30,778
עריכות
שינויים
משורה 12:
שורה 12: − + שורה 19:
שורה 19: − + − + − + שורה 36:
שורה 36: − + − + שורה 44:
שורה 44: − + שורה 65:
שורה 65: − + − + שורה 73:
שורה 73: − + − + − שורה 84:
שורה 83: − + − + − + − + − +
אין תקציר עריכה
==ההבדל בין כלכלת מערכות לכלכלה נאו קלאסית==
==ההבדל בין כלכלת מערכות לכלכלה נאו קלאסית==
כלכלה נאו קלאסית מבוססת על הרעיון של [[תורת ערך התועלת]], היינו מה שנותן ערך לדברים הוא בסופו של דבר לא כמות העבודה שהושקעה בהם (כמו שטוענת תורת הערך של העבודה), אלא עד כמה אנשים מעוניינים בדבר מה. אם הם רוצים בו מאוד - ערכו עולה, ואם מעט , ערכו יורד. דבר זה קובע את "הביקוש", הרצונות הם דבר נתון בו הכלכלה הנאו קלאסית לא עוסקת. ההיצע נקבע על ידי פונקציית ייצור, שנקבעת על ידי טכנולוגיה שגם היא, כמו הרצונות היא דבר נתון בו הכלכלה הנאו קלאסית לא עוסקת. כמובן שגם בנושאים כמו מגבלות טבעיות לצמיחה כלכלית, או במקורות ובמצאות של המוצרים כלכלה אינה עוסקת. זו נקודת המוצא של הכלכלה האקולוגית המנסה לפתור פלונטר זה.
כלכלה נאו קלאסית מבוססת על הרעיון של [[תורת ערך התועלת]], היינו מה שנותן ערך לדברים הוא בסופו של דבר לא כמות העבודה שהושקעה בהם (כמו שטוענת תורת הערך של העבודה), אלא עד כמה אנשים מעוניינים בדבר מה. אם הם רוצים בו מאוד - ערכו עולה, ואם מעט, ערכו יורד. דבר זה קובע את "הביקוש", הרצונות הם דבר נתון בו הכלכלה הנאו קלאסית לא עוסקת. ההיצע נקבע על ידי פונקציית ייצור, שנקבעת על ידי טכנולוגיה שגם היא, כמו הרצונות היא דבר נתון בו הכלכלה הנאו קלאסית לא עוסקת. כמובן שגם בנושאים כמו מגבלות טבעיות לצמיחה כלכלית, או במקורות ובמצאות של המוצרים כלכלה אינה עוסקת. זו נקודת המוצא של הכלכלה האקולוגית המנסה לפתור פלונטר זה.
כלכלת מערכות הופכת את היוצרות. מדוע אנשים מעוניינים '''בדרך כלל'' דווקא בכדים ולא בשברי חרס? בעונג ולא בכאב? מה גורם לכך שדבר מה מסב לנו הנאה והאחר כאב? איך נקבעת הטכנולוגיה של הייצור ומה הגבולות והמגבלות שלה? על שאלות אלה מנסה לענות כלכלת המערכות. התשובה היא שבממוצע, הדברים ה"טובים" מסייעים למערכות שלנו, להתקיים, להעביר הלאה את הסדר וכו'. המערכות הן מכנה משותף רחב המאפשר שפה אחת לתאור חלקת יער, שוק מניות, את גוף האדם, תא של חיידק ואת השוק. משום היותן שפה אחת היא עוזרת לנו להבין את הקשרים בין תחומים בלתי קשורים לכאורה כמו כלכלה וסביבה, בין תזונה לפשיעה, או בין תפקוד גרעין התא למחזורי עסקים.
כלכלת מערכות הופכת את היוצרות. מדוע אנשים מעוניינים '''בדרך כלל'' דווקא בכדים ולא בשברי חרס? בעונג ולא בכאב? מה גורם לכך שדבר מה מסב לנו הנאה והאחר כאב? איך נקבעת הטכנולוגיה של הייצור ומה הגבולות והמגבלות שלה? על שאלות אלה מנסה לענות כלכלת המערכות. התשובה היא שבממוצע, הדברים ה"טובים" מסייעים למערכות שלנו, להתקיים, להעביר הלאה את הסדר וכו'. המערכות הן מכנה משותף רחב המאפשר שפה אחת לתאור חלקת יער, שוק מניות, את גוף האדם, תא של חיידק ואת השוק. משום היותן שפה אחת היא עוזרת לנו להבין את הקשרים בין תחומים בלתי קשורים לכאורה כמו כלכלה וסביבה, בין תזונה לפשיעה, או בין תפקוד גרעין התא למחזורי עסקים.
ניתן להצביע על הכלה פיזית של המערכות הבאות:
ניתן להצביע על הכלה פיזית של המערכות הבאות:
* '''מערכת השמש''' - כוללת את השמש, כדור הארץ ושאר גרמי השמיים בטווח הקרוב לשמש. הנפח של מערכת זו הינו כמה מילוני קילומטרים רבועים, ונכון לעכשיו לא סביר שנוכל לצאת ממנה, ו/או לייבא חומרים או אנרגיה אליה במשך מאות השנים הקרובות. במערכת זו השמש היא ספק האנרגיה הראשי. הגורמים המרכזיים המשחקים בה תפקיד הם כוחות כבידה וקרינה מחוץ למערכת, השמש והכוכבים עצמם. המדע החוקר הראשי החוקר מערכת זו הוא האסטרונומיה. מערכת זו דומה למערכות כוכביות אחרות (אותם חוקים אבל פרמטרים אחרים).
* '''מערכת השמש''' - כוללת את השמש, כדור הארץ ושאר גרמי השמיים בטווח הקרוב לשמש. הנפח של מערכת זו הינו כמה מילוני קילומטרים רבועים, ונכון לעכשיו לא סביר שנוכל לצאת ממנה, ו/או לייבא חומרים או אנרגיה אליה במשך מאות השנים הקרובות. במערכת זו השמש היא ספק האנרגיה הראשי. הגורמים המרכזיים המשחקים בה תפקיד הם כוחות כבידה וקרינה מחוץ למערכת, השמש והכוכבים עצמם. המדע החוקר הראשי החוקר מערכת זו הוא האסטרונומיה. מערכת זו דומה למערכות כוכביות אחרות (אותם חוקים אבל פרמטרים אחרים).
* '''המערכת הפלנרטית''' - כוללת את כדור הארץ והאטמוספירה המקיפה אותו. זו מערכת בעלת נפח בסדר גודל של אלפי קילומטרים רבועים. היכולת להביא חומר ואנרגיה מחוץ למערכת קיימת כבר היום, אבל לא בכמויות משמעותיות למערכת, והיא כרוכים במאמץ טכנולוגי, כלכלי ואנרגטי גדול. לא נראה שדבר זה ישתנה בעשרות השנים הקרובות. כך גם היכולת להתיישב במערכות פלנטריות אחרות או בירח - מדובר ביישובים קטנים מאוד אשר המאמץ להביא אותם ולקיים אותם במשך תקופה ממושכת הינו גדול או אינו קיים ולא צפוי להיות קיים במשך עשרות שנים. מקורות האנרגיה למערכת הם השמש, הכבידה, ודלקים מחצביים ואטומיים, כאשר יש הבדל עצום בין הגדלים של זרמי האנרגיה. מנקודת מבט של המערכת הפלנרטית, הפלנטה דומה לפלנטות אחרות (בפרמטרים אחרים). תחום המדע המרכזי שחוקר מערכת זו הוא הגאו-פיזיקה: בעיקר מערכות לא ביוטיות כמו ימים, אטמוספירה, הרי געש, לוחות טקטוניים וכו'.
* '''המערכת הפלנטרית''' - כוללת את כדור הארץ והאטמוספירה המקיפה אותו. זו מערכת בעלת נפח בסדר גודל של אלפי קילומטרים רבועים. היכולת להביא חומר ואנרגיה מחוץ למערכת קיימת כבר היום, אבל לא בכמויות משמעותיות למערכת, והיא כרוכים במאמץ טכנולוגי, כלכלי ואנרגטי גדול. לא נראה שדבר זה ישתנה בעשרות השנים הקרובות. כך גם היכולת להתיישב במערכות פלנטריות אחרות או בירח - מדובר ביישובים קטנים מאוד אשר המאמץ להביא אותם ולקיים אותם במשך תקופה ממושכת הינו גדול או אינו קיים ולא צפוי להיות קיים במשך עשרות שנים. מקורות האנרגיה למערכת הם השמש, הכבידה, ודלקים מחצביים ואטומיים, כאשר יש הבדל עצום בין הגדלים של זרמי האנרגיה. מנקודת מבט של המערכת הפלנטרית, הפלנטה דומה לפלנטות אחרות (בפרמטרים אחרים). תחום המדע המרכזי שחוקר מערכת זו הוא הגאו-פיזיקה: בעיקר מערכות לא ביוטיות כמו ימים, אטמוספירה, הרי געש, לוחות טקטוניים וכו'.
* '''המערכת הביוספרית''' - כוללת את כלל היצורים החיים. המגבלה העיקרית היא שטח תחת השמש או כמות אור שמש , בסדר גודל של אלפי קמ"ר. הצמחים ויצורים אחרים המייצרים אנרגיה הם ספקי האנרגיה הראשיים, כשמקום משני למערכת נמצאת האנרגיה שמספק האדם (לדוגמה על ידי תאורה של צמחים, הטיית נהרות, השקיה וכו'). המדע המרכזי - אקולוגיה (חסר - בעיקר הקשר בין אדם לסביבה - כלכלה אקולוגית ותחומים אחרים). יש יכולת להגדיל מערכת זו ולהכניס לה עוד אנרגיה וחומר, אבל הדבר דורש הבנה מעמיקה של הקשרים הפנימיים במערכת.
* '''המערכת הביוספרית''' - כוללת את כלל היצורים החיים. המגבלה העיקרית היא שטח תחת השמש או כמות אור שמש, בסדר גודל של אלפי קמ"ר. הצמחים ויצורים אחרים המייצרים אנרגיה הם ספקי האנרגיה הראשיים, כשמקום משני למערכת נמצאת האנרגיה שמספק האדם (לדוגמה על ידי תאורה של צמחים, הטיית נהרות, השקיה וכו'). המדע המרכזי - אקולוגיה (חסר - בעיקר הקשר בין אדם לסביבה - כלכלה אקולוגית ותחומים אחרים). יש יכולת להגדיל מערכת זו ולהכניס לה עוד אנרגיה וחומר, אבל הדבר דורש הבנה מעמיקה של הקשרים הפנימיים במערכת.
* '''המערכת האנושית''' - כוללת את כלל בני האדם. מגבלה אחת היא אנרגיה (מ[[ייצור ראשוני]] מצד אחד ומ[[מקורות אנרגיה מלאכותיים]] מצד שני. מגבלה אחרת היא שטח. מגבלה נוספת היא תפקוד תקין של מערכות אקולוגיות וחברתיות.
* '''המערכת האנושית''' - כוללת את כלל בני האדם. מגבלה אחת היא אנרגיה (מ[[ייצור ראשוני]] מצד אחד ומ[[מקורות אנרגיה מלאכותיים]] מצד שני. מגבלה אחרת היא שטח. מגבלה נוספת היא תפקוד תקין של מערכות אקולוגיות וחברתיות.
* '''מערכת הגוף''' - מערכות של יצורים חיים, כולל בני האדם. מגבלה אחת היא אנרגטית. מגבלות אחרות הן התרבות, מגבלה נוספת היא תפקוד תקין של מערכות חברתיות וכלכיות עוטפות וכן תפקוד עצמי תקין.
* '''מערכת הגוף''' - מערכות של יצורים חיים, כולל בני האדם. מגבלה אחת היא אנרגטית. מגבלות אחרות הן התרבות, מגבלה נוספת היא תפקוד תקין של מערכות חברתיות וכלכליות עוטפות וכן תפקוד עצמי תקין.
* '''מערכת התא''' - מערכות של תאים ביצורים חד תאיים, ורב תאיים - כולל בני האדם.
* '''מערכת התא''' - מערכות של תאים ביצורים חד תאיים, ורב תאיים - כולל בני האדם.
* מערכות והתפקוד שלהן קשורות לחוק השני של ה[[תרמודינמיקה]].
* מערכות והתפקוד שלהן קשורות לחוק השני של ה[[תרמודינמיקה]].
* מערכות מחייבות תחזוקה מתמדת כדי להמשיך ולהתקיים. הדבר נובע מהחוק השני. מערכות מייצגות סדר ואנטרופיה גבוה, ולכן נדרשת השקעת אנרגיה כדי לשמור אותן באותו מצב סדר.
* מערכות מחייבות תחזוקה מתמדת כדי להמשיך ולהתקיים. הדבר נובע מהחוק השני. מערכות מייצגות סדר ואנטרופיה גבוה, ולכן נדרשת השקעת אנרגיה כדי לשמור אותן באותו מצב סדר.
* לכל מערכת יש מספר (גדול) של מצבים בהם היא יכולה להימצא, כשחלק מהמצבים הם שיווי משקל דינמיים ויציבים לוקאלית (כולמר היציבות הינה בתחום מסויים).
* לכל מערכת יש מספר (גדול) של מצבים בהם היא יכולה להימצא, כשחלק מהמצבים הם שיווי משקל דינמיים ויציבים לוקאלית (כלומר היציבות הינה בתחום מסויים).
* מצב המערכת מאופיין על ידי המצב הפנימי שלה (לדוגמה באופניים, בין היתר - מה המהירות הסיבובית של הגלגלים), ועל ידי היחס שלה למערכות אחרות (לדוגמה באופניים , בין היתר, - מה המהירות של האופניים ביחס לרחוב).
* מצב המערכת מאופיין על ידי המצב הפנימי שלה (לדוגמה באופניים, בין היתר - מה המהירות הסיבובית של הגלגלים), ועל ידי היחס שלה למערכות אחרות (לדוגמה באופניים, בין היתר, - מה המהירות של האופניים ביחס לרחוב).
====תמחור במערכות====
====תמחור במערכות====
* לא ניתן לאגור זמן.
* לא ניתן לאגור זמן.
* ניתן לאגור אנרגיה במערכות או בחומרים, אבל הדבר דורש מרחב, כרוך בהפסד זמן באגירה ובשחרור, וכרוך בהפסד אנרגיה.
* ניתן לאגור אנרגיה במערכות או בחומרים, אבל הדבר דורש מרחב, כרוך בהפסד זמן באגירה ובשחרור, וכרוך בהפסד אנרגיה.
* לשם השגת אנרגיה יש להשיג אנרגיה ממקור האנרגיה (ACQUIRE) לדוגמא כריית פחם או אכילה ועיכול במערכות חיות. לאחר מכן יש להסיע את צורת האנרגיה למקום בו זקוקים לה או למקום האגירה (TRANSPORT) לדוגמא הובלת חשמל או הובלת פחם או העברת חומרי מזון לתאים בחיות. יש צורך לאגור את האנרגיה עד לשימוש עתידי בה (STORE) לדוגמא - מאגרי דלק או רקמות שומן או מולקלות ATP בגוף. ולבסוף יש להשתמש (USE) באנרגיה - הפקת חשמל בתחנת הכוח, או הפקת אור מהאנרגיה בבתים, או בגוף- פרוק מולקולות ה ATP למולקולות ADP. בכל תהליכי ההתמרה הנ"ל, אובדת חלק מהאנרגיה הזמינה כחום (אנטרופיה גבוהה). כל 4 סוגי הפעולות שצוינו דורשות אנרגיה, ולכן הדבר מגדיר את מושג ה-[[EROEI]] - מה היחס בין כמות האנרגיה שקיבלנו לבין כמות האנרגיה שהשקענו בתהליך קבלת אנרגיה זו.
* לשם השגת אנרגיה יש להשיג אנרגיה ממקור האנרגיה (ACQUIRE) לדוגמא כריית פחם או אכילה ועיכול במערכות חיות. לאחר מכן יש להסיע את צורת האנרגיה למקום בו זקוקים לה או למקום האגירה (TRANSPORT) לדוגמא הובלת חשמל או הובלת פחם או העברת חומרי מזון לתאים בחיות. יש צורך לאגור את האנרגיה עד לשימוש עתידי בה (STORE) לדוגמא - מאגרי דלק או רקמות שומן או מולקולות ATP בגוף. ולבסוף יש להשתמש (USE) באנרגיה - הפקת חשמל בתחנת הכוח, או הפקת אור מהאנרגיה בבתים, או בגוף- פרוק מולקולות ה-ATP למולקולות ADP. בכל תהליכי ההתמרה הנ"ל, אובדת חלק מהאנרגיה הזמינה כחום (אנטרופיה גבוהה). כל 4 סוגי הפעולות שצוינו דורשות אנרגיה, ולכן הדבר מגדיר את מושג ה-[[EROEI]] - מה היחס בין כמות האנרגיה שקיבלנו לבין כמות האנרגיה שהשקענו בתהליך קבלת אנרגיה זו.
* ניתן לאגור מידע במערכת, אבל הדבר דורש מרחב, אנרגיה וכרוך בהפסד זמן באגירה ובשחרור.
* ניתן לאגור מידע במערכת, אבל הדבר דורש מרחב, אנרגיה וכרוך בהפסד זמן באגירה ובשחרור.
* ניתן לתת הגנה כלשהי לחומרים ולמרחבים (על ידי הקפתם בגבול או קרום כשהו), אבל הדבר דורש הוצאה של אנרגיה וחומר. דוגמאות לקרומים: עור, קרום התא, גבול מדינה, גדר של מפעל, חדר, בית, מדים (קרום של ארגון), בגדים, צבא.
* ניתן לתת הגנה כלשהי לחומרים ולמרחבים (על ידי הקפתם בגבול או קרום כשהו), אבל הדבר דורש הוצאה של אנרגיה וחומר. דוגמאות לקרומים: עור, קרום התא, גבול מדינה, גדר של מפעל, חדר, בית, מדים (קרום של ארגון), בגדים, צבא.
===מערכות חיות===
===מערכות חיות===
* מערכות חיות הינן מורכבות הרבה יותר מרוב המכונות המוכרות לנו. מספר המצבים בהם, ומספר האינטראקציות בינהן הינו גדול ומורכב הרבה יותר מאשר במערכות מכניות או אלקטרונית מעשה ידי אדם.
* מערכות חיות הינן מורכבות הרבה יותר מרוב המכונות המוכרות לנו. מספר המצבים בהם, ומספר האינטראקציות בינהן הינו גדול ומורכב הרבה יותר מאשר במערכות מכניות או אלקטרונית מעשה ידי אדם.
* מערכות חיות עושות שימוש בזרמים ומאגרים של חומר , זרמים של אנרגיה (במקרה של צמחים), ואינטראקציות עם מערכות אחרות כדי לקיים התחזוקה של עצמן.
* מערכות חיות עושות שימוש בזרמים ומאגרים של חומר, זרמים של אנרגיה (במקרה של צמחים), ואינטראקציות עם מערכות אחרות כדי לקיים התחזוקה של עצמן.
* המערכות השונות מתחרות זו בזו על מאגרי חומר (בעיקר בעל אנטרופיה נמוכה - לדוגמא שיירים של מערכות אחרות - גופות או צמחים), אנרגיה. ישנו מאבק בין פרטים באותו מין, ובין מינים שונים, הן על ידי טריפה או איום פיזי, הן על ידי דחיקה או על ידי יחסי טפילות.
* המערכות השונות מתחרות זו בזו על מאגרי חומר (בעיקר בעל אנטרופיה נמוכה - לדוגמא שיירים של מערכות אחרות - גופות או צמחים), אנרגיה. ישנו מאבק בין פרטים באותו מין, ובין מינים שונים, הן על ידי טריפה או איום פיזי, הן על ידי דחיקה או על ידי יחסי טפילות.
* מהצד השני המערכות תלויות זו בזו. ככל שהתלות בין מערכות שונות גדולה יותר , כן מתאפשר מגוון גדול יותר (או שמה זה להפך, או גם וגם?). שכן במקום לבצע את כל המשימות, מערכות אחדות מתמחות בכיוונים מסויימים ועל ידי כך גורמות לאחרות להתמחות בכיוונים אחרים, לחלופין ההתמחות של יצור מסויים או מערכת מסויימת בתחום מסויים גם פותחת אפשרויות בפני ייצורים אחרים על ידי כך שהיא משחררת תוצרי לוואי הזמינים למערכת האחרות ויוצרת תנאי לוואי שמקילות על קיומן של מערכות אחרות. לדוגמא התחרות של עצים על אור, גורמות לצל עבור חיות אחרות, שלא צריכות להפטר מהאנרגיה העודפת של חום השמש. יכולת התנועה של החיות לא מאפשרת להן להשתמש בפוטוסינתזה, אבל התמחות זו מאפשרת להן להעביר את זרעי העצים ממקום למקום.
* מהצד השני המערכות תלויות זו בזו. ככל שהתלות בין מערכות שונות גדולה יותר, כן מתאפשר מגוון גדול יותר (או שמה זה להפך, או גם וגם?). שכן במקום לבצע את כל המשימות, מערכות אחדות מתמחות בכיוונים מסויימים ועל ידי כך גורמות לאחרות להתמחות בכיוונים אחרים, לחלופין ההתמחות של יצור מסויים או מערכת מסויימת בתחום מסויים גם פותחת אפשרויות בפני ייצורים אחרים על ידי כך שהיא משחררת תוצרי לוואי הזמינים למערכת האחרות ויוצרת תנאי לוואי שמקילות על קיומן של מערכות אחרות. לדוגמא התחרות של עצים על אור, גורמות לצל עבור חיות אחרות, שלא צריכות להפטר מהאנרגיה העודפת של חום השמש. יכולת התנועה של החיות לא מאפשרת להן להשתמש בפוטוסינתזה, אבל התמחות זו מאפשרת להן להעביר את זרעי העצים ממקום למקום.
* מגוון גדול מאפשר למערכות החיות יכולת עמידה בפני תנאים שונים מצד מערכת כדור הארץ, ובעיקר יכולת עמידה מפני תחרות ומתקפות מצד מערכות אחרות (חיות אחרות מאותו מין, טפילים, מינים אחרים וכו'). הכלי המרכזיים להשגת המגוון הוא החלפת מידע מכונן לבניית המערכת (DNA במערכות חיות) בין הפרטים, כלי אחר הינו מוטציות מיקריות. בחיידקים ההחלפה מבוצעת על ידי החלפת מקטעים, ואילו ביצורים רב תאיים קיימת רביה מינית.
* מגוון גדול מאפשר למערכות החיות יכולת עמידה בפני תנאים שונים מצד מערכת כדור הארץ, ובעיקר יכולת עמידה מפני תחרות ומתקפות מצד מערכות אחרות (חיות אחרות מאותו מין, טפילים, מינים אחרים וכו'). הכלי המרכזיים להשגת המגוון הוא החלפת מידע מכונן לבניית המערכת (DNA במערכות חיות) בין הפרטים, כלי אחר הינו מוטציות מיקריות. בחיידקים ההחלפה מבוצעת על ידי החלפת מקטעים, ואילו ביצורים רב תאיים קיימת רביה מינית.
*מה ההבדל בין מערכות, או יצורים חיים, החיים בחברה לבין חיות החיות באופן יחדיני (כמו חתולים, כרישים לדוגמא, למעט לצרכי רביה)?
*מה ההבדל בין מערכות, או יצורים חיים, החיים בחברה לבין חיות החיות באופן יחדיני (כמו חתולים, כרישים לדוגמא, למעט לצרכי רביה)?
*השקעה מרובה בגידול הצאצאים?
*השקעה מרובה בגידול הצאצאים?
* כמו במקרה הכללי, החברה מאפשרת לכל מערכת להתמחות ועל ידי שיתוף פעולה לנצל את ההמחויות של אחרים כדי להקטין את האנרגיה הנדרשת לקיים את אותו זרם של חומרים \ מצבים (?) אילו כל מערכת היתה צריכה לבצע את כל הפעולות בעצמה.
* כמו במקרה הכללי, החברה מאפשרת לכל מערכת להתמחות ועל ידי שיתוף פעולה לנצל את ההתמחויות של אחרים כדי להקטין את האנרגיה הנדרשת לקיים את אותו זרם של חומרים \ מצבים (?) אילו כל מערכת היתה צריכה לבצע את כל הפעולות בעצמה.
==בני אדם==
==בני אדם==
* בני אדם הם מערכות חיות חברתיות. כל דבר שנכון לגבי כלל המערכות הללו, נכון , כל עוד לא הוכח אחרת לגבי בני האדם.
* בני אדם הם מערכות חיות חברתיות. כל דבר שנכון לגבי כלל המערכות הללו, נכון, כל עוד לא הוכח אחרת לגבי בני האדם.
==מערכות אנושיות==
==מערכות אנושיות==
* מערכות חברתיות וטכנולוגיות שנבנו על ידי בני האדם באופן שלא ניתן למצוא מקבילה לו במערכות אחרות בטבע. בתוך קטגוריה זו ניתן למנות את הפירמה, מוסדות חברתיים כמו בית הספר, צבא, או ממשלה. ניתן גם למנות מערכות טכנולוגיות (שיש להן קיום בעולם הפיזי) כמו מכונית, מנוע, אופניים, מטוס, מחשב, מערכת הפעלה, מפעל, משאבה, וכו'. ניתן גם למנות בהן מערכות הבנויות מתתי מערכות - כמו מכונית, מטוס, מחשב, מפעל, מערכת רכבות או כבישים, צבא וכו'.
* מערכות חברתיות וטכנולוגיות שנבנו על ידי בני האדם באופן שלא ניתן למצוא מקבילה לו במערכות אחרות בטבע. בתוך קטגוריה זו ניתן למנות את הפירמה, מוסדות חברתיים כמו בית הספר, צבא, או ממשלה. ניתן גם למנות מערכות טכנולוגיות (שיש להן קיום בעולם הפיזי) כמו מכונית, מנוע, אופניים, מטוס, מחשב, מערכת הפעלה, מפעל, משאבה, וכו'. ניתן גם למנות בהן מערכות הבנויות מתתי מערכות - כמו מכונית, מטוס, מחשב, מפעל, מערכת רכבות או כבישים, צבא וכו'.
==סוגי מערכות רלוונטיים לניתוח הכלכלי==
==סוגי מערכות רלוונטיים לניתוח הכלכלי==
*המערכת הנפשית ?
*המערכת הנפשית ?
*מערכת של תחזוקת בריאות הגוף - או שמה הפרדה למערכות שונות.
*מערכת של תחזוקת בריאות הגוף - או שמה הפרדה למערכות שונות.
* מערכת חוש הטעם \ חושים אחרים \ טעמים
* מערכת חוש הטעם / חושים אחרים / טעמים
* התא המשפחתי \ המשפח המורחבת
* התא המשפחתי / המשפחה המורחבת
* ידידים, "רשתות חברתיות", (הבדלים בין גברים ונשים)
* ידידים, "רשתות חברתיות", (הבדלים בין גברים ונשים)
* מערכות חינוך
* מערכות חינוך
* מערכות בריאות \ רפואה
* מערכות בריאות / רפואה
* מערכות תרבות
* מערכות תרבות
* מערכות למחקר \ לשמירת ידע
* מערכות למחקר / לשמירת ידע
* מערכות תזונה חברתיות
* מערכות תזונה חברתיות
* מערכות להגנה \ אלימות \ מניעת אלימות
* מערכות להגנה / אלימות / מניעת אלימות
* מערכות תחבורה
* מערכות תחבורה
* מערכות פוליטיות חבריות
* מערכות פוליטיות חבריות