שינויים

מאז יישומה של התוכנית לייצוב המשק ב-1985, החל בישראל תהליך [[נאו ליברליזם|"ליברליזציה"]] של החברה הישראלית ששינה אותה עמוקות. מצד אחד, פיתוח מואץ של כלכלה "חדשה", בעיקר על בסיס תעשיית הטכנולוגיה העילית ועלייה משמעותית של ה[[תמ"ג]] לנפש. מצד שני, [[אי שוויון בישראל|העמקת הפערים]], התרחבות ה[[עוני]], כרסום בסולידריות החברתית ופגיעה משמעותית ב[[מדינת רווחה|מדיניות הרווחה]].

מאז יישומה של התוכנית לייצוב המשק ב-1985, החל בישראל תהליך [[נאו ליברליזם|"ליברליזציה"]] של החברה הישראלית ששינה אותה עמוקות. מצד אחד, פיתוח מואץ של כלכלה "חדשה", בעיקר על בסיס תעשיית הטכנולוגיה העילית ועלייה משמעותית של ה[[תמ"ג]] לנפש. מצד שני, [[אי שוויון בישראל|העמקת הפערים]], התרחבות ה[[עוני]], כרסום בסולידריות החברתית ופגיעה משמעותית ב[[מדינת רווחה|מדיניות הרווחה]].

   

   

בתחום הבריאות אימוץ המודל ה[[נאו ליברזלים|נאו ליברלי]] אמנם נבלם באופן חלקי על-ידי חקיקת [[חוק ביטוח הבריאות הממלכתי]], שניתק בין הזכות לקבלת סל בריאות רחב יחסית והיכולת לשלם עבור השירותים. כמו כן, בשנותיו הראשונות החוק הביא לצורת מימון שוויונית יותר ולמיתון ה[[ריבוד|ריבודיות]] של שירותי הבריאות בישראל. עם זאת, כמעט 12 שנה לאחר יישום החוק, מיסחור מערכת הבריאות מעמיק בפרמטרים רבים.

בתחום הבריאות אימוץ המודל ה[[נאו ליברליזם|נאו ליברלי]] אמנם נבלם באופן חלקי על-ידי חקיקת [[חוק ביטוח הבריאות הממלכתי]], שניתק בין הזכות לקבלת סל בריאות רחב יחסית והיכולת לשלם עבור השירותים. כמו כן, בשנותיו הראשונות החוק הביא לצורת מימון שוויונית יותר ולמיתון ה[[ריבוד|ריבודיות]] של שירותי הבריאות בישראל. עם זאת, כמעט 12 שנה לאחר יישום החוק, מיסחור מערכת הבריאות מעמיק בפרמטרים רבים.

   

   

נטל המימון מועבר בהדרגה מן המדינה אל ציבור המטופלים, בשיעורים גבוהים יותר מכל המדינות החברות בארגון "[[OECD]]" (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מלבד ארצות-הברית. שיעור חלקו של [[הסקטור העסקי]] מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גדל בצורה ניכרת, ו[[מגזר ציבורי|המוסדות הציבוריים]] נאלצים להתנהל כחברות למטרת [[רווח]] כדי לשרוד - כיוון שהמדינה מסירה מעצמה את האחריות התקציבית עליהם ומעבירה אותה ליחידות הקצבה (קופות החולים ובתי החולים הציבוריים). מיסחור מערכת הבריאות מביא לכך ששיקולי רווח והפסד קודמים לשיקולי הצורך הרפואי, והתוצאה היא [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי-השוויון ההולך ומתעצם בנגישות לשירותי הבריאות]].

נטל המימון מועבר בהדרגה מן המדינה אל ציבור המטופלים, בשיעורים גבוהים יותר מכל המדינות החברות בארגון "[[OECD]]" (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מלבד ארצות-הברית. שיעור חלקו של [[הסקטור העסקי]] מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גדל בצורה ניכרת, ו[[מגזר ציבורי|המוסדות הציבוריים]] נאלצים להתנהל כחברות למטרת [[רווח]] כדי לשרוד - כיוון שהמדינה מסירה מעצמה את האחריות התקציבית עליהם ומעבירה אותה ליחידות הקצבה (קופות החולים ובתי החולים הציבוריים). מיסחור מערכת הבריאות מביא לכך ששיקולי רווח והפסד קודמים לשיקולי הצורך הרפואי, והתוצאה היא [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי-השוויון ההולך ומתעצם בנגישות לשירותי הבריאות]].