ולמי התהום]] שנוצר עקב [[זיהום תעשייתי]].
==שימושים, פליטות וחשיפה==
טריכלורואתילן משמש בעיקר כחומר [[מסיר שומנים]] ב[[תעשיית המתכת]] וב[[תעשיית הטקסטיל]]. הוא גם משמש כחומר גלם בתעשייה הכימית והרפואה. טריכלורואתילן משמש גם כנוזל קירור, ממס ב[[ניקוי-יבש]] ואף כמרכיב בדבקים, מוצרים לניקוי שטיחים, מסירי כתמים וטיפקס. יש לטריכלורואתילן שימושים גם בתעשיית הגומי, בתעשיית הנייר ובתעשיית האלקטרוניקה.<ref name="adamteva">[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1195&ArticleID=1835 טריכלורואתילן] באתר אדם טבע ודין</ref>
טריכלורואתילן אינו מצוי בסביבה באופן טבעי.<ref name="health">[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Trichloroethylene.pdf טריכלורואתילן] באתר משרד הבריאות.</ref> מקורות הפליטה האנושיים של טריכלורואתילן הם התעשיות המשתמשות בו. כ[[זיהום אוויר]], עיקר פליטתו לאוויר הוא מתעשיית המתכת, כמו כן פליטות של חומר זה עלולות להתרחש גם ב[[זיהום אויר ביתי]] כתוצאה ממוצרים המכילים אותו<ref name="adamteva"/>
טריכלורואתילן עלול להימצא בזרמי שפכי תעשייה של מתקנים ומפעלים המשתמשים בו ולגרום ל[[זיהום מי תהום]]. בשל נדיפותו הרבה של החומר צפוי כי הוא לא יימצא במזון. במקרה של [[זיהום קרקע]] בטריכלורואתילן צפוי כי זיהום הקרקע יפחת במהירות בשל נידופו של החומר לאוויר.<ref name="adamteva"/> עם זאת הזיהום יכול להתקיים גם עשרות שנים בעומק הקרקע לאחר מכן ולהפלט באופן איטי מאד לאוויר (ראו המקרים של פליטות בתל אביב בהמשך).
חשיפה לטריכלורואתילן מתרחשת כאשר נושמים אוויר המכיל אדים של החומר, שותים מים המכילים אותו, או נחשפים לקרקע המזוהמת בחומר. עיקר החשיפה היא חשיפה נשימתית.<ref name="health"/>
==השפעות בריאותיות==
חשיפה לריכוזים גבוהים של טריכלורואתילן, בעיקר נשימה שלו בחדרים סגורים, פוגעת במערכת העצבים המרכזית והתסמינים שלה דומים להרעלת אלכוהול - החשיפה עלולה לגרום לסחרחורת, לכאבי ראש, לעייפות, לקשיים בהליכה, לאובדן הכרה ואף למוות. טריכלורואתילן מסיר את שכבת השומן בעור ולכן ניתן לחוש גירויים בעור במקרים של חשיפה עורית חוזרת (בעיקר בחשיפה תעסוקתית) או במקרים של תאונות. בבני אדם לא ידוע על השפעות של נשימה או שתיית מים עם ריכוזים סביבתיים נמוכים של טריכלורואתילן.<ref name="health"/>
על סמך מספר מחקרים שמצאו שחשיפה של עכברים וחולדות לטריכלוראתילן גורמת לסרטן בכבד, בריאה ובכליות, הגדירה הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן (IARC) את הטריכלורואתילן כ[[גורם מסרטן|כחומר מסרטן סביר בבני אדם]], בחשיפה כרונית (חשיפה לריכוזים נמוכים לאורך זמן ארוך).<ref name="health"/> הוא ככל הנראה קשור לסרטן בכליות ובאיברים נוספים.<ref name="adamteva"/>
ישנם מספר מחקרים עם תוצאות לא עקביות בנשים שעבדו במכבסות ונחשפו לטריכלורואתילן, הממצאים הראו כי הנשים סבלו יותר מבעיות פוריות
והפלות ספונטניות. במחקרים בבעלי-חיים, ברמות חשיפה גבוהות בהרבה מהרמות הסביבתיות שאליהן נחשפים בני אדם, נמצא נזק בכבד ובכליות.
כמו כן נמצא כי ישנה פגיעה בהתפתחות הוולדות בעכברים ובחולדות.<ref name="health"/>
בחשיפה כרונית טריכלורואתילן יכול ליצור נזקים בכבד. פגיעות נוספות הן במערכת החיסון ו[[משבש אנדוקריני|במערכת האנדוקרינית]]. ידועות גם פגיעות במערכת העצבים המרכזית, המלוות בסימפטומים כגון כאבי ראש, עייפות, בלבול, ראייה מעורפלת, ועוד.<ref name="adamteva"/>
==טריכלורואתילן בישראל==
עקב שפיכה בעבר של טריכלורואתילן לקרקע לאחר שימוש של [[זיהום תעשייתי|מפעלי תעשייה]], קיימים [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] ו[[זיהום מי תהום|מי התהום]] באזורים מסוימים בארץ ומתרחש תהליך של דיפוזיה (פעפוע) של החומר אל פני הקרקע ונידופו לאוויר. באזורים אלו קיים חשש לחדירה של החומר לתוך מבנים, בעיקר לחלקים התת-קרקעיים שבהם או למבנים צמודי קרקע.<ref name="health"/>
בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במי השתייה. ב-93 בארות מים מתוך 982 שנבדקו (כמעט 10%) נמצא טריכלורואתילן. במקרה אחד נמדד ריכוז של 61.9, החורג מהתקן הישראלי הקיים, ובמקרים נוספים נמדדו רמות העומדות בתקן הישראלי, אך חורגות ביחס לתקן האמריקאי או האירופי המחמירים יותר. <ref name="adamteva"/>
'''מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון''' - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא טריכלורואתילן בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה.<ref name="rinat2009"/>
'''מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון)''' משנת 1948 עד 1984 פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. גודל האתר 4.4 דונם. במתחם הבניין המרכזי בוצעו פעולות של צחצוח וניקוי תרמילים בחומצה גופרתית.<ref name="arvei-nahal"/> במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. <ref name="rinat2009">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736 סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום] צפריר רינת, הארץ, 25.10.2009</ref> מחקר של רשות המים מיולי 2013 מצא כי באתר ערבי נחל אותרו זיהומים גבוהים מאוד, שחורגים מסף הריכוז המותר על פי תקנות מי השתייה, ומסכנים את מקורות המים ובריאות הציבור. באתר קיימים מוקדי זיהום רחבי היקף של [[תרכובות אורגניות מוכלרות]] שמקורם מפעילות תעשייתית. מלבד טריכלורואתילן נמצאו גם המזהמים [[וניל כלוריד]] (Vinyl chloride ), [[טטרהכלורואתילן]] (PCE או Tetrachloroethylene) ו[[דיכלורואתילן]] (cis&trans 1,2 - Dichloroethylene) אותרו בכמויות הגבוהות ביותר. המזהם העיקרי הצפוי במי התהום הוא טטרהכלורואתילן (PCE), וזאת בדומה לסקר שבוצע בשנת 2006. <ref name="arvei-nahal">[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/arvei-nahal.pdf חקירת זיהום סביבתי באתר תע"ש ערבי נחל] אתגר א. הנדסה בהזמנת רשות המים, יולי 2013</ref>
==ראו גם==
* [[זיהום קרקע בישראל]]
* [[חומרים אורגניים נדיפים]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1195&ArticleID=1835 טריכלורואתילן] באתר [[אדם טבע ודין]] כולל השפעות בריאותיות והשוואה בין המצב בארץ למצב בעולם.
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Trichloroethylene.pdf טריכלורואתילן] באתר משרד הבריאות. (כולל הסברים מקיפים יותר על השפעות בריאותיות)
* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Trichloroethylene.aspx טריכלורואתילן] באתר המפל"ס של [[המשרד להגנת הסביבה]] - הסבר תמציתי
[[קטגוריה:זיהום]]
[[קטגוריה:סרטן]]
[[קטגוריה:טרטוגן]]
[[קטגוריה:בריאות]]
==שימושים, פליטות וחשיפה==
טריכלורואתילן משמש בעיקר כחומר [[מסיר שומנים]] ב[[תעשיית המתכת]] וב[[תעשיית הטקסטיל]]. הוא גם משמש כחומר גלם בתעשייה הכימית והרפואה. טריכלורואתילן משמש גם כנוזל קירור, ממס ב[[ניקוי-יבש]] ואף כמרכיב בדבקים, מוצרים לניקוי שטיחים, מסירי כתמים וטיפקס. יש לטריכלורואתילן שימושים גם בתעשיית הגומי, בתעשיית הנייר ובתעשיית האלקטרוניקה.<ref name="adamteva">[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1195&ArticleID=1835 טריכלורואתילן] באתר אדם טבע ודין</ref>
טריכלורואתילן אינו מצוי בסביבה באופן טבעי.<ref name="health">[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Trichloroethylene.pdf טריכלורואתילן] באתר משרד הבריאות.</ref> מקורות הפליטה האנושיים של טריכלורואתילן הם התעשיות המשתמשות בו. כ[[זיהום אוויר]], עיקר פליטתו לאוויר הוא מתעשיית המתכת, כמו כן פליטות של חומר זה עלולות להתרחש גם ב[[זיהום אויר ביתי]] כתוצאה ממוצרים המכילים אותו<ref name="adamteva"/>
טריכלורואתילן עלול להימצא בזרמי שפכי תעשייה של מתקנים ומפעלים המשתמשים בו ולגרום ל[[זיהום מי תהום]]. בשל נדיפותו הרבה של החומר צפוי כי הוא לא יימצא במזון. במקרה של [[זיהום קרקע]] בטריכלורואתילן צפוי כי זיהום הקרקע יפחת במהירות בשל נידופו של החומר לאוויר.<ref name="adamteva"/> עם זאת הזיהום יכול להתקיים גם עשרות שנים בעומק הקרקע לאחר מכן ולהפלט באופן איטי מאד לאוויר (ראו המקרים של פליטות בתל אביב בהמשך).
חשיפה לטריכלורואתילן מתרחשת כאשר נושמים אוויר המכיל אדים של החומר, שותים מים המכילים אותו, או נחשפים לקרקע המזוהמת בחומר. עיקר החשיפה היא חשיפה נשימתית.<ref name="health"/>
==השפעות בריאותיות==
חשיפה לריכוזים גבוהים של טריכלורואתילן, בעיקר נשימה שלו בחדרים סגורים, פוגעת במערכת העצבים המרכזית והתסמינים שלה דומים להרעלת אלכוהול - החשיפה עלולה לגרום לסחרחורת, לכאבי ראש, לעייפות, לקשיים בהליכה, לאובדן הכרה ואף למוות. טריכלורואתילן מסיר את שכבת השומן בעור ולכן ניתן לחוש גירויים בעור במקרים של חשיפה עורית חוזרת (בעיקר בחשיפה תעסוקתית) או במקרים של תאונות. בבני אדם לא ידוע על השפעות של נשימה או שתיית מים עם ריכוזים סביבתיים נמוכים של טריכלורואתילן.<ref name="health"/>
על סמך מספר מחקרים שמצאו שחשיפה של עכברים וחולדות לטריכלוראתילן גורמת לסרטן בכבד, בריאה ובכליות, הגדירה הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן (IARC) את הטריכלורואתילן כ[[גורם מסרטן|כחומר מסרטן סביר בבני אדם]], בחשיפה כרונית (חשיפה לריכוזים נמוכים לאורך זמן ארוך).<ref name="health"/> הוא ככל הנראה קשור לסרטן בכליות ובאיברים נוספים.<ref name="adamteva"/>
ישנם מספר מחקרים עם תוצאות לא עקביות בנשים שעבדו במכבסות ונחשפו לטריכלורואתילן, הממצאים הראו כי הנשים סבלו יותר מבעיות פוריות
והפלות ספונטניות. במחקרים בבעלי-חיים, ברמות חשיפה גבוהות בהרבה מהרמות הסביבתיות שאליהן נחשפים בני אדם, נמצא נזק בכבד ובכליות.
כמו כן נמצא כי ישנה פגיעה בהתפתחות הוולדות בעכברים ובחולדות.<ref name="health"/>
בחשיפה כרונית טריכלורואתילן יכול ליצור נזקים בכבד. פגיעות נוספות הן במערכת החיסון ו[[משבש אנדוקריני|במערכת האנדוקרינית]]. ידועות גם פגיעות במערכת העצבים המרכזית, המלוות בסימפטומים כגון כאבי ראש, עייפות, בלבול, ראייה מעורפלת, ועוד.<ref name="adamteva"/>
==טריכלורואתילן בישראל==
עקב שפיכה בעבר של טריכלורואתילן לקרקע לאחר שימוש של [[זיהום תעשייתי|מפעלי תעשייה]], קיימים [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] ו[[זיהום מי תהום|מי התהום]] באזורים מסוימים בארץ ומתרחש תהליך של דיפוזיה (פעפוע) של החומר אל פני הקרקע ונידופו לאוויר. באזורים אלו קיים חשש לחדירה של החומר לתוך מבנים, בעיקר לחלקים התת-קרקעיים שבהם או למבנים צמודי קרקע.<ref name="health"/>
בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במי השתייה. ב-93 בארות מים מתוך 982 שנבדקו (כמעט 10%) נמצא טריכלורואתילן. במקרה אחד נמדד ריכוז של 61.9, החורג מהתקן הישראלי הקיים, ובמקרים נוספים נמדדו רמות העומדות בתקן הישראלי, אך חורגות ביחס לתקן האמריקאי או האירופי המחמירים יותר. <ref name="adamteva"/>
'''מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון''' - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא טריכלורואתילן בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה.<ref name="rinat2009"/>
'''מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון)''' משנת 1948 עד 1984 פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. גודל האתר 4.4 דונם. במתחם הבניין המרכזי בוצעו פעולות של צחצוח וניקוי תרמילים בחומצה גופרתית.<ref name="arvei-nahal"/> במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. <ref name="rinat2009">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736 סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום] צפריר רינת, הארץ, 25.10.2009</ref> מחקר של רשות המים מיולי 2013 מצא כי באתר ערבי נחל אותרו זיהומים גבוהים מאוד, שחורגים מסף הריכוז המותר על פי תקנות מי השתייה, ומסכנים את מקורות המים ובריאות הציבור. באתר קיימים מוקדי זיהום רחבי היקף של [[תרכובות אורגניות מוכלרות]] שמקורם מפעילות תעשייתית. מלבד טריכלורואתילן נמצאו גם המזהמים [[וניל כלוריד]] (Vinyl chloride ), [[טטרהכלורואתילן]] (PCE או Tetrachloroethylene) ו[[דיכלורואתילן]] (cis&trans 1,2 - Dichloroethylene) אותרו בכמויות הגבוהות ביותר. המזהם העיקרי הצפוי במי התהום הוא טטרהכלורואתילן (PCE), וזאת בדומה לסקר שבוצע בשנת 2006. <ref name="arvei-nahal">[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/arvei-nahal.pdf חקירת זיהום סביבתי באתר תע"ש ערבי נחל] אתגר א. הנדסה בהזמנת רשות המים, יולי 2013</ref>
==ראו גם==
* [[זיהום קרקע בישראל]]
* [[חומרים אורגניים נדיפים]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1195&ArticleID=1835 טריכלורואתילן] באתר [[אדם טבע ודין]] כולל השפעות בריאותיות והשוואה בין המצב בארץ למצב בעולם.
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_Trichloroethylene.pdf טריכלורואתילן] באתר משרד הבריאות. (כולל הסברים מקיפים יותר על השפעות בריאותיות)
* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Trichloroethylene.aspx טריכלורואתילן] באתר המפל"ס של [[המשרד להגנת הסביבה]] - הסבר תמציתי
[[קטגוריה:זיהום]]
[[קטגוריה:סרטן]]
[[קטגוריה:טרטוגן]]
[[קטגוריה:בריאות]]